דוגמא לתביעה נזיקית בגין נזק שנגרם לדירה בבית משותף כתוצאה מחדירת מים

בפני בית משפט השלום                                                                       ת.א _________________

בפתח תקווה

התובעים:         1.         פלונית

                           2.          פלוני

                                    ע”י ב”כ עוה”ד ניר טולדנו ו/או רימה גרסימוב

                                    מרח’ מוטה גור 9 ת.ד. 2690 פתח תקווה 4912601.

                                    טל: 03-9309677 פקס: 03-9309674

-נגד-

הנתבעות:          1.         פלונית

                             2. ביטוח ישיר

                                   

מהות התביעה:  כספית, נזיקית.

סכום התביעה:  260,000 ₪.

כתב תביעה

  1. התובעים בני זוג נשואים, הינם הבעלים ו/או המחזיקים ו/או בעלי הזכויות של דירה בת ארבעה חדרים בפתח תקווה הממוקמת בקומה שלישית של הבניין המשותף (להלן: “דירת התובעים”).

       צילום נסח טאבו המעיד על זכויות התובעים בנכס מצ”ב לכתב תביעה זה ומסומן נספח א’.

  1. הנתבעת 1 הינה הבעלים ו/או המחזיקה ו/או בעלת הזכויות של דירה הממוקמת מעל דירת התובעים, וכל נזק שנגרם לתובעים יש לייחס אך ורק למוחזק על ידי הנתבעת 1 (להלן: “דירת הנתבעת 1”).
  1. הנתבעת 2, הנה חברת הביטוח, אשר ככל הידוע לתובעים במועדים הרלוונטיים לכתב התביעה הייתה המבטחת של דירת הנתבעת 1.
  1. תביעה זו מוגשת בגין חדירת מים ונזקי רטיבות חמורים, אשר מקורם בנכס שבבעלות ו/או בחזקת ו/או בשליטת הנתבעת 1 אל דירת התובעים.
  1. פרט לסעד המבוקש לעיל, יעתרו התובעים להכיר בנזקי הרכוש שנגרמו להם, כמפורט בדו”ח המומחה מטעמם, לרבות שכר טרחתו.
  1. כן, נגרמו לתובעים הפסדי זמן, צער, סבל ועגמת נפש.

       נסיבות האירוע:

  1. ביום 28.06.18 השכירו התובעים את דירתם לה”ה פלונית ואלמוני, וזאת על פי הסכם שכירות בלתי מוגנת מיום 28.06.18, אשר תקופת השכירות על פיו הייתה ל-12 חודשים, מיום 08.07.18 ועד ליום 07.07.19, עם אופציה להארכת משך תקופת השכירות ל-12 חודשים נוספים.

       צילום הסכם השכירות מיום 28.06.18 שנערך בין התובעים לשוכרים של הדירה מצ”ב לכתב תביעה זה ומסומן נספח ב’.

  1. ביום 02.11.18 התקשרה השוכרת שהתגוררה בדירת התובעים, הגב’ פלונית לאביו של התובע, (שהינו מיופה כוחם של התובעים) ובישרה לו, לתדהמתו הרבה, על חדירת מים קשה מתקרת הדירה.
  1. עוד באותו היום הודיע מיופה הכוח לנתבעת 1 ולבנה, על חדירת המים לדירת התובעים ואף נשלחו אליהם תמונות ראשוניות שתיעדו את קרות הנזק.
  1. ואולם, לצערם הרב של התובעים, חדירת המים לדירתם לא טופלה באופן מיידי, כפי שהיה מצופה מבעל נכס סביר ודירת התובעים המשיכה להיות מוצפת במים במשך תקופה העולה על שבועיים ימים, דבר אשר בעטיו הפך את הדירה לבלתי ראויה למגורי אדם.
  1. כתוצאה מכך, נגרם לדירת התובעים נזק חמור ביותר ואף תשתית החשמל בדירה נפגעה באופן חמור, כך שאספקת החשמל לדירה נותקה.
  1. משכך, השוכרים שגרו בדירת התובעים הודיעו להם על ביטול הסכם השכירות ועל עזיבתם את הדירה.
  1. בשל הנזק הרב שנגרם לדירת התובעים כתוצאה מחדירת המים מדירת הנתבעת 1, נאלצו התובעים לפנות למומחה מטעמם, על מנת לאמוד את גובה הנזק.

צילום חוות דעת מומחה – אומדן נזק לדירת מגורים עקב נזילה / חדירה של מים מצ”ב לכתב תביעה זה כחלק בלתי נפרד ממנו ומסומן נספח ג’.

