בבית המשפט המחוזי רת"ק _______________
מחוז מרכז
המבקש:
-נגד-
המשיב:
– מועד המצאת פס"ד לידי המבקש:
– מועד אחרון להגשה:
– מותב המוסמך לדון בבר"ע: דן יחיד (סעיף 37(ב)(9) לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), תשמ"ד – 1984.
– סכום אגרת בית משפט: 497 ₪ (תקנה 2 לתוספת לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007).
– דבר קיומו של הליך נוסף בבית משפט או בבית הדין: לא קיים
– סכום הערובה: 5,000 ₪ (פרט 71 בתוספת השלישית לתקנות סד"א, תשע"ט 2018)
בקשת רשות ערעור תביעות קטנות לפי התקנות החדשות
מוגשת בזאת בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות בראשון לציון (כב' השופטת אדנקו סבחת – חיימוביץ)) מיום 23.08.2021, שניתן במסגרת ת"ק XXX-02-21 אשר דחה את תביעת המבקש לביטול עסקה ולהשבת כספים בסך של 15,000 ש"ח אותם שילם למשיב כמקדמה בגין הזמנת סחורה, אשר אין חולק כי לא סופקה כלל למבקש!
עותק מאושר מפסק הדין של בית משפט קמא מצ"ב לבקשה זו כחלק בלתי נפרד ממנה ומסומן נספח א'.
|
המבקש סבור כי טעותו של בית משפט קמא הינה טעות משפטית ברורה הגלויה על פני הפסק, לנוכח העובדה שפסיקתו מנוגדת לחלוטין להוראות חוק הגנת הצרכן המקנות למבקש את הזכות לביטול עסקה בגין סחורה שטרם סופקה ולהשבת כספים ששילם. טעם זה כשלעצמו מצדיק את התערבות בית המשפט של הערעור בפסק הדין ואת ביטולו על מנת שלא להנציח את הטעות והעוול שנגרמו למבקש.
|
רקע עובדתי קצר:
- ביום 30.09.2020 נכנס המבקש לחנות המשיב, אשר הינו בעל עסק לממכר קרמיקה, ריצופים וכלים סניטאריים, על מנת לקבל הצעת מחיר לרכישת קרמיקה. באותו מעמד קיבל המבקש הצעת מחיר בסך של 30,000 ₪.
- דא עקא, שלמבקש לא הייתה כל כוונה לרכוש באותו היום את הקרמיקה, מאחר והשיפוץ דירתו היה אמור להתחיל רק בעוד 4-6 חודשים מאותו היום.
- כאשר המבקש עמד לצאת מהחנות, פנה אליו המוכר ואמר לו שכדי לשמור את ההנחה שקיבל, הוא צריך לשלם מחצית וכך הוא עשה.
- ביום 24.01.2021 פנה המבקש למשיב וביקש לשנות את מוצרי ההזמנה, אך המשיב סירב לכך ובנסיבות אלו, דרש המבקש לבטל את העסקה ולקבל את דמי הקדימה ששילם בסך 15,000 ₪ חזרה.
- משלא נעתר לכך המשיב, נאלץ המבקש להגיש את התביעה, בגדרה עתר לחייב את המשיב להשיב לו את הסך של 15,000 ₪ ששילם.
צילום כתב התביעה שהגיש המבקש כנגד המשיב על נספחיו, לרבות הצעת מחיר, אישורי תשלום ומכתב התראה לפני נקיטת הליכים משפטיים מצ"ב לבקשה זו כחלק בלתי נפרד ממנה ומסומן נספח ב'.
- המשיב הגיש כתב הגנה, במסגרתו הודה כי התשלום שבוצע על ידי המבקש היה עבור מחצית מערך הסחורה שטרם סופקה לו, כאשר לטענת המשיב לא ניתן לבטל את העסקה, חרף העובדה שלא סופקה הסחורה.
צילום כתב ההגנה שהוגש מטעם המשיב, על נספחיו, מצ"ב לבקשה זו כחלק בלתי נפרד ממנה ומסומן נספח ג'.
ואלו נימוקי הערעור
- טעה בית משפט קמא בכך, שדחה את תביעת המבקש לביטול עסקת רכישת קרמיקה והשבת הסך של 15,000 ₪ אשר שולמו לו כמקדמה מבלי לדון כלל בזכותו של המבקש לביטול עסקה לאור חוק הגנת הצרכן.
