בבית משפט שלום ת"א _______________
בפתח תקווה
התובע: א.י ת.ז.
מרח'
ע"י ב"כ עוה"ד ניר טולדנו ו/או רימה גרסימוב
מרח' מוטה גור 9 ת"ד 10450 פתח תקווה 4900302.
טל: 03-9309677 פקס: 03-9309674
-נגד-
הנתבע: י.ד
מרח'
מהות התביעה: כספית
סכום התביעה: 78,397 ₪.
הקדמה
עניינה של תביעה זו הינו בתרגיל "עוקץ" שעוול הנתבע כלפי התובע בכך, שבעורמה ובדרכים עקלקלות הוציא ממנו במרמה כספים, שהיוו את כל חסכונותיו, באמתלות שווא, כאילו מדובר בהלוואה וכי זו תושב לו בתוך פרק זמן קצר, בעוד שהלכה למעשה הוא הוליך את התובע שולל ולא השיב לו את כספי ההלוואה עד ליום זה.
רקע עובדתי
1. התובע הינו אזרח ישראל, יליד שנת 1953.
2. הנתבע, , הינו אזרח ישראל, אשר בזמנים הרלוונטיים לכתב התביעה פיתה את התובע להלוות לו את הסך של 50,000 ₪ במזומן, בטענה שכספים אלו יושבו לו בתוך פרק זמן קצר, כאשר בפועל ולדאבון ליבו של התובע, לא הושבו לו עד ליום זה.
3. התובע עלה לארץ בשנת 1995 ביחד עם אשתו וילדיו. בין השנים 1995-2006 עבד התובע במפעל ניילון, בתור פועל של מכונות הייצור.
4. בשנת 2006 עבר התובע אירוע לב חמור, אשר בעטיו עבר ניתוח לב פתוח. בשל הניתוח שעבר, הוכר התובע על ידי המוסד לביטוח לאומי כנכה בשיעור של 75% ומאז שנת 2006 עד ליום זה התובע הוא למעשה שבר כלי, שאינו עובד כלל ומתקיים מקצבת נכות בסך של 2,550 ₪ בחודש, בעוד שאשתו של התובע, עובדת מזה שנים רבות כפועלת ניקיון.
5. בנסיבות סיום עבודתו של התובע כתוצאה מנכותו, קיבל הוא ממקום עבודתו פיצויים בסך של 61,000 ₪. פיצויים אלו היו אמורים לשמש את התובע ואשתו כחיסכון לזקנה או לעת מצוא.
6. בעקבות סיום עבודתו, נהג התובע במשך השנים לפקוד לעיתים את מסעדת מיאמי, שהייתה ממוקמת ברח' יהדות קנדה באור יהודה (להלן: "מסעדת מיאמי") השייכת לחבר ילדות שלו, בשם י..
7. בצמוד למסעדת מיאמי היתה ממוקמת חנות לנעלים אורתופדיות, בשם ____ שהיתה מנוהלת על ידי הנתבע.
8. ביום 15 מרץ 2010 או בסמוך לכך, פנה אל התובע חברו הטוב ביחד עם הנתבע וביקשו ממנו להלוות לנתבע סך של 50,000 ₪ לפרק זמן קצר של עד 6 חודשים, בטענה שכספים אלו דרושים לנתבע לצורך רכישת מכונה ליצירת רפידות אורתופדיות.
9. התובע נאות להלוות לנתבע סכום זה רק בעקבות בקשתו של חברו הטוב י' , כאשר מנגד נאמר לו שיקבל תגמול צנוע מהנתבע לכשתוחזר ההלוואה, בסך של 1,500 ₪.
10. לתובע הובטח על ידי הנתבע כי יקבל כנגד ההלוואה המחאה אישית שלו. התובע, אשר לא ידע באותה העת כי נפל קורבן לתרגיל "עוקץ", הסכים לבקשת הנתבע, שב לביתו וכעבור שעה חזר למסעדה עם הסך של 50,000 ₪ במזומן.
11. התובע מסר לנתבע את הסך של 50,000 ₪ במזומן ובתמורה מסר לו הנתבע המחאה על סכום ההלוואה, ללא שם נפרע.
