דוגמא לתגובה לבקשה להארכת מועד להגשת כתב הגנה

בבית משפט השלום                                                                         תא”ק 573XX-03-19

בפתח תקווה

 

המבקש                                     ב’

(הנתבע)                                   

 

-נ ג ד –

המשיב                                      י’

(התובע)                                     ע”י ב”כ עוה”ד ניר טולדנו ואח’

                                                מרח’ מוטה גור 9 ת.ד. 2690, פתח תקווה 4912601.

                                                טל: 03-9309677   פקס: 03-9309674

                       

 

תגובת המשיב לבקשת המבקש להארכת מועד להגשת כתב הגנה

 

  בהתאם להחלטת בית משפט מתכבד המשיב להגיב לבקשת המבקש להארכת מועד להגשת כתב הגנתו עד ליום 30.07.19.

כבר בפתח הדברים ידגיש המשיב כי הוא מתנגד מכל וכל לבקשה להארכת מועד אשר נשענת על עובדות כוזבות וכי בנסיבות העניין אשר יפורטו עוד להלן יש בהחלט מקום לדחות את הבקשה תוך חיוב המבקש בהוצאות המשיב.

ואלו נימוקי התגובה:

  1. המשיב הינו רואה חשבון במקצועו אשר הגיש בתיק זה כנגד המבקש תביעה כספית על סך של 44,000 ₪ בגין שכר טרחתו בגין שרותי תיווך שלא במקרקעין שנתן למבקש על פי הזמנתו.
  1. תביעת המשיב כנגד המבקש הוגשה עוד ביום 25.03.19 והיא נשענת על הסכם שנערך בכתב בין המשיב לבין המבקש עליו אף חתום המבקש כעולה מנספח א’ לכתב התביעה.
  1. תביעת המבקש כנגד המשיב הוגשה בהליך של סדר דין מקוצר לפי פרק ט”ז לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ”ד- 1984.
  1. מכאן שעל המבקש חלה חובה להגיש רשות להתגונן מטעמו בתוך 30 יום מיום המצאת כתב התביעה לידיו.
  1. ראשית, יש לדחות את בקשת המבקש להארכת מועד להגשת כתב הגנה ולו מהטעם שבקשתו להארכת מועד הוגשה בהעדר תצהיר בתמיכה לבקשה כמצוות תקנה 241 לתקנות סד”א. טעם זה כשלעצמו מצדיק את דחיית הבקשה.
  2. שנית , יש לדחות את בקשת המבקש מהטעם שהיא נשענת על עובדות שאינן אמת (בלשון המעטה), כדוגמת טענתו כי כתב התביעה התקבל אצלו אך לאחרונה, בעוד שבפועל המבקש פנה לבית משפט זמן רב לאחר חלוף המועד להגשת כתב הגנתו. במה דברים אמורים?
  1. בסעיף 1 לבקשת המבקש להארכת מועד טען המבקש בהבל פיו כי ” כתב התביעה התקבל לא מזמן אצל הנתבע”. דא עקא, שכתב התביעה הומצא גם הומצא למבקש במסירה מלאה עוד ביום  07.4.19  כעולה מאישור המסירה המצ”ב לתגובה זו ומסומן נספח א’.
  1. מכאן שבעת שהמבקש פנה לבית משפט וטען “מבלי להניד עפעף” כי קיבל את כתב התביעה “לא מזמן” כבר חלף למעלה מחודש וחצי מאז שכתב התביעה הגיע לידיו! טעם זה כשלעצמו מצדיק את דחיית הבקשה, שהרי לא יעלה על הדעת שבית המשפט ייתן שכר וגושפנקא לבעל דין אשר מבסס את בקשתו על טענות בדים.
  1. ואכן, עצם העובדה שהמבקש לא אמר אמת בבקשתו לבית משפט באשר למועד הקונקרטי שבו קיבל את כתב התביעה לידיו, ואף הגדיל לעשות כאשר יצר מצג כוזב כי כתב התביעה הגיע לידיו אך לאחרונה, מצדיקה את דחיית בקשתו אשר נשענה על עדני מרמה ושקר.
  1. הלכה למעשה שבפסיקה נקבע כי צד שמבקש ארכה להגשת כתב הגנה מושתק מלטעון לגבי מועד ההמצאה, ובנסיבות העניין בוודאי שיש לדחות בקשה של נתבע אשר לא פורס בבקשתו את העובדות הרלוונטיות הנכונות המצריכות דיון עניני בבקשתו. (המ’ 578/78 יוסף עזרא נ‘ 
    מרבק תעשיות” בע”מ (1970) פ”ד לג (1) 701) , משהוגשה בקשה להארכת מועד על ידי המבקש, הלכה היא כי מי שמגיש בקשה כזו, מושתק מלטעון כנגד המסירה. בנוסף, נטען כי משהוגשה בקשה להארכת מועד, יש בכך הודאה שהמועד הוחמץ ומשנקבע המועד בחיקוק, הרי לצורך הארכת מועד, יש להראות  טעם מיוחד.
