דוגמא לכתב תביעה הפרת זכויות יוצרים

 

בבית משפט שלום                                                                                                                                                                                              ת”א  ___________         

בפתח תקווה

 

התובעת:                                       1.        

                                                        2.

                                                              ע”י ב”כ עוה”ד ניר טולדנו ו/או רימה גרסימוב

                                                              מרח’ מוטה גור 9 ת.ד. 2690 פתח תקווה 4912601.

                                                             טל: 03-9309677 פקס: 03-9309674

                                                                                      -נגד-

הנתבעים:                                      1.        

                                                        2.

 

מהות התביעה: כספית, הפרת זכויות יוצרים

סכום התביעה:  250,000 ₪ 

 

דוגמא לכתב תביעה הפרת זכויות יוצרים

  1. מקורה של תביעה זו הינה בעוולות חמורות של הפרת זכויות יוצרים שביצעו הנתבעים בהעתקת 41 תמונות ותכנים נרחבים של אתר אינטרנט השייך לתובעות בכתובת: https:// XXXX.co.il/ (להלן: “אתר האינטרנט של התובעת”).
  1. התובעת 1, חברת _____ בע”מ (להלן: “התובעת 1” ו/או “החברה הנפגעת”) הינה בעלת עסק בשם “_____”, אשר הוקם עוד בשנת 2014 והיא מתמחה, בין היתר, בשיווק מגוון של פירות יבשים, פיצוחים, אגוזים, תבלינים, לחמים ומאפים, חמוצים ומטבח איטלקי עד הבית וכן במוצרי בריאות מופחתי סוכר ועוד.

צילום תדפיס רשם החברות של התובעת 1 מצ”ב לכתב תביעה זה כחלק בלתי נפרד ממנו ומסומן נספח א’.

  1. במטרה לקדם את מכירת מוצריה, השקיעה התובעת משאבים רבים להקמת אתר האינטרנט השייך לה והפועל בהצלחה משנת 2018 ובו צילומים, איורים, טקסטים ופרטים ייחודיים נוספים, אשר חלקם צולמו, עוצבו והוכנו על פי הזמנתה של התובעת ומלבד השקעת כסף רב, הושקעו אף שעות עבודה רבות, בהסתמך על הידע והניסיון שצברה התובעת, אשר כל אלה הינם קניינה ובבעלותה הבלעדית שלה.
  1. התובעת 2, הגב’ _____, הינה בעלת הדומיין של אתר האינטרנט של התובעת 1 והיא זו שצילמה באופן אישי את כל התמונות אשר זכויות היוצרים בהן הופרו בצורה בוטה על ידי הנתבעים נשוא תביעה זו.

צילום תדפיס מידע מאיגוד האינטרנט הישראלי המעיד על בעלות התובעת 2 בדומיין                XXXX.co.il מצ”ב לכתב תביעה זה כחלק בלתי נפרד ממנו ומסומן נספח ב’.

  1. הנתבע 1, מר ____, הינו בונה אתרים ובעל הדומיין YYY.co.il המשמש כאתר אינטרנט של עסק בשם “______” השייך לנתבע 2, מר ___ מלא, בכתובת https://YYY.co.il (להלן: “אתר האינטרנט של הנתבעים”).

צילום תדפיס מידע מאיגוד האינטרנט הישראלי המעיד על בעלות הנתבע 1 בדומיין  YYY.co.il                מצ”ב לכתב תביעה זה כחלק בלתי נפרד ממנו ומסומן נספח ג’  בהתאמה.

  1. יאמר כבר עתה כי אתר הנתבעים הינו אתר אינטרנט המתחרה לחלוטין בפעילותו העסקית לאתר האינטרנט של התובעת 1.
  1. בחודש אוקטובר 2020 נדהמו התובעות לגלות שהנתבעים בעזות מצח, העתיקו מהן תוכן מקורי וייחודי רב שנכתב באתר האינטרנט השייך לתובעות ופרסמו אותו, בשינויים מזעריים ומינוריים ושלא כדין (להלן: “החומר המפר”), וזאת באתר האינטרנט השייך לנתבעים הכל מבלי להזכיר, ולו בפסיק, את העובדה שמדובר בתוכן מועתק והשייך לתובעות בלבד!

 8. כפי שיוכח בנקל במסגרת התביעה נ”ל, חלקו הארי של החומר המפר שפרסמו הנתבעים באתר האינטרנט השייך להם, זהה לחלוטין לחומר המקורי שפורסם באתר האינטרנט של התובעות, החל בתוכנו ועובר דרך הניסוח הייחודי ועד לרמת הפיסוק, כך ממש!

  1. להלן פרוט של העתקות הבוטות שבוצעו על ידי הנתבעים:

(א)      בעמוד דף “עלינו” של אתר האינטרנט של הנתבעים בכתובת: https://YYY/%d9c%9%d7%a0%d7%95  החל מהמילים:

           העתיקו הנתבעים מהתובעות את כל תוכן הפרוט המופיע בדף אודות של האתר השייך לתובעות בכתובת:     https://XXX/about/ :

           הטקסט הנ”ל הועתק על ידי הנתבעים מילה במילה בשינויים מינוריים מהאתר השייך לתובעות, תוך שינוי שם עסקה של התובעת 1 בלבד בשם עסקם של הנתבעים. מדובר בהעתקה מלאה וחד משמעית.

צילום התוכן המקורי מדף “האודות” של אתר האינטרנט השייך לתובעות וכן התוכן המועתק מדף “עלינו” של אתר האינטרנט השייך לנתבעים מצ”ב לכתב תביעה זה כחלק בלתי נפרד ממנו ומסומן נספח ד’.

