תביעה לקבלת פיצוי מוסכם בשל הפרת הסכם מכר אשר הוגשה בסדר דין מקוצר

בבית משפט השלום                                                                                                                                                                                    סד”מ _________________

בפתח תקווה

 

 

התובע:                        

                                    מרחוב

                                    ע”י ב”כ עוה”ד ניר טולדנו

מרח’ מוטה גור 9 ת.ד. 2690 פתח תקווה 4912601

טל: 03-9309677  פקס: 03-9309674

 

                                                            -נגד-

 

הנתבעים:         1.                                                                                                           

                            2.

                                    שניהם מרחוב

מהות התביעה: כספית, חוזית.

סכום התביעה: 130,000₪

 

דוגמא לתביעה לקבלת פיצוי מוסכם בסדר דין מקוצר

זוהי תביעה לתשלום פיצוי מוסכם, אשר נקבע בהסכם המכר שנערך בין התובעים לנתבעים, במסגרתו מכרו הנתבעים את מלוא זכויותיהם בדירה אשר הייתה בבעלותם, אך לא עמדו בהתחייבותם למסירת חזקה בדירה במועד הקבוע לו התחייבו כך שבפועל מסרו את החזקה בדירה הנמכרת  בדירה באיחור של חודשיים ותשעה ימים, כאשר במקביל הם התנערו מחובתם לשלם את שיעור  הפיצוי המוסכם שנקבע בין הצדדים מראש למקרה של  הפרה יסודית.

רקע עובדתי

  1. הנתבעים היו בזמנים הרלוונטיים לכתב התביעה הבעלים של דירה, המצויה ברחוב ______פתח תקווה והידועה גם כגוש ____ חלקה ________ תת חלקה ___ (להלן: “הדירה”).
  1. ביום 03.03.2020 נערך ונחתם בין התובעים, מחד גיסא לבין הנתבעים מאידך גיסא הסכם מכר למכירת הדירה (להלן: “הסכם המכר“).

צילום הסכם המכר שנחתם בין הצדדים מצ”ב לכתב תביעה זה ומסומן נספח א’.

