מוגשת בזאת בקשה למתן צו מניעה זמני (במעמד צד אחד) כנגד דרישה הזויה ומופרכת על פניה של המשיבה למימוש ערבות בנקאית מס' 857-005954/25-30-0833-0002-0 ע"ס 33,000 ₪ שנתן המבקש למשיבה במסגרת הסכם שכירות שנכרת בניהם מיום 16.12.96.

בית המשפט הנכבד מתבקש בזה, לעשות שימוש בסמכותו בהתאם לתקנה 366 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984 (להלן: "התקנות") וליתן צו מניעה זמני (במעמד צד אחד) כנגד דרישת המשיבה למימוש הערבות הבנקאית וזאת עד לבירור שאלת הפרת החוזה, הנטענת כלאחר יד על ידי המשיבה ומוכחשת מכל וכל על ידי המבקש, וכן עד להכרעה בתביעה העיקרית, שתוגש מטעם המבקש בהתאם לתקנות.

תביעת המבקש תכלול, בין היתר, סעד של הצהרה כי החוזה שנחתם בינו לבין המשיבה לא הופר וכן כי עצם דרישת המשיבה למימוש הערבות הבנקאית ו/או להארכת משך תוקפה מהווה הפרה בוטה של הסכם השכירות שנכרת בין הצדדים.

בשים לב לכך, כי הערבות הבנקאית עלולה להיות מחולטת בכל רגע נתון, שכן התברר למבקש ביום ___ כי המשיב הפורמאלי קיבל דרישה לחלטה, קיים צורך דחוף ובהול למנוע מהמשיבה לבצע מחטף ולחלט את הערבות הבנקאית הנ"ל תוך הפרת החוזה מצד המשיבה בעצם דרישתה למימוש הערבות והודעתה המגוחכת על "הפרת החוזה", מצד המבקש בחוסר תום לב משווע בעצם העיתוי המוזר שבא לעולם – למעלה משנה לאחר שהמבקש כבר פינה את הנכס לאחר 10 שנות שכירות במתחם!

לאור דחיפות העניין והואיל וכבר ביום 18.12.XX יתרחש חילוט הערבות  בפועל ולמניעת הנזק הכביר למבקש כתוצאה מכך, מתבקש בית המשפט הנכבד ליתן צו מניעה ארעי מיידי (במעמד צד אחד) כנגד חילוט הערבות הבנקאית הנ"ל, וזאת עד להכרעה בבקשה בהולה זו, במעמד הצדדים.
כמו כן, מתבקש בית המשפט הנכבד להשית על המשיבה את הוצאות הבקשה ולחייבה בשכ"ט עו"ד בצירוף מע"מ כדין. לבקשה זו מצורף כתב התחייבות מטעם המבקש וכן תצהיר מטעמו.

ואלו נימוקי הבקשה:

רקע עובדתי;
ההתקשרות בין הצדדים

1.      ביום 18.12.XX נערך ונחתם בין המבקש למשיבה הסכם שכירות בלתי מוגנת להשכרת גן אירועים  בשטח של כ 1,000 מ"ר שנמצא בתוך מתחם המשיבה (להלן: "ההסכם"). בהתאם לכך הפעיל המבקש גן אירועים במקום באמצעות חברת " גן ארועים" אשר בשליטתו.

צילום הסכם השכירות מיום ֹֹ___ מצ"ב לבקשה זו כחלק בלתי נפרד ממנה ומסומן נספח א'.

2.   תקופת השכירות שנקבעה בהסכם הייתה 7 שנים מיום______ ועד ליום __ עם   אופציה להארכת משך תקופת השכירות עד ליום __. האופציה מומשה (סעיפים 18 ו26 להסכם).

3.      לצורך הבטחת ביצוען של כל התחייבויות המבקש כלפי המשיבה הנובעות מהסכם השכירות הפקיד המבקש לתומו במעמד ההתקשרות ערבות בנקאית ע"ס של 10,000$ ארה"ב בדיוק כפי שנקבע בסעיף 45 להסכם.