(ב)       כמו כן, בדף “המשלוחים” של אתר האינטרנט השייך לנתבעים בכתובת https://YYY.co.il/delivery/ החל מהמילים “שרות המשלוחים שלנו” ועד למילים “לפני ביצוע ההזמנה” העתיקו הנתבעים שלא כדין את כל התוכן המופיע בדף “המשלוחים” של אתר האינטרנט השייך לתובעות בכתובת https://XXX.co.il/deliveries_distribution_areas/. גם כאן מדובר בהעתקה מלאה וחד משמעית, פרט לשינוי מחיר המשלוח כפי שמופיע באתר האינטרנט השייך לתובעות

צילום התוכן המקורי מאתר האינטרנט השייך לתובעות וכן התוכן המועתק מאתר האינטרנט השייך לנתבעים מצ”ב לכתב תביעה זה כחלק בלתי נפרד ממנו ומסומן נספח ה’.

(ג)       זאת ועוד, באותו דף “המשלוחים” של אתר האינטרנט השייך לנתבעים, תחת הכותרת “אזורי חלוקה” מצאו הם לנכון להעתיק תוכן מקורי נוסף השייך לתובעות, עת העתיקו באופן בוטה ומילה במילה מאתר האינטרנט השייך לתובעות את המילים הבאות:

גם במקרה זה, לא רק שמדובר בתוכן מועתק על ידי הנתבעים, אלא שהם אף לא מצאו לנכון לשנות אף את כללי הציטוט שפורסמו בתוכן המקורי, כאשר העתקת התוכן נעשתה על ידי הנתבעים באופן מלא, הכולל גם את שעות ההזמנה של המוצרים ומועדי המשלוחים. גם בדוגמא זו ניתן לראות עוד העתקה בוטה שנעשתה על ידי הנתבעים מאתר האינטרנט השייך לתובעות.

צילום התוכן המקורי מאתר האינטרנט של התובעות וכן התוכן המועתק מאתר האינטרנט השייך לנתבעים מצ”ב לכתב תביעה זה כחלק בלתי נפרד ממנו ומסומן נספח ו’.

(ד)       זאת ועוד, באותו דף “המשלוחים” של אתר האינטרנט השייך לנתבעים, תחת הכותרת “איסוף עצמי” מצאו הם לנכון להעתיק תוכן מקורי נוסף השייך לתובעות, עת העתיקו באופן בוטה ומילה במילה מאתר האינטרנט השייך לתובעות את המילים הבאות:

גם במקרה זה מדובר כמובן בהעתקה בוטה וחד משמעית של תוכן מקורי השייך לתובעות, תוך שינוי שעות בלבד וכתובת העסק ותוך העתקה בוטה ומלאה של מלוא התוכן, כולל העתקת כללי ציטוט המופיעים באתר האינטרנט השייך לתובעות.

צילום התוכן המקורי מאתר האינטרנט השייך לתובעות וכן התוכן המועתק מאתר האינטרנט השייך לנתבעים מצ”ב לכתב תביעה זה כחלק בלתי נפרד ממנו ומסומן נספח ז’.

(ה)      בהמשך דף “המשלוחים” של האתר השייך לנתבעים בכתובת https://YYY.co.il/delivery/ תחת הכותרת “החזרת מוצרים” העתיקו הנתבעים מאתר האינטרנט השייך לתובעות בכתובת https://XXX.co.il/deliveries_distribution_areas/ את כל התוכן המקורי השייך להן והמצוי בדף “החזרת המוצרים” של אתר השייך לתובעות, מילה במילה! להלן התוכן המועתק:

גם כאן מדובר כמובן בהעתקה בוטה וחמורה, הכוללת את כל כללי הפיסוק המופיעים בתוכן המקורי באתר האינטרנט השייך לתובעות ואף כולל שגיאות כתיב המופיעות בתוכן הדף באתר האינטרנט של התובעות, כגון במילים “לתשובת ליבכם” במקום “לתשומת ליבכם”! יתרה מכך, ההעתקה מהאתר של התובעות הייתה כה בוטה שאף את מיקום הסניף לצורך החזרת המוצרים השאירו הנתבעים  בסניף נתניה, בדיוק כמו בתוכן המועתק, בעוד שאין לנתבעים כלל סניף בעיר נתניה, אלא רק לתובעות!

צילום התוכן המקורי מאתר האינטרנט השייך לתובעות וכן התוכן המועתק מאתר האינטרנט השייך לנתבעים מצ”ב לכתב תביעה זה כחלק בלתי נפרד ממנו ומסומן נספח ח’.

(ו)       יתרה מכך, הנתבעים בחרו אף להעתיק באופן בוטה את מלוא תיאור אתר האינטרנט השייך לתובעות כפי שהוא מופיע בדף הראשון של תוצאות החיפוש ברשת ” Google”, כפי שניתן לראות בברור להלן:

גם במקרה זה מדובר בהעתקה בוטה וחד משמעית, אשר פגעה קשות בתובעות!

(ז)      יתרה מכך, גם בעמוד הבית של אתר האינטרנט השייך לנתבעים מצאו הם לנכון לפרט “ביצירתיות רבה” את “היתרונות” ברכישת המוצרים דרך האתר השייך להם, לרבות פרוט בדבר “משלוחים מהירים עד הבית”, “אפשרות להחזר כספי”, “בחירת המוצרים בקפידה תוך שמירה על סטריליות”, “תחלופה גבוהה של מוצרים אשר מאפשרת טריות”, “שירות אישי ומהיר בכל אמצעי התקשורת”, “מארזי חג וסלים לכל אירוע” (שאגב כלל לא מופיעים כאפשרות באתר השייך לנתבעים) ועוד.

ואולם, כל התוכן הנ”ל מהווה עוד העתקה בוטה וחד משמעית של התוכן המצוי בדף הבית של אתר האינטרנט השייך לתובעות, תחת הכותרת “מה הסוד שלנו” בכתובת:                                https://XXX.co.il/ .

