דוגמא לבקשה למתן צו עיקול זמני במעמד צד אחד
בבית משפט לענייני משפחה ת.א. _______________
בפ ת ח ת ק ו ו ה
המבקש:
(התובע)
ע"י ב"כ עוה"ד ניר טולדנו
מרח' מוטה גור 9 ת.ד. 10450 פתח תקווה 49003.
טל: 03-9309677 פקס: 03-9309674
-נגד-
המשיבה:
(הנתבעת)
המחזיק: מנהל מקרקעי ישראל – אזור יהודה ושומרון
בניין המינהל האזרחי ת"ד 43, בית אל 90631.
טל: 02-9977786 פקס: 02-9977346
(במעמד צד אחד)
בית המשפט הנכבד מתבקש להורות על עיקול ברישום במעמד צד אחד על זכויות המשיבה בבית ברח' ________ הידוע גם כמגרש _____ בתוכנית ______בשטח של כ_______מ"ר וזאת על מנת למנוע הכבדה בביצוע פסק הדין אם ינתן לזכות המבקש בתיק זה כנגד המשיבה.
ואלו נימוקי הבקשה:
ראיות מהימנות לכאורה התומכות בקיומה של עילת תביעה מוצקה נגד המשיבה
1. במקביל להגשת בקשה זו, הגיש המבקש בתיק הנ"ל תביעה כספית כנגד המשיבה על סך של 276,569.14 ₪.תביעה זו מורכבת מהחוב המוכח והממשי שהתגבש לחובת המשיבה עד ליום הגשת התביעה, הן בגין כספים שהעביר לה המבקש לצורך שיפוץ ביתה והן מעתירה לתשלום כספים נוספים בגין המתנות והאביזרים שרכש המבקש עבורה, בשל הבטחת הנישואין, הכל כמפורט בתביעה שהוגשה וכמפורט להלן.
2. המבקש הינו אזרח ישראל, יליד שנת _____, גרוש ואב ל 3 ילדים מנישואיו הקודמים. המשיבה הינה ילידת _______, אשר אף היא גרושה ואם ל 3 ילדים מנישואיה הקודמים. בין השנים 2009 -2012 היו הצדדים בני זוג, לרבות ידועים בציבור.
3. במהלך שנת 2008 עבד המבקש במשרדי הנהלת חברת "_______ (להלן: "החברה"),בתפקיד מנהל רכש לוגיסטיקה ותפעול.באותה העת עבדה המשיבה אף היא בחברה, בתפקיד סמנכ"ל משאבי אנוש ושכר.
4. במסגרת עבודתם המשותפת בחברה, נוצרה במשך הזמן בין המבקש למשיבה, קרבה ויחסי ידידות עמוקים, אשר עם הזמן התפתחה לרומן של ממש, חרף העובדה שכל אחד מהם היה נשוי באותה העת.
5. בשל התפתחות הקשר, החליטו המבקש והמשיבה לקשור את גורלם במשותף, כאשר כל אחד מהם הביע באותה העת כוונה לסיים את קשר נישואיו עם בן זוגו לחיים. ביום 04.07.10 התגרש המבקש מאשתו, בעוד שהמשיבה נקלעה להליך גירושין ארוך ומפותל עם בן זוגה.
6. במהלך שנת 2010, עזב המבקש את ביתו שהיה בישוב "_____" ושכר דירה בגני תקווה, על מנת להיות קרוב למשיבה, שהתגוררה אז ברח' ______ בקרית הסביונים בנווה מונוסון יהוד (להלן: "הבית הנמכר").
7. כאן המקום לציין, שבמסגרת הליך גירושיה של המשיבה, הגיש בעלה דאז תביעה רכושית כנגדה, במסגרתה עתר לפירוק שיתוף בבית המשותף לשני בני הזוג, אשר ממנו הוא הורחק.
8. כתוצאה מהליך פרוק השיתוף, אשר התנהל בחסות בית משפט, הוצע הבית המשותף של המשיבה ובעלה למכירה, באמצעות כונסת נכסים שמונתה על ידי בית משפט, נקבע מועד פינוי, ובשל כך, התעורר אצל המשיבה הצורך לרכוש נכס אחר למגורים.
9. לאחר חיפושיה,איתרה המשיבה בית פוטנציאלי אחר לרכישה, ברחוב ____ ביהוד, שהוצע למכירה, באותו רחוב ממש שבו היה ממוקם הבית המשותף לה ולבעלה שנמכר בהליך פרוק השיתוף.
