דוגמא לכתב הגנה כנגד תביעות שוכרים על חדירת מים

בבית משפט לתביעות קטנות                                                   תיק -01-25  

בפתח תקווה

התובעים :                                1.        

                                                            מרחוב

                                                            טל:

                                                            – נ ג ד –

הנתבעים:                                 1.        

                                                            מרחוב

                        דוגמא לכתב הגנה מטעם הנתבעים

הנתבעים מתכבדים להגיש את כתב הגנתם לתביעת התובעים. כבר בפתח הדברים יטענו הנתבעים כי עסקינן בתביעה טורדנית וקנטרנית אשר נוסחה באופן פתלתל ומניפולטיבי במטרה להקשות ולהטעות את הקורא לסבור כאילו מדובר בתביעה רצינית וממשית ולא היא.

א.         דחיית התביעה מחמת שימוש לרעה בהליכי בית משפט והעדר יריבות

1. הנתבעים יטענו כי הגשת תביעה בתביעות קטנות המשתרעת על פני 11 עמודים באופן שאינו מתאים לתביעות קטנות נעשתה אך על מנת להתיש את הקורא ולשוות לתביעתם של התובעים אופי רציני כביכול בעוד שהלכה למעשה כפי שיובהר בכתב הגנה זה להלן אין ספק ש"ההר יוליד עכבר" ולא היתה כל הצדקה עניינית לכל התאורים הארוכים והפתלתלים שפורטו בכתב התביעה.
2. לא היה מקום לציטוט כל כך נרחב של התכתבויות ווצאפ שנוהלו בין הצדדים והתובעים יכלו לתמצת את טענותיהם ולהסתפק בצירוף התכתובות עצמם ולא להתיש את הקורא בהכנסת התכתובות הארוכות לכתב התביעה!
3. יאמר כבר עתה שמעיון בכתב התביעה על נספחיו מעלה כי אין כל יריבות משפטית בין התובעים לבין הנתבע מספר 1 , מר י'
4. אומנם הנתבע 1 הוא אביו של הנתבע 2 ואומנם אין מחלוקת עובדתית שהוא פעל כשליח מטעמו בכל ההתנהלות שהיתה עם התובעים אך כמובן שאין בכך כדי ליצור יריבות משפטית ישירה בניהם ( כעולה מסעיף 74 לכתב התביעה ) .
5. אין מחלוקת עובדתית כי הנתבע 1 אינו בעל הזכויות בנכס נשוא כתב התביעה וכל ההתנהלות שלו מול התובעים היתה מכח הרשאה שקיבל על פי יפוי כח. כאשר מבקשים לחייב אדם שהוא לא צד ישיר לחוזה ופועל כשליח על פי הרשאת השלוח חייבים להניח תשתית עובדתית ומשפטית לחיוב שכזה.
6. ואולם, מעיון בסעיף 2 לכתב התביעה מעלה כי הנמקתם היחידה של התובעים לחיוב אישי של הנתבע 1 בסכום התביעה הינה כי " למרות שבחוזה מופיע שמו של הנתבע 2 בפועל הנתבע 1 היה איש הקשר הישיר והבלעדי עם התובעים ואשר ניהל את הארוע מתחילתי ועד סופו"
7. כמובן שאין די באמירה סתמית זו "כבמטה של קסם" כדי ליצור עילת תביעה ישירה נגד הנתבע 1. לפיכך, מתבקש בית המשפט הנכבד לדחות את התביעה על הסף נגד הנתבע 1 בהעדר כל תשתית עובדתית ו/או משפטית ממשית לחיובו האישי ללא כל קשר להכרעה בתיק לגופו של עניין ולחייב את התובעים בהוצאותיו .

