בבית משפט השלום                                                                                                                                              ת"א XXXX-09-17
בפתח תקווה                                                                             
 
 
 
 
התובעים:         1.         
                                     כולם ביחד ע"י ב"כ עוה"ד ניר טולדנו ואח'
                                     מרח' מוטה גור 9, ת.ד. 10450 פתח תקווה 49003.
                                     טל': 03-9309677  פקס: 03-9309674
 
 
                                                            -נגד-
 
 
הנתבעים:         1.         
                                   
                        2.        
 

תגובת התובעים לבקשת הנתבעת למחיקת סעיפים מתצהירי עדות ראשית שהוגשו מטעם התובעים
 

 
       בהתאם להחלטת בית המשפט הנכבד (כבוד השופטת מירב כפיר) מיום 16.05.2018 מתכבדים התובעים להגיש את תגובתם לבקשת הנתבעת למחיקת סעיפים מתצהירי עדות ראשית שהוגשו מטעם התובעים. כבר בפתח הדברים יטענו הנתבעים כי אין כל בסיס משפטי ו/או ענייני ממשי לבקשת הנתבעת, אשר הלכה למעשה, מבקשת לשלול מהתובעים את הזכות להגיב לטענות שהעלתה במסגרת כתב הגנתה וכן שלול מבית המשפט את הזכות לחשיפת האמת.
 
       ואלו נימוקי התגובה:
 
1.     התובעים בתיק זה הגישו כנגד הנתבעים תביעה כספית על סך 65,894 ₪. התביעה כנגד הנתבע נובעת מחובות שהצטברו לחובתו בשל הפרת הסכם שכירות להשכרת חנות ברחוב גוטמן 4 פתח תקווה וכנגד הנתבעת מכח ערבותה להסכם השכירות.
 
2.     הנתבע לא התגונן כנגד התביעה, בעוד שהנתבעת, אשר הינה עורכת דין במקצועה, התגוננה כנגדה, כאשר בתמיכה לכתב הגנתה אף צרפה את תצהירו של הנתבע, בו טען כי תצהירו מוגש מבלי שנחשף כביכול לתביעה שהוגשה כנגדו בתיק זה ! (סעיף 1 לתצהירו של הנתבע שצורף כנספח א'1 לכתב הגנתה של הנתבעת)
 
 
 
 
 
3.     מעיון בכתב הגנתה של הנתבעת עולה כי היא מודה בפה מלא כי חתמה ערבות להסכם השכירות שנכרת בין התובעים לנתבע והופר על ידו.
 
4.     בסעיף 3 לכתב הגנתה של הנתבעת היא מעלה את הטענה שלא היה מקום כביכול לציין את היותה עורכת דין פעילה במקצועהף, מאחר ולטענתה היא אינה נתבעת מכח מקצועה או עיסוקה כעורכת דין, אלא מכח ערבות שחתמה לשוכר, שהיה בן זוגה לשעבר.
 
5.     כמו כן, אחת מטענת הנתבעת בכתב הגנתה היתה כי לא נתנה כביכול הסכמתה לחידוש האופציה של השכירות בשנת השכירות האחרונה וזאת לאור טענתה כי לאורך השנה הקודמת הנתבע התקשה בתשלומים השוטפים ולכן לא הסכימה להיות ערבה לו! ( ראה למשל סעיף 8 לכתב הגנתה של הנתבעת) .
 
6.     טענה נוספת שהעלתה הנתבעת בכתב הגנתה הינה כי הודיעה כביכול לנציג התובעים כי היא מתנגדת לחידוש השכירות בשנה האחרונה וערבותה הוחלפה כביכול בהמחאה שמסר הנתבע לתובעים (ראה למשל סעיפים 5, 6 ו 9 לכתב הגנתה של הנתבעת).
 
7.     לגופו של עניין, התובעים בתיק זה הגישו תצהירי עדות ראשית מפורטים מטעמם, במסגרתם התייחסו והשיבו לכל טענות הנתבעת, כפי שהועלו במסגרת כתב הגנתה, וזאת מבלי לשנות במאומה את עילת תביעתם כנגדה ו/או את סכום התביעה, ודי בנימוק זה כדי לדחות את הבקשה על הסף.
 
