דוגמא לכתב תביעה זכויות יוצרים

בבית משפט שלום                                                                            ת.א. ______________

בפתח     תקווה

 

 

 

התובעת:                       פלונית

                                    ע”י עוה”ד ניר טולדנו ו/או רימה גרסימוב

                                    מרח’ מוטה גור 9 ת.ד. 10450, פתח תקווה 49003.

                                    טל: 03-9309677   פקס: 03-9309674

                                                            -נגד-

הנתבעות:          1.         אלמונית

                             2.         אלמונית

מהות התביעה: כספית.

סכום התביעה:

דוגמא לתביעה הפרת זכויות יוצרים

א.    מבוא

        מוגשת בזאת תביעה בגין שימוש שעשו הנתבעות ביצירות צילום של התובעת, וזאת ללא ידיעתה וללא הסכמתה, במטרה מסחרית של שיווק ומכירת ריהוט, בעזרת שתי תמונות של ארונות, אשר צולמו על ידי התובעת ומהוות קניינה ואשר בבעלותה הבלעדית.

        הנתבעות, אשר מודעות כיום למחדליהן, אף לא טרחו לפצות את התובעת בשל השימוש שעשו בצילומים, אשר בבעלותה הבלעדית של התובעת, וזאת תוך פגיעה קשה בקניינה ובמוניטין שלה, אותו רכשה בהסתמך על הידע והניסיון שצברה במהלך השנים.

        בנסיבות אלו, מתבקש בית המשפט הנכבד, לפסוק לתובעת פיצויים בגין גניבת קניין רוחני, פגיעה במוניטין, שימוש ביצירה השייכת לתובעת, עשיית עושר ולא במשפט וגניבת עין, שנעשו על ידי הנתבעות בכוונת מכוון, ולמצער תוך רשלנות של ממש.

ב.     התשתית העובדתית

  1. התובעת הינה חברה בע”מ, הרשומה כדין בישראל, העוסקת במכירת רהיטים ומוצרים נלווים.

        צילום תדפיס רשם החברות של התובעת, מצ”ב לכתב תביעה זה כחלק בלתי נפרד ממנו ומסומן נספח א’.

  1. הנתבעת 1 (להלן: “הנתבעת 1”) הינה חברה בע”מ, העוסקת במכירת ריהוט, בין היתר, באמצעות פרסום מוצריה באתר האינטרנט של הנתבעת 2.

        צילום תדפיס רשם החברות של הנתבעת 1, מצ”ב לכתב תביעה זה כחלק בלתי נפרד ממנו ומסומן נספח ב’.

  1. הנתבעת 2, (להלן: “הנתבעת 2”), הינה חברה בע”מ, המנהלת אתר אינטרנט בשם “ג'” (להלן: “ג’“), המפרסם ומשווק מוצרים שונים למכירה, בין היתר עבור הנתבעת 1.

        צילום תדפיס רשם החברות של הנתבעת 2, מצ”ב לכתב תביעה זה כחלק בלתי נפרד ממנו ומסומן נספח ג’.

  1. התביעה הוגשה כנגד הנתבעות 1 ו 2 מאחר ואופן חלוקת העבודה באיסוף, ליקוט ועריכת החומר לצורך פרסומו ושיווקו באמצעות אתר האינטרנט “ג'” בין הנתבעות אינה ידועה לתובעת.
  1. במטרה לקדם את מכירת מוצריה, השקיעה התובעת משאבים רבים להקמת אתר האינטרנט שפועל בהצלחה משנת 2009 ובו צילומים, איורים, טקסטים ופרטים ייחודיים נוספים, אשר חלקם צולמו, עוצבו והוכנו על פי הזמנתה של התובעת ומלבד השקעת כסף רב, הושקעו אף שעות עבודה רבות, בהסתמך על הידע והניסיון שצברה התובעת, אשר כל אלה הינם קניינה ובבעלותה הבלעדית שלה.
  1. ביום 27.01.13 נדהם מנהל התובעת, לגלות כי באתר “ג'”, המנוהל על ידי הנתבעת 2, הפיצו הנתבעות, שלא כדין, שתי תמונות של ארון בגדים, אשר זכויות היוצרים בו שייכות בלעדית לתובעת, וזאת ללא קבלת רשותה להשתמש בתמונות, תוך עשיית עושר ולא במשפט על חשבון התובעת.