- אין חולק כי המבקש שילם מקדמה בסך של 15,000 ₪ וכי לא נקבע בהזמנה מועד קונקרטי לאספקת המוצר ואין גם חולק כי המבקש הודיע למשיב על ביטול העסקה עוד בטרם סופקה לו הסחורה!
- תקנות הגנת הצרכן (ביטול עסקה), תשע"א 2010 (להלן: "התקנות") קובעות בסעיף 2 כדלקמן: "צרכן רשאי לבטל הסכם בהתאם לפסקאות (1) עד (7) ובלבד שביטול הסכם לרכישת טובין יהיה בתנאי שהצרכן יחזירם לעוסק והטובין לא נפגמו ולא נעשה בהם שימוש בידי הצרכן הרוכש: (1) לרכישת טובין או סוגי טובין כאמור בפרטים 1-6 ו-23 לתוספת- בתוך 14 ימים מיום שקיבל את הטובין."
- פרט (4) לתוספת התקנות הינו טובין, הארוז באריזתו המקורית ובלבד שאריזתו לא נפתחה על ידי הצרכן; בעוד שפרט (5) לתוספת לתקנות קובע כי טובין שהזמין הצרכן וטרם סופק לו, אף אם בגלל שאזל מהמלאי ויש צורך לייצרו או להזמינו ובלבד שהייצור או ההזמנה אינם לפי מידות או דרישות מיוחדות של הצרכן;
- מן האמור לעיל, עולה כי למבקש עמדה גם עמדה הזכות לבטל את העסקה בהתאם לתקנות. ויודגש כי בענייננו, אין מחלוקת עובדתית כי המוצר לא סופק למבקש והוא נמצא ברשות המשיב.
- כאמור, בהתאם לתקנות הגנת הצרכן (ביטול עסקה) רשאי הצרכן לבטל העסקה בתוך 14 יום מיום אספקת המוצר ובלבד שהמוצר לא נפגם ולא נעשה בו שימוש. ממילא, שעה שהמוצר טרם סופק למבקש, ברי כי לא חלף המועד בו עומדת למבקש זכות הביטול וברי כי לא נעשה שימוש במוצר או שהמוצר נפגם. כלומר, לפי תקנה 2 לתקנות רשאי היה המבקש לבטל את ההסכם בטרם עשה שימוש בטובין, ומקל וחומר שהיה רשאי לבטל את ההסכם בטרם קיבל את הטובין לחזקתו.
- אין ממש בטענת המשיב כאילו ההזמנה בוצעה על-פי הזמנה אישית ומיוחדת המותאמת לצורכי המבקש: תקנה 6 לתקנות מסייגת את "זכות הביטול": "זכות הביטול כאמור בתקנות אלה לא תחול לגבי ….. – "(2) טובין שיוצרו במיוחד בעבור הצרכן על פי מידות או דרישות מיוחדות."
- במקרה דנן אין מחלוקת עובדתית כי הקרמיקה שהוזמנה נבחרה מתוך מבחר שהיה מצוי בחנות המשיב באולם תצוגה. מכאן שמדובר במוצר מדף ולא בקרמיקה שיוצרה במפעל במיוחד עבור המבקש לפי מידות מיוחדות!
- משכך, הרי שאין מדובר "בטובין שיוצרו במיוחד בעבור הצרכן על פי מידות או דרישות מיוחדות" ושומה היה על בית משפט לתביעות קטנות להורות על ביטול העסקה.
- "הזמנה מיוחדת" הוגדרה בפסיקת בתי המשפט, לא אחת, כהזמנה על פי מידות מיוחדיות המתאימות אך ורק למזמין. כך למשל בת"ק 11153-06-10 אלינור נ' אמריקן סיסטמס המומחים למזרונים וספות נוער (1996) בע"מ, קבע בית המשפט כי: "יש לאבחן בין הזמנה מיוחדת על פי מידות מיוחדות המתאימות אך ורק למזמין (כמו, למשל, הזמנת ארון המתאים לחדר בעל מידות מסוימות או הזמנת חליפה המתאימה למידות אדם מסוים ולא מתאימה לאדם אחר) לבין כורסא, שאין לגביה הוכחה שהיא הוזמנה על פי מידות מסוימות ושאינה מתאימה למאן דהוא אחר...".
