דוגמא לתביעה לתשלום דמי תיווך בעסקה שאינה במקרקעין

בבית משפט השלום                                                                         תא”ק ____________

בפתח תקווה

 

 

התובע:                         פלוני

                                    ע”י ב”כ עוה”ד ניר טולדנו ואח’

                                    מרח’ מוטה גור 9 ת.ד. 2690, פתח תקווה 4912601.

                                    טל: 03-9309677   פקס: 03-9309674

-נ ג ד –

הנתבע:                         אלמוני

                                   

                                       מהות התביעה: כספית

                                        סכום התביעה: 44,000 ₪

 

כתב תביעה בסדר דין מקוצר

 

  1. זוהי תביעה לתשלום שכר טרחה בגין שירותי תיווך שלא במקרקעין שנתן התובע לנתבע ואשר בגינם נותר הנתבע חייב לשלם לתובע סך של 44,000 ₪, כפי שיפורט עוד להלן בכתב תביעה זה.
  1. במהלך חודש דצמבר 2018 פנה הנתבע לתובע, אשר הינו רואה חשבון במקצועו, תחילה באמצעות צד ג’ ומאוחר יותר באופן אישי, והתעניין ברכישה של חברה פעילה בעלת רישיון קבלן ג’ 1.
  1. בין הצדדים סוכם כי ככל והתובע יצליח לאתר חברה שמתאימה לצרכי הנתבע, ישולם לו שכר טרחה / תיווך בסכום של 55,000 ₪ כולל מע”מ.
  1. בהתאם לכך, התובע פעל ואיתר חברה אשר התאימה לכל דרישות הנתבע.
  1. ביום 20.01.2019 נערך ונחתם בין התובע לנתבע הסכם (להלן: “ההסכם”), במסגרתו התחייב הנתבע לשלם לתובע סכום של 55,000 ₪ כולל מע”מ כשכר טרחתו בגין דמי תיווך בקשר לרכישת חברה שמצא עבורו התובע.

            צילום ההסכם שנחתם בין התובע לנתבע בצירוף צילום ת.ז. של הנתבע מצ”ב לכתב תביעה זה כחלק בלתי נפרד ממנו ומסומן נספח א’.

  1. עם חתימת הצדדים על ההסכם, העביר התובע לנתבע לתומו את פרטי חברת X (להלן: “החברה”) ואת פרטי בעל המניות של החברה, מר נ’, ואף דאג עבור הנתבע למחיר טוב לעסקה.
  1. בהתאם לאמור בסעיף 1 להסכם, על חשבון דמי התיווך שילם הנתבע לתובע במעמד החתימה על ההסכם סך של 11,000 ₪ בלבד, בעוד שאת היתרה בסך של 44,000 ש”ח היה אמור לשלם לתובע ביום חתימה על הסכם לרכישת החברה, כפי שנקבע במפורש במסגרת סעיף 2 להסכם.

צילום חשבונית מס המעידה על תשלום הסך של 11,000 ₪ ע”ח דמי התיווך מצ”ב לכתב תביעה זה כחלק בלתי נפרד ממנו ומסומן נספח ב’.

  1. כך נקבע במפורש במסגרת סעיפים 1-2 להסכם:

            “1. מוסכם על הצדדים, כי במעמד חתימה על הסכם זה ימסור הלקוח מקדמה בסך של 11 אלף שח המהווה מקדמה חלקית מהתמורה הכוללת שהינה בסך 55 אלף ₪ כולל מע”מ (להלן: “התמורה”) כבטחה לתשלום שכר טרחתו של פלוני, זאת עבור תשלום שכר טרחה בגין תיווך, לרבות בגין איתור חברה למרשו/מרשתו לפי בקשתו של הלקוח. 2. מוסכם על הצדדים כי פלוני יקבל את יתרת דמי התיווך בסך של 44 אלף ביום חתימה על ההסכם”.

 

  1. דא עקא, שלמרבה הצער, לאחר שהנתבע בא על סיפוקו וקיבל מהתובע את כל הפרטים הדרושים לרכישת החברה שבה חפץ, לרבות פרטי ההתקשרות עם בעל מניותיה, התנהג הנתבע כ”גנב בלילה”, בכך שהתחמק מלקבל שיחות טלפון מטעם התובע, חסם את כל דרכי ההתקשרות עמו, לרבות בוואטסאפ, ואף סירב למסור לתובע את מועד החתימה על הסכם העברת המניות.
  1. מבירור שערך התובע עלה כי ביום 17.02.2019 נערך הסכם להעברת מניות החברה לידי קרוב משפחתו של הנתבע, מר י’, וזאת מאחורי גבו של התובע, הכל במטרה נואלת להתחמק מתשלום יתרת דמי התיווך שנותר הנתבע חייב לשלם לתובע.

            צילום אישור רשות התאגידים בדבר רישום הודעה על העברת מניות בחברה על שם קרוב משפחתו של הנתבע, מר י’ וכן אישור בדבר הודעה על מינויו כדירקטור בחברה מצ”ב לכתב תביעה זה כחלק בלתי נפרד ממנו ומסומן נספח ג’ (1-2) בהתאמה.