        צילום הקישור לאתר המנוהל על ידי הנתבעת 2 וצילום התמונות של הארונות שפורסמו באתר כמוצרים השייכים לנתבעת 1 מצ”ב לכתב תביעה זה כחלק בלתי נפרד ממנו ומסומן נספח ד’.

  1. כאן המקום לציין, כי פרסום התמונות של הארונות, אשר בבעלותה הבלעדית של התובעת, באתר “ג'”, כריהוט הנמכר על ידי הנתבעת 1, פוגע קשות בתובעת, שכן אתר “ג'” נחשף לקהל רב, של אלפי גולשים ואף ללקוחות פוטנציאליים של התובעת.
  1. בנסיבות אלו, פרסום התמונות השייכות לתובעת, במטרה למכור מוצרים השייכים לנתבעת 1, נעשתה בנסיבות מחמירות ומהווה אף תחרות בלתי הוגנת, המקימה בין היתר לתובעת גם זכות להשבה.
  1. זאת ועוד, השימוש שנעשה על ידי הנתבעות בתמונות השייכות לתובעת, אותן הפיקה במאמץ רב, פגע בקניינה ונעשה בניגוד לסעיף סע’ 3 לחוק עוולות מסחריות, [התשנ”ט 1999].

 

  1. בפסק דינה של כב’ השופטת דורנר אשר ניתן במסגרת רע”א 6141/02 אקו”מ נ’ גלי צה”ל נקבע כי: “מלאכת היצירה דורשת השקעת משאבים, וכי לולא הגן הדין על היוצר, תלך היצירה ותתמעט”
  1. בהקשר זה יצוין כי, לא רק שהנתבעות הפרו ברגל גסה את זכויותיה של התובעת בעצם שימוש הפסול שעשו בתמונות שצולמו ונערכו על ידי התובעת, אלא שהנתבעות גם מרמות למעשה את כלל הציבור לחשוב, שהמוצר שמסופק להם הינו המוצר שעומד מאחורי התמונות, אותן פרסמו שלא כדין באתר “ג'”.
  1. חמור מכך, מעיון בתמונות שפורסמו באתר “ג'” המנוהל כאמור על ידי הנתבעת 2 עולה כי, בעת פרסום התמונות, הנתבעות ידעו כי הן הופקו וצולמו על ידי התובעת, שכן סימן ההטבעה של אתר האינטרנט “רהיטים און ליין” של התובעת, עדיין הופיע על אחת התמונות!
  1. סעיף 19 (1) לפקודת זכות יוצרים 1924, תיקון תשס”ג, קובע שקיימת חזקה ולפיה, כאשר מופיע על היצירה בדרך המקובלת שמו של אדם כיוצר היצירה – חזקה היא שאותו אדם הוא יוצר היצירה ובעל זכות היוצרים בה.
  1. מכאן, שאין ספק שהתמונות שפורסמו על ידי הנתבעות באתר “ג'” ואשר עליהן הוטבע סימן של אתר אינטרנט השייך לתובעת, שייכות לתובעת באופן בלעדי, לרבות כל זכויות השימוש בהן, כאשר הדבר היה ידוע היטב לנתבעות!
  1. 15. זאת ועוד, התובעת, כבעלת זכות היוצרים בתמונות, מעולם לא אישרה למי מהנתבעות לעשות שימוש כלשהו בתמונה. יתרה מזאת, הנתבעות מעולם לא פנו לתובעת על מנת לקבל את הסכמתה או רשותה לעשות שימוש בתמונות השייכות לה, כאשר השימוש שעשו הנתבעות בתמונות נודע לתובעת באקראי, רק לאחר שהתמונות כבר פורסמו באתר האינטרנט המנוהל על ידי הנתבעת 2, ועל בסיסן אף נמכרו מוצרים השייכים לנתבעת 1.
  2. ויודגש, כי גם אם הייתה התובעת מתבקשת על ידי מי מהנתבעות לתת את הסכמתה לפרסום התמונות שבבעלותה באתר האינטרנט של הנתבעת 2, לצורך קידום מכירת מוצרי הנתבעת 1, לא הייתה נותנת את הסכמתה לכך, שכן הדבר פוגע בקידום מכירת הריהוט השייך לתובעת!
  1. מכל מקום, התובעת מעולם לא קיבלה כל פיצוי כספי מהנתבעות, על השימוש שנעשה על ידן בתמונות, אשר בבעלותה.
  1. מהאמור לעיל עולה בברור, כי הנתבעות הפרו את זכויות היוצרים של התובעת, תוך שהן מפיקות רווח בזכות אותן תמונות, המוצגות במסגרת אתר אינטרנט של הנתבעת 2 כמוצרים הנמכרים על ידי הנתבעת 1, וזאת כאמור ללא אישורה וללא הסכמתה של התובעת ואף ללא מתן כל תמורה עבור זכויותיה בתמונות, ותוך שהן אף מציגות מצג שווא כלפי הרוכשים הפוטנציאליים, כאילו מדובר בתמונות של ארונות, אשר יוצרו על ידי הנתבעת1.
  1. בנסיבות אלו, שלחה התובעת לנתבעות באמצעות ב”כ מכתב התראה מיום 29.01.13, במסגרתו נדרשו הנתבעות להסיר, ללא דיחוי ולאלתר, את התמונות השייכות לתובעת ואשר פורסמו על ידן שלא כדין באתר “ג'” ואף לפצות את התובעת בסך של 40,000 ₪ כפיצוי ללא הוכחת נזק, בהתאם לסעיף 3 א’ לחוק זכויות יוצרים.

