בבית המשפט המחוזי חדל"ת XXXXXXXXX
במחוז מרכז – לוד
בעניין:
החייבים: 1. XXX בע"מ ח.פ. XXXXXX (להלן: "החברה") 2. XXX ת.ז. XXXXXXX (להלן: "בעל השליטה)
ע"י ב"כ עוה"ד XXX
המציעה: XXXXXXX בע"מ ח.פ. XXXXXX
ע"י ב"כ עוה"ד XXX
(להלן: "המציעה")
מנהל ההסדר: XXX, מנהל ההסדר
ע"י ב"כ עוה"ד XXX
(להלן: "מנהל ההסדר")
הממונה: הממונה על הליכי חדלות פירעון
(להלן: "הממנה")
צד ג': XXXXXX בע"מ ח.פ. XXXXXX
ע"י ב"כ עוה"ד ניר טולדנו ואח'
מרח' מוטה גור 9, ת.ד. 2690 פתח תקווה 49003.
טל': 03-9309677 פקס: 03-9309674 (להלן: "צד ג'" ו/או "נושה")
דוגמא לתגובת צד ג' להודעת עדכון
מטעם מנהל ההסדר
צד ג' מתכבד להגיש את תגובתו לדו"ח מנהל ההסדר מיום 01.09.2020, בגדרו התבקש בית משפט לאשר את ההסדר, על אף שלא התקבל הרוב הדרוש בשתי קבוצות נושים להסדר המוצע על ידו.
כבר בפתח הדברים ידגיש הנושה כי הוא מתנגד מכל וכל לכל הסדר נושים שמוצע על ידי החברה ו/או בעל השליטה, ככל והסדר זה בא לפגוע בזכותו של הנושה הלא מובטח להיפרע בעתיד מבעל השליטה בגין ערבותו האישית לחובות החברה כלפי הנושה הלא מובטח.
לא יעלה על הדעת שיינתן פטור שערורייתי ולא מוצדק לבעל השליטה בחברה מערבותו האישית לחובות החברה כאשר מדובר בפטור מחוב בסכום פנומנלי של 15,737,843 ₪ כנגד תשלום סכום זעום של 600,000 ₪ שישולם על ידי בעל השליטה אשר היקף נכסיו עולה לאין ערוך על סכום זה.
ואלו נימוקי התגובה:
- ראשית, ספק רב אם ההסדר המוצע עונה לתכלית אשר לשמה נחקק חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי שכן, על פי סעיף 1 לחוק, הוא נועד להסדיר את פירעון חובותיו של חייב שהוא יחיד או תאגיד, הנמצא או העלול להימצא במצב של חדלות פירעון, במטרה להביא ככל האפשר לשיקומו הכלכלי של החייב.
- דא עקא, שבענייננו כלל לא מדובר בסיטואציה שנועדה לשקם את יכולתה הכלכלית של חברת XXX בע"מ, שכן שעל פי ההסדר המוצע כל הפעילות הכלכלית של החברה נמכרת בפועל לחברת X, כאשר החברה החייבת תיוותר מרוקנת מכל פעילות ממשית ובטח שלא מדובר בשיקום כלכלי, אלא במכירה וסגירת פעילתה, אשר היתה צריכה להיבחן במסגרת הליך של פירוק חברה בידי מפרק, אשר היה בוחן חלופות נוספות לרכישת פעילותה ולמקסום תשלום חובותיה.
- הלכה למעשה, שמתווה ההסדר לא גובש על ידי מנהל ההסדר, אלא נרקם על ידי החברה החייבת ובעל השליטה בה, מר XX, אשר מלכתחילה עתרו למכירת פעילות החברה לX. עובדה זו, שהחייבת היא זו שהביאה את "גלגל ההצלה" בדמות חברת X בהחלט מעלה מטבע הדברים את החשש שמתווה העסקה ותנאי ההסדר המוצע אינם משקפים את מלוא הסכום הראלי הממשי שנרקם בין החייבת ו/או בעל השליטה בה וחברת X.