  1. מהדוגמאות המפורטות לעיל עולה בברור כי הנתבעים העתיקו בצורה בוטה מאתר האינטרנט של התובעות תוכן מקורי רב השייך להן ולא יכול להיות צל של ספק כי העתקת תכנים מקוריים מאתר האינטרנט של התובעות, עליהם יגעו ושקדו, כאשר הנתבעים מעולם לא קיבלו את הסכמת התובעות לעשות כן והתובעות כמובן שלא היו מסכימות לכך, במיוחד לאור היות אתר הנתבעים אתר מתחרה חד משמעית לשירותי התובעות !
  1. ואם לא די בכך, מתברר כי מלבד התכנים הרבים שהועתקו מאתר האינטרנט השייך לתובעות לאתר הנתבעים, הוסיפו הנתבעים “פשע על חטא” בכך, שהעתיקו מהאתר השייך לתובעות לאתר השייך להם גם 41 תמונות, אשר צולמו על ידי התובעת 2 והשייכות לתובעות בלבד, כמפורט להלן:

11.1    תמונה של פלפל לבן טחון:

כתובת התמונה כפי שהופיעה באתר האינטרנט השייך לנתבעים:

כתובת התמונה שצולמה ע”י התובעת 2 והמופיעה באתר האינטרנט השייך לתובעות:

11.2    תמונה של קשיו קלוי:

כתובת התמונה כפי שהופיעה באתר האינטרנט השייך לנתבעים:

כתובת התמונה שצולמה ע”י התובעת 2 והמופיעה באתר האינטרנט השייך לתובעות:

11.3    תמונה של קשיו קלוי ללא מלח:

כתובת התמונה כפי שהופיעה באתר האינטרנט השייך לנתבעים:

כתובת התמונה שצולמה ע”י התובעת 2 והמופיעה באתר האינטרנט השייך לתובעות:

11.4    תמונה של מקדמיה קלוי:

כתובת התמונה כפי שהופיעה באתר האינטרנט השייך לנתבעים:

כתובת התמונה שצולמה ע”י התובעת 2 והמופיעה באתר האינטרנט השייך לתובעות:

11.5    תמונה של פקאן סיני:

כתובת התמונה כפי שהופיעה באתר האינטרנט השייך לנתבעים:

כתובת התמונה שצולמה ע”י התובעת 2 והמופיעה באתר האינטרנט השייך לתובעות:

11.6    תמונה של אגוז לוז קלוי:

כתובת התמונה כפי שהופיעה באתר האינטרנט השייך לנתבעים:

כתובת התמונה שצולמה ע”י התובעת 2 והמופיעה באתר האינטרנט השייך לתובעות:

11.7    תמונה של בוטנים קלויים:

כתובת התמונה כפי שהופיעה באתר האינטרנט השייך לנתבעים:

כתובת התמונה שצולמה ע”י התובעת 2 והמופיעה באתר האינטרנט השייך לתובעות:

11.8    תמונה של חומוס קלוי:

כתובת התמונה כפי שהופיעה באתר האינטרנט השייך לנתבעים:

כתובת התמונה שצולמה ע”י התובעת 2 והמופיעה באתר האינטרנט השייך לתובעות:

11.9    תמונה של תערובת פיצוחים:

כתובת התמונה כפי שהופיעה באתר האינטרנט השייך לנתבעים:

כתובת התמונה שצולמה ע”י התובעת 2 והמופיעה באתר האינטרנט השייך לתובעות:

11.10   תמונה של תערובת טוסקנה (עשיתם שימוש כפול בתמונה במסגרת האתר שלכם):

כתובת התמונה כפי שהופיעה באתר האינטרנט השייך לנתבעים:

כתובת התמונה שצולמה ע”י התובעת 2 והמופיעה באתר האינטרנט השייך לתובעות:

11.11   תמונה של בצל מטוגן:

כתובת התמונה כפי שהופיעה באתר האינטרנט השייך לנתבעים:

כתובת התמונה שצולמה ע”י התובעת 2 והמופיעה באתר האינטרנט השייך לתובעות:

11.12   תמונה של טרגון:

כתובת התמונה כפי שהופיעה באתר האינטרנט השייך לנתבעים:

כתובת התמונה שצולמה ע”י התובעת 2 והמופיעה באתר האינטרנט השייך לתובעות:

11.13   תמונה של חוויאג׳ לקפה:

כתובת התמונה כפי שהופיעה באתר האינטרנט השייך לנתבעים:

כתובת התמונה שצולמה ע”י התובעת 2 והמופיעה באתר האינטרנט השייך לתובעות:

11.14   תמונה של חוויאג׳ למרק:

כתובת התמונה כפי שהופיעה באתר האינטרנט השייך לנתבעים:

כתובת התמונה שצולמה ע”י התובעת 2 והמופיעה באתר האינטרנט השייך לתובעות:

11.15   תמונה של קוביות ג׳ינג׳ר:

כתובת התמונה כפי שהופיעה באתר האינטרנט השייך לנתבעים:

כתובת התמונה שצולמה ע”י התובעת 2 והמופיעה באתר האינטרנט השייך לתובעות:

11.16   תמונה של בוטן בקליפה:

כתובת התמונה כפי שהופיעה באתר האינטרנט השייך לנתבעים:

כתובת התמונה שצולמה ע”י התובעת 2 והמופיעה באתר האינטרנט השייך לתובעות:

11.17   תמונה של רצועות פומלה:

כתובת התמונה כפי שהופיעה באתר האינטרנט השייך לנתבעים:

כתובת התמונה שצולמה ע”י התובעת 2 והמופיעה באתר האינטרנט השייך לתובעות:

11.18   תמונה של זעתר:

כתובת התמונה כפי שהופיעה באתר האינטרנט השייך לנתבעים:

כתובת התמונה שצולמה ע”י התובעת 2 והמופיעה באתר האינטרנט השייך לתובעות:

11.19   תמונה של פטרוזיליה:

כתובת התמונה כפי שהופיעה באתר האינטרנט השייך לנתבעים:

כתובת התמונה שצולמה ע”י התובעת 2 והמופיעה באתר האינטרנט השייך לתובעות:

11.20   תמונה של סילאן טבעי העידן האורגני:

כתובת התמונה כפי שהופיעה באתר האינטרנט השייך לנתבעים:

כתובת התמונה שצולמה ע”י התובעת 2 והמופיעה באתר האינטרנט השייך לתובעות:

11.21   תמונה של חמאת שקדים:

כתובת התמונה כפי שהופיעה באתר האינטרנט השייך לנתבעים:

כתובת התמונה שצולמה ע”י התובעת 2 והמופיעה באתר האינטרנט השייך לתובעות:

11.22   תמונה של סוכר קנים:

כתובת התמונה כפי שהופיעה באתר האינטרנט השייך לנתבעים:

כתובת התמונה שצולמה ע”י התובעת 2 והמופיעה באתר האינטרנט השייך לתובעות:

11.23   תמונה של כוסמת טבעי:

כתובת התמונה כפי שהופיעה באתר האינטרנט השייך לנתבעים:

כתובת התמונה שצולמה ע”י התובעת 2 והמופיעה באתר האינטרנט השייך לתובעות:

11.24   תמונה של סירופ חרובים:

כתובת התמונה כפי שהופיעה באתר האינטרנט השייך לנתבעים:

כתובת התמונה שצולמה ע”י התובעת 2 והמופיעה באתר האינטרנט השייך לתובעות:

11.25   תמונה של אגוז לוז מצופה פירות יער:

כתובת התמונה כפי שהופיעה באתר האינטרנט השייך לנתבעים:

כתובת התמונה שצולמה ע”י התובעת 2 והמופיעה באתר האינטרנט השייך לתובעות:

11.26   תמונה של אגוז לוז מצופה חלבה:

כתובת התמונה כפי שהופיעה באתר האינטרנט השייך לנתבעים:

כתובת התמונה שצולמה ע”י התובעת 2 והמופיעה באתר האינטרנט השייך לתובעות:

11.27   תמונה של אגוז לוז בציפוי פררו רושה:

כתובת התמונה כפי שהופיעה באתר האינטרנט השייך לנתבעים:

כתובת התמונה שצולמה ע”י התובעת 2 והמופיעה באתר האינטרנט השייך לתובעות:

11.28   תמונה של חטיף גזר:

כתובת התמונה כפי שהופיעה באתר האינטרנט השייך לנתבעים:

כתובת התמונה שצולמה ע”י התובעת 2 והמופיעה באתר האינטרנט השייך לתובעות:

11.29   תמונה של בוטנים מצופים צ’ילי / בוטן קראנץ’:

כתובת התמונה כפי שהופיעה באתר האינטרנט השייך לנתבעים:

כתובת התמונה שצולמה ע”י התובעת 2 והמופיעה באתר האינטרנט השייך לתובעות:

11.30   תמונה של בוטנים מסוכרים / בקרמל:

כתובת התמונה כפי שהופיעה באתר האינטרנט השייך לנתבעים:

כתובת התמונה שצולמה ע”י התובעת 2 והמופיעה באתר האינטרנט השייך לתובעות:

11.31   תמונה של פקאן מצופה חלבה:

כתובת התמונה כפי שהופיעה באתר האינטרנט השייך לנתבעים:

כתובת התמונה שצולמה ע”י התובעת 2 והמופיעה באתר האינטרנט השייך לתובעות:

11.32   תמונה של שקד מצופה קוקוס וקינמון:

כתובת התמונה כפי שהופיעה באתר האינטרנט השייך לנתבעים:

כתובת התמונה שצולמה ע”י התובעת 2 והמופיעה באתר האינטרנט השייך לתובעות:

11.33   תמונה של קשיו מסוכר / בקרמל:

כתובת התמונה כפי שהופיעה באתר האינטרנט השייך לנתבעים:

כתובת התמונה שצולמה ע”י התובעת 2 והמופיעה באתר האינטרנט השייך לתובעות:

11.34   תמונה של קשיו מסוכר מצופה קוקוס:

כתובת התמונה כפי שהופיעה באתר האינטרנט השייך לנתבעים:

כתובת התמונה שצולמה ע”י התובעת 2 והמופיעה באתר האינטרנט השייך לתובעות:

11.35   תמונה של פקאן מצופה שומשום:

כתובת התמונה כפי שהופיעה באתר האינטרנט השייך לנתבעים:

כתובת התמונה שצולמה ע”י התובעת 2 והמופיעה באתר האינטרנט השייך לתובעות:

11.36   תמונה של פקאן מצופה לוטוס:

כתובת התמונה כפי שהופיעה באתר האינטרנט השייך לנתבעים:

כתובת התמונה שצולמה ע”י התובעת 2 והמופיעה באתר האינטרנט השייך לתובעות:

11.37   תמונה של אגוז מוסקט טחון:

כתובת התמונה כפי שהופיעה באתר האינטרנט השייך לנתבעים:

כתובת התמונה שצולמה ע”י התובעת 2 והמופיעה באתר האינטרנט השייך לתובעות:

11.38   תמונה של קוקוס קלוי / קוקוס צ’יפס אפוי ללא סוכר:

כתובת התמונה כפי שהופיעה באתר האינטרנט השייך לנתבעים:

כתובת התמונה שצולמה ע”י התובעת 2 והמופיעה באתר האינטרנט השייך לתובעות:

11.39   תמונה של קבוקים:

כתובת התמונה כפי שהופיעה באתר האינטרנט השייך לנתבעים:

כתובת התמונה שצולמה ע”י התובעת 2 והמופיעה באתר האינטרנט השייך לתובעות:

11.40   תמונה של חליטת מנגו אייס / לימון:

כתובת התמונה כפי שהופיעה באתר האינטרנט השייך לנתבעים:

כתובת התמונה שצולמה ע”י התובעת 2 והמופיעה באתר האינטרנט השייך לתובעות:

11.41   תמונה של חליטת סחלב פראי:

כתובת התמונה כפי שהופיעה באתר האינטרנט השייך לנתבעים:

כתובת התמונה שצולמה ע”י התובעת 2 והמופיעה באתר האינטרנט השייך לתובעות:

צילום התמונות אשר צולמו על ידי הנתבעת 2 ואשר הועתקו על ידי הנתבעים מאתר האינטרנט השייך לתובעות לאתר האינטרנט השייך לנתבעים מצ”ב לכתב תביעה זה כחלק בלתי נפרד ממנו ומסומן נספח ט’.