        צילום מכתב ההתראה מיום 29.01.13 שנשלח לנתבעות על ידי התובעת, מצ”ב לכתב תביעה זה כחלק בלתי נפרד ממנו ומסומן נספח ה’.

  1. בסמוך לאחר קבלת מכתב ההתראה מיום 29.01.13, ייצר מנהל הנתבעת 1, מר _______, קשר טלפוני עם מנהל התובעת, הודה בפניו בפה מלא כי הנתבעות עשו שימוש בתמונות השייכות לתובעת ללא קבלת רשותה והסכמתה, אך טען כי הדבר נעשה ללא ידיעתו על ידי גרפיקאית מטעם הנתבעת, בעת ששהה בחו”ל.
  1. בנסיבות אלו, בהן הנתבעות לא טרחו לפצות את התובעת בגין נזקיה והעוולות שבוצעו כלפיה בעצם השימוש בתמונות השייכות לה, ללא כל זכות שבדין, לא היה מנוס מהגשת תביעה זו.
  1. בע”א 2790/03 אייזנמן נ’ קימרון פד”י נד (3) 817, נכתב ע”י כב’ השופט יעקב טירקל:

        “פסיקת פיצויים בעבור נזקים ממוניים שנגרמו בשל הפרת זכות יוצרים לפי סעיף 3 א’ לפקודה, אינה מונעת פסיקת פיצויים בעבור פגיעה בזכות המוסרית, ובלבד שלא יווצר מצב של כפל פיצוי בגין נזק זהה”

  1. על הזכות המוסרית חלות ההוראות הכלליות בעניין זכות היוצרים. כב’ השופטת דליה דורנר בשבתה בביהמ”ש מחוזי, בפרשת “המגילות הגנוזות”, ת.א. (י-ם) 41/92 קימרון נ’ שנקס, פ”מ תשנ”ג (3) 10, 31 ציינה כי:

