דוגמא לתביעה לסעד הצהרתי בדבר בעלות החייב ברכב

דוגמא לתביעה לסעד הצהרתי בדבר בעלות החייב ברכב

בבית משפט לענייני משפחה                                                                     ה"פ ___________

בפתח תקווה

 

התובעת:                      

(המבקשת)                     ע"י ב"כ עוה"ד ניר טולדנו ו/או רימה גרסימוב

                                    מרחוב מוטה גור 9, ת.ד 2690 פתח תקווה.

                                    טל: 03-9309677 פקס: 03-9309674

                                                -נגד-

המשיבים:       

הנתבע:                        

(המשיב1)                      מרחוב

הנתבעת :                     

(המשיבה)                      מרחוב

(משיב פורמאלי)             משרד הרישוי

תביעה לסעד הצהרתי לבעלות ברכב

בית משפט הנכבד מתבקש:

א.    ליתן סעד הצהרתי לפיו הנתבע הינו הבעלים של רכב מסוג קאיה קרניבל מספר רישוי ____ (להלן: "רכב הקאיה") וכן של רכב אספנות מספר רישוי ____ (להלן: "רכב אספנות") וכפועל יוצא מכך, לקבוע שרכבים אלו ברי עיקול ומכירה בגין חוב מזונות המשיב בתיק הוצאה לפועל מזונות שמספרו                XXXX-01-15 (להלן: "תיק ההוצל"פ").

ב.    ליתן לתובעת כל סעד אחר שמתאים וצודק בנסיבות העניין.

       מבוא

       מקורה של תביעה זו הינה בניסיונותיו של המשיב לאיין פסק דין של חיוב מזונות שניתן בבית משפט נכבד זה באמצעות מהלכים טכניים של הברחת נכסים ורישומם הפיקטיביים על שם אחותו המשיבה חרף היותם שייכים לו.

       ואלו נימוקי הבקשה:

 

  1. ביום ___ ניתן פסק דין על ידי כב' השופטת נאוה גדיש במסגרת תמ"ש XXX-03-12 בו נקבע כי המשיב 1 ישלם לידי המערערת עבור מזונות הקטינים ומדורם סכום של 5,000 ₪ לחודש, אשר יחולק באופן הבא:

א.     סך של 1,100 ₪ עבור הבת א

ב.     סך של 1,200 ₪ עבור הבת ב.

ג.      סך של 1,200 ₪ עבור הבן ג.

ד.     סך של 1,500 ₪ עבור הבן ד.

        (ראה לעניין זה סעיף 22 א בעמוד 6 לפסק הדין).

  1. בעקבות גירושי המבקשת מהמשיב, נמכרה דירת המגורים של בני הזוג בתמורה לסך של 1,700,000 ₪, כאשר מסכום זה חלקו של המשיב עמד על סך של 935,000 ₪, לפני תשלומי חובות והוצאות.
  1. בחודש מאי 2019 חדל המשיב לשלם מזונות שוטפים וחוב מזונותיו השוטפים בתיק ההוצאה לפועל מזונות עומד נכון ליום הגשת תביעה זו עומד על סך של 40,665 ש"ח.

צילום דף חשבון עדכני בדבר החוב בתיק ההוצל"פ מצ"ב לכתב תביעה זה ומסומן נספח א'.

  1. ביום 28.11.2019 הגיש המשיב בקשה לעיכוב הליכים בתיק ההוצל"פ, בטענה שהוא מעוניין לפנות להליך של פשיטת רגל, בשל מצבו הכלכלי הקשה כביכול.

צילום בקשת המשיב לעיכוב הליכים בתיק ההוצל"פ מצ"ב לתביעה זו ומסומן נספח ב'.

 

  1. בדיעבד התברר כי בתזמון מושלם ועוד באותו היום בו הגיש את בקשתו הנ"ל, בה פרט את "מצבו הכלכלי הקשה", "הסתלק" למראית עין מחלקו בעיזבון אמו המנוחה לטובת אחותו המשיבה, אשר פועלת בקנוניה עמו מטעמים ברורים של שיתוף פעולה בניסיון להברחת נכסים וסיכול כל אפשרות ממשית לגבות את חוב המזונות של ילדיו הקטינים!

צילום צו הירושה שניתן בעניינה של אמו המנוחה של המשיב ואשר ממנו "הסתלק" המשיב מצ"ב לכתב תביעה  זה ומסומן נספח ג'.

