תביעה של לקוח נגד עורך דין להשבת שכר טרחה לדוגמא – עו”ד בפ”ת

בבית משפט לתביעות קטנות                                                                                                                                                                                       ת”ק __________

תל אביב

התובעת:                      

                             מרחוב

                             טל:

                                -נגד-

הנתבע:            עורך דין ח.פ

                          מרחוב

                           טל:               פקס:

מהות התביעה: כספית, חוזית.

סכום התביעה  : 34,000 ש”ח

דוגמה לתביעה של לקוח נגד עורך דין להשבת שכר טרחה

זוהי תביעה להשבת כספים ששילמה התובעת לעורך דין כפועל יוצא מביטול הסכם שכר טרחה שנכרת ביניהם ימים ספורים בלבד לאחר כריתתו.

יאמר כבר עתה כי מיום חתימת הסכם שכר הטרחה ועד לביטולו תחילה על ידי עורך דין יום אחד בודד, בעוד שאף לשיטתו של עורך דין – מיום שקיבל מהתובעת את הסך של 35,500 ₪ במזומן ועד לביטול ההסכם על ידי התובעת חלפו 3 ימים בלבד, במהלכם נפגשה התובעת עם הנתבע פעם אחת בלבד ! 

בנסיבות אלו, לא יעלה על הדעת שהנתבע לא יחויב להשיב את החלק הארי של שכר הטרחה שקיבל מהתובעת, כפועל יוצא מהחירות והאוטונומיה של התובעת לבטל את ההתקשרות עם עורך הדין זמן קצר לאחר שנחתם ההסכם.

בת”א 55183-05-17 רמי קוגן עו”ד נ’ אורי אלטרץ ניתן ביום 26.09.19 פסק דין בבית משפט מחוזי בתל אביב  על ידי כב’ השופט גרשון גונטובניק, בגדרו נקבע כי זכותו של הלקוח להפסיק את שירותיו של עורך דינו היא זכות שלא ניתן להתנות עליה, הנובעת מהרגישות שכרוכה בהתקשרות המבוססת על יחסי אמון.

עורך דין לא יכול לכפות את שירותיו על לקוחו, אם זה אינו מעוניין בהם, והלקוח אינו יכול להתחייב להעסיק את עורך דינו בכל מקרה”.

מכאן נקבע כי, הסעיף שנכלל בהסכם שכר טרחה – לפיו יש לשלם את מלוא שכר טרחה גם אם יופסק הטיפול המשפטי – הוא חסר תוקף: “להתחייבות זו אין תוקף משפטי. היא מתעלמת מהקוגנטיות של הדינים החלים בתחום. היא לא לוקחת בחשבון את מערכת היחסים המיוחדת והרגישה שבין הלקוחות לעורכי דינם”, קבע בית המשפט.

השתלשלות העניינים העובדתית שקדמה להגשתה תביעה

  1. בין התובעת לבין הגרוש שלה התנהל הליך משפטי בבית משפט לענייני משפחה בראשון לציון במסגרת תיק תמ”ש.
  1. דיון שמיעת הראיות בחקירת התובעת במסגרת תמ”ש נקבע ליום 15.06.2011.
  1. ביום 10.06.2011 נפגשה התובעת לראשונה עם עורך דין שאת שרותיו רצתה לשכור, אך הוא הפנה אותה לעורך דין אחר ממשרדו בשם ל’.
  1. לאחר פגישה קצרה של התובעת עם עורך דין, נערך על ידו בו במקום הסכם שכר טרחה, המצ”ב לכתב תביעה זה ומסומן נספח א’.
  1. במסגרת הסכם שכר הטרחה שנחתם בין הצדדים ביום 10.06.2011 סוכם כי התובעת תשלם לעורך דין שכ”ט בשיעור של 35,000 ₪ + מע”מ בגין ייצוג בתמ”ש שיכלול:

א.      ניתוח המצב המשפטי ולימוד התיק.

ב.       הכנת התובעת לחקירה בדיון שמיעת הראיות שהיה קבוע ליום 10.03.11.

ג.       הגשת סיכומים בתיק.

ד.       הגשת בקשות ותגובות.

ה.      טיפול בנושא זכויות התובעת מבן זוגה לשעבר בחברת ש’ בין אם זה בתובענה הנ”ל ובין אם נושא זה יתברר בתובענה אחרת בבית משפט לענייני משפחה.

ו.        ייצוג במספר בלתי מוגבל של דיונים עד למתן פסק דין בבית משפט לענני משפחה.

