בבית משפט לענייני משפחה תמ"ש _____________
ב פ ת ח – ת ק ו ו ה
התובעים: 1. אלמוני
2. אלמוני
שניהם באמצעות ב"כ עו"ד ניר טולדנו
מרח' מוטה גור 9, ת.ד 10450 פתח תקוה 49003.
טל: 03-9309677 פקס: 03-9309674
-נגד-
הנתבע: פלוני
מהות התביעה: פירוק שיתוף במקרקעין
כתב תביעה לפירוק שיתוף
א. מבוא
זוהי תביעה במסגרתה עותרים התובעים, ה"ה א' וש' (להלן: "התובעים") אשר הינם אחיו של הנתבע, מר א' (להלן: "הנתבע") לפירוק שיתוף במקרקעין המשותפים להם ולנתבע.
ב. רקע עובדתי
- התובעים והנתבע הינם אחים.
- ביום 29.03.14 נפטרה אימם של התובעים והנתבע, ב' ז"ל (להלן: "המנוחה"). טרם פטירתה, הייתה המנוחה בעלים של דירה, בה התגוררה בפתח תקווה הידועה גם כגוש X חלקה X תת חלקה X (להלן: "הדירה") וכן של שתי חנויות בפתח תקווה, הידועות גם כגוש X חלקה X תתי חלקות X (להלן: "החנויות").
- טרם פטירת המנוחה ציוותה את הדירה והחנויות (להלן: "נכסי המנוחה" ו/או "הנכסים הנ"ל") לתובעים ולנתבע בשלושה חלקים שווים ביניהם.
צילום צוואת המנוחה מצ"ב לכתב תביעה זה כחלק בלתי נפרד ממנו ומסומן נספח א'.
- ביום 16.09.14 ניתן על ידי רשם הירושה בתל אביב צו לקיום צוואת המנוחה. צילום צו קיום צוואת המנוחה מצ"ב לכתב תביעה זה ומסומן נספח ב'.
- ביום 10.02.15 נרשמו זכויות התובעים והנתבע בכל נכסי המנוחה בלשכת רישום המקרקעין בפתח תקווה וזאת בחלקים שווים ביניהם, בהתאם לצו קיום הצוואה שנתן תוקף חוקי לצוואת המנוחה.
צילום נסחי טאבו המעידים על בעלות בעלי הדין בנכסים הנ"ל מצ"ב לכתב התביעה ומסומן נספח ג'.
- הנתבע מתגורר מזה מספר שנים בדירה, עקב גירושיו. כארבע שנים לפני פטירת המנוחה היא אושפזה במוסד סיעודי "נאות השרון" בפתח תקווה, בעוד שהנתבע נותר להתגורר בדירתה לבדו.
- לאחר פטירת המנוחה ומסיבה שלא ברורה לתובעים, הנתבע ניתק עימם כל קשר ומסרב להידבר עימם ולשתף איתם פעולה בכל הקשור לניהול ו/או מכירת הנכסים.
- כאן המקום לציין כי, עד פטירת המנוחה, כל התשלומים השוטפים שהיו חלים על הדירה כגון מים, חשמל וארנונה שולמו באמצעות הוראת קבע מחשבון המנוחה, שהתנהל בבנק פועלים. ואולם, עם פטירתה המשיך הנתבע להתגורר בדירה, כאשר במקביל לא שילם כל תשלום שוטף שחל על הדירה.
- בנסיבות אלו, החלו להיצבר חובות שונים על הדירה. מעיריית פתח תקווה התקבלו מספר התראות לפני הגשת תביעה. וכן מחברת חשמל וועד הבית. חלק מההתראות הגיעו אף לקרובי משפחה.
- ביום 14.04.15 הגיע התובע 2 למשרדי העירייה ועל מנת למנוע הגשת תביעה כנגד יורשי המנוחה שילם לעירייה את הסך של 12,910 ₪ בגין חוב ארנונה עד לסוף שנת 2014 ומאז משולם חשבון הארנונה השוטף בהוראת קבע מחשבון הבנק של התובע 2 בסכום של כ- 437 ₪ לחודשיים וכן נשא בתשלום שכר טרחת ב"כ העיריה בסך של 1,500 ₪.
צילום הקבלה המעידה על תשלום בגין חוב ארנונה עד לסוף שנת 2014 וכן חשבונית מס בגין תשלום הוצאות עורך דינה של עיריית פתח תקווה מצ"ב לכתב תביעה זה ומסומן נספח ד'.
- הנתבע, אשר התגורר בדירת המנוחה בגפו, אף לא מצא לנכון לשאת בתשלומי החשמל השוטפים עבור הדירה, דבר אשר גרם לקבלת מספר רב של התראות לפני ניתוק מחברת חשמל, אשר הגיעו לכתובתו בדירה. משלא שולמו חשבונות אלו, אף נותקה הדירה מאספקת חשמל ביום 23.10.14.