  1. מחיר תמורת הדירה על פי ההסכם עמד על סך של 1,275,000 ₪ בתשלומים מדורגים בהתאם למנגנון שנקבע על פי סעיף 5 להסכם.
  1. על פי סעיף 4 א’ להסכם, התחייבו הנתבעים למסור את החזקה הפיזית בדירה לידי התובעים , כשהדירה פנויה מכל אדם וחפץ מטעמכם, וזאת עד ולא יאוחר מיום 01.05.2020 ובכפוף לקבלת כל התמורה מהקונים.
  1. התובעים עמדו בתשלומי התמורה כסדרם ובסוף חודש אפריל 2020 הודיעו על רצונם להשלים את יתרת התמורה ולקבל את החזקה בדירה הנרכשת, אלא שאז הודיעו הנתבעים כי צפוי להיות “עיכוב קטן” במועד המסירה שנקבע בהסכם כך שבמקום שהדירה תימסר ביום 01.05.2020 כפי שנקבע במפורש בהסכם הדירה תימסר ביום 15.05.2020.
  1. דא עקא, שבסמוך ליום 15.05.2020 הודיעו הנתבעים כי הפינוי יחול בראשית חודש יוני 2020.
  1. בפועל, הנתבעים הוליכו שולל את התובעים , כאשר פינו את הדירה ומסרו את החזקה בה רק ביום 09.07.2020 , דהיינו באיחור ניכר של 70 ימים.
  1. בסעיף 4 א’ להסכם מכר נקבע כהאי לישנה: “תמורת התחייבויותיו של הקונה בסעיף 5 מחוזה זה מתחייב המוכר להעביר את כל זכויותיו בדירה על שם הקונה ולמסור את החזקה בדירה לקונה שהיא נקיה מכל חוב ושיעבוד ופנויה מכל חפץ ואדם וראויה לשימוש וזה לא יאוחר מיום 01.05.2020 , כפוף לקבלת כל התמורה מהקונה. איחר המוכר בפינוי הדירה ומסירת החזקה בה לידי הקונה עד 15 ימים – לא יחויב בפיצוי כלשהו לקונה. איחר המוכר בפינוי הדירה ומסירת החזקה בה לידי הקונה מעבר ל- 15 ימים, ישלם המוכר לקונה פיצוי קבוע ומוסכם מראש בסך 200 ₪ לכל יום של איחור, החל מהיום השישה עשר, בלי לפגוע בזכות הקונה לתבוע את שאר נזקיו כחוק, אם יהיו, עקב איחור זה – שלא יחשב כהפרה יסודית של ההסכם על ידי המוכר. ואולם, איחור המוכר בפינוי הדירה ובמסירת החזקה בה לקונה מעבר ל 30 ימים, יחשב לו כהפרה יסודית של הסכם זה”.
  1. זאת ועוד, בסעיף 11 להסכם נקבע כי: “הפר צד מן הצדדים חוזה זה בהפרה יסודית יהיה חייב בפיצויים קבועים ומוערכים מראש לצד האחר בסך 130,000 ₪ מבלי לפגוע בזכות הצד האחר לדרוש אכיפתו של החוזה או לחילופין ביטולו כאמור, וכן מלמצות כל סעד משפטי אחר האפשרי על פי כל דין ו/או הסכם וכן לתבוע כל נזק אחר כחוק, אם יגרם בגין הפרה כלשהי של ההסכם”.
  1. לתבועים נגרמו נזקים ועגמת נפש אדירה מהפרתו הבוטה והיסודית של הסכם המכר שבאה לידי ביטוי  באיחור של 70 ימים במסירת הדירה. העיכוב במסירת החזקה פגע קשות בתובעים בכך שגרם לעיכוב במכירת דירת מגוריהם  מאחר ולא יכלו להתחייב  להתחייב למועד קונקרטי למסירת החזקה בהעדר ידעה ממשית מתי תימסר הדירה הנרכשת לנוכח ההפרה.
  1. בנוסף הדירה שנרכשה מהנתבעים היתה זקוקה לשיפוץ יסודי אשר לנוכח הפרת ההסכם התעכב בלפחות 70 ימים ואף למעלה מכך בהעדר ידיעה בזמן אמת למתי ניתן לתאם תחילת עבודה עם בעלי מקצוע.
  1. בנסיבות המפורטות לעיל, אין מחלוקת עובדתית ממשית שהנתבעים הפרו את הסכם המכר הפרה יסודית המזכה את התובע בפיצוי מוסכם שנקבע בהסכם המכר כתוצאה מסתברת של ההפרה ללא הוכחת נזק.
  1. בסעיף 11 להסכם נקבע גובה הפיצוי המוסכם במקרה של הפרה יסודית על סך של 130,000 ₪ וזאת כפיצוי קבוע ומוערך מראש ללא הוכחת נזק.
  1. לאור האמור במצטבר לעיל, על הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובעים את הסך של 130,000 ₪ כפיצוי מוסכם בגין הפרה יסודית של ההסכם בשל אי מסירת החזקה בדירה במועד.

הפן המשפטי

  1. במסגרת עקרון חופש החוזים, רשאים צדדים לחוזה לקבוע בחוזה פיצויים מוסכמים, ללא הוכחת נזק, שישולמו לצד שנפגע כתוצאה מהפרת החוזה. סעיף 15 לחוק החוזים תרופות קובע כי:

“פיצויים מוסכמים:

  1. (א) הסכימו הצדדים מראש על שיעור פיצויים (להלן – פיצויים מוסכמים), יהיו הפיצויים כמוסכם, ללא הוכחת נזק; אולם רשאי בית המשפט להפחיתם אם מצא שהפיצויים נקבעו ללא כל יחס סביר לנזק שניתן היה לראותו מראש בעת כריתת החוזה כתוצאה מסתברת של ההפרה.