4.      בסעיף 46 להסכם השכירות הוגדרה תוקפה ומשך סיומה של הערבות הבנקאית כהאי לישנה:

         "תוקפה של הערבות הבנקאית יהא החל מיום חתימת הסכם זה לתקופה של שנה, וניתנת להארכה לפי דרישת המשכירה לתקופות נוספות של שנה כל אחת, עד חצי שנה לאחר תום תקופת השכירות".

5.      ביום __ פג תוקפו של הסכם השכירות שנחתם בין המשיבה למבקש.

6.      עם תום תקופת השכירות שנקבעה בין הצדדים להסכם השכירות דאג המבקש לפנות את הנכס ואף דאג לשלם למשיבה את כל התחייבויותיו השונות הנובעות מהסכם השכירות במלואן.

7.      מאחר והמבקש לא נותר חייב מאומה למשיבה, מחויבת הייתה היא להשיב לו את מלוא הערבות הבנקאית שהפקיד עד ולא יאוחר מיום 29 למאי 12.

8.      בנסיבות אלו, פנה המבקש אל המשיבה במכתב ראשון מיום 25.04.12 בו ביקש להשיב לו את הערבות הבנקאית שהופקדה מאחר וכל חובותיו למשיבה נפרעו במלואן. כמו כן ביקש מהמשיבה לקבל אישור כי כל חובותיו למשיבה נפרעו.

         צילום המכתב מיום 25.04.12 מצ"ב לבקשה זו ומסומן נספח ב'.

9.      משלא נענה מכתב זה נאלץ המבקש לפנות אל המשיבה במכתב שני מיום 14.05.12 בה שב וציין כי טרם הושבה לו הערבות הבנקאית שמסר, למרות שכל חובותיו למשיבה נפרעו במלואן.

         צילום מכתבו של המבקש אל המשיבה מיום 14.05.12 מצ"ב לבקשה זו ומסומן נספח ג'.

10.    משלא נענה המבקש לשני מכתביו הנ"ל, נאלץ הוא לפנות אל המשיבה בעניין זה במכתב שלישי ונוסף מיום 26.06.12.

צילום  המכתב מיום 26.06.12 מצ"ב לבקשה זו ומסומן נספח ד'.

11.    דא עקא, שהמשיבה "מילאה פיה מים" ולא טרחה להשיב לשלושת מכתביו הנ"ל של המבקש ותחת זאת פעלה בעורמה ודרשה מהמשיב הפורמאלי במכתבה מיום 15.11.12 להאריך את תוקפה של הערבות הבנקאית שמסר המבקש בשנה נוספת ועד לתאריך 15.12.12!

צילום מכתבה של המשיבה אל המשיב הפורמאלי מיום 15.11.12 מצ"ב לבקשה זו ומסומן נספח ה'.

12.    כאן המקום לציין שלדרישת המשיבה להארכת תוקפה של הערבות הבנקאית בשנה נוספת לא היה כל בסיס לנוכח העובדה שהמבקש פינה את הנכס עוד ביום 29.11.11 ולא הותיר אחריו חובות. על כן, בהתאם להוראות הסכם השכירות, חובה היה על המשיבה להשיב את לו את הערבות הבנקאית עד ולא יאוחר מחצי שנה לאחר תום תקופת השכירות שהסתיימה דהינו, עד ולא יאוחר מיום  29.05.12.

13.    על רקע הנאמר לעיל, פנה המבקש אל המשיבה במכתב מיום 27.11.12 בו הבהיר למשיבה כי אין שום בסיס לדרישתה להארכת תוקפה של הערבות הבנקאית וכי דרישתה זו כשלעצמה הינה הפרת הסכם שנכרת בין הצדדים.

         צילום המכתב מיום 27.11.12 מצ"ב לבקשה זו ומסומן נספח ו'.