צילום אישור חברת חשמל בדבר ניתוק החשמל לדירה מיום 23.10.14 מצ"ב לכתב תביעה זה ומסומן נספח ה'.
- התובעים אף נשאו לבדם בתשלום חוב שהצטבר על הדירה לחברת חשמל עד ליום הניתוק בסך של 8,041 ₪ כעולה מאישור התשלום המצ"ב לכתב תביעה זה ומסומן נספח ו'.
- בטרם הגשת התביעה שילמו התובעים אף תשלום בגין חלק מחוב עבר של ועד הבית של הדירה, בסכום של 1,170 ₪, כעולה מהקבלה המצ"ב לכתב תביעה זה ומסומן נספח ז'.
- באשר לחנויות, הרי שהן מושכרות בהסכמי שכירות בלתי מוגנת לשני שוכרים שונים, אשר שכרו את החנויות כעשור טרם פטירת המנוחה. חנות אחת מושכרת עד ליום 31.04.16 בתמורה לדמי שכירות בסך של 1,750 ₪ לחודש בעוד שהחנות השנייה מושכרת עד ליום 31.07.16 בתמורה לדמי שכירות בסך של 1,800 ₪ לחודש.
צילום חוזי השכירות העדכניים מצ"ב לכתב תביעה זה ומסומן נספח ח' (1-2) בהתאמה.
- במהלך השנה האחרונה ניסו התובעים להידבר עם אחיהם הנתבע באמצעות קרובי משפחה על מנת לנסות להגיע להסכמות, ואולם ללא הצלחה. במהלך סוף חודש אוקטובר 2015 פגשו התובעים את הנתבע באירוע מתוכנן של חתונה של קרובי משפחה. גם במעמד זה ניסה התובע 1 לדבר אל לבו של הנתבע ביחידות. ואולם, הנתבע סירב להחליף עמו מילה. בנסיבות אלו, התובעים כבעלי זכויות משותפים עם הנתבע, מעוניינים לפרק עמו את השיתוף בנכסי המנוחה.
- לפיכך, לא נותר איפוא אלא לתבוע פירוק שיתוף, וזאת על-פי סעיף 37(א) וסעיף 40 לחוק המקרקעין התשכ"ט-1969 ובהם נאמר:
"37 (א) כל שותף במקרקעין משותפים זכאי בכל עת לדרוש פירוק השיתוף".
40(א) במקרקעין שאינם ניתנים לחלוקה, וכן אם נוכח בית המשפט כי חלוקה בעין תגרום הפסד ניכר לשותפים, כולם או מקצתם, יהיה פירוק השיתוף בדרך של מכירת המקרקעין וחלוקת הפדיון.
המכירה תהיה בדרך שנמכרים במקרקעין מעוקלים בהוצאה לפועל, זולת אם הורה בית המשפט על דרך אחרת שנראית לו יעילה וצודקת יותר בנסיבות העניין".
- התובעים טוענים, כי פירוק השיתוף צריך להיעשות בדרך של מכירת הנכסים הנ"ל וחלוקת הפדיון, וזאת עקב כך שהמקרקעין אינם ניתנים לחלוקה ו/או עקב כך שחלוקה בעין תגרום הפסד ניכר לשותפים.
- להלן מספר הלכות שנפסקו בעניין פירוק שיתוף במקרקעין, לענייננו: ע"א 319/74 – רובינשטיין ושות' חברה קבלנית נ' תמרה פיין, פ"ד ל(1), 454, עמ' 458-457 – כבוד השופט לנדוי:
"אמרתי שהמשיבים, כמו כל בעל משותף, זכאים למחיר הוגן עבור חלקיהם לפי ערכם בעת המכירה. אין הם זכאים לדחיית המכירה מן הטעם, שבעתיד עשוי ערך הרכוש לעלות וחבל שלא להמתין עד לעליית ערך כזאת. זה נובע ברורות מהוראת היסוד שבסעיף 37(א) של חוק המקרקעין, כי "כל שותף במקרקעין משותפים זכאי בכל עת לדרוש פירוק השיתוף". "בכל עת", נאמר, ולא בעת ששותפיו יסכימו לפירוק, היו הטעמים לאי-הסכמתם בהווה אשר יהיו…
המדיניות החקיקתית המונחת ביסוד ההוראה האת היא לא רק ששיתוף במקרקעין עלול לגרום לריב ומדנים, כביטויו של פרופ' וייסמן בספרו "חוק המקרקעין, תשכ"ט-1969, מגמות והישגים", ע' 50, אלא שפירוק השיתוף מעודד בדרך כלל את המגמה הרצויה של פיתוח המקרקעין, בעוד שהמשך הפיצול של הבעלות מכביד על סחירותם בשוק ועל פיתוחם".