  1. בעקבות בקשת החייב לעיכוב הליכים קבעה כב' רשמת הוצאה לפועל דיון בפניה ליום 11.12.2019 אליו התייצב המשיב .
  1. ביום הדיון הפנה ב"כ המבקשת את תשומת לב כב' רשמת הוצאה לפועל לקיומו של הסכם נאמנות, אשר על פיו מחויב היה ב"כ המשיב עורך דין פלוני כנאמן להחזיק בידיו בנאמנות סך של 130,000 ₪, שמתוכם היה חייב להפריש לתיק ההוצאה לפועל את השלמת דמי המזונות השוטפים בסכום שאינו עולה על 1,500 ₪ לחודש .

        צילום פרוטוקול הדיון שהתקיים ביום 11.12.2019 מצ"ב לכתב תביעה זה ומסומן נספח ד'

  1. משכך, הורתה כב' רשמת הוצאה לפועל בהחלטתה מיום 11.12.2019 לעורך דין פלוני להגיש פירוט לגבי כל כספי החייב שהגיעו אליו בכל שלב ומה נעשה עם הכספים ואף זימנה אותו לדיון בפניה.
  1. ביום 01.01.2020 הגיש עורך פלוני הודעה מטעמו בדבר פרוט כספי החייב, אליה צירף תדפיס מחשבון הבנק שניהל בנאמנות עבורו בו החזיק בין היתר כספים שהתקבלו בגין חלקו של המשיב בדירת בני הזוג.
  1. מעיון בסעיף 12 להודעת עורך דין פלוני כפי הוגשה לרשמת הוצאה לפועל, עולה בבירור כי סך של 69,013 ₪ הועברו לבקשת המשיב מחשבון הנאמנות שניהל בשיק בנקאי לטובת רכישת רכב עבור המשיב מסוג "קאיה קרניבל" שזה הרכב שלגביו מבוקש סעד הצהרתי. ובלשון עו"ד:

"השורה "יומן חובה" בסך 69,013.75 ₪ מיום 9.3.15 היתה (למיטב זכרונו של הח"מ) רכישת שיק בנקאי לצורך רכישת רכב מסוג "קאיה קרניבל" שהחייב ביקש לרכוש"

 

צילום הודעה מטעם עורך דין פלוני על הגשת פרוט כספי המשיב מצ"ב לכתב תביעה זה ומסומן נספח ה'.

  1. מכאן שלית מאן דפליג כי הכספים אשר שימשו לרכישת רכב הקאיה נשוא תביעה זו הינם כספי המשיב, אשר פעל בערמה ורשם את הבעלות במשרד הרישוי ברכב באופן פקטיבי תחילה על שם אמו ולאחר פטירתה "הסתלק" למראית עין מעיזבונה  לטובת אחותו המשיבה אך בשל רצונו העז להבריח נכסים ובאמצעות כך להתחמק מתשלום מזונות ילדיו הקטינים!
  1. יתרה מכך, אף מחקירת המשיב בהוצאה לפועל עלה בבירור כי המשיב מימן מכיסו הפרטי את כספי רכישת רכב הקאיה , וכי המשיב הוא האדם היחיד שנהג בו ואף אין מחלוקת עובדתית כי רכב הקאיה נמצא בחצריו. כך הודה  המשיב במסגרת דיון שהתקיים בלשכת הוצאה לפועל מיום 05.02.2020:

 

"ש. היכן הרכב עכשיו?

ת.  ליד הבית.

ש. ליד הבית שלך?

ת. כן.

ש. איפה אחותך גרה?

ת. ברמת גן. הרכב היה בלי טסט ולא יכולתי להזיז אותו רק לפני חודשיים חידשתי.

ש.איפה אתה גר?

ת. בפתח תקווה.

ש. איפה אחותך גרה?

ת. ברמת גן

ש. מי שנהג ברכב עד היום זה אתה?

ת. כן.

ש. תאשר לי שמי שנהג ברכב מיום רכישתו זה אתה?

ת. כן.

ש. ומחודש מאי האחרון מה קורה?

ת. מ30.05 הרכב עומד ליד הבית שלי.

ש. תאשר לי שאחותך מעולם לא נהגה ברכב הזה.

ת. נכון.

ש. והכספים שמימנו את הרכישה שלו באו מחשבון הנאמנות שלך?