- בת"ק 6425-04-11 בצלת נ' הביטאט ובת"ק 19437-03-12 הברי נ' נייטסליפ סנטר (2000) פלוס בע"מ נקבע כי: "ביצוע הזמנה בצבע מסוים, אין בו משום דרישה מיוחדת של הצרכן השוללת האפשרות לביטול העסקה."
- ומן הכלל אל הפרט: במקרה דנן לא היה מדובר בהזמנת קרמיקה בעלת "מידות או דרישות מיוחדות " כמשמעות הביטוי בתקנה 6 (א)(2) לתקנות הנ"ל. המשיב לא הוכיח כי הקרמיקה שהוזמנה אינה מוצר מדף ולא הוכיח שהמפעל יצר את הקרמיקות במיוחד עבור המבקש על פי מידות אלא נהפוך הוא מגרסת המשיב עלה כי מדובר במוצר מדף ולכן לא היתה כל מניעה לאפשר את ביטול העסקת והשבת התמורה ששולמה!
- טענות המשיב ביחס למדיניות ביטול עסקה הנהוגה בחנות, אינה רלוונטית ודינן להידחות. ראשית, אין מחלוקת עובדתית שבין הצדדים לא נחתם הסכם כלל ולא די בכיתוב קטן בשולי הצעת המחיר. שנית, מדיניות ביטול העסקה המופיעה בהצעת המחיר הינה כללית ובלתי מסויגת וחלה לכאורה על כל מקרה של ביטול עסקה מכל סיבה שהיא ובכל שלב שהוא ואף בניגוד להוראות חוק הגנת הצרכן ותוך התעלמות מהקוגנטיות של הוראות החוק.
- למרבה הצער בית משפט קמא כלל לא דן בפסק דינו בהוראות חוק הגנת הצרכן ולא נימק בפסק דינו מדוע אין ליישמן על המקרה דנן ודומה שלכל הפחות היה היה המבקש זכאי לכך .
- זאת ועוד, בפסקה 8 לפסק דינו קבע בית משפט קמא כי " לא נסתרה טענת הנתבע, כי שילם עבור המוצרים לספקים אחרים ולכן נגרם לו חסרון כיס. בנסיבות אלו, הנתבע זכאי לקבלת סכומים אלה מהתובע והתובע בתמורה זכאי לקבל את הסחורה בתאום עם הנתבע, עד לשווי של 15,000 ₪, הסכום ששולם". בכך נתפס בית משפט קמא לכלל טעות שכן הנתבע כלל לא הוכיח כי לא ניתן להשיב את הסחורה בחזרה לספקים מהם רכש אותם ואף לא הוכיח כי לא יוכל למכור את הסחורה לגורם אחר ולכן בוודאי שלא הוכיח שנגרם לו חסרון כיס כקביעתו המוטעת של בית משפט קמא.
- ממילא אין נפקות לשאלה אם ביטולה של העסקה יגרום או לא יגרום לחסרון כיס למשיב ( אבדן רווח תאורטי) לאור הוראות חוק הגנת הצרכן ואם תתקבל גישתו של בית משפט קמא ירוקן הדבר מכל תוכן את כל הוראות חוק הגנת הצרכן!
- המבקש סבור כי יש מקום לקבל את ערעורו גם אם נתעלם לצרכי הדיון מטענתו כי המשיב זייף את הזמנת העבודה.
- כן מצ"ב לבקשה זו כנספח ד' פסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות בנתניה מיום 28.06.17 במסגרת ת.ק 56073-12-16 בר נתן ואח' נגד שיש אריאל בו קבע בית משפט כי הוראות חוק הגנת הצרכן חלות גם על חומרי בניין ואריחי קרמיקה וקיבל את תביעת התובעים לביטול עסקה.
סוף דבר
- לאור כל האמור במצטבר לעיל, מתבקש בית המשפט הנכבד ליתן רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות לקבל את הערעור ולהורות על ביטול עסקת הרכישה ועל השבת הסך של 15,000 ₪ למבקש, בקיזוז דמי ביטול בסך של 100 ₪ וכן לחייב את המשיב בהוצאות המבקש בשתי הערכאות.
_________________
המבקש