  1. כאן המקום לציין, כי פרסום התמונות של המוצרים הנמכרים על ידי התובעות ואשר בבעלותן הבלעדי, באתר השייך לנתבעים כמוצרים הנמכרים על ידי הנתבעים, פגע קשות בתובעות, שכן אתר האינטרנט של הנתבעים נחשף לקהל רב, ואף ללקוחות פוטנציאליים של התובעת 1!
  1. בנסיבות אלו, פרסום התמונות השייכות לתובעות, במטרה למכור מוצרים שצולמו על ידי התובעת 2 והנמכרים על ידי תובעת 1 , נעשתה בנסיבות מחמירות ומהווה אף תחרות בלתי הוגנת, המקימה בין היתר גם הזכות להשבה.
  1. התמונות והתכנים של התובעות הינם תוצר של חומרי גלם רבים ומגוונים שליקטו יישמו וחיברו.. לא מדובר בתיאור עובדתי גרידא, להציג, אלא התיאורים נבחרו בקפידה ומשקפים את “תרומתו המקורית של היוצר”. כך גם לגבי 41 התמונות- בחירת הזווית המתאימה, משחקי אור וצל ועיבוד התמונה לאחר הצילום. התובעות השקיעו הן בתכנים והן בתמונות זמן ומחשבה.
  1. פגיעת הנתבעים במוניטין של התובעת 1: לתובעת 1 נגרמה פגיעה במוניטין, אותו רכשה בהסתמך על הידע והניסיון הרב שנצבר במהלך השנים לצורך קידום מכירת מוצריה, בעצם פרסום החומרים המועתקים והתמונות הרבות השייכות לתובעת באתר YYY.co.il, אליו נחשף לקהל רב, לרבות לקוחותיה הפוטנציאליים של התובעת 1.
  1. הפגיעה במוניטין של התובעות קשה במיוחד לאור אופיו של השימוש שעשו הנתבעים בחומרים המועתקים ובתמונות הרבות השייכות לתובעות, וזאת על מנת לקדם את מכירת המוצרים הנמכרים על ידי הנתבע 2, אשר תחום עיסוקו זהה לתחום עיסוקה ופרנסתה של התובעת 1, אשר לצורך קידומו השקיע מאמץ, ממון וידע רב!
  1. גניבת עין: אי אזכור שמן של התובעות כמי שפרסמו את החומר המקורי באתר השייך להן ואשר הועתק בצורה בוטה על ידי הנתבעים וכן אי אזכור שמה של התובעת 2 כמי שצילמה ויצרה את כל התמונות לצורך קידום מכירות מוצריה, תוך פרסום התמונות לצורך קידום מכירת מוצריו של הנתבע 2, אשר בתחום עיסוקו מתחרה בתובעות, יצר מצג שווא כלפי כולי עלמא, כאילו התמונות צולמו על ידי הנתבעים והחומרים המועתקים נכתבו על ידם. מצג זה, אותו יצרו הנתבעים, מהווה גניבת עין, כהגדרתו בסעיף 1 לחוק עוולות מסחריות, תשנ”ט-1999.
  1. עוולת הרשלנות של הנתבעים כלפי התובעות: מחדלם של הנתבעים בברור זהותו של בעל הזכויות בתמונות ובחומרים המועתקים, ואי בקשת הסכמתן המפורשת של התובעות לעשות בהם שימוש, עולה כדי עוולת הרשלנות של הנתבעים, על פי סעיף 35 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש).
  1. הדבר חמור במיוחד, לאור העובדה שהנתבעים, בהיותם בעלי ו/או מנהלי אתר אינטרנט, במסגרתו הם מפרסמים מאות מוצרים עבור לקוחותיהם השונים, והחושפים את המוצרים בפני קהל לקוחות פוטנציאליים רב, חבים בחובת זהירות מוגברתכלפי התובעות, לאור תחום עיסוקם ומומחיותם בבדיקת הזכויות המשפטיות בתמונות שהם פרסמו במסגרת אתר YYY.co.il.
  1. עשיית עושר ולא במשפט: בהסתמך על החומרים הרבים אותם העתיקו הנתבעים מהאתר השייך לתובעות וכן בהסתמך על התמונות של המוצרים שפורסמו באתר YYY.co.il והשייכות לתובעות, התובעות סבורות כי הנתבע 2 מכר מספר רב של מוצרים, בין היתר גם ללקוחותיה הפוטנציאליים של התובעת 1 ושלשל את התמורה בגין המכירות לכיסו. הרווח שהופק על ידי הנתבע 2 בגין מכירת המוצרים, מקורו, בין היתר, גם בפרסום שלא כדין של החומרים והתמונות השייכות לתובעות.
  1. זאת ועוד, הואיל והמדובר ביצירה המבוטאת בכתב, החומר המקורי המצוי באתר האינטרנט של התובעות עונה להגדרת “יצירה ספרותית” הקבועה בסעיף 1 לחוק זכות יוצרים, התשס”ח-2007 (להלן: “חוק זכויות יוצרים“).
  1. לפיכך, ובהתאם לסעיף 11 לחוק זכויות יוצרים, לתובעות נתונה הזכות הבלעדית לעשות בחומר ובתכנים המקוריים המפורסמים באתר האינטרנט השייך להן את כל הפעולות המנויות תחת סעיף 11 על תתי-סעיפיו. ולעניינינו, חשובות בעיקר הזכויות להעתיק, לעשות יצירה נגזרת, לעשות מעשה ביצוע פומבי ולהעמיד לרשות הציבור את התכנים המקוריים השייכים להן.
  1. סעיף 47 לחוק זכויות יוצרים קובע במפורש כי מי שאינו בעל זכות היוצרים ונוטל לעצמו את החופש לעשות פעולה מן הפעולות המנויות בסעיף 11 לחוק – מבלי הסכמת בעל הזכות – הרי הוא מפר את זכות היוצרים.
  1. בעניינו, ברור לחלוטין כי כאשר הנתבעים העתיקו ופרסמו את התכנים המועתקים באתר האינטרנט השייך להם, לרבות תוכן רב ו- 41 תמונות, כמפורט לעיל, ביצעו הם 3 מן הפעולות המנויות בסעיף 11 לעיל: (1) העתקה, כמפורט בסעיף 11(1) (או לחילופין עשיית יצירה נגזרת כמפורט בסעיף-קטן 6); ביצוע פומבי, כמפורט בסעיף 11(3) והעמדה לרשות הציבור כאמור בסעיף 11(5).
  1. זאת ועוד, סעיף 52 לחוק זכויות יוצרים קובע כי הפרת זכות היוצרים היא עוולה אזרחית בנזיקין. לפיכך, הואיל והנתבעים העתיקו תכנים ייחודיים מאתר האינטרנט השייך לתובעות, העמידו אותם לרשות הציבור ועשו בהם מעשה ביצוע פומבי – בניגוד לדעתן והסכמתן את התובעות – ברור מאליו כי הנתבעים הפרו את זכות היוצרים הנתונה לתובעות. יוצא אפוא, כי הנתבעים ביצעו כנגד התובעות עוולה אזרחית בנזיקין כאמור לעיל.
  1. לפי סעיף 56(א) לחוק זכויות יוצרים, הפרת זכות יוצרים – דוגמת ההפרה שביצעו הנתבעים – מקנה לבעל הזכות את הכוח לתבוע פיצוי ללא הוכחת נזק, עד סך 100,000 ₪ בעבור כל הפרה.
  1. סעיף 56(ב) לחוק זכויות יוצרים עוסק בהבניית שיקול-הדעת השיפוטי בעת פסיקת פיצויים ללא הוכחת נזק. להלן חלק מהשיקולים שנשקלים:

(א)      היקף ההפרה: בעניין שבנדון המדובר בהפרה בוטה וחד משמעית.

(ב)       חומרת ההפרה: המדובר בהפרה חמורה ביותר, הכוללת פגיעה בתר מתחרה, תוך ניסיון להיבנות מיצירתו המוגנת.

(ג)       הנזק שנגרם לתובע והרווח שצמח לנתבע: בעניין שבנדון כל רווח שצמח לנתבעים, החל במוניטין וכלה בקליטת לקוחות, הוא רווח שצמח על-גבן של התובעות ומהווה נזק ישיר שנגרם להן על ידי הנתבעים.

(ד)       מאפייני פעילות הנתבע וטיב היחסים שבינו לבין התובע: כאמור, יחסים של אתרים מתחרים,  הכוללים תחרות ישירה על לקוחות זהים.

(ה)      תום לבו של הנתבע: חוסר תום-לבם של הנתבעים, למגינת הלב, כלל איננו עניין לבחינה; הטכניקה בעזרתה ביצעו הם את הפרת הזכויות מעידה על מחשבה פעילה ומודעת שהנחתה את הנתבעים בעת ביצוע העוולה.

  1. כמו כן, לא למותר לציין כי הפצת התכנים השייכים לתובעות באתר האינטרנט השייך לנתבעים – משל אתם כתבתם אותם – לא נעשה לשם-שמיים, אלא נעשה בפירוש למטרות שיווקיות; בין אם כדי לייצר תנועה (“traffic”) לאתר הנתבעים, בין אם כדי לבנות מוניטין ובין אם כדי לקלוט לקוחות באופן ישיר. כל המטרות כולן – כמה שלא נהפוך בזה – הן מטרות עסקיות-מסחריות שבבסיסן תכלית כלכלית מובהקת.
  1. מבחינה ראייתית: בידי התובעות כלל הראיות הדרושות כדי לצאת ידי חובתן ולהוכיח קיומה של עילת תביעה טובה. ובאשר לאומדן הנזקים המדויק – מעבר לפיצוי ללא הוכחת נזק – סעיף 57 לחוק זכויות יוצרים מקנה לתובעות את הזכות לדרוש לחייב את הנתבעים ליתן דין-וחשבון באשר לפרטי ההפרה.
  1. עצם השימוש המפר שעשו הנתבעים בתוכן המקורי שנוצר על ידי התובעות (ובעזרתו הן מקדמות את עסקן ברשת) מזיק באופן ישיר ומיידי לקידום עסקן של התובעות; ולמעשה גורם להן להוציא כספים על לא-כלום, בבחינת ברכה לבטלה ממש.
  1. ומדוע? התשובה לכף פשוטה מאוד: מנוע החיפוש Google, מזהה באופן אוטומטי תכנים “כפולים” המפורסמים תחת ישויות שונות. זיהוי תוכן כפול כאמור, פוגע לאלתר בקידום האורגני, שאינו ממומן, של האתר בו מפורסם התוכן המקורי. כך, למן הרגע בו פרסמו הנתבעים את התכנים המפרים, פגעו ישירות במאמצים ארוכי שנים שנעשו על ידי התובעות (תוך השקעת משאבים כספיים) כדי לקדם את נכסיהן האינטרנטיים באופן אורגני במנוע החיפוש Google.
  1. בטרם הגשת התביעה פנתה התובעת 1 לנתבעים באמצעות ב”כ במכתב דרישה מיום 02/11/2020, במסגרתו דרשה מהנתבעים, בין היתר, להסיר באופן מיידי את התכנים המפרים, ליתן התחייבות שלא לעשות כל שימוש מפר נוסף ביצירות השייכות לתובעות וכן לפצות את התובעות בפיצוי בגין הנזקים שנגרמו להן לצורכי פשרה בסך של 150,000 ₪.

צילום מכתב התראה מיום 02/11/2020 שנשלח לידי הנתבעים הן באמצעות אימייל והן בדואר רשום מצ”ב לכתב תביעה זה כחלק בלתי נפרד ממנו ומסומן נספח י’.

