דוגמא לכתב הגנה תביעות קטנות נגד נזק שנגרם בשל גיזום שיח בין שכנים

בית המשפט לתביעות קטנות                                                                                   ת”ק 161-11-19

בפתח תקווה                                                                                                       

התובע:                        פלוני

מרח’ __פתח תקווה .

– נ ג ד –

 

הנתבעים:        1.         אלמונית 

                                   מרח’

2.        אלמוני

כתב הגנה

הנתבעים מתכבדים להגיש את כתב הגנתם כנגד תביעת התובע, כפי שהוגשה כנגדם במסגרת התיק הנ”ל. כבר בפתח הדברים יטענו הנתבעים כי מדובר בתביעה טורדנית וקנטרנית בה ניסה התובע לגלות טפח ולהסתיר טפחיים וכי יש לדחות את התביעה בהעדר עילה ממשית.

תביעת התובע מהווה שימוש לרעה בהליכי בית משפט שכן, בתאריך 09.07.2019 פרצה שריפה בחצרו של התובע בשל רשלנותו של התובע וכתוצאה מהתפשטות השריפה אל חצרה של הנתבעת נגרמו לנתבעת נזקים כספיים אדירים, החורגים מסכום התביעה שבית משפט לתביעות קטנות מוסמך לברר. בין היתר, נשרפו חלקי החצר האחורית של הנתבעת אשר הייתה מלאה בפיח ובענפים שרופים. הפרגולות של המרפסת האחורית והפרגולות של החלונות נמסו במספר מוקדים, החומה מפוייחת ואף שלושה עצי פרי מניבים (עץ רימונים, עץ תפוזים ועץ לימונים) נשרפו כליל.

התובע יודע שהוא צפוי להיתבע בגין מעשה רשלנותו על ידי חברת הביטוח שביטחה את ביתה של הנתבעת ובנסיבות אלו ומתוך מטרה לנסות להקדים תרופה למכה הוא הגיש נגד הנתבעים את תביעתו הנוכחית.

התובע הוא שמאי במקצועו ובשל כך הוא עשה שימוש לרעה במיומנות ובידע המקצועי שלו בכך, שרקם חוות דעת הזויה שהוגשה על ידי גננית בשם ___למרות שלא מדובר כלל בשמאות קבילה שניתן להגישה כראיה בהליך משפטי, כפי שיובהר עוד להלן.

לגופו של עניין:

  1. הנתבעת, הגב’ ___ אכן הנה הבעלים של הבית ברחוב __פתח תקווה, בעוד שהנתבע הנו בנה. התובע אכן מתגורר בשכנות לביתה של הנתבעת.
  2. התובע לא התבייש בכתב תביעתו לתאר את ביתה של הנתבעת כבית נטוש ומוזנח וזאת על מנת להצדיק את התלקחות השריפה מביתו לחצרה של הנתבעת בעוד שהלכה למעשה, ביתה של הנתבעת הוא בית יפה ומטופח. הנתבעת מקפידה באופף שוטף לבצע עבודות תחזוקה הכוללות גיזום, ריסוס ושטיפה של החצר.
  3. ביום 09.07.2019 בשעה 22:10 קיבלו הנתבעים שיחות טלפון ממספר שכנים אשר הודיעו להם כי ביתם נשרף בשל רשלנות התובע !
  4. מעדות של שכנה המתגוררת בסמיכות לביתה של הנתבעת, בשם הגב’ שיפר סיניה, עלה כי גובה האש בחצר האחורית גבוהה מגובה ביתה של הנתבעת וכי שיחי הבוגנוויליה של התובע עולים באש לגובה רב.
  5. הנתבעת ובנה שהוזעקו למקום ביחד עם כלתה של הנתבעת התגייסו מיידית לפעולת כיבוי האש באמצעות צינורות השקיה שהיו בחצרה של הנתבעת, כאשר במקביל הוזעקו מכבי אש למקום.
  6. בניגוד לתמונה שובת הלב אותה ניסה התובע לצייר בתביעתו הרי שהחצר שלו שגובלת לחצרה של הנתבעת אינה חצר נוי לשימוש בשעות הפנאי שכן, בחצרו של התובע יש בעיקר פסולת וגרוטאות כעולה מהצילומים המצורפים לכתב הגנה זה.
  7. התובע ומשפחתו מתגוררים בחציו השני של המגרש כאשר קיר ביתם בן שתי קומות, ללא חלונות, מהווה חייץ בין דירתם והחצר המדוברת (כעולה אף מנספח ג’ לכתב התביעה).
  8. בחלק של החצר הקרוב לכביש מתגורר אביו של התובע, בבית קטן, אליו צמוד קרוואן מוזנח ביותר, המושכר מעת לעת לשוכרים מתחלפים.
  9. התובע מזה שנים רבות הפך את החצר שלו למחסן גרוטאות ומטרד בטיחותי אשר מהווה כר פורה לנחשים, עכברים, קוצים ושריפות.
  10. שיח הבוגנוויליה הגדל באדמתו של התובע הוא שיח פראי וקוצני אשר גורם למטרד קשה מאוד לנתבעת מאחר והתובע מזניח ולא גוזם אותו כלל . השיח הקוצני התפשט לתוך שטח חצרה של הנתבעת ומהווה מטרד בלתי סביר אשר מנע ממנה שימוש בחלק מחצרה.
  11. התובע לא בא בידיים נקיות לבית משפט בתביעתו הקנטרנית לא ציין כי שיח הבוגנוויליה הקוצני היווה את מקור התפשטות האש משטח חצרו של התובע אל שטח חצרה של הנתבעת ולכן לאחר כיבוי השריפה התעורר צורך מיידי בהסרה מיידית של הענפים השרופים והיבשים, מתוך חשש להתלקחות נוספת לחצרה של הנתבעת. התובע סרב לבקשת הנתבעים לגזום את השיח הקוצני שגלש לחצרה דבר אשר אילץ את הנתבע אשר הינו בנה של הנתבעת לבצע את הגיזום בעצמו.
  12. מוטב היה שהתובע “יטול קורה מבין עיניו” בטרם הגשת תביעתו שכן, לא רק שהנתבעים אינם חייבים לפצותו במאום אלא שהתובע חייב לשאת במלוא עלות הגיזום של שיח הבוגנוויליה מחצרה של הנתבעת.
  13. בהקשר זה יצויין כי סעיף 51 לחוק המקרקעין, תשכ”ט – 1969 קובע תחת הכותרת “צמחים הגדלים סמוך למיצר” כי: “עצים או צמחים אחרים הגדלים סמוך למיצר וענפיהם או שורשיהם מתפשטים לתוך מקרקעין שכנים, אין בעל המקרקעין השכנים או המחזיק בהם (להלן – השכן) רשאי לדרוש סילוק הענפים או השרשים, אלא אם יש בהם כדי להזיק למקרקעין או להפריע לו במידה בלתי סבירה בהנאה מן המקרקעין; דרש השכן מבעל הצמחים לסלק ענפים או שרשים כאלה ולא סולקו תוך זמן סביר, רשאי הוא לסלקם בעצמו על חשבון בעל הצמחים.”
  14. עניין דומה נדון במסגרת תא”מ 29702-10-11 בבית משפט שלום בעכו נציגות הבית המשותף נגד ביטרמן ואח’. בעניין שנדון שם חייב בית משפט את הנתבעים לשלם לנציגות סך של 1,750 ₪ בגין הוצאות גיזום ענפים של עצים שגלשו מגינת הנתבעים אל עבר חצר החניה של הבניין הסמוך וכן שכ”ט בסך 1,500 ₪.