14.    במענה למכתבו הנ"ל של המבקש "נזכרה" סוף סוף המשיבה להשיב באמצעות מנהלה, מר י.ק, במכתב סתמי ולקוני מיום 03.12.12 בו נאמר בזו הלשון:

         "שוחחנו מספר פעמים בנדון.
         המינהל הודיע שהם מתכוונים להגיש בקשה לסעדים על שימוש חורג בגן הארועים.
         על כן אין באפשרותנו לבטל את הערבות.
         ביקשתי שתציעו רעיונות אחרים".

         צילום מכתבה של המשיבה אל המבקש מיום 03.12.12 מצ"ב לבקשה זו ומסומן נספח ז'.

15.    ממכתבה הנ"ל של המשיבה אל המבקש מיום 03.12.12 ניתן ללמוד בנקל כי אין מחלוקת עובדתית בין הצדדים שהמבקש לא הותיר אחריו חובות הנובעים מהסכם השכירות שנכרת בין הצדדים וכי דרישת המשיבה להארכת תוקפה של הערבות מתבססת עקב חששה מהגשת תביעה אפשרית על ידי מינהל מקרקעין ישראל, אשר עצם החבות בה שנוי במחלוקת בין הצדדים,כפי שיובהר עוד להלן.

16.    בנסיבות אלו, נאלץ המבקש לפנות אל המשיבה הפעם באמצעות ב"כ במכתב מיום 05.12.12 בו דרש ממנה את השבת הערבות, בטרם פנייתו לערכאות המשפטיות.

         צילום מכתבו של פרקליט המבקש אל המשיבה מיום 05.12.12 מצ"ב לבקשה זו ומסומן נספח ח'.

17.    במענה למכתבו הנ"ל של פרקליט המבקש התקבל ביום 12.12.12 מכתבו של ב"כ המשיבה המצ"ב לבקשה זו ומסומן נספח ט'.

18.    במכתבו של ב"כ המשיבה הנ"ל טענה המשיבה לראשונה (לאחר 10 שנות שכירות ושנה לאחר שהמבקש כבר פינה את הנכס) כי המבקש הפר כביכול את הסכם השכירות שנכרת בין הצדדים בכך שהפעיל את גן הארועים מבלי לקבל היתר ממנהל מקרקעין ישראל. לטענת ב"כ  המשיבה צפויה המשיבה להיתבע על ידי המינהל ולהידרש לשלם לו כספים ועל כן, בדין התבקשה  הארכת תוקפה של הערבות הבנקאית.(סעיף 6 למכתב).

19.    עוד הובהר במכתבו הנ"ל של ב"כ המשיבה כי " מרשתו נקטה בצעד המתון ביותר אותו יכלה הייתה לנקוט בנסיבות העניין".

20.    דא עקא, שבמקביל למכתבו של ב"כ המשיבה מיום 12.12.12 אשר במסגרתו נטען כי המשיבה אינה דורשת בשלב זה את מימוש הערבות אלא רק את הארכת תוקפה, פעלה המשיבה בעורמה ועוד באותו היום דרשה במכתבה מיום 12.12.12 מהמשיב הפורמאלי את מימוש הערבות הבנקאית והעברת סכום זה לטובתה ישירות לחשבונה בבנק הפועלים סניף 627 כפר סבא!

         צילום מכתבו של מנהל המשיבה, מר י', מיום 12.12.12 אל המשיב הפורמאלי בו דרש לממש את הערבות הבנקאית מצ"ב לבקשה זו ומסומן נספח י.

21.    כאן המקום לציין כי לטענת המשיבה "להפרת הסכם" מטעם המבקש אין כל בסיס, כפי שיפורט להלן.

22.    ההתקשרות החוזית שהתקיימה בין הצדדים השתרעה על פרק זמן ממושך של 10 שנים במהלכו אף מומשה תקופת האופציה.

23.    במהלך כל תקופה ארוכה וממושכת זו לא פנתה המשיבה מעולם למבקש בטענה להפרת הסכם ו/או בדרישה לפנות את המושכר למרות שעוד ביום 05.01.05 הוגשה כנגד המשיבה וכנגד המבקש תביעת פינוי על ידי מינהל מקרקעי ישראל שנדונה במסגרת ת.א 1033/05 בבית משפט שלום בנתניה.