  1. בסמוך לאחר קבלת מכתב ההתראה מיום 02.11.2020, ייצר עו”ד א’ מטעם הנתבע 1, קשר טלפוני עם ב”כ התובעות, הודה כי נעשה שימוש פסול בחומר ובתמונות השייכות לתובעות, ללא קבלת רשותן והסכמתן, טען כי התכנים והתמונות המפרות הוסרו מהאתר ולגבי פיצוי לא הציע דבר בטענה שאם תוגש תביעה הרי שהוצאות התובעות לתשלום שכר טרחת עורך דינם יעלו על הסכום שבית משפט יפסוק בסוף ההליך! יחד עם זאת, יצוין כי בעקבות קבלת המכתב הוסרו לעת עתה התכנים המפרים כאשר הנתבעים נהגו כאחרון העבריינים בכך שמילאו פיהם מים וכלל לא טרחו להשיב  למכתב ההתראה שנשלח אליהם בטרם נקיטת הליכים משפטיים מטעמים ברורים.
  1. התובעות יטענו כי גם אם התובעים לא ביצעו את העתקת התמונות והתכנים באופן ישיר אינה פוטרת אותם שכן סעיף 47 לחוק קובע “העושה ביצירה פעולה מהפעולות בסעיף 11 ,או מרשה לאחר לעשות פעולה כאמור, בלא רשותו של בעל זכות היוצרים, מפר את זכות היוצרים, אלא אם כן עשיית הפעולה מותרת לפי הוראות פרק ד”. הווה אומר, שגם אם פעולת ההעתקה לא בוצעו באופן ישיר על ידי הנתבעים אלא על ידי מי מעובדיהם הרי שהם השולח.
  1. בנסיבות אלו, בהן הנתבעים לא טרחו לפצות את התובעות בגין נזקים והעוולות שבוצעו כלפיהן בעצם השימוש בחומרים המועתקים ובתמונות השייכות לתובעות, ללא כל זכות שבדין, לא היה מנוס מהגשת תביעה זו.
  1. הרציונל העומד בבסיס ההסדר של פיצוי סטטוטורי, ללא הוכחת נזק, הוא הקושי הניכר שעשוי לעמוד בדרכו של בעל זכות יוצרים התובע בשל הפרתה, להוכיח באופן מדויק את הנזק שנגרם לו עקב ההפרה. בנוסף, המחוקק הכיר בצורך כי פסיקת הפיצוי במקרה של הפרת זכות יוצרים תגלם גם אלמנט הרתעתי, על מנת שלא יקל המפר ראש במעשי ההפרה, ועל מנת שיהיה בפיצוי שייפסק נגדו עקב מעשי הפרה- משום הרתעה מספקת בכדי שמעשים אלו לא יישנו (ראו: ע”א 08/4600 האולפנים המאוחדים בע”מ נ’ ברקי פטה המפריס ישראל בע”מ (פורסם בנבו). עם זאת, ברי שהפיצוי אמור לשקף גם אומדן של הנזק המשוער שנגרם לתובע (ע”א 88/592 שגיא נ’ עיזבון המנוח אברהם ניניו ז”ל, פ”ד מו)2 )254 .) היינו, בקביעת גובה הפיצוי הסטטוטורי ישקול בית המשפט, בין היתר, את עוצמת ההפרה, מספרן ומשכן של ההפרות, סוג היצירה, אשמו של המפר, אופיו וגודלו של העסק המפר. כאשר ההפרה הייתה ממושכת והניבה למפר רווחים למכביר, או כאשר המפר פועל בחוסר תום לב, יטו בית המשפט לפסוק פיצויים בסכום המרבי) ראו: ע”א 99/2392 אשרז עיבוד נתונים נ’ טרנסבטון בע”מ.
  1. מבחן השולט לצורך הקביעה האם עסקינן בהפרה אחת או במספר הפרות הינו מבחן הזכות שנפגעה. לפי מבחן זה, יש לראות בהפרה של זכויות יוצרים שונות כהפרות עצמאיות ונפרדות) ראו: רע”א 09/4148 אקו”ם נ’ חדד ( פורסם בנבו) במקרה דנו  מספר ההפרות הינו כמספר התמונות והתכנים.

התובעות יטענו כי התכנים והתמונות אינן מהוות “מסכת אחת של מעשים”, שכן בכל אחת מהתמונות ובכל אחד מהתכנים הושקעה השקעה נפרדת של זמן, מאמץ, כשרון ומקוריות, ולפיכך יהא זה מוצדק לקבוע כי כל אחת מ41 תמונות ו 6 התכנים של היצירות עומדת בפני עצמה, כך שהפרה של הזכויות בה מחייבת הענקת פיצוי נפרד ועצמאי.

  1. הפרת זכויות היוצרים של התובעות: התובעות יטענו כי החומרים המועתקים מהאתר השייך להן וכן 41 התמונות בהן עשו הנתבעים שימוש ב 6 תכנים מועתקים, הינן יצירות אומנותיות, המוגנת בזכויות יוצרים והתובעות הן בעלות זכויות היוצרים הבלעדית בחומרים ובתמונות אלו.
  1. הנתבעים עשו שימוש בתכנים מועתקים וב- 41 תמונות שבבעלות התובעות, ללא ידיעתן וללא קבלת הסכמתן להעתקת ופרסום החומרים והתמונות באתר pekan770.co.il השייך לנתבעים, על מנת לקדם את מכירת מוצריו של הנתבע 2, ובנסיבות אלו הפרו הנתבעים את זכות היוצרים של התובעות.
  1. בגין הפרת זכויות היוצרים של התובעות, שלהן בחומרים המועתקים ובתמונות המועתקות, מעמידות התובעות את סכום תביעתם על סך של 200,000 ₪ בלבד  ₪ לצרכי אגרת בית משפט בלבד ובהתאם לסעיף 56 א לחוק זכויות יוצרים התשס”א – 2007 , וזאת ללא הוכחת נזק. סכום זה נמוך בהרבה מסכום הפיצוי הסטטוטורי בסך של 100,000 ₪ לכל הפרה בנפרד אם היה מוכפל ב47 הפרות עצמאיות ונפרדות!