 

“היקף (הזכות המוסרית) בשינויים הנובעים מההגדרה (של הזכות) זהה לדעתי, לזכות היוצרים בחוק לעניין הגדרת היצירות המוגנות, הגנת תום הלב והשיקולים למתן הסעד. כך מתבקש מעצם שילובה של הזכות בפקודת זכות יוצרים,  וממטרתו התחיקתית של החוק המתקן, שהיא השלמת הוראות מיוחדות על פי חוק זכות יוצרים, בגדרן מוגנות זכויות כלכליות בלבד”

 

  1. בספרו “על זכויות יוצרים” – מציין המלומד טוני גרינמן, בהסתמך בין היתר על פסק הדין בעניין קימרון: “הפיצוי בגין פגיעה בזכות המוסרית, איננה זהה לפיצוי שנפסק, אם הוא נפסק בגין זכות היוצרים החומרית. על כן – במקרה שנפגעו – הן הזכויות החומריות והן הזכות המוסרית – אין מניעה שביהמ”ש יפסוק לתובע פיצויים נפרדים בגין כל אחת מהפגיעות”.

ג.     עילות התביעה

  1. הפרת זכויות היוצרים של התובעת: התובעת תטען כי התמונות בהן עשו הנתבעות שימוש, הינן יצירות אומנותיות, המוגנת בזכויות יוצרים והתובעת היא בעלת זכויות היוצרים הבלעדית בתמונות אלו.
  1. הנתבעות עשו שימוש בתמונות שבבעלות התובעת, ללא ידיעתה וללא קבלת הסכמתה לפרסום התמונות באתר “ג'” השייך לנתבעת 2, על מנת לקדם את מכירת מוצריה של הנתבעת 1, ובנסיבות אלו הפרו הנתבעות את זכות היוצרים של התובעת.

 

  1. פגיעת הנתבעות במוניטין של התובעת: לתובעת נגרמה פגיעה במוניטין שלה, אותו רכשה בהסתמך על הידע והניסיון הרב שצברה במהלך השנים לצורך קידום מכירת מוצריה, בעצם פרסום התמונות השייכות לתובעת באתר “ג'”, אליו נחשף לקהל רב, לרבות לקוחותיה הפוטנציאליים של התובעת.
  1. הפגיעה במוניטין של התובעת קשה במיוחד לאור אופיו של השימוש שעשו הנתבעת בתמונות השייכות לתובעת, וזאת על מנת לקדם את מכירת הרהיטים של הנתבעת 1 , אשר תחום עיסוקה זהה לתחום עיסוקה ופרנסתה של התובעת, אשר לצורך קידומו השקיע מאמץ, ממון וידע רב!
  1. גניבת עין: אי אזכור שמה של התובעת כמי שצילמה ויצרה את התמונות לצורך קידום מכירות מוצריה, תוך פרסום התמונות לצורך קידום מכירת מוצריה של הנתבעת 1, אשר בתחום עיסוקה מתחרה בתובעת, יצר מצג שווא כלפי כולי עלמא, כאילו התמונה צולמה על ידי הנתבעת. מצג זה, אותו יצרו הנתבעות, מהווה גניבת עין, כהגדרתו בסעיף 1 לחוק עוולות מסחריות, תשנ”ט-1999.
  1. עוולת הרשלנות של הנתבעות כלפי התובעת: מחדלן של הנתבעות בברור זהותו של בעל הזכויות בתמונות, ואי בקשת הסכמתה המפורשת של התובעת לעשות בהן שימוש, עולה כדי עוולת הרשלנות של הנתבעות, על פי סעיף 35 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש).
  1. הדבר חמור במיוחד, לאור העובדה שהנתבעת 2, בהיותה בעלת ו/או מנהלת אתר אינטרנט, במסגרתו היא מפרסמת מאות מוצרים עבור לקוחותיה השונים, והחושפת את המוצרים בפני קהל לקוחות פוטנציאליים רב, חבה בחובת זהירות מוגברת כלפי התובעת, לאור תחום עיסוקה ומומחיותה בבדיקת הזכויות המשפטיות בתמונות שהיא מפרסמת במסגרת אתר “ג'”.
  1. עשיית עושר ולא במשפט: בהסתמך על התמונות של הארונות שפורסמו באתר “ג'”, השייך לנתבעת 2, התובעת סבורה כי הנתבעת 1 מכרה מספר רב של ארונות, בין היתר גם ללקוחותיה הפוטנציאליים של התובעת ושלשלה את התמורה בגין המכירות לכיסה. הרווח שהופק על ידי הנתבעת בגין מכירת הארונות, מקורו, בין היתר, גם בפרסום  שלא כדין של התמונות השייכות לתובעת.