10. המשיבה שכרה תחילה את הבית הנ"ל בתמורה לדמי שכירות בסך של 10,000 ₪ לחודש, כאשר להסכם השכירות לוותה התחייבות הדדית מטעם המשיבה והמוכרים, למכר הבית ולרכישתו על ידי המשיבה, בתמורה לסך של 2,700,000 ₪.
11. הסיבה בעטיה שכרה המשיבה את הבית טרם רכישתו היתה, על מנת לאפשר לה זמן להתארגנות פיננסית לצורך הרכישה. המשיבה מימנה את רכישת הבית מכספים שקיבלה מהליך פירוק השיתוף וכן מכספי המבקש, לרבות משכנתא משותפת שנלקחה על ידם עבור הרכישה, כמפורט להלן.
12. מאחר והמשיבה יצרה בשלב זה מצגים בפני המבקש שברצונה לחלוק את חיה עמו, הגיעו הם להסכמה משותפת לפיה, המבקש יעביר לה את כל חסכונותיו, שעמדו אז על סך של 300,000 ₪ וזאת לצורך המקדמה שהייתה דרושה לה,לצורך החתימה על הסכם הרכישה של הבית, אותו רכשה המשיבה מהמוכרים.
13. עוד בטרם גירושיי המשיבה מבעלה,החל המבקש והמשיבה לגור במשותף בבית הנרכש ברח' _____ יהוד, אותו כאמור שכרה תחילה המשיבה ובהמשך ובסיוע המבקש הוא נרכש. הסיבה שהבית הנרכש לא נרשם בחלקים יחסיים על שם המבקש והמשיבה נבעה מאחר והמשיבה היתה שרויה אז בשלהי הליך גירושיה וחששה פן חשיפת הדבר יפגע בתוצאות הליך גירושיה.
14. המבקש והמשיבה פתחו חשבון בנק משותף בבנק מזרחי ביהוד, מספר חשבון _____, אליו הפקידו את משכורותיהם וכל הכנסותיהם. בנוסף, נטלו הם משכנתא משותפת, על מנת שניתן יהיה לשלם את יתרת התמורה עבור רכישת הבית, אשר נרכש במאמץ משותף.
15. החל מחודש _____ובמשך קרוב לשנתיים גרו המבקש והמשיבה בבית המשותף שנרכש, כאשר המבקש השקיע את מירב מרצו וזמנו הפנוי בטיפוח הבית, הגינה ובאבזורו.
16. מאחר וסכום המשכנתא שנלקחה עבור רכישת הבית היתה בסכום ניכר, שעמד על סכום קרן של 1,600,000 ₪ עמדו החזרי המשכנתא על סכום משמעותי של 7,800 ₪ לחודש. סכום זה ביחד עם תשלומים שוטפים נוספים בהן נשאו הצדדים במשותף, גרם לקושי ממשי של בני הזוג לעמוד בכלכלת הבית, דבר אשר העיב על יחסי הצדדים. בנסיבות אלו, המבקש השכיל להבין שאין מנוס ממכירת הבית המשותף ומעבר למקום מגורים אחר, בעלויות נמוכות יותר.
17. במהלך חודש אוקטובר 2011 יצאו המבקש והמשיבה לטיול של ארבעה ימים בשוויץ. במהלך הטיול העלה המבקש מיוזמתו ולא בפעם הראשונה את הצורך למכור את הבית המשותף,בשל הוצאות המחיה הגבוהות שהיו כרוכות בניהול כלכלת הבית, כמפורט לעיל.
18. לאחר התלבטויות רבות של המשיבה, נאותה היא לקבל את הצעת המבקש ולהעמיד את הבית ביהוד למכירה ולעבור להתגורר באלפי מנשה, שם מתגוררת משפחתה. ויודגש כי, המעבר לאלפי מנשה היה מיוזמתו של המבקש, מתוך רצון עז להקל עד כמה שניתן בהתמודדות המשיבה עם הקושי במעבר הצפוי למקום מגורים אחר.
19. ואכן, בראשית 2012 נמכר הבית המשותף בתמורה לסך של 3,100,000 ₪.
20. המבקש והמשיבה איתרו במשותף בית באלפי מנשה שהוצע למכירה על ידי ____ בתמורה לסך של 2,100,000 ₪, כאשר המבקש ציפה לתומו שמאחר ושניהם גרושים, אין שום מניעה עניינית לרישום משותף, בשונה מהמצב שהיה עת נרכש הבית המשותף ביהוד.
21. במהלך חודש מאי 2012 העבירו המוכרים למשיבה ולמבקש טיוטה של הסכם לרכישת הבית, כאשר למבקש היה ברור שהוא יהיה צד להסכם זה כרוכש, ביחד עם המשיבה.