         צילום מכתב התביעה שהוגשה על ידי המינהל מצ"ב לבקשה זו ומסומן נספח יא'

24.    כאן המקום לציין שתביעת המינהל כנגד המבקש וכנגד המשיבה הוגשה אך מאחר ולטענת המינהל המשיבה הינה בעלת זכויות החכירה, בין היתר, במקרקעין שהושכרו למבקש וכי השכרת המתחם למבקש נעשתה לטענת המינהל בניגוד מוחלט למטרת החכירה שכן המשיבה לא הייתה רשאית להשכיר את המתחם למבקש  מבלי שקיבל את הסכמתו לכך מראש ובכתב  (סעיף 8 לכתב התביעה).

25.    המבקש והמשיבה התגוננו מפני התביעה הנ"ל וביום 25.02.07 הגיעו הצדדים בתובענה להסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק דין במסגרתו ניתן, בין היתר, צו מניעה נגד המבקש והמשיבה המורה להם להפסיק את השימושים החורגים במתחם.

         צילום פסק הדין שניתן בת.א 1X33/05 מצ"ב לבקשה זו ומסומן נספח יב'.

26.    יצוין שהמבקש מילא אחר פסק הדין הנ"ל שכן כבר במועד חתימתו על ההסכם שקיבל תוקף של פסק דין, כבר פינה את המתחם של גן האירועים.

27.    המבקש טוען כי לא הפר את הסכם השכירות שנכרת בינו לבין המשיבה שכן המשיבה היא זו שחכרה את הקרקע ממינהל מקרקעי ישראל כאשר המבקש כלל לא היה צד להסכם החכירה.

28.    ככל והייתה הפרה שכזו של הסכם החכירה – במערכת היחסים החוזית בין המשיבה למינהל- הרי שהפרה זו הייתה של המשיבה בעצם השכרת המתחם למטרה שאינה חקלאית ללא הסכמת המינהל מראש ובכתב כפי שעלה בברור מהסכם החכירה שהוצג בבית משפט במסגרת ת.א 10x3/05.

29.    זאת ועוד, מה"הואיל" הראשון של הסכם השכירות שנחתם בין הצדדים (נספח א' לבקשה ) עולה כי במועד כריתת ההסכם הציגה המשיבה את עצמה בפני המבקש כבעלים של גן האירועים במקום, כאשר לא היה בהסכם כל אזכור של מעמדה המשפטי האמיתי של המשיבה כחוכרת מהמינהל. 

31.    המבקש לא התעשר כהוא זה על חשבון מינהל מקרקעי ישראל לנוכח העובדה שלאורך כל תקופת השכירות הקפיד לשלם לתומו דמי שכירות ריאלים אותם שלשלה המשיבה מידי חודש בחודשו לכיסה אגב התעשרותה האדירה על חשבון מינהל מקרקעי ישראל.

32.    בנסיבות אלו ומשהפרה המשיבה את הסכם החכירה עם המנהל לא התביישה לזעוק בפני המבקש את "זעקת הקוזק הנגזל" ולטעון כלפיו, בעזות מצח, כי הוא זה שהפר את הסכם השכירות שנחתם עמה בעצם העובדה שהפעיל את גן האירועים במקום מבלי לקבל היתר ממינהל מקרקעי ישראל!

33.    על כל פנים, כיום אנו נמצאים כבר למעלה משנה לאחר תום תקופת ההסכם כאשר לא הוגשה כל תביעה כספית מטעם מינהל מקרקעי ישראל כנגד המשיבה ו/או המבקש.

34.    לפיכך, טענת המשיבה כי דרושה לה הערבות הבנקאית לצורך הבטחת נזק אפשרי כתוצאה מתביעה זו אם תוגש הינה למעשה "ביצה שלא פקעה" שכן לא ברור כלל אם תוגש תביעה שכזו.

