המבקשת: ת.ש ת.ז XXXXXXXX
ע"י ב"כ עו"ד ניר טולדנו
מרח' מוטה גור 9 ת.ד 10450 פתח תקווה 49003
טל: 03-9309677 פקס: 03-9309674
– נ ג ד –
המשיבים: 1 ר.א ת.ז. XXXXXXXXX
2. ב.א ת.ז. XXXXXXXXX
ע"י ב"כ עוה"ד XXXXXXX מ.ר. XXXX
מרח' הרצל XX לוד ת.ד XXXXX
3. ק.ב ת.ז XXXXXXXXX
מרח' אילת XXX חולון
4. לשכת רישום מקרקעין חולון
מרח' קדושי קהיר 23 חולון
בית המשפט הנכבד מתבקש:
א. ליתן פסק דין הצהרתי לפיו הסכם המכר מיום 21.10.03 אשר נכרת בין המשיבים 1-2 למשיב 3 נעשה למראית עין בלבד, בין היתר, על מנת לאפשר למשיב 3 לחמוק מחובו למבקשת ולכן המשיב 3 היה ונותר הבעלים של הזכויות בדירה ברח' דב הוז XX/X חולון הידועה גם כגוש XXXXחלקה XXX תת חלקה X.
ב. להורות למשיב 4 , רשם המקרקעין בלשכת רישום המקרקעין חולון למחוק את הערת האזהרה שנרשמה לטובת המשיבים 1 ו 2 על זכויות המשיב 3 בדירה הנ"ל.
ואלו נימוקי הבקשה:
1. המבקשת הינה הזוכה בתיק הוצל"פ XXXXX המתנהל בלשכת הוצל"פ בפתח תקווה בו המשיב 3 הוא החייב. גובה החוב בתיק ההוצל"פ עומד נכון להיום על סך של 222,987 ₪
2. צילום תדפיס חוב עדכני מתיק ההוצל"פ הנ"ל מצ"ב לבקשה זו כחלק בלתי נפרד ממנה ומסומן נספח א'.
3.תיק ההוצל"פ עצמו נגד המשיב 3 נפתח ביום 24.06.04.
צילום אישור פתיחת תיק ההוצל"פ מצ"ב לבקשה זו כחלק בלתי נפרד ממנה ומסומן נספח ב'
4.ביום 28.07.04, בוצעה מסירה של האזהרה למשיב 3 במסירה מלאה. יצוין שמיום פתיחת התיק לא שולם על ידי המשיב 3 דבר למבקשת שהיא הזוכה בתיק ההוצל"פ הנ"ל.
5.ביום 28.09.04, הגישה המבקשת בקשה בלשכת ההוצל"פ לעיקול מקרקעין אשר בבעלות המשיב 3 הנמצאים ברח' דוב הוז XX/X חולון, הידועה גם כגוש XXXX חלקה XXX תת חלקה X (להלן: "הדירה").
צילום הבקשה לעיקול מקרקעין מצ"ב לבקשה זו כחלק בלתי נפרד ממנה ומסומן נספח ג'.
6.בהחלטת רשם ההוצאה לפועל מיום 05.10.04 (כב' הרשמת לושי עבודי איריס כתוארה דאז) , אושרה בקשת העיקול כעולה מההחלטה המצ"ב לבקשה זו ומסומן נספח ד'.
7.בהתאם להחלטה זו נרשם העיקול ברישום ביום 17.10.04, אצל המשיבה 4, לשכת רישום המקרקעין חולון.
צילום נסח הטאבו המעיד על רישום העיקול מצ"ב לבקשה זו ומסומן נספח ה'
8.כאן המקום לציין שבטרם נרשם העיקול פעל המשיב 3 להברחת הדירה באמצעות הסכם מכר פיקטיבי שנערך עם המשיבים 1 ו 2 מיום 21.10.03 כאשר לטובת המשיבים 1 ו2 נרשמה הערת אזהרה על זכויות המשיב 3 בדירה מיום 30.10.03.