ממצאי בדיקת המומחה העלו כי:

  1. מחוות הדעת השמאית עולה בברור כי בשל חדירת המים מדירת הנתבעת 1 לדירת התובעים, נגרמו לדירת התובעים נזקים כבדים מאוד, בין היתר, כמפורט להלן:
  • נמצא ריבוי של כתמי עובש בכל שטח הבית ברמות שונות.
  • קיים נזק למשקופים עיוורים ומשקופי העץ. קיימת התנפחות של העץ במשקוף החיצוני, על מנת שתיווצר התנפחות במשקוף החיצוני על המים לעבור דרך משקוף עיוור הנמצא מתחת למשקוף העץ. הסימנים להתנפחות העץ הם קילופי הצבע ונשירה של חתיכות חומר מקשר בין המשקוף לקיר.

 

  • ג. בחלקים רבים משטח תקרת דירת התובעים קיימות התנפחויות של צבע וטיח בגדלים שונים, החלקים בהם מרוכזות התנפחויות אלו הם בשטח המטבח, הול והסלון אך גם ישנן התנפחויות כאלו פזורות בשאר חלקי הבית. במגע בנפיחות ניתן להרגיש בברור כי היא לחה וקרה ובחלקן פשוט מטפטפים מים מהתקרה.

 

  • קיים חשש להתחלה של נזק ליציבות המבנה. התחלה של נזק מסוג זה נראתה בחלל שבין התקרה ל”בוידעם” באזור חדר הרחצה. מיקום הנזק החמור באזור זה אינו מקרי ומעיד על מיקום מקור הנזק כנראה שבעיקר בחלק המערבי (פנימי של הדירה) בקומה מעל. בדירת התובעים קיימת התחלה של נזק מסוג זה ומצב זה מצריך טיפול מידי בבעיה למניעת החמרת המצב.
  • קיימות נזילות בדירה. באזור המטבח והול הכניסה ישנם טפטופים של מים וניתן לראות טיפות של ממש מטיילות לאורך הקירות ומהתקרה. חלק מטיפות אלו יוצאות מאזור החיבור בין המטבח להול הכניסה. למרות שלא נמצא שרטוט מקורי של היתר הבנייה בנכס ניתן להבחין בטפטוף של מים על קיר בטון שסביר להניח שהוא משמש כחלק מיסודות/שלד הדירה. נזק של מים בכמות גדולה ולאורך זמן במיקום זה עלול לפגוע בזיונים הקיימים בבטון ובכך לפגוע בעמידות המבנה.
  • ו. ישנה פגיעה במערכת החשמל. כתוצאה מהרטיבות וחלחול המים בקירות דירת התובעים ובתקרה, נוצר קצר חשמלי שפגע בזרם החשמל למטבח ולסלון. מכוון שמדובר ברטיבות הנזק הנו נזק מתמשך ולכן יש להחליף את מערכת החשמל בדירה על מנת למנוע סכנה בטיחותית.
  1. עוד עלה מחוות הדעת כי מקור הנזק הנו בדירת הנתבעת 1, הנמצאת מעל דירת התובעים וכי מצב הרטיבות והתפשטות הרטיבות באזורים כמו תקרה וקירות הסלון והמרפסת, בהם לא נמצא כל מקור מים בקומה שמעל וכנ”ל במסדרון ואף בתקרה המונמכת המשמשת לאחסון באזור המקלחת והול בין החדרים מעידים על כך שהנזילה מהדירה של הנתבעת 1 קיימת כבר זמן לא מבוטל ולמעשה נוצרה בריכה של מים מעל דירת התובעים.
  1. זאת ועוד, לאחר התפשטות המים מעל תקרת הדירה של התובעים, כל שטח דירתם נפגע ולא רק היכן שקיימים מקורות מים או המקור לנזילה. כמו כן, על פי סימני הרטיבות, כמות המים שחלחלו לדירת התובעים גדולה מאוד, כאשר המומחה מניח כי גם תחת הרצפות קיימת רטיבות משמעותית ויש לייבש את החול תחת הרצפה למניעת היווצרות חוזרת של עובש ופטריות.
  1. על פי ממצאי המומחה, כתוצאה מהרטיבות וחדירת המים המסיבית לדירת התובעים נוצרו נזקים משמעותיים בכל רחבי הדירה הכוללים עובש מאסיבי, ריחות של טחב, רטיבות בקירות הדירה ובתקרה, חדירה של מים דרך התקרה לדירה עצמה וחלחול המים תחת רצפת הדירה.