  15. מכאן שאין ממש בטענות התובע. בנסיבות העניין של פריצת יצירת מפגע שלא מתחוזק על ידי התובע וגרם כבר לשריפה קשה שגרמה לנזקי עתק לנתבעת ולסיכון אבדן כל ביתה בוודאי שהנתבעים היו רשאים לגזום את השיח הקוצני שגלש לחצרם.
  16. אין אמת בכל טענות התובע לגרימת נזקים בשל הגיזום שכן לא מדובר בנזקים אמיתיים שנגרמו בשל פעולת הגיזום אלא תוכנית זדונית שרקם התובע להוצאת כספים במרמה מהנתבעים.
  17. מהתמונות שצרף התובע לתביעתו לא רואים כל נזק שנגרם בחצרו . מפעולת גיזום של ענפים לא יכול להגרם נזק כפי שמתואר בחוות הדעת הקנטרנית שהגיש התובע.
  18. זאת ועוד, חוות דעתה של הגננית אותה צרף התובע אינה חוות דעת קבילה שניתן להגיש לבית משפט מאחר והיא לא ממלאת אחר התנאים הקבועים בפקודת הראיות במובן זה שהמומחה לא הזהיר את עצמו לומר את האמת.
  19. יתרה מכך, מחוות הדעת עולה כי היא מבוססת על ספקולציות שכן הגננית כלל אינה קובעת ממצא עובדתי ביחס לשאלה החשובה והיחידה בתביעתו של התובע והיא מה גרם לנזק הנטען על ידו והמוכחש על ידי הנתבעים. בחוות דעתה נרשם במפורש כי ” התבקשתי על ידך להתייחס לעצים ולשיחים , שהיו נטועים בנכס והושמדו לדבריך על ידי השכן ממזרח לנכס”
  20. על פני הדברים ברור שגיזום של שיח בבוגנוויליה לא יכול כלל לגרום להשמדה של עצים ולא בכדי הגננית שהגישה חוות דעת מטעמו של התובע מנסה בעצמה בחוות דעתה להתנער מקביעת ממצאים ביחס לשאלה מי גרם לנזק!
  21. הנתבעים מכחישים מכל וכל את הנזק ושבים ומדגישים כי פעולת הגיזום לא גרמה לתובע לכל נזק וכי אין כל קשר סיבתי בין הנזק הנטען לבין גיזום השיח הקוצני.
  22. ויודגש כי, הנתבע כלל לא נכנס לתוך חצרו של התובע וכי כל פעולת הגיזום בוצעה מתוך חצרה של הנתבעת בלבד ורק לגבי הענפים שגלשו לתוך חצרה ויצרו מטרד של ממש.
  23. לעניין זה חשוב לציין שנספח ג’ לכתב התביעה זאת תמונה ישנה מאוד אשר אינה משקפת את מצב הדברים בחצר לאחר השריפה. לתובע לא היו שום עצי נוי או עצי פלפל אלא רק שיח בוגנוויליה קוצני. המשחקים המופיעים בתמונה שימשו את ילדיו של התובע לפני כעשור ושולחן הפינג-פונג שמופיע בתמונה אינו בחצר מזה מספר שנים.
  24. מצורף לכתב הגנה זה צילום הבוגנוויליה של התובע, שהשתקמה וממשיכה לצמוח לתוך חצר ביתה של הנתבעת וזאת בניגוד להבל פיו של התובע כאילה שיחי הבוגנוויליה הושמדו!
  25. לעניין הגזם מדגישים הנתבעים כי כל הגזם שהיה בשטחה של חצר הנתבעת הועבר לפינת איסוף הגזם ברחוב בעוד שכל הגזם שחדר מתוך השטח של התובע הושאר בחצרו של התובע שכן הנתבעים לא רצו להסיג גבול ולהיכנס לשטח חצרו של התובע.
  26. לעניין השולחן שניזוק לטענת התובע הרי ששולחן זה נשבר עוד לפני מספר שנים והונח שבור על האדמה כעולה מהתמונה שצרף התובע לכתב תביעתו כנספח ב’.
  27. בעקבות השריפה אשר מקורה ברשלנות התובע נגרמו לנתבעת נזקים ממוניים ולא ממוניים בסכומים גבוהים , בין היתר כמפורט להלן:
  28. החצר האחורית של הנתבעת הושחתה. החומה מפוייחת. פרגולות הושחתו כאשר הצעת מחיר ראשונית לקישום עומדת על 14,000 ₪ המצ”ב.
  29. עץ רימונים מניב פירות בן 25 שנים נשרף כליל. עץ תפוזים מניב פירות בן 25 שנים נשרף כליל. עץ לימונים מניב פירות בן 25 שנים נשרף כליל.
  30. לנתבעים נגרמו כמובן גם עגמת נפש וצער בשל השריפה ותוצאותיה.
  31. כל טענות התובע אשר פורטו בכתב תביעתו תחשב כמוכחשות, אלא אם כן הודו בהן הנתבעים במפורש בכתב הגנה זה.
  1. אשר על כן, מתבקש בית המשפט הנכבד, לדחות את התביעה ולחייב את התובע לשלם לנתבעים הוצאות משפט.

____________                                                  _______________

               הנתבע                                                        הנתבעת

סגירת תפריט
דילוג לתוכן