8.     זאת ועוד, הנתבעת הגישה בקשה כללית וסתמית שאינה מפורטת. הנתבעת, אשר טוענת לשינוי חזית עליה להיכבד ולפרט התייחסותה לכל סעיף בתצהיר התובעים, תוך השוואתו לטענות התובעים בתביעתם, דבר אשר נמנעה הנתבעת מלעשותו, ולכן גם מנימוק זה דין בקשתה להידחות
(ראה לעניין זה ת.א. (מחוזי נצרת) 1243/04 אביטן מרדכי נ' בן דוד צילה (11/12/2005)).
 
9.     הנתבעת עתרה בבקשתה למחוק את סעיפים 5-11 לתצהיר עדותו הראשית של מר נתן חיים דוד גרימברג וסעיף 13 לתצהירו של מר יוסף הרפז. דא עקא, מעיון בסעיפים אלו עולה שהם באו לתת מענה ופירוט לטענות ההגנה של הנתבעת, לפיהן אין כביכול רלוונטיות להיותה עורכת דין במקצועה ולטענתה לפיה ביקשה כביכול להשתחרר מערבותה בשנת השכירות האחרונה בשל "הרעה" במצבו הכלכלי של הנתבע, אשר לטענתה התקשה לעמוד בתשלומים השוטפים.
 
10.   מעיון בסעיפים אלו בתצהירי התובעים עולה תמונה עובדתית מוצקה, שמפריכה מניה וביה את טענות ההגנה "היצירתיות" של הנתבעת, כאשר מהם עולה כי בעת חתימת הסכם השכירות ובעת מתן ערבותה של הנתבעת להתחייבויות הנתבע, לא רק שהנתבעת ידעה כי הנתבע נמצא בהליכי פשיטת רגל (עובדה אשר הוסתרה על ידה מהתובעים) אלא שהיא אף ייצגה אותו כעורכת דין בהליכי פשיטת רגל.
 
 
 
11.   מכאן, שקורסות "כמגדל קלפים" כמובן כל טענות ההגנה של הנתבעת, הן לעניין אי רלוונטיות להיותה עורכת דין והן לטענתה המגוחכת כאילו ביקשה להשתחרר מערבותה לנוכח הרעה במצבו הכלכלי של הנתבע.
 
12.   ויודגש כי, התובעים לא ביקשו לשנות את עילת תביעתם כנגד הנתבעת שכן, התובעים לא טוענים לחיובה על בסיס מצגי מרמה והטעיה, אלא אך ורק מכח ערבותה השרירה וקיימת. לתובעים כמובן ישנה זכות להשיב במסגרת תצהירי עדותם הראשית לטענות הגנה של הנתבעת ולהפריך אותן כפי שעשו.
 
13.   על ההלכה בדבר שינוי חזית חזר כב' השופט רובינשטיין ברע"א 2874/08 עיריית הרצליה נ' אברהם יצחק בע"מ (15/5/08) :
 
"אכן, הכלל הוא, כפי שציין בית משפט זה מפי השופטת חיות בע"א 6799/02 יולזרי נ' בנק המזרחי, פ"ד נח(2) 145, 151: "שבעל דין אינו רשאי לחרוג מגדר המחלוקת כפי שהוצבה בכתבי הטענות, אלא אם כן נענה בית המשפט לבקשתו לתקן את כתבי טענותיו, או אם הצד שכנגד נתן לכך את הסכמתו במפורש או מכללא" (ראו גם האסמכתאות דשם). הגבול בין יריעת מחלוקת מפורטת יותר או פחות הוא גמיש, כמובן; וכל עוד באותה יריעת מחלוקת עצמה עסקינן, באותו סכום נתבע ובאותם יסודות של סיפור המעשה, ניתן לנתבע להתמודד עם פירוט פלוני או אלמוני, גם בעדויות עצמן או בתצהירי העדויות, תוך שבית המשפט עושה מלאכתו לשמור על הגינות כלפי כולי עלמא. כדברי המלומד קשת הזכויות הדיוניות וסדר הדין במשפט האזרחי, הלכה ומעשה, מה' 15 תשס"ז-2007, כרך א' 526: "כאשר הטענות והעדויות שהיו בפני בית המשפט לא חרגו מהנטען במפורש, וכל שנטען נועד אך ורק לאמת את העילה שנטענה במפורש, הרי עצם הזכרתן של עובדות נוספות כלשהן – אין בהן כדי ליצור 'שינוי חזית'" (ראו גם האסמכתאות דשם).
 