  1. יאמר כבר עתה כי עורך הדין לא ביצע שום פעולה מהזמנת העבודה שסוכמה פרט לפגישה קצרה אחת עם הנתבעת לאחר החתימה על ההסכם.
  1. במקביל לחתימת התובעת על הסכם שכר הטרחה, שילמה התובעת לנתבע את הסך של 35,000 ₪ בתוספת מע”מ באמצעות 7 המחאות, כעולה מחשבונית המס והקבלה הזמנית שקיבלה ממנו, המצ”ב לתביעה זו ומסומן נספח ב’.
  1. ביום 17.09.2011, יום אחד בלבד לאחר חתימת התובעת על הסכם שכר הטרחה, בשעה 07:30 בבוקר, שלחה התובעת לנתבע הודעה, במסגרתה ביקשה ממנו לא להפקיד את ההמחאה הראשונה שנמסרה לו על חשבון שכר הטרחה, מאחר ולאחר ששבה לביתה הרגישה שאין לה גמירות דעת מספקת לגבי עצם ההתקשרות עמו!
  1. זאת ועוד, הסיבה שהתובעת ביקשה להקפיא את הסכם שכר הטרחה יום אחד בלבד לאחר החתימה עליו, נבעה מכך שרצתה לשכור את שרותיו של עורך דין פלוני ואת הנתבע אשר אליו הופנתה על ידי עורך דין פלוני לא הכירה כלל. צילום ההתכתבות בין התובעת לנתבע מיום 10.06.11 מצ”ב לכתב תביעה זה ומסומן נספח ג’.
  1. בעקבות אותה התכתבות, הודיע הנתבע לתובעת כי הוא מבטל את הסכם ההתקשרות ביניהם! ובלשון הנתבע: “מתנצל אני נאלץ לבטל, שיהיה לך בהצלחה בהמשך הדרך” ( נספח ג’ לכתב התביעה ).
  1. באותו שלב כתבה התובעת לנתבע כי היא מבקשת שייצג אותה בתיק, אך הנתבע התנה את הייצוג בכך, שהתובעת תשלם לו עד ליום 10.09.2011 מראש את מלוא שכר טרחתו ששולם תחילה כאמור בשיקים עתידיים, בתשלום אחד מזומן. צילום ההתכתבות הנ”ל בין הצדדים מצ”ב לכתב תביעה זה ומסומן נספח ד’.
  1. ביום 17.06.2011 הגיע התובעת למשרדי הנתבע ושילמה את הסך של 35,550 ₪ במזומן וכן מסרה המחאה נוספת על סך של 5,450 ₪, כעולה מחשבונית המס המצ”ב לכתב תביעה זה ומסומן נספח ה’.
  1. מהאמור לעיל עולה כי, הסכם שכר הטרחה נחתם בין הצדדים ביום 10.03.11, כעולה מנספח א’, כאשר עד ליום 15.09.11 הנתבע לא החל כלל בעבודתו, כעולה מההתכתבויות בין הצדדים, המדברות בעד עצמן בעניין זה!
  1. כאן המקום להדגיש שבטרם העבירה התובעת לנתבע את הסך של 35,500 ₪ במזומן, סיכמה היא עם הנתבע כי יערוך הסכם שכר טרחה חדש והנתבע הסכים לכך, כעולה מההתכתבויות בין הצדדים המצ”ב לכתב התביעה ומסומן נספח ו’.
  1. אף על פי כן, במועד שבו הגיעה התובעת למשרדו של הנתבע על מנת לשלם לו את הסך של 35,500 ₪ במזומן, הנתבע לא היה כלל במשרד ועל כן העבירה סכום זה לעורך דין פלוני, שמסר לה את החשבונית שצורפה כנספח ו’ לכתב התביעה מבלי לשבת איתה על הסכם שכר טרחה חדש.
  1. בעקבות אי הכנת הסכם שכר טרחה חדש על ידי הנתבע, כפי שסוכם בין הצדדים, נקבעה פגישה בין התובעת לנתבע ליום 10.06.2011, אך התובעת שהתייצבה לפגישה הופתעה לגלות כי לא הוכן כל הסכם שכר טרחה חדש, למרות שפנתה לנתבע מספר פעמים גם באותה פגישה בעניין זה.
  1. הפגישה עצמה תוכננה על מנת שהתובעת תעביר לעיונו של הנתבע את המסמכים שקשורים לתיק, אשר עד לפני אותה פגישה כלל לא היו בידו. ואולם, הנתבע כלל לא הותיר את המסמכים אצלו, אלא ערך לעצמו רשימת אקסל, בה ציין את המסמכים שהתובעת הביאה איתה והשיב לה אותם במקום, כאשר הנתבע אף הציג לה עורכת דין במשרד ואמר לה שהיא זאת שתטפל עבורה בתיק!
  1. בנסיבות אלו, התובעת יצאה מהפגישה הנ”ל כשהיא נסערת ופגועה ויום למחרת היא דרשה לבטל את ההתקשרות באופן סופי והודיע לנתבע כי אינה מעוניינת שייצג אותה בתיק כלל. צילום התכתובות בין התובעת לנתבע ועורך דין מיום 15.10.2011 מצ”ב לכתב תביעה זה ומסומן נספח ז’.
  1. במקביל להודעת התובעת לנתבע על ביטול ההתקשרות עמו, פנתה התובעת לבית משפט ומסרה לו שעורך דין אינו מייצג אותה, כעולה מהודעתה המצ”ב לכתב התביעה ומסומן נספח ח’.
  1. ביום 06.11.2011 שלח בית משפט את הודעת התובעת להפסקת ייצוגו של הנתבע לתגובתו ולאחר שזה הגיב, שחררו אותו בהחלטת בית משפט מיום 20.12.2011, כעולה מההחלטה המצ”ב לכתב התביעה ומסומן נספח ט’.
  1. מאז, הנתבעת פנתה לנתבע פעמים רבות בדרישה להשבת שכר הטרחה ששילמה בחזרה, אך הנתבע סרב פעם אחר פעם להשיב את הכסף בטענות בדים, כאילו למד “אלפי מסמכים” בתיק והכין את התובעת לחקירה נגדית כביכול, בשעה שהפגישה היחידה שהתקיימה בין התובעת לנתבע היתה פגישה קצרה בת כחצי שעה, במסגרתה הנתבע כאמור רק ערך רשימה של מספר מצומצם של מסמכים שהתובעת רצתה לצרף לתיק והוא השיב לה אותם בחזרה במו במקום.
  1. כבר ביום 20.06.2011 שכרה התובעת את שרותיו של עורך דין אחר, בשם אלמוני אשר הגיש יפוי כח בתיק והוא זה שייצג אותה בדיון ההוכחות, הוא זה שהכין את התובעת לחקירה נגדית והוא זה שהגיש סיכומים בתיק תמ”ש.