9.המשיבים 1-3 שקטו על שמריהם בכך שבמשך למעלה מ 6 שנים לא ביקשו לבטל את העיקול שהוטל על הערת האזהרה ולא בכדי.
10.דא עקא, שביום 08.02.10 ובחלוף כ 6 שנים מיום הטלת העיקול, "נזכרו" המשיבים 1 ו 2 לראשונה להגיש בקשה "מיתממת" בלשכת ההוצל"פ בפתח תקווה לביטול העיקול בנימוק שהערת האזהרה נרשמה לפני העיקול.
צילום בקשת המשיבים 1-2 לביטול העיקול שהוטל על הדירה מצ"ב לבקשה זו כחלק בלתי נפרד ממנה ומסומן נספח ו'
11. בקשת המשיבים 1 ו 2 לרשם ההוצל"פ לביטול העיקול לא באו המשיבים 1-2 בידיים נקיות (בלשון המעטה), שכן מבקשתם זו הושמטו במכוון פרטים עובדתיים רלוונטיים שהיו הדרושים לצורך הכרעה בבקשה.
12.כך למשל המשיבים 1 ו 2 לא מצאו לנכון לציין בבקשתם לביטול העיקול את העובדה הרלוונטית שהמשיב 3, החייב בתיק ההוצל"פ ק.ב הינו אחיו של המשיב 2 ב.א למרות ששמות המשפחה שלהם שונים ולא מן הנמנע ששם משפחתו של המשיב 2 שונה במיוחד לצורכי עסקת המכר הפיקטיבית!
13.עוד הושמטו מהבקשה במזיד יתר הדפים של הסכם המכר שנחתם בין הצדדים, ותחת זאת צורף לבקשה רק העמוד הראשון מתוך ההסכם, ולא בכדי.
14.מעיון בהסכם המכר המלא, שנכרת בין המשיבים 1 ו2 למשיב 3 עולה כי כבר בעת חתימת הסכם המכר היה ידוע למשיבים 1 ו 2 כי סכום המשכנתא הרשומה על הנכס, נושקת בקירוב לסכום עסקת המכר שעמדה על 100,000$.
צילום הסכם המכר שנכרת בין המשיבים 1 ו 2 למשיב 3 מיום 21.10.03 מצ"ב לבקשה זו כחלק בלתי נפרד ממנה ומסומן נספח ז'
15.במצב דברים זה שסכום עסקת המכר נושק לסכום עסקת המכר ברור שכל מתקשר סביר בעסקת מקרקעין היה דואג תחילה להעברת כספי עסקת המכר לבנק שלזכותו נרשמה המשכנתא ורק לאחר סילוק המשכנתא שרובצת על הנכס או גרירתה היה מעביר את היתרה ככל ונותרה כזו למשיב 3.