ת. אמת." ( עמ' 6 שורות 25-29 ועמ' 7 שורות 1-17 לפרוטוקול הדיון מיום 05.02.20 )

 

צילום פרוטוקול הדיון מיום 05.02.2020 מצ"ב לכתב תביעה זה ומסומן נספח ו'.

  1. ואם לא דיי בכך הרי שבאותו דיון אף הודה המשיב כי למעשה הרישום של רכב הקאיה על שם אחותו המשיבה הוא פקטיבי וכי ברצונו למכור את הרכב:

 

        "החייב מוזהר כחוק לומר את האמת ועונה לשאלות עו"ד טולדנו:

        ש. איך הגעת לפה היום?

        ת. באוטובוס.

        ש. איפה הקאיה נמצאת?

        ת. אני רוצה למכור אותה.

        ש. ע"ש מי היא רשומה?

        ת. כרגע על שם אחותי, , אני רוצה למכור אותה כי אני לא יכול להחזיק אותה אני מחודש מאי לא נוהג . סליחה זו פלונית." ( עמ' 5 שורות 12-23 לפרוטוקול הדיון מיום 05.02.209 )

 

  1. 15. ביום 09.02.2020 התקיים דיון אליו זומנה המשיבה שהיא אחותו של המשיב ואשר על שמה נרשמו רכבים באופן פיקטיבי. במהלך חקירתה בלשכת הוצאה לפועל הודתה המשיבה כי מאז רכישת רכב הקאיה מעולם לא נהגה בו, והוא מעולם לא היתה בחזקתה ואף לא השתתפה בהוצאות אחזקתו:

        " ש. מאז שהרכב נרכש ב- 2010 צ"ל ( 2015) ואני אומר שה רכב נרכש מכספים של החייב תאשרי לי שמ- 2010 ועד ליום זה את מעולם לא שילמת לא ביטוח, לא טיפלת בטסט, מעולם לא נהגת בו ומעולם לא היה בחזקתך"?

        ת. אני מאשרת את כל אלה" (עמ' 2 שורות 16-19 לפרוטוקול הדיון מיום 09.02.20)

        צילום פרוטוקול הדיון מיום 09.02.20 מצ"ב לכתב תביעה זה ומסומן נספח ז'.

  1. מהמקובץ עולה כי אין ולא יכולה להיות כל מחלוקת כי רכב הקאיה נרכש מכספי המשיב וכי המשיב נוהג בו מנהג בעלים וכי כל הליך רישומו על שם אמו המנוחה ולאחר מכן על שם אחותו המשיבה נועד לצורך סיכול הליך עיקול, כחלק ממהלך מחושב ומתוזמן להתחמקות מחוב המזונות בשים לב לכך שבאותו היום בו ניתן צו הירושה ממנו "הסתלק" המשיב הוגשה על ידו בקשה לעיכוב הליכים בשל פנייתו להליך חדלות פירעון.

 

  1. באשר לרכב האספנות הרי שרכב זה היה מאז ומעולם ועוד בטרם גירושי הצדדים בחזקתו הבלעדית של המשיב אשר הוא היחיד שנהג בו ועשה בו שימוש בעלים.
  1. יתרה מכך, המשיב עוד במהלך נישואיו למבקשת השקיע ברכב האספנות מחשבונם המשותף של בני הזוג עשרות אלפי שקלים לצורך שדרוגים וטיפולים והוא אף זה שנשא מאז ומתמיד בכל העלויות הקשורות לרכב.
  1. לעומת זאת, המשיבה אשר על שמה מופיע גם רכב האספנות מעולם לא נהגה ברכב האספנות ורכב האספנות  מעולם לא היה בחזקתה אלא בחזקתו הבלעדית של המשיב. בדיון שהתקיים ביום 09.02.20 בלשכת הוצאה לפועל בפתח תקווה אישרה המשיבה כי רכב האספנות מעולם לא היה בחצריה או בחזקתה, היא מעולם לא נהגה בו וכי הרכב נמצא בחזקתו הבלעדית של המשיב!

        "ש. את יכולה לאשר לי שרכב האספנות מאז ומתמיד ברשות פלוני?

        ת. אתה שואל שאלה שאני לא יודעת. הוא היה רשום ע"ש אמא והוא היה רכב של אבא."

        ובהמשך…

        "ש. מי שהשתמש ברכב האספנות זה אחיך.

        ת. לא השתמשו כל כך ברכב האספנות, לא היה לו טסט וביטוח ומי שטיפל בו זה המשיב.