- הנושה השכיר לחברה מבנה בשטח של כ- 290 מטר בXXX (להלן: "הנכס"), בהסכם שכירות בלתי מוגנת ואשר בעל השליטה של החברה, מר XXX, חתום כערב אישי לכל התחייבויות החברה כלפי הנושה, על פי הסכם השכירות שנערך בין הצדדים. למותר לציין כי נכונות הנושה הלא מובטח להשכיר את המבנה לחברה התבססה אך ורק על ערבותו האישית של בעל השליטה להבטחת כל התחייבויות החברה על פי ההסכם.
צילום הסכם השכירות שנחתם בין החברה לצד ג' בערבותו האישית של בעל השליטה מצ"ב לתגובה זו כחלק בלתי נפרד ממנה ומסומן נספח א'.
- החל מחודש אפריל 2020 הפרה החברה את הסכם השכירות בצורה בוטה ויסודית, בכך שחדלה לשלם את דמי השכירות לנושה הלא מובטח, אשר עמדו על סך של 24,500 ₪ + מע"מ לחודש.
- החברה ובעל השליטה בה אף הגדילו לעשות, כאשר במקביל להגשת בקשתם לפי חלק י' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי ואי תשלום דמי שכירות – פעלו בחוסר תום לב משווע והמשיכו להחזיק במקביל בנכס, תוך המשך גרימת נזק כספי אדיר לנושה אשר נאלץ לשאת בתשלומי משכנתא הרובצת על הנכס בסך של 20,500 ₪ בחודש, מבלי לקבל דמי שכירות.
- רק ביום 26.06.2020 ולאחר שניתן כנגד החברה פסק דין לפינוי מושכר, פינתה החברה את הנכס השייך לנושה, תוך שהיא הותירה אחריה חוב דמי שכירות בסך של 73,500 ₪ + מע"מ וחובות נוספים הנובעים מהפרת הסכם השכירות ונאמדים במאות אלפי שקלים.
- כעת, מנסים החברה ובעל השליטה בה להגיע להסדר נושים, לפיו חלק מחובותיהם ישולמו על יד חברת X בגין חובותיה של החברה לנושים המובטחים, כאשר בהתאם להצעה זו – לאחר התשלום לנושים המובטחים יקבל בעל השליטה הפטר בגין יתר חובותיו לנושים שאינם מובטחים, כאשר תכלית הסכם זה הינה לקפח את הנושה הלא מובטח בכך, שלא יקבל מאום ויהפוך את הערבות האישית שקיבל מבעל השליטה ל"קליפת שום"!
- הנושה הלא מובטח סבור כי לא יעלה על הדעת שהנושים המובטחים יפטרו למעשה את בעל השליטה מתשלום חובותיו לנושים אשר אינם מובטחים, דבר המהווה פגיעה אנושה בזכותו החוקתית של הנושה הלא מובטח לגבות את החוב מבעל השליטה של החברה מכח ערבותו האישית לכל התחייבויות החברה.
- הנושה הלא מובטח סבור כי מימוש כלל רכושו של בעל השליטה יניב תמורות גבוהות יותר מאלה שהוצעו על ידו במסגרת ההסדר וזאת לכלל סוגי הנושים, במיוחד מאחר ומעולם לא נערכה חקירה כלכלית ממשית בדבר היקף כספיו ונכסיו של בעל השליטה. הליך בחינת מקורותיו הכספיים של בעל השליטה חייב להיבחן לעומק במסגרת הליכי פשיטת רגל על ידי נאמן, אשר יבדוק , בין היתר, אם החייב לא מחזיק בנכסים נוספים ובכספים אשר מקורם בחובות החברה וכן בכספים מוברחים שנמצאים בחשבונות אחרים. הליך בדיקה חיוני זה כלל לא בוצע במקרה דנן ומטעם זה כשלעצמו אין לאשר את ההסדר המוצע.
