בת.א  5025/07  ו 5358/07  (שלום ראשון לציון) נדונו במאוחד שתי  תביעות לשכר תיווך בגין אותה עסקה. האחת, כנגד הקונים והשנייה, כנגד המוכר.


הנתבעת 1 חתמה על התחייבות/הזמנת שירותי תיווך מיום 28/3/07 כלפי התובעת, נכסים מבית טוב בע"מ (להלן: "התובעת") .

המתווכת מולה עבדו היא הגב' לאה ברודץ, שלה רישיון תיווך. .

בתיק שנדון לא היה חולק שהקונים ראו את הדירה לראשונה באמצעות התובעת, ביום 19/4/07 אז הוצעה הדירה במחיר 220,000$ .

גם המוכר חתם על התחייבות כאמור, כלפי התובעת, ביום 29/10/06.

במאי 2007 נחתם הסכם מכר לגבי אותה דירה בין גב' זיגלבאום יוכבד לבין הקונים.. הדירה נמכרה בסך של 180,000$.הנתבעים לא שילמו לתובעת את דמי התיווך ומכאן הוגשה התביעה.

 לטענת הנתבעים, עסקת המכר בוצעה והשתכללה, בסיוע ובתיווך מתווכת אחרת, גב' חנה בוצצ'ו (להלן: "המתווכת חנה"), שהייתה הגורם היעיל. התובעת לא עשתה דבר לקידום העסקה, לבד מהצגתה פעם ראשונה לקונים במחיר של 220,000$. היא לא קידמה את העסקה, לא יידעה את המוכר על התעניינות כזו או אחרת ולא ניסתה להביא להפחתה במחיר. כל פועלה הסתיים בכך שהראתה לקונים את הדירה ראשונה. הקשר שהביא לעסקה נוצר מחדש בעקבות פעולות שיווק של המתווכת חנה, שפרסמה מודעה, ללא קשר לכך שהקונים ראו את הדירה לראשונה באמצעות התובעת, והעסקה נקשרה בזכות פעולות התיווך של המתווכת חנה, שהביאה לכך שמחירה של הדירה יהא ריאלי, פעלה נמרצות עד לכריתת החוזה, והייתה מעורבת בכל שלביו של המו"מ.

הכרעת בית משפט:

התובעת טענה כי אומנם לא היתה גורם יעיל אך לטענתה היא זכאית לקבלת דמי התיווך מאחר והנתבעים מנעו ממנה להיות גורם יעיל ובנסיבות אלו היא זכאית לקבלת דמי התיווך. התובעת הפנתה לע"א 7247/97 יצחקוב נ' מרדכי אביב מפעלי בניה בע"מ, פ"ד נו (1),842. פסק דין זה התייחס למצב שבו מעורבים שני מתווכים, וקבע כדלקמן:

"פעילות מצד גורם נוסף, המתרחשת לאחר שנתבצעה פעולת התיווך הראשוני, עשויה לחדש את המשא ומתן שנפסק, אך גם לנתק את הקשר הרלבנטי שבין פעולות המתווך בעבר לבין מימוש העסקה, עד שלא ניתן לזקוף עוד את התוצאה לפועלו של המתווך הראשון. עם זאת, קיום הסכם התיווך נתון ככל הסכם, לחובה לנהוג בדרך מקובלת ובתום-לב.. צד המסכל את מאמציו של המתווך על-ידי ניצול המידע שנתקבל ממנו לצורך פניה ישירה לצד האחר לעסקה תוך עקיפתו של המתווך, מפר את חובת תום הלב המוטלת עליו. הוא הדין בכל אותם מקרים שבהם פועל צד מן הצדדים בדרך אחרת על מנת להתחמק מתשלום דמי התיווך, למשל ע"י העסקת "מתווך קש" (848 ב-ד)". 

אלא שבית משפט קבע שלא כך הוכח בענייננו. ההיפך הוא הנכון. בית משפט התרשם מעדות הנתבעים כולם כי פעלו ביושר, בתום לב ומתוך אמונה שהשכר מגיע למתווכת חנה, שאכן פעלה נמרצות לקידום העסקה, ולא לתובעת, שפעילותה הסתכמה בכך שהראתה את הדירה ראשונה לנתבעים 2-1.

הוכח, כי אמנם המתווכת חנה הייתה הגורם היעיל, הן באמצעות שורת הראיות שהציגה בעת עדותה והן מעדויות הנתבעים כולם, לרבות תצהיר אבי הנתבע 2, שהיו מהימנות ולא נסתרו.

למעט טענה בעלמא, לא הוכח כי התובעת רצתה להמשיך בפעולות התיווך אך מי מהצדדים מנע זאת ממנה, שלא בתום לב או בטענות שווא. גם לא נטען לגבי רצון התובעת או מי מטעמה לנקוט צעד ספציפי כזה או אחר, שנמנע ממנה כאמור.

לפיכך דחה בית משפט את התביעה וחייב את התובעת בהוצאות משפט .ת.א  5025/07  ו 5358/07 נכסים מבית טוב בע"מ נגד טבע רויטל ואח'