האם יש תוקף מחייב לכתב הארכה של הסכם בלעדיות שנחתם בין לקוח לבין מתווך מעבר לשישה חודשים?

בת.א 008946/07 (שלום ירושלים)  רוט נגד דבש נדונה תביעה שהגיש  רוט יונתן (להלן: "התובע") נגד הנתבעת, רות דבש ( להלן: "הנתבעת") לתשלום דמי תיווך. בין הצדדים נחתם הסכם בלעדיות למתן שירותי תיווך במקרקעין למשך 6 חודשים, למכירת דירת הנתבעת .בסמוך לתום התקופה חתמה הנתבעת על כתב הארכה למתן שירותי תיווך בבלעדיות.

מספר חודשים לאחר מכן, מכרה הנתבעת את דירתה ללקוח שהגיעה דרך פרסום שפרסמה בעצמה באינטרנט.


המחלוקת העיקרית בתיק שעל פיה הוכרעה, בסופו של יום גורלה של תביעת התובע היתה  האם כתב הארכה, תקף. זאת לאור הוראות חוק המתווכים, התשנ"ו-1996 (להלן-"חוק המתווכים") לפיו תקופת בלעדיות במקרקעין, יכול שתהא לשישה חודשים בלבד

לטענת הנתבעת, אין תוקף לכתב ההארכה והוא בטל.  מנגד טען התובע , כי הרשות עמדה לצדדים, להסכים על הארכת הסכם התיווך, כפי שעשו בחתימתם על כתב ההארכה.

בית המשפט דחה את התביעה וקבע שהנתבעת פטורה למעשה מלשלם את דמי התיווך לתובע. בין היתר, מהנימוקים הבאים:


מגמת המחוקק בהוספת תניות והגבלות לעניין הבלעדיות, היתה ליצור "נוסחה", אשר מאזנת בין האינטרס העסקי של המתווך, שהוא אינטרס כלכלי לגיטימי, לבין האינטרס של הצרכן, אשר אינו מצוי ברזי מקצוע התיווך, אינו מודע דיו לפרטי העיסוק בתיווך שראוי שיקבלו ביטוי בהתקשרות עם המתווך וזקוק על כן להגנת המחוקק, כדי לשמור על זכויותיו. זכויות המתוווך והצרכן, עוגנו בחוק המתווכים כדי למנוע פרצות בהתקשרויות, שעלולות לפגוע בצרכן. זאת, תוך קביעת רכיבים שונים בהתקשרות, אשר חובה שיתקיימו בהסכם תיווך ובפעולות התיווך, כדוגמת: דרישת הכתב (כאמור בתקנות המתווכים במקרקעין (פרטי הזמנה בכתב) התשנ"ז-1997), תקנות השיווק, המחייבות רישום סוג פעולות השיווק, תיחום פעולות השיווק בזמנים וכן חתימה על הסכם בלעדיות נפרד, כאמור בחוק המתווכים וכיוצ"ב.

לתקופת הבלעדיות למכירת דירה, יוחדה כאמור לעיל, הוראה ספציפית בסעיף 9(ב1)(2) לחוק המתווכים לפיה תקופת הבלעדיות קצובה בזמן לעומת תקופת הסכם תיווך ללא בלעדיות.

לא ניתן להתנות על הוראת סעיף 9(ב1)(2) לחוק המתווכים, ולכן  כתב הארכה אינו תקף ולא עומדת לתובע הזכות לקבל דמי תיווך בגינו במעמדו כמתווך בלעדי . כך גם, התובע לא זכאי לקבל דמי תיווך כמתווך לא בלעדי, הואיל ולא הוכח שהוא היה ה"גורם היעיל" לעיסקת המכר, שכן פירסום הדירה באינטרנט ע"י הנתבעת, הוא שהביא למכירתה.


לפסק הדין המלא שניתן בת.א 008946/07 (שלום ירושלים)  רוט נגד דבש הקישו כאן.