16.דא עקא, שמעיון בהסכם המכר עולה כי בניגוד מוחלט לעצת ב"כ הצדדים לעסקת המכר, העולה מתוך ההסכם, "הסכימו"המשיבים 1 ו 2 להעביר את מרבית כספי עסקת מכר בסך של 70,000 $ ישירות לידי המוכר (המשיב 3 ) במזומן מבלי לדרוש מהמוכר תחילה להסיר או לגרור את המשכנתא מתוך כספי עסקת המכר. לעניין זה מופנה בית משפט לסעיף 3.א. פסקה 2, להסכם נספח ו' לבקשה שם נרשם כי :
"הקונה מצהיר כי עו"ד א.ח המליצה לו לשלם את הסך של 70,000$ ישירות לבנק למשכנתאות ולא לשלמו ישירות לקונה וזאת לנוכח סכומה הגבוה של המשכנתא (למעלה מ 90 אחוז משווי העסקה). עו"ד א.ח הבהירה לקונה את ההשלכות של תשלום הסך של 70,000$ ישירות לידי המוכר ולא לשם פירעון המשכנתא והסבירה לקונה כי עם תשלום הסכום של 70,000$ לידי המוכר לא יוותר בידו סכום מספיק לשם כיסוי המשכנתא בכל מקרה בו המוכר לא יסיר ו/או יגרור את המשכנתא מכל סיבה שהיא והוא עשוי במקרה זה לשלם סכומים אלה פעם נוספת לשם סילוק המשכנתא. הקונה פוטר בזה את עו"ד א.ח מכל אחריות בגין זאת והוא נוטל על עצמו את האחריות המלאה לכך."(ההדגשות אינן במקור)
- לאור האמור לעיל, ומאחר ומעיון בנסח הטאבו העדכני מגלה שלא הוסרה המשכנתא גם בחלוף 6 שנים מיום ביצוע העסקה, אין ספק שפעולה זו של המשיבים 1 ו2 בעצם הסכמתם המדומה להעברת כספי עסקת המכר ישירות למשיב 3 במזומן תוך "עצימת עניים" והתעלמות טוטאלית מהמשכנתא הרשומה על הנכס אינה מאפיינת מתקשר סביר בעסקאות מכר במדינת ישראל, בעיקר בשים לב לעובדה הזועקת לשמים העולה מההסכם שהמשיבים 1 ו 2 פעלו בהסכם זה בניגוד מוחלט לעצת עורכת דינם אשר הדגישה בפניהם במפורש לא לשלם את הסך של 70,000$ ישירות לידי המוכר (המשיב 3) אלא לשלמם לבנק לפירעון המשכנתא!
- עוד עולה מההסכם שעו"ד א.ח שייצגה את המשיבים 1-3 בעסקת המכר והייתה מודעת לחוסר הסבירות הקיצוני של המעשה התמוהה והמוזר אותו נקטו הרוכשים ביקשה להתנער מאחריותה המקצועית על פי הסכם זה להשלמת הליך רישום הזכויות על פי הסכם המכר.
- כאשר פעולות לא רציונאליות אלה של המשיבים 1 ו 2 מצטרפות לעובדה שהמוכר (המשיב 3) הינו אחיו של הקונה, מתבקשת המסקנה שעסקת המכר נעשה למראית עין בלבד, כאשר שום תמורה כספית ממשית לא הועברה בין הצדדים וכי כל הליך רישום הערת האזהרה נבע אך על מנת לסייע למשיב 3 להתחמק מאימת נושיו לרבות מחובו למבקשת .
- גם השיהוי החמור המתקיים בעניינו במסגרתו נזכרו המשיבים 1 ו 2 לפנות בבקשתם לביטול העיקול, רק בחלוף 6 שנים לאחר שכבר הוטל העיקול מחזק את המסקנה הזו שכן על פני הדברים ברור שאם אכן היה מדובר בעסקת מכר אותנטית, לא היו משהים את פניתם לרשם ההוצל"פ, והיו פועלים מייד להסרת העיקול שהוטל ב 2004.
- אומנם, אין חולק על כך שבעסקאות אותנטיות שנעשות בין קונה למוכר, הערת אזהרה שנרשמה לפני עיקול קודמת לו.
- יחד עם זאת, בנסיבות הקונקרטיות שפורטו לעיל בהן נראה על פני הדברים כי מדובר בהסכם המבוסס על עדני מרמה ולמראית עין בלבד תוך קנוניה בין החייב בתיק ההוצל"פ לבין אחיו ואשתו סבורה המבקשת שלא היה מקום להיעתר לבקשת המשיבים להסרת העיקול .