צילום ההמחאה שנמסרה לתובע על ידי הנתבע, מצ"ב לכתב תביעה זה ומסומן נספח א'.
12. מעיון בהמחאה שמסר הנתבע לתובע, הבחין התובע כי לא מדובר בהמחאה אישית של הנתבע, אלא בהמחאה המשוכה מחשבון החברה שנוהלה על ידי הנתבע, בשם "צעדים מכון אורתופדי בע"מ".
13. כאשר שאל התובע את הנתבע לסיבת מסירת המחאה על ידי חברה, למרות שההלוואה נמסרה לנתבע באופן אישי ולא לחברה, השיב הנתבע לתובע כי אין לו מה לדאוג, מאחר וההמחאה שייכת לעסקו ועל מנת להפיס את דעתו, אף כתב בכתב ידו על גב ההמחאה:
"צ'ק ביטחון בלבד תמורת 50,000 ₪. מתחייב להחזיר ולקבל צ'ק חזרה"
צילום גב ההמחאה עליה מופיע התחייבותו האישית של הנתבע לתשלום החוב, מצ"ב לכתב תביעה זה כחלק בלתי נפרד ממנו ומסומן נספח ב'.
14. בנסיבות אלו, ולאור התחייבותו האישית של הנתבע להשיב לתובע את סכום ההלוואה אשר ניתנה לו הן בעל פה והן בכתב, העביר התובע לנתבע את הסך של 50,000 ₪.
15. הכסף עצמו הועבר על ידי התובע לנתבע ביום 15.03.10, כאשר מנגד מסר הנתבע לתובע את ההמחאה לתאריך פירעון של 15.09.10 וזאת מאחר והמועד האחרון להחזר קרן ההלוואה חל עד שישה חודשים לאחר מכן.
16. בפועל, עד ליום פירעונה של ההמחאה שחל ביום 15.09.10 לא השיב הנתבע לתובע את סכום ההלוואה.
17. בנסיבות אלו, פנה התובע לנתבע ושאל לסיבת אי החזר ההלוואה. הנתבע שב על התחייבותו להשיב לתובע את כספי ההלוואה, אך ביקש ממנו ליתן לו ארכה נוספת להשיב את הכספים והתובע נעתר לכך.
18. משבושש הנתבע להשיב לתובע את כספי ההלוואה, שיתף התובע בצר לו את בנו וכלתו בצרה אליה נקלע. בעצה אחת איתם, ביום 27.12.10 ובחלוף למעלה מ- 3 חודשים מהמועד שנקבע בין הצדדים להחזר ההלוואה, הופקדה ההמחאה לחשבון הבנק של כלתו של התובע, הגב' א'.
19. ואולם, ההמחאה עצמה לא כובדה על ידי הבנק מאחר והתקבלה הוראת ביטול וכן בשל הערת הבנק כי ההמחאה לא ניתנת להעברה.
20. בהקשר זה יצוין כי, עיון בהמחאה מעלה כי הנתבע פעל במרמה של ממש כלפי התובע בכך, שמסר לו בערמה המחאה, כאשר בסמיכות למקום של שם הנפרע הטביע חותמת של שם החברה שממנה נמשכה ההמחאה, ובכך גרם למצב בו גם אלמלא התקבלה הוראת הביטול, לא ניתן היה לכאורה לפרוע את השיק.
21. גם הוראת הביטול עצמה מהווה פעולה של מרמה של ממש מצד הנתבע, מאחר ובעת הצגת ההמחאה לפירעון היה כיסוי מספיק בחשבון הבנק של החברה, אחרת היה מחויב הבנק לציין בין סיבות החזרת ההמחאה גם את סיבת "אכ"מ", בעוד שהביטול עצמו נעשה שלא כדין וללא סיבה.
22. בצר לו ניסה התובע לגבות את החוב תחילה באמצעות הגשת ההמחאה לביצוע בלשכת הוצאה לפועל. לצורך כך, פנו התובע ביחד עם כלתו א' במהלך חודש ינואר 2011, לעורכת הדין ל' וביקשו ממנה לפעול לגביית החוב בהוצל"פ.
