דוגמא לתגובה לבקשה לצרוף ראיה

בבית משפט השלום                                                                                                                                                       ת.א 40165-10-14

בתל אביב

המבקשים:                   1.         
(התובעים)                     2.        
                                    ע"י ב"כ 
                                    מרחוב
                                    טל: 

-נ ג ד –

המשיבים:                       1.        
(הנתבעים)                      2.         
                                          מרחוב 
                                          ע"י ב"כד ניר טולדנו
                                          מרחוב מוטה גור 9 ת.ד 10450 פתח תקווה 49003.
                                          טל: 03-9309677  פקס: 03-9309674 

תגובת המשיבים לבקשת המבקשים לצירוף ראיה

בהתאם להחלטת בית משפט (כב' השופטת כרמלה האפט) מיום 04.08.15 מתכבדים המשיבים להגיב לבקשת המבקשים להגשת תוספת לתצהיר גילוי המסמכים שהוגש מטעמם.

1.     כבר בפתח הדברים ידגישו המשיבים כי הם מתנגדים לבקשתם המניפולטיבית של המבקשים, ולו מן הטעם שהמבקשים עשו דין לעצמם בכך שלא המתינו כמקובל להחלטת בית משפט בבקשתם לצירוף ראיה וצירפו כבר לבקשתם את כל הראיה המבוקשת.

2.     חמור מכך, המבקשים אף הגדילו לעשות כאשר צירפו את ה"ראיה החדשה" לתשובתם לתגובת המשיבים לבקשתם מיום 09.07.15 מבלי שקיבלו את רשות בית משפט לכך,  ודי בנימוק זה כדי לדחות את בקשתם על הסף.

3.     בהקשר זה יצוין כי המבקשים הוסיפו חטא על פשע כאשר את "הראיה החדשה" אשר לא נכללה במסגרת תצהיר גילוי המסמכים מטעמם צירפו בעורמה ובדרכים עקלקלות לראשונה לתשובתם לתגובת המשיבים לבקשתם בכתב במטרה ברורה שלא לאפשר כלל למשיבים להגיב לתשובה ולראיה החדשה שצורפה ואין חמור מכך!

4.     ואכן, המבקשים זכו למידה לא מבוטלת של "הצלחה" מפוקפקת שכן בית משפט נכבד זה נתן החלטה בבקשתם לגופו של עניין לאחר שנחשף לראיה הנוספת ורק לאחר מכן הורה למשיבים להגיב על בקשתם לצירופה.

5.     המשיבים סבורים כי מן הראוי היה שבית משפט לא יתן החלטה בבקשתם בכתב של המבקשים מיום 09.07.15 בטרם יתן הכרעה בבקשתם המקבילה לצירוף ראיה.

6.     בנסיבות אלו, בהן בית משפט נכבד זה נתן כבר החלטה בבקשה בכתב שהגישו המבקשים מיום 09.07.15  לאחר שנחשף לראיה שצורפה לתשובתם מיום 04.08.15 נראה כי ההחלטה בבקשת המבקשים לצירוף ראיה הופכת לאקדמית ותחת התחושה הקשה הזו מגישים המשיבים את תגובתם זו.

7.        לגופו של עניין, תקנה 114א לתקסד"א קובעת כי:

תנאים \
תק

בעל דין שאינו מגלה מסמך שיש לגלותו לפי תקנה 112 או שאינו נענה לדרישה לפי תקנה 114, לא יהא רשאי להגיש את המסמך כראיה מטעמו באותה תובענה, אלא ברשות שנתן בית המשפט לאחר שנוכח כי היה לבעל הדין הצדק סביר למחדלו; הרשה בית המשפט את הגשת המסמך, רשאי הוא להורות בכל הנוגע להוצאות או לעניינים אחרים.

8.        מן התקנה עולה כי, בעל דין שאינו מגלה מסמך שיש לגלותו בהליך גילוי המסמכים כנדרש לא יהא רשאי להגיש כראיה מטעמו באותה תובענה. את הרציונל העומד מאחורי הליך גילוי המסמכים מסביר גורן בספרו:

"הליך גילוי המסמכים…נועד לאפשר לבעלי הדין לדעת מראש אלו מסמכים רלוונטיים מצויים בידי יריבו,…נקודת המוצא העקרונית לעניין גילוי מסמכים והעיון בהם במשפט היא גילוי מירבי, שכן המשפט עומד על גילוי האמת וביסוד ההליך השיפוטי עומדת חשיפת האמת…הכלל הוא…להבטיח גילוי רחב ככול הניתן של מידע הרלוונטי למחלוקת הנדונה בבית המשפט".
(גורן.א. סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה תשיעית – תשס"ז, עמ' 194).