        ש. נהגת בו פעם? הוא היה אצלך?

        ת. לא." (עמ' 1 שורות 25-26 ושורות 36-39 לפרוטוקול הדיון מיום 09.02.2020 – נספח ז')

  1. מכאן שגם רישומו של רכב האספנות על שם המשיבה מכח הסתלקותו הפקטיבית של המשיב מעיזבון אמו המנוחה נעשה למראית עין שכן רכב האספנות היה עוד בנישואיו של המשיב למבקשת בחזקתו הבלעדית והוא האדם היחיד שעשה ועושה בו מנהג בעלים.

 

  1. 21. קיימת חזקה בסעיף 28 לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967 (להלן: "החוק"), לפיה מקום שמטלטלין שעוקלו כשהיו על גופו של חייב, בכליו או בחצרים שבהחזקתו, הרי רואים את המטלטלין כנכסיו, כל עוד לא הוכח להנחת דעתו של הרשם שאינם שלו.

 

  1. זהו הכלל. זו החזקה. הנטל – במסגרת הליך ההוצאה לפועל, רובץ לפתחו של החייב או של צד שלישי ולהניח את דעת רשם ההוצאה לפועל שהמיטלטלין אינם שלו. ובמילים אחרות, הכלל הוא: "אני עושה שימוש בנכס – משמע הנכס שלי". החייב משתמש ברכב – משמע הרכב שלו.
  1. הרציונל וההיגיון העומד במסגרת חזקה הוא כי אין זה סביר כי אדם ייעשה שימוש ברכב שאינו שלו, אלא במקרים חד פעמיים, יוצאי דופן ואקראיים. רוצה לטעון אחרת – כל שעליו לעשות הוא להניח את דעת רשם ההוצאה לפועל אחרת (ראה פסק דינו של כב' השופט עודד מאור במסגרת עש"א 47782-03-15 פישלר נ' רוני ואח' מיום 24.03.15).

 

  1. ההלכה הפסוקה קבעה כי הרישום במשרד הרישוי, כשלעצמו, אינו יוצר בעלות. הרישום במשרד הרישוי אינו מהווה אקט קונסטיטוטיבי אלא הינו דקלרטיבי בלבד (ר': ע"א 448/77 אוטו בלב נ' לקי דרייבפ"ד ל(2)207, רע"א 5379/95 סהר חב' לביטוח בע"מ נ' בנק דיסקונט, פ"ד נ"א(4) 264, להלן – הלכת סהר). זכות הבעלות לפי דיני הקניין היא אשר קובעת ולא הרישום הפורמלי במשרד הרישוי (ע"א 492/64 לוי נ' רייס, פ"ד יט(1) 586; דוד בר אופיר, הוצאה לפועל הליכים והלכות 553 (מהדורה שביעית, 2009)).

 

  1.   השאלה על מי מוטל הנטל להוכיח את מהות הזכות ברכב – האם על הנושה, החייב או הבעלים הרשום – לא הוכרעה עד כה באופן חד משמעי בהלכה הפסוקה. לצד האמרה כי הנטל על החייב או על הבעלים הרשום להוכיח את מהות הזכות ברכב, המושתתת על הלכת סהר (ראו גם בר אופיר, שם), הרי שמן האמור בפסק הדין בע"א 1680/03 חנה לוי נ' אלי ואמירה ברקול, פ"ד נח(6) 941 (להלן – פרשת חנה לוי) עשוי להשתמע כי הנטל הוא על מי שמבקש לסתור את נכונות הרישום (ר' גם ה.פ. (חיפה) 308/02 אלחאג' נ' בן הרואה(לא פורסם, ניתן ביום, ניתן ביום 9.6.2003).

 

  1. יחד עם זאת, גם אם הנטל הוא על המבקש לסתור את נכונות הרישום, נפסק  בפרשת חנה לויכי די בכך שיציג "אותות של מרמה" המעבירות את הנטל על הצד השני להפריכן. דרך הוכחה זו הוסברה ב פרשת חנה לוי, כדלהלן: 

 

"דרך ההוכחה בנויה על קיומם של אותות של מרמה ( Badge of Fraud ), שהן חזקות שבעובדה שפותחו במשפט האנגלו-אמריקני, אשר אם נותרות הן ללא מענה מצביעות הן על מרמה. באלה ייכללו, למשל, חדלות פרעון של מעביר הבעלות, קשרים בין המעביר לנעבר, חריגה מדרך מקובלת לניהול עסקאות, שמירת החזקה בנכס ועוד (פס"ד דיסקונט נ' סבג, 433). ככל שמצטברים יותר אותות כאלה, כך עובר הנטל לנתבע להפריכם" (ראו בר אופירשם, עמ' 379 ).