23. מאחר ומסיבה טכנית נרשמה כלתו של התובע כנפרעת, נפתח ביום 06.02.11 בלשכת הוצאה לפועל בתל אביב תיק הוצל"פ בגין ההמחאה במסגרת תיק הוצל"פ: 01-14523-11-6. צילום הבקשה לביצוע שטר, מצ"ב לכתב תביעה זה כחלק בלתי נפרד ממנו ומסומן נספח ג'.
24. תיק ההוצל"פ עצמו נפתח נגד חברת צעדים מכון אורתופדי בע"מ (להלן: "החברה"),
אשר הנתבע הוא מנהלה ובעל מניותיה היחיד.
צילום תדפיס רשם החברות של החברה, מצ"ב לכתב תביעה זה ומסומן נספח ד'.
25. הנתבע, אשר מולו נערכה עסקת היסוד ולא מול החברה, פעל במרמה כלפי התובע גם לאחר פתיחת תיק ההוצל"פ כנגד החברה, כמפורט להלן:
26. ביום 27.02.11 הומצאה האזהרה לחברה. החברה, אשר הנתבע הוא כאמור בעל שליטה היחיד בה, לא הגישה התנגדות לביצוע שטר ולכן יש לראות בכך משום הודאת בעל דין של הנתבע והחברה שהחוב הוא ללא עוררין.
27. ביום 02.08.11 בשעה 17:15 בערב, הגיע קבלן הוצל"פ מטעם לשכת ההוצל"פ לחנות החברה, עם צו עיקול ברישום על כל מיטלטליה של החברה שהיו מצויים בחנות ברח' העבודה 2 אור יהודה.
28. בשלב זה בוצע עיקול ברישום בלבד, ללא הליך של הוצאת מעוקלים, כאשר הנתבע בכבודו ובעצמו אשר נכח בחנות באותה העת, קיבל לידיו את צו העיקול ברישום ואף אמר למוציא לפועל שמסר לו את צו העיקול כי הוא מודע לחוב!
29. כך נרשם במפורש על ידי המוציא לפועל, בדו"ח העיקול:
"מצאתי את יואל ׁ– בעל המקום ולאחר שהצגתי עצמי והנלווה והסברתי מטרת בואי הצהיר: ידוע לי על החוב ואף יצרתי קשר עם עו"ד, אצלה נימצא הטיפול. הציוד בחלקו שייך ליבואנים"
צילום דו"ח העיקול מצ"ב לכתב תביעה זה כחלק בלתי נפרד ממנו ומסומן נספח ה'.
30. מעיון בדוח העיקול, עולה כי בוצע עיקול ברישום על כל מיטלטלי החברה שהיו בחנות.
31. בפועל, לא ניתן היה לממש את צו העיקול ברישום שנמסר לנתבע, מהטעם הפשוט שהנתבע הבריח את נכסי החברה ורוקן את החנות מכל מיטלטליה, לרבות המיטלטלין המעוקלים אשר בצו העיקול שקיבל מיום 02.08.11.
32. התובע יטען כי הנתבע הוא זה שהתחייב אישית להשיב לו את כספי ההלוואה, אותם קיבל בכסף מזומן ולכן הוא זה שחייב באופן אישי להשיב אותם לתובע, בצירוף כל הוצאותיו עד ליום הגשת התביעה להשבת כספים אלו.
33. התובע יטען כי, ההמחאה שמסר הנתבע לתובע נמסרה לביטחון והיא נמשכה מחשבון חברה אשר הנתבע הוא בעל השליטה בה ולכן היתה אך אמצעי אלטרנטיבי נוסף להשבת סכום ההלוואה, אך היא לא הכהתה כהוא זה מהתחייבותו האישית של הנתבע כלפי התובע שבאה לידי ביטוי, הן בהתחייבותו בעל פה והן בכתב ידו על גב ההמחאה.