14.   וכבר ציין הנשיא שמגר בע"א 311/83 פינקלשטיין נ' פלבסקי, פ"ד לט(1) 496, 503:
 
"בית המשפט צריך להכריע בשאלה שהיא באמת במחלוקת בין בעלי הדין, אך לפעמים הוא מנוע מעשות כן, מאחר שהנושא האמור אינו מוצג לפניו בכתבי הטענות ואינו מועלה גם תוך כדי הדיון, אולם אם בעלי הדין פורשים לפני בית המשפט, למעשה, את המחלוקת האמיתית שהתעוררה לפניהם, כפי שאכן אירע כאן, אין לראות את כתבי הטענות המקוריים כמעין סד, הכובל את בית המשפט והמונע פנייתו של בית המשפט אל החומר והטיעונים, אשר הובאו בפניו במסגרת ההליכים". ראו גם קשת שם,529".
 
15.   באותה פרשה פסק בית המשפט העליון, בהתייחסו לטענה בדבר שינוי חזית בתצהיר לעומת כתב תביעה, כי אין בפניו "'שינוי חזית' או 'הרחבת חזית' מובהקים המחריגים את הנטען בתצהירים מגדרי המחלוקת למחוזות חדשים; המחלוקת היסודית היא כפי שהוצבה בכתבי הטענות".
 
 
 
16.   בפסיקה הודגש עוד כי:
 
"אין ספק כי לא ניתן ואף לא מבוקש לפרט בכתב התביעה את כל העובדות הקשורות לעילה המבוקשת, כל שכן את הרקע המסועף אשר הוביל לאותה טענה. פירוט זה שמור לשלב ההוכחות ואכן זהו המקרה בענייננו. העובדות שמתוכן עלו העילות לכתב התביעה אכן פורטו בו. בנוסף, לכתב התביעה צורפו נספחים אשר תומכים ומבארים עובדות אלה, כמו הסכם הפשרה שנחתם בין הצדדים בשנת 1995 והסכם הפשרה שנחתם עם מר נקש בשנת 1998. הטענות שהועלו בתצהירו של מר הרצוג, אין בהן כדי להוסיף עילות חדשות. כל שיש בטענות אלה, אשר כאמור תוארו בפירוט רב, הוא תיאור הרקע העובדתי שקדם לטענות שהועלו בכתב התביעה" (ת.א (מחוזי ת"א) 2423/01 גאון דוד נ' צור שמואל (02/08/2006)).
 
17.   ראו גם דברים שנאמרו ב- בש"א (י-ם) 12835/08 ידיעות תקשורת בע"מ נ' סנ"צ ששון ששון ואח' (15/01/2009): "אין חובה, ואף אין צורך, לפרט בכתב תביעה את כל הטענות הראייתיות שבידי בעל דין. אין מדובר על כן בשינוי חזית. יש גם ממש בטענת התובע, כי לנוכח הנטען בכתב ההגנה, ממילא קיימת יריעת מחלוקת בשאלה"
 
18.   וגם: "על התובע לפרט את טענותיו בכתב התביעה בתמצית, הרי בתצהיר העדות הראשית, על המצהיר לפרט באופן מפורט וממצה את כל טענותיו ואת כל הנסיבות האופפות את המקרה. על כן, בכתב התביעה התובע אינו צריך לפרט את הניסיונות שעשה על מנת לקבל את כספו בחזרה, שכן עובדות אלו אינן מהוות חלק מעילת התביעה, בעוד שבתצהיר העדות הראשית, מותר גם מותר להתייחס לעניין זה." (ת.א (נצרת) 4162-10/11 מואיד עדוי נ' שלמה פורת (11/02/2013))
 
19.   ומן הכלל אל הפרט, אין בסעיפים אותם מבקשת הנתבעת למחוק מתצהירי התובעים משום שינוי חזית שכן, מדובר בהתייחסות ופירוט ביחס לטענות שהועלו על ידה במסגרת כתב הגנתה.
 
20.   לאור כל האמור במצטבר לעיל, מתבקש בית המשפט הנכבד לדחות את הבקשה ולחייב את הנתבעת בהוצאות תגובה זו.
 

 

__________________
ניר טולדנו, עו"ד
ב"כ התובעים