ב.         ניסיונות התובעים להטעות את בית משפט לסבור כאילו נפל דופי בפניה לנציגות  ולקבלן לצורך טיפול בתלונת התובעים על חדירת מים

8. מוכחש האמור בסעיפים 13- 49 לכתב התביעה. הנתבעים יטענו כי בסעיפים אלו לכתב התביעה הקנטרני טענו התובעים בהבל פיהם כאילו נפל דופי בפניית הנתבע 1 לנציגות לצורך טיפול בתלונתם על חדירת מים, למרות  שהגג של הנכס נשוא התביעה הוא רכוש משותף השייך לכלל דיירי הבניין ולכן התיקון של כל תקלה בו חייב להתבצע אך ורק על ידי נציגות הדיירים ו/או הקבלן שבנה את הבניין, אשר היה אחראי לתיקון נזילות בתקופת האחריות של הבדק.
9. כך למשל על מנת לנסות לבסס את טענתם זו הפנו התובעים את בית משפט במסגרת סעיף 5 לכתב תביעתם לסעיף 7 לחוזה השכירות ואף טענו כי נקודה זו היא נקודה חשובה כביכול! . ואולם, מעיון בסעיף 7 להסכם השכירות מעלה כי "לא דובים ולא יער" שכן סעיף זה לא מבסס את טענתם לבעלותו כביכול הפרטית של הנתבע 2 לגג הבניין אלא כל מה שרשום שם בהקשר זה הינו שחל איסור על התובעים לבצע שינויים במושכר לרבות בגג המושכר. כמובן שאין סתירה בין הוראה זו לכך שהגג עצמו באחריות הנציגות ו/או הקבלן.

            צילום הסכם השכירות מצ"ב לכתב הגנה זה ומסומן נספח א'.

10. לעניין זה מדגישים הנתבעים כי בשום שלב לא התנערו מהצורך לטפל בפניית התובעים למניעת חדירת מים לדירה שהושכרה להם יחד עם זאת, מאחר והגג אשר ממוקם מעל דירת הנתבע 2 הוא גג השייך לרכוש המשותף ולנציגות הבניין לא נפל כל רבב בכך שפנו לנציגות הבניין המשותף ו/או לקבלן על מנת שאלו יטפלו בעניין.
11. יתרה מכך, מאחר והגג אינו שייך לנתבע 2 מחמת שהוא גג משותף הרי שחל עליו איסור לבצע בו תיקון עצמאי אשר היתה יכולה להביא לביטול אחריות הקבלן כלפי הדיירים וכן היתה חושפת אותו לתביעה מצד הנציגות בכל מקרה של נזק.
12. לאור האמור לעיל, מתבקש בית המשפט לדחות את טענת התובעים כאילו היה על הנתבעים לתקן על חשבונם את חדירת המים מהגג וכאילו נפל דופי בפנייתם לנציגות ו/או לקבלן שבנה את הבניין .

            אין בסיס לדרישת התובעים לפיצוי של חצי חודש שכירות כתוצאה מחדירת מים

13. הנתבעים יטענו כי חרף התיאורים הדרמטיים והמפליגים בכתב התביעה על אירוע של חדירת מים שממנו השתמע כאילו דירת הנתבעים הוצפה במים ובמהלך תקופה זו ישנו הנתבעים כביכול בתוך אגם, הרי שלתשומת לב בית משפט שלכתב התביעה לא צורפה כל חוות דעת שמאית המעידה על נזק כלשהו שנגרם למיטלטלי התובעים!
14. יתרה מכך, גם אם נתעלם לצרכי הדיון מאי צירופה של חוות דעת שמאית הרי שהתובעים בעצמם לא הניחו בכתב תביעתם תשתית עובדתית כלשהי המלמדת על נזק כלשהו שנגרם לרכושם.
15. לענין זה ידגישו הנתבעים כי חדירת המים היתה מוגבלת לתוך שטח חדר האמבטיה עם גלישה שולית למסדרון. ברשות הנתבעים סרטונים שמעידים כי חדירת המים היתה נקודתית לאזור המקלחת עם גלישה קלה למסדרון הסמוך באופן שלא פגעה באפשרות הנתבעים למגורים סבירים באותה העת והם יבקשו להציגם בפני כב' בית משפט ביום הדיון במידת הצורך.
16. כל הטיפול של הקבלן בנושא מתחילת פנייתו של הנתבע 1 אליו ועד לתיקון ארך פחות מחודש ימים מיום 15.11.23 ועד ליום 10.12.23 שבו החליף בעל מקצוע מטעם הקבלן את הניקוזים שהיו סדוקים כאשר מה שגרם לעיכוב בטיפול היה הקושי לברר את סיבת חדירת המים.  בניגוד מוחלט לטענת התובעים כאילו חדירת המים קרתה כתוצאה מבעיות איטום הרי שחדירת המים כלל לא נבעה מבעיות איטום אלא מניקוזים סדוקים.
17. במהלך תקופה זו היו בסך הכל 3 ימי גשם .הנתבעים יטענו כי נסיבות העניין אשר פורטו לעיל ויפורטו להלן אינם מצדיקות פיצוי לתובעים בכלל ובגובה של מחצית חודש שכירות בפרט מקל וחומר שאירוע חדירת המים במהלך אותו חודש היה מוגבל ומצוצמם ל 3 ימי גשם בודדים בלבד וגם הוא לא גרם כל נזק למיטלטלי התובעים.