35.    לעומת זאת, בסעיף 46 להסכם השכירות נקבע ברחל בתך הקטנה כי הערבות הבנקאית שמסר המבקש תושב לו במלואה לא יאוחר מחצי שנה לאחר תום תקופת השכירות שהסתיימה עוד ביום 29.05.12.

36.    המשיבה אינה רשאית לעשות דין לעצמה, להמשיך ולהחזיק ו/או לממש את הערבות הבנקאית שהפקיד המבקש "כבת ערובה" אף לאחר חלוף המועד שנקבע לכך בהסכם אך בהתבסס על טענה ערטילאית של נזק שעלול להיגרם לה במועד ובזמן לא ידוע אם תוגש תביעה שכזו מטעם המינהל אשר כל עניין האחריות והחבות בה שנויים במחלוקת בין הצדדים.

37.    כפי שפורט בהרחבה במסגרת התשתית העובדתית דלעיל, בנסיבות דנן, אין מקום ואין ליתן יד, להתנהלות הפסולה של המשיבה שדורשת באופן חד צדדי, שלא כדין, וללא כל צידוק לממש את הערבות הבנקאיות.

38.    יצוין שלמרות שהמשיבה הסתירה מהמבקש במועד כריתת ההסכם את מעמדה כחוכרת במתחם והציגה את עצמה כבעלת המתחם, נודע הדבר למבקש כבר בסמוך לאחר כניסתו למושכר ואז החל לטפל, ללא לאות, לצורך קבלת היתר לשימוש חורג ושינוי תב"ע, כמפורט להלן.

39.    המבקש בשיתוף פעולה מלא של המשיבה ניהל מגעים ממושכים עם הועדה המקומית לתכנון ולבניה דרום השרון (להלן: "הועדה המקומית") במהלכם התברר כי יש להגיש בקשה לשימוש חורג לגן אירועים ולצורך כך יש להגיש תוכנית בינוי מאושרת על ידי הועדה המחוזית.

40.    הכנת תוכנית מצריכה אישורים רבים מגופים שונים ובכללם: תוכניות מדידה, אדריכלות, מהנדס אינסטלציה, תוכנית נגישות לנכים, מהנדס איכות הסביבה,  משרד לאיכות הסביבה, מהנדס בניין וקונסטרוקציה, אישורי משטרה, אישור מכבי אש, מהנדס לתכנון מטבחים ועוד.

41.    יצוין כי במסגרת ניסיונות המבקש לקבל אישור לתוכנית הבינוי נוצרו עיכובים רבים גם בשל העובדה שלמתחם המשיבה לא הייתה בכלל תוכנית בינוי מאושרת על כן, כל נושא הטיפול בכך התעכב כי לא ניתן היה להפריד בין תוכנית הבינוי של גן הארועים לבין תוכנית הבינוי של המשיבה שלא הוגשה.

42.    במקביל הגיש המבקש תוכנית לשינוי תב"ע ובדיון שהתקיים בפני הועדה המחוזית התבקש המבקש להגיש תוכנית לשינוי ת.מ.מ ארצי. כל שנותר לצורך הסדרת רשיון הוא לקבל תוכנית חתומה, כך שהמבקש עשה כל אשר לאל ידו לצורך הסדרת רישיון העסק כפי שידוע היטב למשיבה.

43.    המשיבה אשר במשך עשר שנות שכירות לא פצתה את פיה ולא דרשה מהמבקש לפנות את הנכס בשל אי השגת ההיתרים הנדרשים, בוודאי שאינה יכולה לטעון שנה לאחר תום הסכם השכירות להפרת הסכם רטרואקטיבית על ידי המבקש. טענה זו גם אינה מתיישבת עם חובת ההגינות ותום הלב. בנסיבות אלה, לבטח אין מקום לעשות שימוש בסעד עצמי כחילוט ערבות.

קיומם של התנאים למתן צוו מניעה זמני

44.    כבר על פני הדברים, בענייננו מתקיימים כל התנאים למתן צוו מניעה זמני, ואף למעלה מכך.