        (ב) הסכם על פיצויים מוסכמים אין בו כשלעצמו כדי לגרוע מזכותו של הנפגע לתבוע במקומם פיצויים לפי סעיפים 10 עד 14 או לגרוע מכל תרופה אחרת בשל הפרת החוזה.

        (ג) לענין סימן זה, סכומים שהמפר שילם לנפגע לפני הפרת החוזה והצדדים הסכימו מראש על חילוטם לטובת הנפגע, דינם כדין פיצויים מוסכמים.”

  1. כלל וכהוראות סעיף 15 הנ”ל ייטה בית המשפט לאכוף את הסכמת הצדדים על פיצויים מוסכמים ככתבם וכלשונם (ראה ע”א 300/77 רוזנר נ’ בניני ט.ל.מ. חברה לבנין ופתוח בע”מ (פורסם בנבו, 1978);
  1. בפסיקה נקבע כי בית המשפט יעשה שימוש בסמכותו להפחית מהפיצוי המוסכם אך ורק במקרים נדירים וחריגים: “הפחתת הפיצוי המוסכם מותרת רק במקרה חריג, בו מצא בית המשפט העדר כל יחס סביר בין אותו פיצוי לבין הנזק שניתן היה לחזותו מראש. המילה כל שהודגשה על-ידי היא הנותנת שהתערבותו של בית המשפט בפיצוי המוסכם היא מצומצמת ונדירה. כל עוד קיים יחס סביר כלשהו, ולו גם דחוק, משאירים את הפיצוי המוסכם בתקפו”. (ע”א 300/77 ד’ רוזנר ואח’ נ’ בנייני ט.ל.מ. חברה לבנין ופתוח בע”מ הנ”ל).
  1. נציין עוד כי הוראות הסיפא לסעיף 15 נותנות בידי בית המשפט את הסמכות להפחית פיצויים מוסכמים, אך לא לבטלם !
  1. בטרם הגשת התביעה פנה התובע אל הנתבעים במכתב דרישה מטעם ב”כ בגדרו דרש לקבלת הפיצוי המוסכם.

צילום מכתבו של התובע לנתבעים מיום 15.06.2020 מצ”ב לכתב התביעה ומסומן נספח ב’.

  1. ביום 25.06.2020 השיב הנתבע 1 למכתבו הנ”ל של התובע באמצעות ב”כ במכתב לפיו התנערו מחובתם לתשלום פיצוי מוסכם בשל “משבר הקורונה” למרות שאין כל זיקה למשבר זה לחובתם לפינוי הדירה במועד .תחת זאת הציעו פיצוי סמלי של תשלום חודשיים שכירות.

צילום מכתבו של הנתבע 1 מצ”ב לכתב תביעה זה ומסומן נספח ג’. כן מצ”ב לכתב התביעה התכתבויות בין הצדדים שקדמו להגשת התביעה ומסומן נספח ד’.

  1. בנסיבות אלו, לא היה מנוס מהגשת התביעה. תביעה זו ראויה להתברר בהליך של סדר דין מקוצר בהיותה תביעה על סכום קצוב מכח הסכם שעליה ראיות בכתב.
  1. כל טענה הנטענת ו/או מועלית בכתב תביעה זה נטענת ו/או מועלית באופן מצטבר, משלים ו/או חילופי לכל טענה אחרת הנכללת בו, בין אם נאמר הדבר במפורש ובין אם לאו, הכל לפי הקשר הדברים ו/או הדבקם.
  1. לבית המשפט הנכבד הסמכות העניינית לדון בתביעה לנוכח מהותה וסמכות מקומית לנוכח מקום הימצאות הנכס ו/או מקום חתימת הסכם המכר ו/או המקום שנועד לקיום ההתחייבות.
  1. אשר על כן, מתבקש בית המשפט הנכבד, לזמן את הנתבעים לדין ולחייבם לשלם לתובע את סכום התביעה, בצירוף הוצאות משפט ושכ”ט עו”ד בצירוף מע”מ.

                                                                                                    __________________

         ניר טולדנו, עו”ד

ב”כ התובע

סגירת תפריט
דילוג לתוכן