צילום טיוטת ההסכם הראשונית שנשלחה למבקש ולמשיבה, בה הופיעו שניהם כרוכשים מצ"ב לבקשה זו כחלק בלתי נפרד ממנה ומסומן נספח א'.
22. בפועל,נדהם המבקש לקבל למייל האישי שלו טיוטה נוספת של ההסכם מהמוכרים של הבית ____ אשר שמו הושמט ממנו כרוכש ובו הופיע המשיבה לבדה כרוכשת וזאת למרות העובדה שבטיוטת ההסכם הראשונה נרשמו שניהם כרוכשים.
צילום טיוטת ההסכם ממנו הושמט שמו של המבקש מצ"ב לבקשה זו ומסומן נספח ב'.
23. בעקבות כך, שאל המבקש את המשיבה לפשר הדבר, היא השיבה לו, להפתעתו הרבה, כי אינה מוכנה שירשם ביחד איתה כרוכש. בנסיבות אלו, חל קרע בין בני הזוג וסוכם כי הם ייפרדו והמבקש יקבל סך של 500,000 ₪ וכן רהוט על פי רשימה מוסכמת.
24. הסכום של 500,000 ₪, עליו הוסכם בין הצדדים, ואשר אותו קיבל המבקש, התבסס על החזר של 300,000 ₪ שהעביר למשיבה בסמוך לחתימה על החוזה ביהוד וכן בגין מחצית מהרווח בגין מכירת הבית המשותף ביהוד, אשר נרכש ב 2,700,000 ₪ ונמכר ב3,100,000 ₪.
25. במקביל לקבלת הסך של 500,000 ₪ העביר המבקש למשיבה מחצית מיתרת החובות המשותפים בחשבון העו"ש המשותף בבנק מזרחי ביהוד,ממנו נגרע לאחר איפוס החוב והצדדים מכרו את הרכב המשותף מסוג מאזדה 5 וחילקו את התמורה ביניהם. הצדדים אף ערכו במהלך חודש מאי 2012 הסכם מפורט, שעיגן את הסכמותיהם כמפורט לעיל, כאשר לאחר הפירוד, המבקש עבר להתגורר בשערי תקווה, בעוד שהמשיבה רכשה לבדה את הבית נשוא הבקשה ב________. צילום ההסכם מצ"ב לבקשה זו כחלק בלתי נפרד ממנה ומסומן נספח ג'.
26. למעשה, אם הצדדים היו אכן נפרדים באופן טוטאלי לאחר חתימתם על ההסכם, לא הייתה באה לעולם תביעתו של המבקש ובקשתו זו, שכן כל עילת תביעתו כלפי המשיבה התגבשה לאחר החתימה על ההסכם, ולאור הסכמתה להינשא לו, ואשר בעטיה העביר לה כספים ומתנות נוספות, כמפורט להלן.
27. במהלך חודש אוגוסט 2012 נוצר בין המבקש למשיבה שוב קשר. המבקש הציע למשיבה נישואין והיא השיבה בחיוב והצדדים אף העלו ביניהם מספר תאריכים אלטרנטיביים לקיום טקס הנישואין.באותה העת הייתה שרויה המשיבה בשלהי שיפוץ הבית באלפי מנשה ונזקקה לכסף למימון עלות השיפוץ ושדרוג הבית שרכשה, שהיה ישן ובמצב רעוע למדיי.
28. מאחר והמשיבה נאותה להצעת הנישואין של המבקש ולאור טענתה שאין לה את הממון הדרוש לצורך מימון עלות השיפוץ, הסכים המבקש לתומו להעביר לחשבונה בבנק את הסך של 250,000 ₪.
29. ואכן, ביום 26.08.12 העביר המבקש את הסך של 250,000 ₪ בהעברה בנקאית מחשבונו האישי בבנק ___ יהוד לחשבון המשיבה, אשר אף הוא בבנק מזרחי באותו הסניף מס' חשבון 206295.
צילום האסמכתא המעידה על העברת הסך של 250,000 ₪ מחשבונו של המבקש לחשבון המשיבה מצ"ב לבקשה זו כחלק בלתי נפרד ממנה ומסומן נספח ד'.
30. לא חלפו מספר ימים ספורים ממועד העברת הכספים, והמשיבה שוב הפתיעה את המבקש, בכך שדרשה חתימה על הסכם ממון, כתנאי להמשך הקשר ולנישואיה עמו. המבקש הסכים לכך באופן עקרוני ובלבד שהסכם זה יהיה הוגן ומאוזן.