טענות התובעים

  1. התובעים יטענו כי הנתבעת 1 כבעלים, כמחזיקה וכבעלת השליטה בדירה אחראית לשפות את התובעים בגין הנזקים שנגרמו להם, בין היתר לאור התנהגותה הרשלנית ו/או חסרת הזהירות.
  1. התובעים יטענו כי הנתבעת 2, כחברת הביטוח המבטחת את דירת הנתבעת 1, גם היא נושאת באחריות לשיפוי נזקי התובעים.
  1. בע”א 611/89 דרוקר זכריה חברה קבלנית לעבודות אזרחיות ופיתוח בע”מ נ’ ויקטור נחמיאס ואח’ פ”ס  מו (2) 60, עמ’ 65 נפסק כי נזקי הרטיבות הם מהנזקים הקשים הממררים את חיי האנשים וגורמים לעוגמת נפש רבה.

 

  1. התובעים יטענו כי בנסיבות העניין, המים אשר נזלו מדירת הנתבעת 1 הינם בבחינת מים נמלטים כמשמעותם בסעיף 38 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] , ומטעם זה על הנתבעת נטל הראיה שלא הייתה התרשלות מצידה שתחוב בגינה.
  1. כן יטענו התובעים כי בנסיבות העניין מדובר באירוע המדבר בעד עצמו כאמור בסעיף 41 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], באופן שנטל הראיה להוכיח כי לא הייתה התרשלות מוטלת על הנתבעות.
  1. בטרם הגשת התביעה פנו התובעים לנתבעים הן בעל פה והן באמצעות ב”כ והודיעו להם על קרות הנזק, כעולה מצילום המכתב המצ”ב לכתב תביעה זה כחלק בלתי נפרד ממנו ומסומן נספח ד’.

רכיבי הנזק:

  1. התובעים יטענו כי על הנתבעות, ביחד ולחוד, לשלם להם את הסכומים הבאים, לצורך השבת מצב דירת התובעים לקדמותו:
  2. לסכום זה, יש להוסיף את אומדן אבדן דמי השכירות העומד על סך של 40,000 ₪ וכן עלויות הכנת חוות הדעת וביקור אנשי מקצוע נוספים בסך של 15,000 ₪, הכל כפי שפורט בחוות דעת המומחה (נספח ג’ לכתב התביעה). בהתאם לחוות הדעת, אומדן כלל הנזקים שנגרמו לדירה עומדים על סך של 240,000 ₪ במעוגל.

       צילום חשבונית בגין שכ”ט שמאי מקרקעין מצ”ב לכתב תביעה זה ומסומנת נספח ה’.

  1. כן חייבות הנתבעות לפצות את התובעים בגין עוגמת הנפש העצומה שנגרמה להם וכן בגין צער, כאב וסבל שנגרמו להם, הכל כמפורט בכתב התביעה. בגין ראש נזק זה עותרים התובעים לחייב את הנתבעות בסכום של 20,000 ₪, וגם זאת על הצד הנמוך.
  1. לאור האמור לעיל, נכון ליום הגשת התביעה עומד סכום התביעה על סך של 260,000 ₪.

הסעד:

  1. התובעים יוסיפו ויטענו כי על הנתבעת 1 ועל הנתבעת 2 לפצותם ו/או לשפותם בגין הנזקים שנגרמו להם מכח חוק עשיית עושר ולא במשפט התשל”ט 1979 ו/או מכח פקודת הנזיקין ו/או מכח כל דין אחר.
  1. התובעים יטענו כי הינם זכאים למלוא הפיצוי בהתאם לחוות דעת המומחה מטעמם.
  1. כל הטענות בכתב תביעה זה נטענות במצטבר ו/או לחילופין ו/או משלימות זו את זו, הכל בהתאם לנסיבות העניין ו/או הקשר הדברים.
  1. לבית המשפט הנכבד הסמכות העניינית והמקומית לדון בתביעה לאור סכומה, מהותה ולאור מקום האירוע.
  1. אשר על כן, מתבקש בית המשפט הנכבד לזמן את הנתבעות לדין ולחייבן לשלם לתובעים סך של 260,000 ₪ בצרוף ריבית והפרשי הצמדה מיום הגשת התביעה ועד לתשלום המלא בפועל, כל זאת בצרוף הוצאות משפט, לרבות שכ”ט עורך דין ומע”מ.

                                                                                                                   ___________________

                                                                                                           ניר טולדנו, עו”ד

                                                                                                             ב”כ התובעים

סגירת תפריט
דילוג לתוכן