  1. הלכה למעשה שאם בית משפט ייעתר לבקשת המבקש להארכת מועד המבוקשת על ידו ללא כל טעם ממשי, תינתן למבקש ארכה חסרת תקדים של ארבעה חודשים להגשת כתב הגנה, ואין ספק שלא לכך כיוון המחוקק אשר קבע שהמועד להגשת רשות להתגונן יעמוד על 30 ימים ולא על 120 ימים!
  1. מאחר והמועד להגשת כתב הגנה קבוע בחיקוק . שומה היה על המבקש להניח טעמים מיוחדים לצורך קבלת ארכה להגשת כתב הגנה.
  1. אין ספק שנימוקי בקשתו של המבקש להארכת מועד אינן מספקות כל עילה שבדין להארכת מועד להגשת כתב הגנה, שהרי לא הייתה בפי המבקש כל הנמקה מה עשה ב-45 ימים שקדמו להגשת בקשתו להארכת מועד ואין ספק ש45 ימים הינם פרק זמן די והותר לצורך מציאת שרותים של עורך דין מהמגזר הפרטי והגשת כתב הגנה.
  1. ההלכה קובעת כי : “דרישת “טעמים מיוחדים שיירשמו” מצמצמת את שיקול דעת בית המשפט ושל הרשם, וזאת על מנת לא לפגוע בכוחם של מועדים, אשר נקבעו על ידי המחוקק או מתקין התקנות, ללא הצדק ראוי תוך פגיעה בתכליות של מועדים אלו (ראו יואל זוסמן סדרי הדין האזרחי 805) מהדורה חמישית, 1988) (להלן: “זוסמן“)).
  1. מטרת המועדים הקבועים בחוקים ובתקנות, היא שכל צד יביא טענותיו בסדר מסוים ובאופן מסוים, כדי שיריבו יוכל להתגונן כראוי, וכן קובע מתקין התקנות מועדים, כדי לשים קץ לסכסוכים ולפנות את משאבי מערכת המשפט לבעלי דין אחרים (ה”מ 72/797 מלון מלכת שבא נ’ כרמל, פ”ד כז( ) 1 255 ) ,257 1973 .
  1. זאת ועוד, הקפדה על לוחות זמנים בהליך השיפוטי, בייחוד לאור העומס הכבד המוטל על מערכת המשפט, היא “כורח המציאות”, אחרת לא ניתן יהיה לנהל מערכת משפט סדירה, יעילה ותקינה. סופן של חריגות כגון אלה, שהן עלולות לפגוע בזכויות דיוניות ואף בזכויות מטריאליות של בעלי הדין, ולעיתים – אף להסב נזק לציבור הרחב” (אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי ( 768 2009) (” בש”א 11/2399 זנגריה נ’ זנגריה (טרם פורסם.
  1. ככלל ההכרה בטעמים כאלו גוברת כאשר המדובר בנסיבות שאינן בשליטתו של בעל הדין. אולם, כאשר העיכוב נובע מסיבות הקשורות בבעל הדין או שהוא יכול היה למנוע אותן, הנכונות להאריך את המועדים הולכת ופוחתת.
  1. בהקשר זה נקבע כי “סטייה מסדרי הדין, והלכה למעשה שינוי כללי המשחק המשפטי, השכם וערב עלולה להרחיק את משפט הצדק, יותר מאשר לקרבו. על כן, בכל מקרה המובא בפניו, על בית המשפט לבחון את נסיבותיו ולאזן בין השיקולים הנוגדים מתוך הכרה שאין להיעתר לבקשות להארכת מועדים שנקבעו בחיקוק או תקנה כדבר שבשגרה ‘שאילו בית המשפט היה עושה כן, היה למעשה משנה את המועד הקבוע בחיקוק'” (פרשת זנגריה לעיל).
  1. בשולי הדברים יצוין כי טענת המבקש בסעיף 7 לבקשתו כאילו המשיב קיבל 11,000 ₪ במזומן ובניגוד לחוק משוללת כל יסוד וזאת כעולה מקבלה ביום התשלום שצורפה כנספח ב’ לכתב התביעה המדברת בעד עצמה .
  1. אשר על כן, מתבקש בית המשפט הנכבד, לדחות על הסף את בקשת המבקש להארכת מועד אשר נשענה על עדני מרמה, בהעדר כל טעם מיוחד המוכר בדין להארכת מועד ולחייבו בהוצאות המשיב לרבות שכ”ט עו”ד ומע”מ.

                                                                                                     _________________

                                                                                                              ניר טולדנו, עו”ד

                                                                                                                    ב”כ התובע

סגירת תפריט
דילוג לתוכן