- מצו רישום הערות אזהרה ואיסור דיספוזיציה מיום 04.05.2020 עולה כי בבעלות בעל השליטה, מר XXX, זכויות בשלושה נכסי מקרקעין (מחצית מבית מגורים ברחוב XXXXX, מחצית זכויות מבית מגורים ברחוב XXXXX וכן מחצית זכויות בבית מגורים ברחוב XXXXX). צילום הבקשה וההחלטה שהורתה על רישום הערת אזהרה מצ"ב לתגובה זו ומסומן נספח ב'.
- על רקע הנאמר לעיל, לא ברור על סמך מה נרשם בדו"ח מנהל ההסדר בסעיף 10 כי שווי נכסיו של בעל השליטה הוערך בסך של 609,000 ₪. ממתי בעל השליטה משמש כמעריך שווי נכסיו ?
- מדוע מוצע מתווה לפטור את בעל השליטה מערבות אישית כנגד סכום זעום של 609,000 ₪ מבלי לרדת לכל נכסיו של בעל השליטה, אשר חתם ערבות אישית להתחייבויות החברה?
- לעניין זה יצוין כי בעל השליטה נוהג ברכב מפואר בסוגVolvo XC 90 שנרכש בכ- 700,000 ₪ אשר נרשם על שם אשתו, דבר המלמד על כך שבעל השליטה הבריח נכסים מבעוד מועד וכל עניין ערבותו האישית של בעל השליטה חייב להבחן במסגרת הליכי פש"ר במידה וסך נכסיו לא מספיק לשלם לנושים כלפיהם ערב להתחייבויות החברה.
- גם לא ברור על סמך מה מציין מנהל ההסדר בסעיף 46 לדו"ח כי הוא מעריך את שווי נכסיו של בעל השליטה נמוך מסכום של 2 מיליון ₪.
- בשורה תחתונה עותר מנהל ההסדר לאישור הסדר לפיו חובות החברה ובעל השליטה בה הנאמדים על ידי מנהל ההסדר בסכום של 20,649,786 ₪ יקבלו הפטר בתמורה לסכומים שנעים בין 3 ל- 5 מיליון ₪ בתרחיש האופטימלי ושישלמו אם בכלל תוך כעשר שנים (סעיפים 22 -31 לדו"ח).
- יש פגם מוסרי חמור בעצם הניסיון לפטור את בעל השליטה מחובות בעלי ערבות אישית שלו באמצעות כריכה של הסדר מוצע עם חברת X שאף הוא אינו מתיימר לשלם את החלק הארי של חובות החברה אלא רק רסיסים מהם וגם זאת בפריסה חסרת תקדים של 10 שנים.
- בנסיבות מובהקות אלו, אין כלל מקום לכרוך את שאלת אישור רכישת החברה על ידיX עם מתן הפטר לבעל השליטה, מר XXX.
- גם לא ברור מדוע מנהל ההסדר עותר לבית משפט לעשות שימוש בסמכותו מכח סעיף 87 לחוק על אף שאין את הרוב הנדרש כאמור בסעיפים 85-86 לחוק שכן, תנאי סף לאישור חריג כאמור הינה שמדובר בהצעה הוגנת וצודקת ביחס לכל נושה ונושה, מה שבוודאי לא מתקיים בענייננו.
- זאת ועוד, על פי סעיף 87 לחוק, תנאי נוסף לאישור חריג כאמור על ידי בית המשפט הנכבד הינו קבלת הערכת שווי של החייבת ובעל השליטה בה על ידי מומחה מטעמו, דבר שלא מתקיים אף הוא בעניינינו.
- לאור כל האמור במצטבר לעיל, מתבקש בית המשפט הנכבד לא לאשר את ההסדר המוצע ככל והוא נוגע להפטר בעל השליטה בחברה מחובותיו.
__________________
ניר טולדנו, עו"ד
ב"כ הנושה