34. לחילופין ומבלי לגרוע מטענת התובע לכך שעסקת היסוד התקיימה בינו לבין הנתבע ולא עם החברה וכן שהנתבע ערב אישית להתחייבות זו, טוען התובע שבמידה ובית משפט יסבור אחרת, הרי שבנסיבות העניין יש לבצע הרמת מסך ההתאגדות ויחוס חוב החברה לנתבע באופן אישי מהנימוקים הבאים:
א. הנתבע שלשל לכיסו במזומן את כל כספי ההלוואה ואלו לא הועברו ישירות לחשבון החברה. מכאן שהנתבע לא שמר על הפרדה בין נכסיו האישיים לבין נכסי החברה תוך ערבוב בניהם והדבר משמש נימוק להרמת מסך ההתאגדות.
ב. הנתבע הוא מנהלה ובעל מניותיה היחיד של החברה והוא היחיד שמשך בחוטים. הנתבע הוא זה שבאופן אקטיבי ביטל במרמה של ממש את ההמחאה כאשר זו הוצגה לפירעון ודי בנימוק זה כדי לבצע הרמת מסך ההתאגדות.
ג. הנתבע משך המחאה של החברה, כאשר בשם הנפרע הוסיף במרמה חותמת של החברה בצירוף חתימתו האישית, דבר אשר שימש נימוק על ידי הבנק לאי כיבודה של ההמחאה. גם מנימוק זה יש לייחס לנתבע את החוב באופן אישי.
ד. הכספים אשר נמסרו לנתבע לא נכנסו כלל לקופת החברה ולא שימשו את החברה אלא את הנתבע באופן אישי והנתבע כאמור אף רשם על גב ההמחאה בכתב ידו את התחייבותו האישית להשבת סכום ההלוואה.
ה. הנתבע פעל להברחת נכסי החברה גם לאחר שהוטל עיקול ברישום על מיטלטליה ובאמצעות כך סיכל את גביית החוב. יש בפעולה זו של הנתבע משום מעשה של מרמה המצדיק אף הוא, את הרמת מסך ההתאגדות.
35. לאור כל האמור במצטבר לעיל, על הנתבע לשלם לתובע את הסך של 78,397 ש"ח כמפורט להלן:
א. סך של 50,000 ₪ שנמסרו לנתבע כהלוואה בתוספת ריבית והפרשי הצמדה כחוק מיום 15.03.10 ועד ליום הגשת התביעה ובסה"כ 64,897 ₪.
ב. סך של 7,000 ש"ח הוצאות שנשא התובע לעורכת הדין ליאורה בירן בגין טיפולה בתיק ההוצל"פ שנפתח כנגד הנתבע.
ג. סך של 5,000 ₪ כפיצוי בגין צער, סבל ועגמת נפש אשר הינם מנת חלקו של התובע מאז שנחשפה בפניו פרשת המרמה, אשר בעטיה הוא סובל עד ליום זה מדימוי עצמי נמוך בעניו, מירידה בביטחון העצמי ותחושת כישלון צורבת, בשל ניצול ציני של תמימותו וחוסר ניסיונו.
ד. סך של 1,500 ₪ שהובטחו לתובע על ידי הנתבע כתוספת בגין ההלוואה.
36. באי תשלום סכום התביעה יתעשר הנתבע שלא כדין על חשבון התובע.
37. בטרם הגשת התביעה פנה התובע לנתבע במכתב מיום 23.06.14 במטרה למנוע את התביעה, אך הנתבע בחר שלא להגיב למכתב זה ובנסיבות אלו לא היה מנוס מהגשת התביעה.
צילום מכתב הדרישה מיום 23.06.14, מצ"ב לכתב תביעה זה ומסומן נספח ו'.
38. לבית המשפט הנכבד סמכות עניינית לדון בתביעה וסמכות מקומית לנוכח מקום מגורי הנתבע ו/או בהתאם למקום ביצוע העסקה ו/או בהתאם למקום שנועד או היה מכוון לקיום ההתחייבות.
39. אשר על כן, מתבקש בית המשפט הנכבד לזמן את הנתבע לדין ולחייבו לשלם לתובע את סכום התביעה בתוספת ריבית והפרשי הצמדה כחוק מיום הגשתה ועד התשלום המלא בפועל ובצירוף הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד ומע"מ.
__________________
ניר טולדנו, עו"ד
ב"כ התובע