9.          לתקנה 114א קיים חריג לפיו בית המשפט רשאי לתת לבעל דין רשות להציג מסמך כראיה מטעמו במשפט אף אם מסמך זה לא נחשף כנדרש בהליך גילוי המסמכים. החריג הקיים בתקנה 114א מאפשר לבית המשפט לאשר לבעל דין להציג מסמך כראיה רק במידה וקיים הצדק סביר למחדלו של בעל הדין.  

10.        בע"א 270/86 רגובי נ' תנובה (ניתן על ידי השופט בן יאיר, ביום 31.12.90) נקבע כי בית המשפט לא יעשה שימוש בסמכותו להתיר הגשת ראיה שלא הוצגה בהליך גילוי המסמכים כאשר ברור שהמחדל נגרם על ידי בעל הדין בזדון או במתכוון שכן, אמנם יש בחשיפת האמת ערך רב, אולם כנגד ערך זה ניצבים ערכים נוספים בהם יעילות ההליך המשפטי ומניעת פגיעה בצדדים אחרים.

11.        במקרה דנן, אין חולק שתמליל ההקלטה שהמבקשים מבקשים לצרף כעת הוא בא לעולם בטרם הוגשה התביעה ובנסיבות אלו לא הייתה כל סיבה לכך שהמבקשים לא יצרפו את התמליל לתצהיר גילוי המסמכים שהוגש מטעמם.

12.      לעניין זה, המשיבים דוחים מכל וכל את טענתה המגוחכת של המבקשת שפורטה בסעיפים 5-10 לתצהירה כאילו לא ידעה כלל על עצם ההקלטה ואם היא אכן בוצעה, ולכן לא גולה הדבר כביכול במסגרת תצהיר גילוי מסמכים.

13.      אין גם ממשות בטענת המבקשים כאילו המוטיבציה לחפש את קיומה של ההקלטה התעורר אצל המבקשים רק בעקבות תגובת המשיבים לבקשתם שכן שאלת קיומה או אי קיומה של הראיה הייתה צריכה להיות מבוררת בטרם הגשת תצהיר גילוי מסמכים מטעם המבקשים ולא בעקבות בקשה בכתב שהגישו אשר היא תפלה להליך העיקרי.

14.      המשיבים מתנגדים גם לצירוף הראיה מאחר ועל פני הדברים מדובר בתמליל שיחה "מבושל" מאחר ומעיון בתמליל עצמו ברור שהוא מצנזר את תחילת השיחה שהתקיימה בין הצדדים על מנת לנסות לבלבל ולהוציא דברים מהקשרם. בתחילת השיחה אותה צנזרו המבקשים מעיני בית משפט אמר להם המשיב 2 שאף על פי שהם גנבו מסמכים וכסף מתוך בית הוריהם של המשיבים הוא סולח להם ומקבל אותם כמו ילדיו.

15.      כמו כן, המבקשים לא צירפו כנדרש את התקליטור של ההקלטה וכן את מספר הטלפון עצמו לרבות מספר הסידורי של המכשיר ממנו התבצעה לטענת המבקשים ההקלטה אשר לא הועבר מעולם לידי המשיבים. גם טעם זה כשלעצמו לא יכול להכשיר את בקשתם לצירוף ראיה.

16.      יתרה מכך, בחלקים גדולים בתמליל מצוטטים מילים שאמר אדם אותו מכנים המבקשים בתמליל בשם "דובר" אך לא ברור למשיבים מי הוא אותו "דובר"! .

17.      לגופו של עניין, גם אם נתעלם מהדרך הערמומית בה נקטו המבקשים בהליך זה ידגישו המשיבים כי דווקא האמור בתמליל מחזק את הגנתם מפני תביעת הסרק שהוגשה שכן, בתמליל השיחה מדגישים המשיבים מספר פעמים שהדירות הנוספות שייכות לדודים מארה"ב.