- על אף האמור לעיל, ולמרות אותות המרמה המובהקים שעלו מהסכם המכר מצאה לנכון רשמת ההוצל"פ כב' הרשמת בהחלטתה מיום 25.04.10 להורות כי "בהתאם לנסח רישום המקרקעין נרשמה לטובת צד ג' הערת אזהרה כדין. אשר על כן, בהעדר החלטה אחרת מטעם בית משפט המוסמך לעניין זכויותיו של צד ג' בנכס, וזאת בתוך 60 יום, יבוטל העיקול . עד למועד הנ"ל יעוכבו הליכי המימוש."
- בעקבות החלטת רשמת ההוצל"פ ולמרות הנתונים הברורים שעלו מהסכם המכר המעידים על כך שמדובר בהסכם למראית עין בלבד נאלצה המבקשת לשכור את שרותיו של משרד חקירות פרטי במטרה להתחקות אחר ממצאים נוספים המעידים על הפיקטיביות הדבקה בהסכם המכר שנכרת בין המשיבים 1-3 מתחילתו ועד סופו.
- ואולם, בשל כך שמשך זמן החקירה של צוות החוקרים ארך למעלה מ 60 ימים לא הספיקה המבקשת לצערה לעמוד בפרק הזמן שקצבה רשמת ההוצל"פ בהחלטתה הנ"ל.
- יחד עם זאת, צוות החוקרים ממשרד החקירות "אלמוג" העלה בדו"ח החקירה שלו ממצאים נוספים המעידים על כך שהסכם המכר נכרת בין המשיבים 1-3 למראית עין בלבד, כמפורט להלן.
- בחקירה סמויה שערכו צוות החוקרים התברר כי חשבונות החשמל של הדירה ממשיכים להיות מופקים על שם המשיב 3 ולא עברו על שם המשיבים 1 ו2 אשר רכשו כביכול ממנו את הדירה לפני 7 שנים!
- זאת ועוד, מביקור בבניין בו נמצאת הדירה נוכח צוות החוקרים כי כל דברי הדואר בתיבה מס' 3 השייכת לדירה ממוענים למר ק.ב הוא המשיב 3.
- חמור מכך, מחקירת צוות החוקרים עלה כי בדירה הנ"ל התגוררו במהלך השנים דיירים נוספים : מ.א הנושאת ת.ז XXXXXXXXX ו ס.נ נושא ת.ז XXXXXXXXXX. הזוג הנ"ל התגורר בדירה בשנים האחרונות ושילם את כל דמי השכירות השוטפים למר ק.ב שהוא המשיב 3 למרות שעל פי הסכם המכר מכר את זכויותיו בדירה כביכול לפני 7 שנים!
- בשיחה בכיסוי שביצע חוקר ממשרד החקירות עם דייר נוסף שהתגורר בדירה, מר ס.ו ת.ז XXXXXXXXX מיום 07.07.10 עלה כי בשנים 2006-2007 שכר הוא את הדירה מהמשיב 3, מר ק.ב כאשר דמי השכירות שולשלו לכיסו.
צילום דו"ח החקירה של משרד החקירות מיום 18.07.10 מצ"ב לבקשה זו כחלק בלתי נפרד ממנה ומסומן נספח ט'.
31. להשלמת התמונה העגומה יצוין שגם תשלומי המשכנתא בגין ההלוואה שנטל המשיב 3 עבור הדירה עדיין ממשיכים להיפרע מחשבונו של המשיב 3.
32. לאור כל האמור במצטבר לעיל, עולה תמונה ברורה וחד משמעית שהסכם המכר שנערך בין המשיבים 1-3 נערך למראית עין בלבד מבלי שבין הצדדים להסכם עברה תמורה ממשית כלשהיא, כל זאת בכדי לאפשר למשיב 3 להתחמק מחובותיו למבקשת.
חוזה למראית עין – הפן המשפטי
33. חוזה למראית עין הוא חוזה בטל, כאמור בסעיף 13 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג –1973:
"חוזה שנכרת למראית עין בלבד – בטל; אין בהוראה זו כדי לפגוע בזכות שרכש אדם שלישי בהסתמכו בתום לב על קיום החוזה".
