בת. א 1684/01 (שלום ראשון לציון)  בשירי רוני נגד הרץ רוני בין התובע, מתווך ובעל משרד תיווך, לבין הנתבע, נחתם ביום 31.7.2000 כתב התחייבות תשלום דמי תיווך.

ביום  10.8.00 חתם הנתבע עם גב' אורית אלדר – (להלן: "המוכרת") על זיכרון דברים המקנה לו אופציה בלעדית ובלתי חוזרת לרכוש את ביתה עד ליום 1.9.00 בשווי 545,000 דולר אמריקאי (להלן: "האופציה"). עוד נקבע, כי תשלום בסך 10,000 ₪ ששולם על ידי הנתבע  למוכרת במעמד זיכרון הדברים, לא יושב במידה ולא יממש הנתבע את האופציה, ואם יממשה, יהווה התשלום מקדמה על חשבון הרכישה.
הנתבע לא מימש את האופציה. אף על פי כן, טען התובע בתביעתו כי  על הנתבע לשלם לו את הסך 108,493 ₪, המהווה את תשלום דמי התיווך, פיצוי מוסכם והפרשי הצמדה.

 בפסק הדין שניתן בתיק הנ"ל קבע בית משפט שזכון הדברים יכל להקנות למתווך את הזכות לדמי תווך. אך  יש לבדוק את השפעת התנאי המתלה על החוזה שבין המתווך לבין הקונה בבחינת השלכת קיום התנאי על זכאות המתווך לדמי תווך.
 
 יישום הלכת רכסים והלכת ע"א 7247/97 על הנ"ל  מביא למסקנה חד משמעית כי כל עוד לא התקיים התנאי, קרי לא מומשה האופציה ונחתם הסכם מכר, לא זכאי התובע לדמי התווך, המטרה לשמה נתבקשו שרותיו לפי כתב ההתחייבות, לא הושגה.

לפיכך, דחה בית משפט את תביעת התובע.