(א) רע"א 1017/97 – יצחק רידלביץ ואח' נ' יצחק מודעי ואח'. פ"ד נב(4), 625, עמ'
636-365 – כבוד השופט מ' חשין:
"עקרון-העל הוא, שכל שותף במקרקעין משותפים יכול ורשאי להביא, לרצונו, לפירוק השיתוף: "כל שותף במקרקעין משותפים זכאי בכל עת לדרוש פירוק השיתוף"… זאת ועוד: יהא אשר יהא יחסו של הדין אל השיתוף במקרקעין כל עוד הוא קיים (ראו: חנוך דגן, שם), מבקש החוק להקל ככל-הניתן על פירוקה של שותפות אם שותף לשותפות מבקש על כך; לטובת השותפים… המשפט אין בכוחו להשכין שלום בי שותפים צהובים זה לזה – או שותפים המתקשים להגיע להבנה זה עם זה – ובהיעדר כלים בידו להשכין שלום ביניהם, מקנה הוא זכות יכולת לכל אחד מן השותפים לבקש פירוק השותפות.
(2) לעניין שיקול דעת ביהמ"ש – בפסקי הדין (של ביהמ"ש המחוזי) להלן, נקבע שהוא מצומצם:
"..סע' 37 (א) לחוק המקרקעין, התשכ"ט – 1969 מקנה לכל אחד מבעלי המקרקעין המשותפים את הזכות לפרק את השותפות בכל עת".
תמ"ש (תל-אביב) 78290/00 – סוזט כהן נ' יוסף ביצ'צ'י – תק-מש 2001 (3), 41:
(ב) הפסיקה הסיקה מהאמור בחוק כי: בעלות שותפת הינה מצב זמני ולא מצב רצוי; פרוק השיתוף הינו זכות יסוד של כל שותף; שיקול דעתו של בית המשפט במניעת פרוק השיתוף הוא מצמצם ביותר. כמו כן, ראו, בין השאר, גם את פסקי הדין שלהלן:
תמ"ש (תל-אביב) 19220/96 – אלה קלדס נ' רבקה רות מזור. תק-מש 99 (1), 1, עמ' 2.
תמ"ש (תל-אביב) 144/ – עמרני עמרני נ' עמרני ירדנה. תק-מש 2002(3), 169, עמ' 170.
תמ"ש (תל-אביב) 21030/97 – מ' ק' נ' א' ק'. תק-מש 2001 (1) 1.
תמ"ש (תל-אביב) 43320/97 – פלוני נ' פלוני. תק-מש 2001 (1), 7, עמ' 8.
- התובעים יטענו כי ראוי לפעול בנסיבות העניין בהתאם לסעיף 40 (א) לחוק המקרקעין הקובע כי במקרקעין שאינם ניתנים לחלוקה בעין, מחמת שחלוקה כזאת אינה אפשרית ו/או תקטין את ערך חלקי הבעלים אם יוחדו להם בנפרד, יהיה פרוק השיתוף בדרך של מכירת המקרקעין, וחלוקת הפדיון בין כל השותפים בהתאם לחלקיהם היחסיים בנכס המשותף.
- לאור כל האמור לעיל, מתבקש בית המשפט הנכבד להורות על פירוק שיתוף בנכסי המנוחה בדרך של מכירתם בשוק החופשי לכל המרבה במחיר וחלוקת הסכום שיתקבל, בניכוי עלויות הוצאות המכירה, בין כל השותפים בנכסים, בהתאם לחלקיהם כאמור בנסח רישום המקרקעין.
- לצורך כך, מבוקש כי בית המשפט הנכבד ימנה כונס נכסים לפירוק השיתוף בנכסי המנוחה, אשר במסגרת תפקידו ישלם את כל החובות השוטפים שחלים על נכסי המנוחה, יקיים הליך של מכירה בשוק החופשי לכל המרבה במחיר ויחלק את התמורה, לאחר תשלום מיסים כדין וניכוי שכ"ט, והכל באישור בית המשפט, בין כל השותפים כאמור לעיל.
- עוד מתבקש בית המשפט הנכבד להסמיך ולהורות לכונס הנכסים שימונה, לערוך התחשבנות בדרך של קיזוז בין בעלי המקרקעין בגין חיובים כספיים ששולמו על ידי מי מהם בגין חובות שרבצו על הנכסים הנ"ל, אל מול הזכויות שהתקבלו (דמי שהכירות על החנויות).
- לביהמ"ש הנכבד הסמכות המקומית והעניינית לדון בתביעה לאור מהותה ומקום מגורי הצדדים וכתובת הנכסים.
- אשר על כן, מתבקש בית המשפט הנכבד, להורות על פירוק השיתוף של נכסי המנוחה, בדרך של מכירה ולמנות את ב"כ התובעים, עורך דין ניר טולדנו, ככונס נכסים לצורך ניהול הליך המכירה ולחייב את הנתבע לשלם לתובעים את הוצאות המשפט ושכר טרחת עורך דין.
________________
ניר טולדנו, עו"ד
ב"כ התובעים