            אין בסיס לטענת התובעים כאילו עמדה להם הזכות לביטול חוזה בשל הפרה יסודית

18. בסעיפים 55 עד 108 לכתב התביעה טוענים התובעים כי עמדה להם כביכול הזכות לבטל את הסכם השכירות מאחר ולטענתם הנתבעים הפרו אותו הפרה יסודית. לצורך כך שפכו התובעים "דיו רב" בציטוט של סעיפים שונים מהגפן ומן הגורן מחוזי השכירות והוראות החוק.
19. ואולם, במקרה דנן כלל לא עמדה להם הזכות לביטול חוזה השכירות מחמת כך שלא נפל כל דופי ורבב בטיפול הנתבע 1 בפנייתם זו ומשך התיקון בהתחשב בכך שהגג אינו בבעלות בלעדית של הנתבעים הוא למעלה מסביר בנסיבות העניין וכן שהיתה מדובר בתקופת מלחמה . זאת ועוד במענה לנטען בסעיף 103 לכתב התביעה ישיבו הנתבעים ויטענו כי בשיחה שהנתבע 1 קיים עם עורכת דינם הגב שרון שפיגל ביום 29.01.24 נמסר לו כי התובעים לא מעוניינים לעזוב את הדירה אלא רק ביום 15.08.24

 בידי הנתבע 1 שמורה הקלטה שיוכל במידת הצורך להשמיע בדיון המעידה על כך.

התייחסות לטענת התובעים לאי תיקון סתימות

20. בסעיפים 86 עד 108 לכתב התביעה טוענים התובעים כי הנתבעים סרבו לתקן סתימות ביוב בדירה ולעניין זה הפנו להוראות ההסכם. ואולם, לעניין זה הנתבעים מבקשים להדגיש כי הגם שאינם חולקים על כך כי חלה על בעל הנכס החובה לתקן ליקויים שנגרמים בשימוש סביר הרי שבמקרה הספציפי לא חלה עליהם חובה זו מחמת כך שהסתימות נגרמו כתוצאה משימוש לא סביר של התובעים בדירה. במה דברים אמורים?
21. הנתבעים יטענו כי מערכת הביוב שמסרו לתובעים היתה במצב מעולה ותקין וכי התובעים עשו שימוש לא סביר במערכת ולעניין זה מצרפים הנתבעים לכתב הגנה כנספח ח' תמונה המעידה על כך שהתובע אשר הינו שיפוצניק עשה דין לעצמו וחתך צינור ביוב במטרה לנסות לפתור את בעיית הסתימות שהוא יצר. בכך שהוא חתך את הצינור, נתבע 1 היה חשוף לאבדן אחריות קבלן.