18.      כאן נשאלת השאלה אם ידעו המבקשים שהדירות הנוספות שייכות לדודים ולא למשיבים כעולה מהתמליל, מדוע לא צירפו אותם מלכתחילה כבעלי דין רלוונטיים לכתב תביעתם ומדוע ניסו להטעות את בית משפט בכתב תביעתם ובבקשתם בכתב לחשוב שהמשיבים הם בעלי הזכויות בדירות הנוספות?!

19.      זאת ועוד, המשיב 2, מר ___ דיבר מדם ליבו כאשר הסביר למבקשים כי לאחר שאביהם המנוח של המבקשים הסתלק מחלקו בעיזבון הוריו לאור תמיכת המשיב 2 בו, השקיע המשיב 2 בשיפוץ בית הוריו, בתשתיות החצר ולבקשת הדודים מארה"ב גם בדירותיהם סכום של 300,000  ₪.

20.      מעבר לפיקנטריה ולדרמטיזציה המדומה שנלוות להליך צירוף התמליל הרי שאין בו ממש שכן, המשיבים כבר ציינו במסגרת כתב הגנתם כי הם סייעו בעבר לדודיהם משה ומאיר אריאל הגרים בארה"ב בגביית דמי שכירות, אשר חלק ממנו קוזז כנגד השקעתו של משיב 2 בשיפוץ דירותיהם ביחד עם בית הוריו ושיקום תשתיות החצר.

21.      בשולי הדברים יצוין כי, תמליל השיחה אשר התקיימה לטענת המבקשים ביום האחרון של השבעה "קורע את המסכה" מאחורי מסכת הכזבים שהזינו המבקשים את בית משפט לענייני משפחה שכן בהליך שהתקיים בתיק האחר ובמסגרת כתב תביעתם הנוכחי טענו המבקשים בהבל פיהם  כי המשיב 1 מאיים עליהם כביכול ומבקש לסלק אותם מדירת הורי המשיבים, בעוד שעולה מתמליל השיחה שההפך הוא הנכון שכן, בתמליל עצמו מציע משיב 1, מטוב ליבו, למבקש לגור איתו בדירת הוריו של המשיב ולקבלו כבנו, למרות שלמבקש אין כל זכות חוקית להתגורר במקום (ראה לעניין זה עמוד 9 לתמליל).

22.      כמפורט בכתב ההגנה שהוגש מטעם המבקשים, הרי שהם לא היו בקשר עם אביהם המנוח מזה למעלה מ 15 שנה. המבקשים מעולם לא התגוררו בכפר שלם ולא עומדת להם כל זכות שמוכרת על ידי חברת חלמיש במקרקעין בכפר שלם לדור רביעי גם אם נתעלם מהעובדה שהם לא התגוררו במקום מעולם.

23.      כמפורט בכתב הגנתם של המשיבים הרי שהמבקשים אף לא הסכימו לממן את הוצאות קבורתו, קיום השבעה והקמת המצבה של אביהם המנוח אשר ממונו  כולם על ידי המשיב 2 בלבד, בשל סירובם לשאת בהוצאות אלו. למרבה הצער, מתחוור מבקשת המבקשים שבמקום שהמבקשים יתמקדו בזמן "השבעה" לצרכי אבל על אביהם המנוח הם ניתבו את זמנם לצרכי מזימות ותחכים.

24.      בנסיבות אלו, אם ייעתר כב' בית משפט  לבקשתם של המבקשים, ייתן הוא למעשה שכר וגושפנקה לניהול ההליך בדרך של תחבולה ותרמית, יהפוך "לחוכא ואיטלולא" את כל הליך גילוי  המסמכים ותצהיר גילוי מסמכים , ואגב כך, עשוי לגרום לעיוות דין למשיבים.

25.      לאור כל האמור במצטבר לעיל, מתבקש בית המשפט הנכבד:

א.       לדחות את בקשתם של המבקשים לצירוף ראיה ולחייבם בהוצאות בקשתם זו.

ב.        לחילופין, להתנות את צירופה של הראיה בתשלום הוצאות למשיבים על מנת לרפא את מחדלם באי הכללת הראיה במסגרת תצהיר גילוי המסמכים ואי חשיפתה בשלב מוקדם יותר של ההליך.

                                                                                                  _________________
                                                                                                     ניר טולדנו, עו"ד
                                                                                                       ב"כ המשיבים