34. כדי לקבוע אם חוזה הוא למראית עין, יש לבדוק מה היו רצונם וכוונתם האמיתית של הצדדים לחוזה. הפתרון לכך הוא בתחום העובדתי, הנלמד ממכלול נסיבות המקרה (ג' שלו, דיני חוזים, מהד' שניה, 169).
בפס"ד שניתן לאחרונה ע"י ביהמ"ש העליון ע"א 7497/07 יעקב ריוגלר נ' אליהו לינדאור (מיום 22.2.10, פורסם ב"נבו"), הבהיר כב' השופט ג'ובראן, כי חוזה למראית עין בטל מעיקרו:
"בטלות החוזה למראית עין נובעת מהרצון להתחקות אחר הכוונה האמיתית של הצדדים לחוזה. המשפט לא ייתן תוקף לחוזה אשר הצדדים עצמם לא רצו לתת לו תוקף. כוחו של חוזה למראית עין היה תמיד אפס (ראו גד טדסקי "חוזה למראית עין ודבר פסלותו משפטים ח 507 (תשל"ח)), מכאן שחוזה זה בטל מעיקרו, ועל כן אין צורך באקט כלשהו כדי לבטלו (ע"א 8567/02 גליק נ' מויסט, פ"ד נז(6) 514, 525 (2003)) ובלבד שלא תיפגע זכות שרכש צד שלישי בתום לב בהסתמכו על קיום החוזה. חוזה למראית עין יכול להיות מסווה למצב בו אין כל עסקה משפטית אחרת בין הצדדים, והוא יכול להיות מסווה לעסקה משפטית אחרת שהצדדים לא רצו לתת לה גילוי חיצוני".
35. נטל הראיה להוכיח שמדובר בחוזה למראית עין מוטל על הטוען זאת (ע"א 1780/93 בנק המזרחי המאוחד בע"מ נ' אולצ'יק, פ"ד נ(2) 41, 43; ע"א 8393/99 לופטין נ' מוניקה תכשיטים בע"מ (מיום 17.6.2004, פורסם ב"נבו").
36. יחד עם זאת, בפסיקה נקבע שדרך ההוכחה לקיומו של חוזה למראית עין בנויה על קיומם של "אותות מרמה", אשר אם הם נותרים ללא מענה, מצביעים הם על מרמה, ביניהם: חדלות פרעון של מעביר הבעלות, הברחת רוב הנכסים והכספים של מעביר הבעלות, קשרים משפחתיים ו/או קרובים בין המעביר לנעבר, חריגה מדרך מקובלת לניהול עסקאות, המשך המגורים בנכס ועוד. ככל שמצטברים יותר אותות כאלה, כך עובר הנטל לנתבע להפריכם.
37. במקרה דנן, טענת המבקשת, כי מטרת הסכם המכר שנכרת בין המשיבים 1-3 היא הברחת נכסים ומדובר למעשה בהסכם למראית עין – לא נסתרה והיא עולה באופן מובהק מחומר הראיות.
38. אותות המרמה עולות באופן מובהק מהסכם המכר . המשיב 3 חדל פירעון כאשר אין ספק שהמתווה שנקבע בהסכם המכר עצמו חורג במידה ניכרת מהמקובל בעסקאות מקרקעין וזאת מלבד העובדה שמדובר בבני משפחה.
39. תצהיר בנה של המבקשת, מר ש.י, מצ"ב לבקשה זו כחלק בלתי נפרד ממנה.
40. לבית המשפט הנכבד סמכות עניינית לדון בתיק לנוכח מהותה של התביעה וסמכות מקומית לנוכח מען המשיבים.
41. לאור כל האמור במצטבר לעיל, מתבקש בית המשפט הנכבד להיעתר לבקשה כמפורט במבוא לה ולחייב את המשיבים 1-3 בהוצאות הבקשה לרבות שכ"ט עו"ד ומע"מ.
ב"כ המבקשת