            התובעים מנועים מלתבוע השבה בגין פיצוי מוסכם על עזיבתם המוקדמת  

22. בתביעתם פתחו התובעים במסע להטוטים על מנת לנסות ליצור יש מאיין ולטעון כאילו הם רשאים בדיעבד לטעון לזכות ביטול חוזה רטרואקטיבית כתוצאה מאירוע חדירת המים, למרות שלא ביטלו את החוזה בזמן אמת והכל על מנת להתנער מהסכמתם לשלם לנתבע 2 פיצוי חלקי ומוסכם בגין הפרתם את הסכם השכירות בעצם עזיבתם המוקדמת את המושכר ללא הבאת שוכרים חלופיים, אשר היתה ללא כל קשר וזיקה לאירוע חדירת המים, במה דברים אמורים?
23. אירוע תיקון חדירת המים שבוצע על ידי בעל מקצוע מטעם הקבלן " גיא ודורון לוי" הסתיים ביום 10.12.2023 וממועד זה כלל לא היו חדירות מים נוספות לדירה , כעולה מהתמונות המצורפות וכן מאישור הקבלן המצ"ב לכתב הגנה זה ומסומן נספח ב'
24. לפיכך, גם אם נתעלם לצרכי הדיון מטענת הנתבעים שאירוע מינורי של חדירת מי גשמים במשך 3 ימי גשם בלבד שלא גרם להם לכל נזק ברכוש אינו מצדיק ביטול חוזה מחמת הפרה יסודית, הרי שככל והתובעים חפצו לבטל את הסכם בשל טענה זו היתה עליהם לעשות כן לאלתר עד למועד זה ו/או בסמיכות לכך ולא תשעה חודשים לאחר מכן!
25. דא עקא, שהתובעים המשיכו להתגורר בדירה שהושכרה להם עד ליום 15.08.24 קרי 9 חודשים לאחר תום האירוע של חדירת המים שתוקן דבר שניתן לחלוטין את הקשר הסיבתי לנסיבות עזיבתם!
26. לפיכך, טענה של זכות לביטול הסכם בשל הפרה יסודית בבחינת קלף "ג'וקר" אותו התובעים יכולים ל לשמור בכיסם ולשלוף אותו בכל אימת שהדבר נוח להם כפי שהם מנסים לעשות בכתב תביעתם הקנטרני והטורדני . לפיכך, ככל ועמדה להם זכות זו היתה עליהם לממש אותה בזמן אמת ולא בדיעבד ולאחר שסיכמו על פיצוי מוסכם בגין עזיבתם ללא הבאת שוכרים חלופיים.

            טענת קיזוז בשל אי הבאת שוכרים חלופיים בשיעור של 51,000 ₪.