ד.     הסעדים המתבקשים

  1. בגין הפרת זכויות היוצרים של התובעת, לרבות הזכות המוסרית שלה בתמונות, זכאית התובעת לפיצויים סטטוטוריים בסך של ________ ₪, בהתאם לסעיף 3א לפקודת זכות יוצרים ובהתאם לחוק זכויות יוצרים התשס”א – 2007 , וזאת ללא הוכחת נזק.
  1. בגין העוולה של גניבת עין, זכאית התובעת לפיצויים סטטוטוריים בסך של _______ ₪, בהתאם לסעיף 13 לחוק עוולות מסחריות, תשנ”ט-1999.
  1. בגין הפגיעה במוניטין שנגרמה לתובעת בשל רשלנותן של הנתבעות, זכאית התובעת לפיצוי לפי שיקול בית המשפט.
  1. התובעת סבורה כי היא אף זכאית לקבלת פיצוי בגין הכנסות שקיבלה הנתבעת 1 ממכירת הארונות, אשר לצורכי קידום מכירתם עשתה שימוש שלא כדין, ללא הרשאתה וידיעתה של התובעת, בתמונות של הארונות, אשר בבעלותה. לפיכך, מעמידה התובעת את סכום הפיצוי בגין עשיית עושר ולא במשפט, בדרך של אומדן, על סך של ________ ₪.
  1. בגין נזק לא ממוני ועוגמת הנפש שנגרמו לתובעת, זכאית התובעת לפיצוי ע”פ שיקול בית המשפט הנכבד.

ה.    סיכום

  1. כל הטענות בכתב תביעה זה נטענות לחלופין ו/או במצטבר, הכל לפי הקשר הדברים ודבקם.
  1. אין בהעלאת טענה בכתב התביעה כדי לשנות מנטל הראיה המוטל על הנתבעות מכוח הדין.
  1. לבית משפט נכבד זה סמכות עניינית לדון בתביעה, לאור מהותה וסמכות מקומית, לנוכח מקום מושבן של הנתבעות , המקום שנועד לקיום ההתחייבות, וכן לנוכח העובדה שמחדלי הנתבעות שבשלם תובעים פורסמו ברשת האינטרנט ונקלטו למעשה על ידי הציבור בכל רחבי הארץ.
  1. תובענה זו מוגשת בסדר דין מהיר בהתאם לפרק ט”ז 1 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ”ד-1984 ואליה מצורפים: תצהיר אימות עובדתי בהתאם לדרישת תקנה 214 ג’ לתקנות ורשימת מסמכים וצילומם הנוגעים לעניין הנדון.

        רשימת המסמכים:

א.

ב.

ג.     

  1. אשר על כן, מתבקש בית המשפט הנכבד לחייב את הנתבעות, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת את הסך של _________ ₪ שזהו סכום התביעה, בתוספת ריבית והצמדה מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל, לרבות שכ”ט עו”ד ומע”מ.

                                                                                            ____________________

                                                                                                      ניר טולדנו, עו”ד

                                                                                                        ב”כ התובעת

סגירת תפריט
דילוג לתוכן