פיצוי בגין הפרת זכותה המוסרית של התובעת 2 בתמונות שהועתקו

  1. לצד הפרת זכות היוצרים, עומדת לבעל היצירה גם זכותו המוסרית על היצירה. זכות זו הוקנתה לבעל היצירה לפי סעיף 4א לפקודת זכות יוצרים (ע”א 2790/93 Robert E. Eisenmanנ’ אלישע קימרון, פ”ד נד (3) 817, 840-841), ועוגנה גם בסעיפים 45 ו-46 לחוק החדש. הזכות המוסרית כוללת את זכות הבעלים שהיצירה תיוחס לו, וכן את הזכות לשלמות יצירתו ולמניעת פגיעה בה. למפר זכות זו ייחשב, על פי סעיף 50(א) לחוק, אדם “העושה ביצירה פעולה הפוגעת בזכות המוסרית של היוצר”.
  1. גם ביחס להפרת הזכות המוסרית, הורה החוק, בסעיף 51(3), כי המפיץ את היצירה באופן מסחרי ייחשב למפר עקיף של הזכות המוסרית.
  1. על הזכות המוסרית חלות ההוראות הכלליות בעניין זכות היוצרים. כב’ השופטת דליה דורנר בשבתה בבית המשפט המחוזי, בפרשת “המגילות הגנוזות”, ת”א (י-ם) 41/92 קימרון נ’ שנקס, פ”מ תשנ”ג (3) 10, 31 ציינה כי:

היקף (הזכות המוסרית) בשינויים הנובעים מההגדרה (של הזכות) זהה לדעתי, לזכות היוצרים בחוק לעניין הגדרת היצירות המוגנות, הגנת תום הלב והשיקולים למתן הסעד. כך מתבקש מעצם שילובה של הזכות בפקודת זכות יוצרים,  וממטרתו התחיקתית של החוק המתקן, שהיא השלמת הוראות מיוחדות על פי חוק זכות יוצרים, בגדרן מוגנות זכויות כלכליות בלבד”.

  1. בספרו “על זכויות יוצרים” – מציין המלומד טוני גרינמן, בהסתמך בין היתר על פסק הדין בעניין קימרון: “הפיצוי בגין פגיעה בזכות המוסרית, איננה זהה לפיצוי שנפסק, אם הוא נפסק בגין זכות היוצרים החומרית. על כן – במקרה שנפגעו – הן הזכויות החומריות והן הזכות המוסרית – אין מניעה שביהמ”ש יפסוק לתובע פיצויים נפרדים בגין כל אחת מהפגיעות”.
  1. התובעת 2 צילמה באופן אישי את 41 התמונות שהועתקו בצורה בוטה על ידי הנתבעים או מי מטעמם ופורסמו באתר האינטרנט השייך לנתבעים, ללא ידיעתה והסכמתה של הנתבעת 2.
  1. לפי סעיף 46 לחוק, ליוצר של יצירה אמנותית, יצירה דרמטית, יצירה מוסיקלית או יצירה ספרותית, למעט תוכנת מחשב, שיש בה זכות יוצרים, תהיה ביחס ליצירתו זכות מוסרית, למשך תקופת זכות היוצרים באותה יצירה.
  1. הזכות המוסרית היא אישית ואינה ניתנת להעברה, והיא תעמוד ליוצר אף אם אין לו ביצירה זכות יוצרים או אם העביר את זכות היוצרים ביצירה, כולה או חלקה, לאחר.
  1. זכות מוסרית ביחס ליצירה היא זכות היוצר כי שמו ייקרא על יצירתו בהיקף ובמידה הראויים בנסיבות העניין  וכי לא יוטל פגם ביצירתו ולא ייעשה בה סילוף או שינוי צורה אחר, וכן כי לא תיעשה פעולה פוגענית ביחס לאותה יצירה, והכל אם יש באילו מהם כדי לפגוע בכבודו או בשמו של היוצר.
  1. סעיף 52 לחוק  זכות יוצרים קובע כי הפרת זכויות היוצרים או זכות מוסרית היא עוולה אזרחית, והוראות פקודת הנזיקין [נוסח חדש], יחולו עליה, בשינויים המחויבים ובכפוף להוראות חוק זה.
  1. סעיף 56 לחוק זכות יוצרים  פיצוי ללא הוכחת נזקבאם הופרה זכות יוצרים או זכות מוסרית, רשאי בית המשפט, על פי בקשת התובע, לפסוק לתובע, בשל כל הפרה, פיצויים בלא הוכחת נזק בסכום שלא יעלה על 100,000 שקלים חדשים.
  1. התובעת 2 מעמידה את תביעתה בגין הפרת זכות מוסרית ב- 41 תמונות שצולמו על ידה באופן אישי והועתקו על ידי הנתבעים או מי מטעמם לאתר השייך לנתבעים על סך של 50,000 ₪ נוספים, וזאת לצורכי אגרה בלבד.
  1. כל הטענות בכתב תביעה זה נטענות לחלופין ו/או במצטבר, הכל לפי הקשר הדברים ודבקם.
  1. אין בהעלאת טענה בכתב התביעה כדי לשנות מנטל הראיה המוטל על הנתבעים מכוח הדין.
  1. לבית משפט נכבד זה סמכות עניינית לדון בתביעה, לאור מהותה וסמכות מקומית, לנוכח העובדה שמחדלי הנתבעים שבשלם תובעים פורסמו ברשת האינטרנט ונקלטו למעשה על ידי הציבור בכל רחבי הארץ ו/או בהתאם לאמור בתקנה 3(א2) לתקנות סדר הדין האזרחי הקובעות שתובענה בשל פרסום או סחר ברשת האינטרנט תוגש לבית המשפט שבאזור שיפוטו מצוי מקום מגוריו או מקום עסקו של הנתבע או מקום מגוריו או מקום עסקו של התובע, בלבד, ויחולו האמור בתקנת משנה (א1).
  1. אשר על כן, מתבקש בית המשפט הנכבד לחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובעות את הסך של 250,000 ₪ שזהו סכום התביעה, בתוספת ריבית והצמדה מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל, לרבות שכ”ט עו”ד ומע”מ.

                                                                                                                                                                                                                                     __________________

                                                                                                                                                                                                                                             ניר טולדנו, עו”ד

                                                                                                                                                                                                                                                ב”כ התובעות

סגירת תפריט
דילוג לתוכן