27. על פי הוראות הסכם השכירות שנחתם בין הנתבע 2 לבין התובעים באמצעות הנתבע 1 הרי שתקופת השכירות על פי ההסכם הינה מיום 15.03.23 ועד ליום 14.08.25 , כמפורט בסעיף 5.2 להסכם השכירות.
28. דמי השכירות אותם התחייבו התובעים לשלם לנתבע 2 על פי הסכם השכירות שנחתם עמדו על סך של 8,000 ₪ לחודש לתקופה מיום 15.03.23 ועד ליום 14.03.24 ומיום 15.03.24 ועד ליום 14.08.24 על סך של 8,500 ₪ לחודש.
29. תקופת השכירות על פי ההסכם עמדה על 29 חודשים מיום 15.03.23 עד ליום 14.08.25.
30. אין מחלוקת עובדתית שבשום מקום בהסכם השכירות לא ניתנה לתובעים הזכות לסיום הסכם השכירות מוקדם ללא הבאת שוכרים חלופיים במקומם.
31. יתרה מכך, התובעים מצאו לנכון במסגרת תביעתם להעלות טענות רבות כלפי ניסוח החוזה ובין היתר הפנו להוראות חוק השכירות והשאילה התשל"א -1971 . ואולם, גם חוק זה אליו הפנו התובעים שב ומסייג את זכותם של השוכרים לעזוב את המושכר בתוך תקופת השכירות באמצעות הבאת שוכרים חלופיים במקומם , כעולה מסעיף 22 א לחוק הנ"ל .
32. התובעים עזבו את הנכס נשוא כתב התביעה ביום 14.08.2024 קרי 9 חודשים לאחר התיקון של הנזילה וללא קשר ישיר אליה שהרי הנזילה תוקנה .
33. בחודש מרץ הגיעו הנתבעים להסכמה עם התובעים כי לצורך שחרורם מההסכם ואי הבאת שוכרים חלופיים הם ישלמו סך של 6,000 ₪ בלבד. סכום זעום ביחס לנזק העצום שנגרם לנתבע 2 כמפורט להלן.
34. בנסיבות אלו, טוענים הנתבעים כי הסכמה זו של תשלום הסך הזעום של 6,000 ₪ ללא הבאת שוכרים חלופיים היתה אמור להביא לסוף פסוק במחלוקת שבין הצדדים בכל הנוגע לטענות התובעים לפיצוי הן לגבי אירוע הנזילה והן לגבי טענות נוספות שהעלו לאי תיקון נזקים.
35. מכאן שככל והתובעים עומדים על טענתם המגוחכת כי רק התובעת הסכימה כביכול לשלם את הסך של 6,000 ₪ בעוד שהתובע לא הסכים כביכול לכך, למרות שמדובר בבעלה שחי איתה תחת אותה קורת גג ומנהל איתה משק בית משותף, הרי שבנסיבות אלו טוען הנתבע 2 כי עומדת לו עד ליום זה טענת קיזוז כנגד הנזק העצום שנגרם לו על ידי התובעים בגין אי הבאת שוכרים חלופיים בסך של 51,000 ₪ ואף להגיש תביעה עצמאית בעניין זה . במה דברים אמורים?
36. התובעים פינו את המושכר ביום 15.08.24 . בתקופה זו שבה פינו התובעים את המושכר היתה תקופת מלחמה ומאחר והנכס הספיציפי הוא נכס גדול יחסית בשטח של כ160 מ"ר ועוד 100 מטר מרפסת עד ליום זה לא הצליחו הנתבעים למצוא שוכרים חלופיים.
37. לאור האמור לעיל, הנזק הכספי שנגרם לנתבע 2 עד ליום זה בשל עזיבת התובעים ביום 15.08.24 למרות שעל פי החוזה התקופה שבה היו מחויבים לשלם שכירות מסתיימת רק ביום 14.08.25 עד ליום הגשת כתב הגנה זה הינו 51,000 ₪ לפי ( 8,500 ₪ לחודש X 6 חודשי שכירות מיום 15.08.24 עד ליום 14.02.25 ) .סכום זה לא כולל חיובי ארנונה וועד בית בגין אותה תקופה שגם בה נשא הנתבע 2.
38. בהקשר זה שבים הנתבעים ומדגישים כי מועד עזיבתם של התובעים את המושכר חל 9 חודשים לאחר אירוע הנזילה שתוקן לפניו וללא כל קשר סיבתי אמתי בניהם. רצונם האמיתי של התובעים היה לעזוב את המושכר בשל קשיים כלכליים אליהם נקלעו ולכן אף שכרו לעצמם נכס אחר בעלות פחותה ברחוב נלי זקס 13 ראש העין.
39. הנתבעים יוסיפו ויטענו כי התובע, הוא למעשה בחזקת "שור מועד" . מדובר בתובע אשר שם לו למטרה למרר את חיי הנתבעים על לא עוול בכפם . מדובר בתובע שבמשך כל תקופת השכירות סרב לחתום על שטר חוב אותו היה מחויב לחתום במסגרת הסכם השכירות וגם במקרה זה רק אשתו התובעת חתמה על שטר החוב. בנוסף התובעים הציבו שלא כדין בריכה על גג המושכר ללא קבלת רשות הנתבעים השתלטו על חניה נוספת בחניון הבניין למרות שקיבלו חניה אחת בלבד במסגרת ההסכם השכירות וכן חתכו צינור ביוב וסיכנו אחריות קבלן , מרחו את הגג בחומר סיכה שלא ניתן להסרה וגרמו לנזקים. מצ"ב תמונות בנספח ט' המעידות על כך.
40. עובדה זו מלמדת על דפוס התנהגות שיטתי של ניסיון להתנער ממחויבות חוזית שהרי מעובדות כתב התביעה אף עולה כי בשונה מהתובעת שחתמה לנתבעים על הסכמה לשלם 6,000 ₪ כתנאי לעזיבתם גם הפעם  התובע ניסה להתנער מכך!