  1. על דרך הוכחה זו עמד בית המשפט העליון גם בע"א 8482/01 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' סנדובסקי א.נה, פ"ד נז(5) 776, 782:

 

"ככל שמצטברים יותר "אותות מרמה" כך עובר הנטל על הנתבע להפריכן. מבין אותות המרמה ניתן למנות קשרים בין המעביר לנעבר; איום בתביעות שתוגשנה נגד החייב; חשאיות; שמירת הנאה למעביר ושמירת החזקה בידיו ועוד. הכוח הראייתי של אותות אלה הוא בהעברת הנטל לחייב ועליו להראות כי העסקאות נעשו בתום לב או להסבירן באופן שיניח את הדעת. אמנם נטל השכנוע נותר על כתפי התובע, אולם ככל שהמידע מצוי בידי הנתבע, וככל שהתובע יראה יותר אותות מירמה ונסיבות עובדתיות המצביעות על מירמה מצד הנתבע, ניתן יהיה להפחית את נטל הראיות המוטל על התובע" (ראו בר אופיר, בעמ' 379-378; ה"פ 1823/92 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' סבג ואח' , פ"מ תשנ"ו (421 (3)".

 

  1. במקרה דנן, גם בהנחה שהנטל הראשוני על התובעת לסתור את נכונות הרישום במשרד הרישוי, אין ספק כי הצטברו די והותר "אותות של מרמה" המעבירים את הנטל על כתפי המשיבים להפריכן, דבר שלנוכח הודאותיהם בחקירותיהם בהוצאה לפועל אין בידם להפריך. חוברים לכאן מספר גורמים יחדיו:

א.     המשיב והמשיבה הם אחים .

ב.     שני הרכבים נשוא תביעה זו מצויים בחזקתו ובחצריו של המשיב, אשר עשה ועושה בהם מנהג בעלים ולא היו מעולם בחזקתה או בשליטתה של המשיבה.

ג.      המשיב חייב בתיק הוצל"פ מזונות ולצורך מניעת עיקולים אף החזיק את כספי מכירת דירתו אצל עורך דינו בנאמנות.

ד.     עו"ד פלוני ששימוש כנאמן עבור המשיב הודה כי הוא העביר כספים השייכים למשיב לצורך רכישת רכב הקאיה.

ה.     המשיב אישר בעצמו בחקירתו כי הוא זה שחפץ  למכור את רכב הקאיה ובנתיים הוא רשום על שם אחותו.

ו.      התזמון בין הסתלקות המשיב מחלקו בעזבון אמו המנוחה לבין הגשת בקשתו לעיכוב הליכים בהוצאה לפועל מלמדת אף היא על תכנון מוקדם של מעשה המרמה אשר באמצעותו סבר המשיב כי תצלח דרכו להברחת נכסיו.

ז.      גם העובדה שרכב האספנות שימש מאז פטירת אביו של המשיב את המשיב בלבד והוא אף השקיע בו עשרות אלפי שקלים במהלך תקופת נישואיו לתובעת וגם כיום הרכב נמצא בחזקתו הבלעדית מלמדת אף היא כי הוא הבעלים האמיתי של הרכב.

  1. יודגש כי בהחלטות רשמת הוצאה לפועל בפתח תקווה מיום 05.02.20 ומיום 09.02.20 כבר הורתה כב' רשמת הוצאה לפועל על עיקול ברישום של שני הרכבים נשוא תביעה זו תוך שהיא אפשרה לב"כ התובעת לפנות לבית משפט נכבד בעניין הבעלות ברכבים אלו.
  1. לבית המשפט הנכבד סמכות מקומית ועניינית לדון בתביעה לאור מהותה ולאור מען הצדדים.
  1. אשר על כן, מתבקש בית המשפט הנכבד, להיעתר לתביעה ולחייב את המשיבים בהוצאותיה לרבות שכ"ט עו"ד ומע"מ.

                                                                                                ________________

                                                                                                     ניר טולדנו, עו"ד

                                                                                                      ב"כ התובעת