צילום יפוי כח מיום 11.09.2011 עליו חתמה התובעת לעו”ד מצ”ב לכתב תביעה זה ומסומן נספח י’.

  1. למרבה הצער לשכת עורכי הדין אליה פנתה התובעת בתלונה על הנתבע צידדה בעמדתו מאחר והנתבע הוליך את הלשכה שולל להאמין ששרותיו נשכרו כביכול רק לצורך ייצוג בדיון אחד בלבד וסיכומים וכי עבר כביכול על אלפי מסמכים בטרם ביטול ההתקשרות עמו בשעה שלא יתכן שכך הדבר לנוכח העובדה שלמעשה חלף יום אחד בלבד מרגע ההתקשרות ועד לביטול ההסכם כולו כעולה בבירור מההתכתבויות בתיק. לנתבעת לא מוכר דין או מצב משפטי בעטיו זכאי עורך דין בישראל שהקדיש חצי שעה ללימוד תיק לסך של 35,000 ₪ כפועל יוצא מביטול ההתקשרות איתו.

צילום החלטת הועדה מיום 21.12.2017 מצ”ב לכתב תביעה זה ומסומן נספח יא.

  1. ועדת לשכת עורכיה דין שגתה שנימקה את אי ההשבה בכך שבהסכם שכר הטרחה שנחתם בין הצדדים ושנוסח על ידי הנתבע נקבע כי שכר הטרחה ישולם גם אם הייצוג יפסק מסיבה כלשהי שכן, בית המשפט המחוזי בתל אביב קבע בת”א 55183-05-17 רמי קוגן עו”ד נ’ אורי אלטרץ כי הסעיף שנכלל בהסכם שכר טרחה – לפיו יש לשלם את מלוא שכר טרחה גם אם יופסק הטיפול המשפטי – הוא חסר תוקף!
  1. מכל מקום החלטת ועדת שכר הטרחה של לשכת עורכי הדין איננה מחייבת את בית משפט ואינה מהווה השתק של טענות התובעת מאחר וממילא הועדה לא שמעה ראיות ולא גבתה עדויות ואך בחנה שאלות אתיות שקשורות להתנהגות הנתבע עת סברה בטעות שהנתבע דובר אמת למרות שהזין אותה במידע עובדתי כוזב .
  1. מכל מקום, אם יבחן בית משפט את ההסכם יגלה כי הנתבע לא מילא למעשה מאום מהתחייבויותיו על פיו וגם לדיון שהוא טוען שהתייצב הוא לא התייצב כלל ובמקום להתייצב הוא שלח לתובעת הודעת ווצאפ כוזבת כאילו הוא נמצא מחוץ לאולם בית משפט.
  1. לאור האמור לעיל, על הנתבע להשיב לתובעת את הסך של 35,500 ₪ ששולם לו.
  1. התובעת מצהירה כי בשנה האחרונה לא הגישה בבית משפט נכבד זה יותר מ- 5 תביעות.
  1. לבית המשפט הנכבד סמכות עניינית לדון בתביעה לאור מהותה וסמכות מקומית לאור מקום החתימה על ההסכם ו/או המקום שנועד לקיום ההתחייבות.
  1. אשר על כן, מתבקש בית המשפט הנכבד לזמן את הנתבע לדין ולחייבו לשלם לתובעת את סכום התביעה בצירוף הוצאות משפט ושכ”ט עו”ד ומע”מ.

                                                                                                                                                                                                                                              ____________________

                                                                                                                                                                                                                                                                התובעת

סגירת תפריט
דילוג לתוכן