            מצ"ב לכתב הגנה זה כנספח ג' מכתב התראה ששלח הנתבע 2 באמצעות נתבע 1 לתובעים בעניין אי חתימתם של התובעים על שטר החוב.

41. לאור האמור לעיל, הנתבעים יטענו כי הסיבה האמיתית לרצונם של התובעים לעזוב את המושכר היתה בשל תקופת המלחמה והרצון שלהם לחסוך בעלויות שכר דירה וכן באמונה תפלה של התובע אשר סבר כי בשל תאונת דרכים שעבר בסוף חודש יולי 2023 בסמוך לבית המגורים שהושכר לו הבית היה "מקולל" .

הנזק שהתובעים גרמו לנתבעים עולה על סכום הפקדון שנותר וקיימת הודעת בעל דין של התובעת באחריות לנזק

42. מוכחש האמור בסעיפים 63- 66 לכתב התביעה. הנתבעים יטענו כי אין מחלוקת עובדתית שסכום הפיקדון שנותר בידי הנתבע 2 עומד על סך של 7,000 ₪ סכום שעמד במקור על סך של 17,000 ₪ אשר הושב לתובעים למעט הסך האמור.
43. סכום זה נותר בידי הנתבע 2 לאור הנזק העצום שהותירו אחריהם התובעים בשל כך שהתובע על דעת עצמו עלה ביום 08.12.23 על גג הבניין ומרח חומר סיכה לבן על החלקים שהוא סבר שגורמים לחדירת מים לדירה .

            מצ"ב לכתב הגנה זה כנספח ד' תמונות המתעדות את "פועלו" של התובע בעניין זה.

44. ואולם, הנתבעים יטענו כי התובע לא היה רשאי לבצע כל פעולה של תיקון מטעם עצמו על גג הבנין המשותף וידוע לתובעים היטב שהם נדרשים להסיר על חשבונם את הציפוי שעשו מאחר וחומר מסוג "סיכה" גורם לנזק ליריעות הביטומניות מאחר והוא לא יאפשר בעתיד תחזוקה או תיקון שלהם.
45. בנוסף התובעים גרמו לנזק לכניסה של צינורות המזגן השייך לדירת הנתבע 2.
46. לעניין זה ראוי להפנות לסעיף 8 (3) להסכם שבו נרשם כי ידוע לתובעים כי הדירה תחת אחריות בדק קבלן וכן לסעיף 10(1) שם נרשם כי מדובר בדירה תחת אחריות קבלן שהושקעו בה כספים רבים .
47. זאת ועוד, התובעת אף חתמה ביום 17.11.24 על מסמך שמהווה הודעת בעל דין לאחריות לנזק במסגרתו הוסכם כי מתוך סכום הפיקדון תקבל 10,000 ₪ והיתרה בסך 7,000 ₪ תוותר להבטחת תיקון הנזק על ידי התובעים. בהתחייבות זו אף נקבע כי המשכיר שומר לעצמו את הזכות לתקן ולתבוע את השוכר עבור הוצאות התיקון.

            צילום כתב ההתחייבות עליו חתמה התובעת מצ"ב לכתב הגנה זה ומסומן נספח ה'