הצורך הדחוף במתן צו המניעה זמני 

45.    למבקש נודע, כאמור, כרעם ביום בהיר על כוונת המשיבה לפעול, לאלתר, לחילוט הערבות  הבנקאית וזאת רק במכתבה של המשיבה אל המשיב הפורמאלי מיום 12.12.07 למרות שבמכתבו של ב"כ המשיבה מאותו היום נטען כי המשיבה אינה מעוניינת כלל במימוש הערבות אלא רק בהארכת משך תוקפה בלבד.

46.    לפיכך,  הסעד המבוקש כיום, מתחייב נוכח הנסיבות המתוארות דלעיל, על פיהן מנסה המשיבה לעשות דין לעצמה ולקבוע עובדות מוגמרות בשטח – לפיהן, בעת שבית המשפט הנכבד ידון בתובענה שתוגש על ידי המבקש, להשבת הערבות הבנקאית תתרוקן למעשה תביעתו מכל תוכן.

47.    מצב דברים זה אינו מתקבל על הדעת, שהמשיבה תרוקן מכל תוכן את זכויות המבקש, לעתור לבית משפט להכריז כי לא הפר את ההסכם שנכרת בין הצדדים וכי במועד הגשת התביעה לא  הייתה רשאית המשיבה להאריך את תוקפה של הערבות הבנקאית ואף לא לממשה בהתאם להוראות סעיף 46 להסכם השכירות.

48.    על כן, פנייתו הדחופה של המבקש לבית המשפט הנכבד, נועדה למנוע את הנזק העצום שייגרם לו מחילוט הערבות הבנקאית.

לעניין זה נקבע זה מכבר:
"צו מניעה זמני מגמתו בעיקרה לשמר את המצב בשטח (סטטוס קוו) ולמנוע המשך הפגיעה במבקש, עד לקביעת זכויות הצדדים בתובענה העיקרית. המטרה היא שלא יחולו שינויים אשר יהיה בהם כדי להשפיע עניינית, כללית או משפטית, על הדיון בתובענה או בתוצאותיו"

49.   ראה את ספרו של ד"ר א. וינוגרד, "צווי מניעה", עמ' 6. וכן ראה עוד את האמור בספרו של
       זוסמן, "סדר הדין האזרחי", עמ' 614.

50.   אם כן, מתן הצו בנסיבות אלו, יגשים את המטרה של שמירה על המצב הקיים, ראו ע"א
       385/73 אברהם פרידמן ואח' נ' אפרים זהבי ואח', פ"ד כח' (1) 765).
51.      ברי כי בתשתית דנא, לא יכול להיות ספק בדבר תום לבו של המבקש, שניצב אל מול החלטתה השרירותית והלא מתקבלת על הדעת של המשיבה למימוש הערבות בגין נזק שלא   קיים ובגין תביעה כספית שלא הוגשה כלל ואשר גם אם הייתה מוגשת, הרי עצם החבות בה   מצוי במחלוקת בין בעלי הדין.

         בחינת מאזן הנוחות מחייב את מתן הסעד המבוקש

52.     אין בצו המניעה בכדי לפגוע במשיבה כהוא זה אלא נהפוך הוא: צו המניעה, ימנע קביעת עובדות מוגמרות בשטח ושמירת המצב הקיים, עד להכרעה בתובענה שיגיש המבקש.

53.     בהקשר זה, לא נותר למבקש אלא להפנות את בית משפט למכתבו של ב"כ המשיבה אל פרקליט המבקש מיום 12.12.12 ( נספח ט' לבקשה ) ממנו עולה בברור כי אף לדידו, המשיבה כלל לא מעוניינת במימוש הערבות הבנקאית אלא רק בהארכת משך תוקפה.

54.     בקשה זו נתמכת בתצהיר המבקש מר נ.ג. כמו כן מצורפת התחייבות עצמית מטעם המבקש, כנדרש על פי תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.

55.     אשר על כן, מתבקש בית המשפט הנכבד להיעתר לבקשת המבקש כמפורט במבוא לבקשה זו.

                                                                                            ______________