  1. בנסיבות אלו, על הנתבע לשלם לתובע את מלוא יתרת שכר טרחתו בגין שירותי התיווך, שכן קרוב משפחתו של הנתבע, מר י’, קיבל את המידע הקשור לחברה הקונקרטית ישירות מהנתבע, וזאת אך בשל חשיפתו של הנתבע לפרטי החברה לאחר חתימתו על הסכם התיווך ולא בכל דרך עצמאית אחרת.
  1. עוד יצוין כי בהסכם לתשלום שכר טרחה, אשר נחתם בין התובע לנתבע, נקבע במפורש כי הנתבע מתחייב לשלם את דמי התיווך לתובע ביום החתימה על הסכם להעברת מניות החברה, שחל כאמור עוד ביום 17.02.2019.
  1. בטרם הגשת התביעה פנה התובע לנתבע מספר רב של פעמים, הן בעצמו והן באמצעות ב”כ, בדרישה לקבלת יתרת דמי התיווך המוסכמים. אולם, הנתבע אשר התחייב במסגרת ההסכם לשלם את דמי התיווך במלואם, התחמק תחילה מלהשיב לכל פניות התובע ובהמשך אף הגדיל לעשות, עת טען כי מאחר והוא לא זה שרכש באופן פורמאלי את החברה, אין עליו לשלם את יתרת דמי התיווך וכי אין כל מניעה או פסול בכך שימסור את פרטי החברה לקרוב משפחתו!
  1. ובלשון הנתבע: “….. אני חוזר ומדגיש, אני לא קניתי שום חברה. עיינתי בהסכם כמה וכמה פעמים ואין שום מניעה שאני אמסור פרטי החברה לאדם אחר.

            צילום תכתובות הוואטסאפ בין התובע לנתבע וכן מכתב התראה מיום 05.03.2019 שנשלח אל הנתבע באמצעות ב”כ התובע מצ”ב לכתב תביעה זה כחולק בלתי נפרד ממנו ומסומן נספח ד’ (1-2) בהתאמה.

  1. מעיון בתשובת הנתבע לדרישת התובע לתשלום יתרת דמי התיווך עולה כי לשיטת הנתבע, אין מחלוקת עובדתית כי הוא זה שמסר לקרוב משפחתו את פרטי החברה ואת פרטי ההתקשרות החסויים עם בעל מניותיה ובנסיבות אלו כמובן שלא עומדת לנתבע כל טענת הגנה כנגד התביעה.
  1. זאת ועוד, מלבד העובדה שטענת הנתבע מהווה ניסיון לעשיית עושר ולא במשפט, הרי שבמסגרת סעיף 1 להסכם נקבע במפורש כי פעולות לאיתור החברה שנעשו על ידי התובע ואשר בגינן הוא זכאי ליתרת שכר טרחתו, נערכו לא רק עבור הנתבע באופן אישי אלא אף עבור מרשו/מרשתו של הנתבע, בהתאם לבקשתו:

            “מוסכם על הצדדים, כי במעמד חתימה על הסכם זה ימסור הלקוח מקדמה בסך של 11 אלף שח המהווה מקדמה חלקית מהתמורה הכוללת שהינה בסך 55 אלף ₪ כולל מע”מ (להלן: “התמורה”) כבטחה לתשלום שכר טרחתו של פלוני, זאת עבור תשלום שכר טרחה בגין תיווך, לרבות בגין איתור חברה למרשו/מרשתו לפי בקשתו של הלקוח.

  1. מאחר ומתכתובות הוואטסאפ שעלו בין התובע לנתבע עולה כי אין מחלוקת עובדתית שאת המידע בדבר פרטי החברה הנמכרת, לרבות דרכי ההתקשרות עם בעל מניותיה, העביר הנתבע לקרוב משפחתו, צד ג’, הרי שבנסיבות העניין יש לראות את יחסיו עם צד ג’ כיחסי שליחות, אשר בעטיים יש לחייבו במלוא הסכום אותו התחייב לשלם לתובע. למסקנה זו יש להגיע גם אם ניישם את הלכות תום הלב שחולשות על כל ענפי המשפט וגם על ההסכם בין הצדדים, שכן הנתבע מבקש למעשה בהודעתו לתובע להיות “נבל ברשות החוק” ולתוצאה זו אין לתת יד, אחרת כל צד יוכל להשתחרר מהסכמים כגון דא באמצעים טכניים פשוטים.
  1. לאור האמור לעיל, לא היה מנוס מהגשת התביעה.
  1. לפיכך, יש לחייב את הנתבע לשלם לתובע את מלא סכום התביעה, בסך של 44,000 ₪ .
  1. התביעה ראויה להתברר בסדר דין מקוצר, שכן מדובר בתביעה לסכום קצוב, מכח הסכם אשר נתמכת בראיות בכתב, בהתאם לתקנה 202(1)(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ”ד-1984.
  1. לבית המשפט הנכבד סמכות עניינית לדון בתביעה לנוכח מהותה וסמכות מקומית לנוכח מקום חתימת ההסכם במשרדו של התובע בעיר פתח תקווה ו/או המקום שנועד או שהיה מכוון לקיום התחייבות.
  1. אשר על כן, מתבקש בית המשפט הנכבד, לזמן את הנתבע לדין ולחייבו לשלם לתובע את סכום התביעה בצירוף ריבית והפרשי הצמדה מיום הגשת התביעה ועד לתשלום המלא בפועל וכן לחייב את הנתבע בהוצאות משפט, לרבות שכ”ט עו”ד ומע”מ.

                                                                                                        _________________

                                                                                                              ניר טולדנו, עו”ד

                                                                                                                    ב”כ התובע

סגירת תפריט
דילוג לתוכן