48. על פי הצעות מחיר שקיבל הנתבע 2 עלות השבת המצב לקדמותו בשל הנזק בגג הינו בין 7,500 – 17,000 ₪  + מע"מ כעולה מהצעות המחיר המצ"ב לכתב הגנה זה ומסומן נספח ו'
49. בנוסף עלות תיקון המוערכת של הנזק שגרמו לצינורות המזגן הינו 2,100 ₪+ מע"מ כעולה מנספח ז'.
50. אומנם הגג אינו בבעלות הנתבעים ולכן הנזק שעוללו התובעים לגג הבניין יש לשלם/ לתקן בכדי למנוע חשיפה של נתבע 2 להיתבע על ידי נציגות הבניין או הקבלן שעלול להתנער לאחריותו בגג בשל החבלה שביצעו התובעים בגג.
51. בהקשר זה יצוין כי לא מהנמנע כי הנזק לגג נגרם בפעולה רשלנית וזדונית של התובע מחמת כך שמדובר בשיפוצניק אשר חפץ בניגוד עניינים מוחלט לקבל את עבודות תיקון הגג ואף שיגר לוועד הבניין הצעת מחיר מטעמו אשר לא התקבלה מחוסר התאמה ליריעות ביטומניות.

            צילום הצעת המחיר של התובע מצ"ב לכתב הגנה זה ומסומן נספח ח'

52. מהאמור לעיל, עולה כי התובעים סבורים בכתב תביעתם כי הם בבחינת "אורחים קרואים בחתונה לא להם" שהרי הנזק שגרמו עולה בהרבה על סכום הפקדון הזעום שנותר.
53. הנתבע 2 יסכים להשיב להם את הפיקדון בכפוף לתיקון מלא של הנזקים שנגרמו או לתשלום עלות התיקונים כמפורט לעיל. לענין זה מפנים הנתבעים את בית משפט לנספח ה' לכתב בו קיימת הודעת בעל דין של התובעת לאחריות שלה לתיקון הנזקים שגרמו לגג..
54. חשוב להדגיש כי בסופו של יום התברר כי חדירת המים כלל לא נבעה מבעיות איטום כפי שנטען על ידי התובעים אלא מסדקים במערכת הניקוז ולכן בכל מקרה לא היתה כל תועלת במריחת חומר הסיכה שנמרך על ידי התובע שגרם נזק ליריעות הביטומניות וצינורות המזגן שיורדים לדירה.
55. לפיכך, בדיעבד מתברר כי הנתבעים שגו עת השיבו לתובעים את הסך של 10,000 ₪ מתוך סכום פיקדון של 17,000 ₪ לנוכח הנזק העצום שנגרם להם בשל אי הבאת שוכרים חלופיים וגרימת נזקים שעלו לאין ארוך על סכום הפיקדון שנותר.
56. הנתבעים מכחישים את יתר טענות התביעה.
57. לאור כל האמור במצטבר לעיל, טוענים הנתבעים כי סכום הנזק שהתובעים גרמו לנתבע 1 בעצם עזיבתם את הדירה ללא הבאת שוכר חלופי הינו 51,000 ₪ וכי עומדת להם זכות קיזוז זו כנגד כל סכום התביעה שמוכחש כשלעצמו.
58. בנוסף ולחילופין טוענים הנתבעים כי התובעת חתמה על מסמך שקבע במפורש וצורף לכתב הגנה זה כנספח ה' כי סכום הפיקדון שעמד במקור על סך של 17,000 ₪ יעמוד על סך של 7,000 ₪ וכי סכום זה יושב להם רק לאחר תיקון כל הנזקים שגרמו אשר מכתב הגנה זה עולה בהרבה על סכום הפיקדון שנותר וקיימת הודעת בעל דין של התובעת בנזק ובחובת התובעים לתקנו כעולה מנסח ה' לכתב ההגנה.
59. הנתבע 2 שומר לעצמו את הזכות להגיש תביעה נפרדת נגד התובעים בגין הנזקים שגרמו בגין כל נזקיו לרבות אי תשלום עבור חניה במשך כל תקופת השכירות ובגין הנזקים בגג ולצינורות המזגן שעולים בהרבה על סכום הפיקדון שנותר בהליך נפרד.
60. אשר על כן, מתבקש בית המשפט הנכבד, לדחות את התביעה ולחייב את התובעים בהוצאות הנתבעים לרבות שכ"ט עו"ד ומע"מ.

                                                                        _________________                                                                                             הנתבעים 1 ו 2