31. ביום 03.09.12 שלחה המשיבה למבקש באמצעות המייל טיוטת הסכם ממון. המבקש סבר תחילה כי מדובר בהסכם ממון לדוגמא וכל מה שנותר לעשות זה להתאימו למציאות,וכמובן שיש צורך לעגן את הסכום שהעביר לחשבונה על סך של 250,000 ₪ לצורך השקעה בשיפוץ הבית שרכשה באלפי מנשה. צילום טיוטת הסכם מצ"ב לבקשה זו כחלק בלתי נפרד ממנה ומסומן נספח ה'.
32. אחד הדברים שקוממו במיוחד את המבקש בדרישות המשיבה, היה עצם דרישתה כי המבקש ישלם איתה במשותף את כל הוצאות הבית, לרבות החזרי המשכנתא, כאשר במקביל כל הזכויות על הבית יהיו שייכות לה בלבד, מבלי להתייחס כלל לכספים בסך 250,000 ₪ שהעביר לה המבקש לצורך שיפוץ הבית. על רקע דרישות אלו, נפרדו הצדדים באופן סופי במהלך חודש ספטמבר 2012.
33. לאור האמור לעיל, זכאי המבקש לקבל מהמשיבה חזרה את הכספים שהעביר לה לטובת השיפוץ, אך המשיבה מתנערת מחובתה לעשות כן.
34. גם מכתב דרישה ששלח המבקש למשיבה בטרם הגשת תביעתו לא גרם לה להשיב את הכספים שנגזלו למעשה מהמבקש בעורמה. חוסר תום לבה של המשיבה לא בא לידי ביטוי בעצם דרישתה לחתימת המבקש על הסכם ממון, אלא בכך, שתחילה הסכימה המשיבה להינשא למבקש ללא סייג, ואך ורק בהסתמך על כך, העביר לה המבקש לתומו 250,000 ₪ בהעברה בנקאית. רק לאחר שבאה המשיבה על סיפוקה, דרשה במפתיע מהמבקש חתימה על הסכם ממון, עם תנאים לא סבירים וגם לאחר שהסכם זה לא נחתם והצדדים נפרדו סופית, לא השיבה למבקש את הכספים!
35. כמו כן, טוען המבקש בתביעתו כי בהסתמך על הבטחת הנישואין של המשיבה מראשית חודש אוגוסט 2012, רכש עבור המשיבה מתנות רבות, בסכום כולל של 24,572.72 ₪ כמפורט בכתב התביעה.
צילום האסמכתאות מכרטיס האשראי של המבקש בתקופה הרלוונטית, המעיד על רכישת המתנות והאביזרים עבור המשיבה מצ"ב לבקשה זו ומסומן נספח ו'.
36. כל המתנות והאביזרים עבור המשיבה נרכשו על יסוד מצגיה כלפי המבקש, שבכוונתה להינשא לו, ומשהפרה היא את הבטחת הנישואין, זכאי המבקש להשבת כל המתנות שרכש עבורה ולחילופין להחזר שווים הכספי, בסך כולל של 24,572.72 ₪ כמפורט בכתב התביעה.
37. בנסיבות אלה על המשיבה להשיב לו את הסך של 276,569.14 ₪ כמפורט בכתב התביעה שהוגש בתיק.
38. בפסיקה נקבע כי, מבקש הסעד הזמני נדרש לשכנע את בית המשפט "על בסיס ראיות מהימנות לכאורה בקיומה של עילת התובענה". ראו: תקנה 362(א) לתקנות. לפיכך נדרש מבקש הסעד הזמני להראות כי תביעתו העיקרית אינה טרדנית וכי קיימת שאלה רצינית שיש לדון בה. ראו: רע"א 6994/00בנק מרכנתיל דיסקונט נ' אמר, פ"ד נו(1) 529, 533; רע"א 8553/07כתנאי נ' שכטר (פורסם במאגרים)- פסקה 11 להחלטה.
39. עוד נקבע כי הראיות הנדרשות לשם מתן צו עיקול זמני אינן צריכות להוכיח את התביעה ברמה המאפשרת מתן פסק דין לטובת התובע, אלא די בהיותן מצביעות על כך שהתביעה אינה מחוסרת סיכוי. ראו: רע"א 7139/96טרינגוב נ' טפחות, פ"ד נא(2) 661, 666; רע"א 970/02ריבר נ' מגדל (פורסם במאגרים) – פסקה 4 להחלטה.
40. הערכת סיכויי התביעה נעשית באורח לכאורי בלבד, בשים לב לחומר הראיות שהניחו הצדדים לפני בית המשפט. הערכה זו אינה אמורה לשקף עמדה נחרצת לגבי סיכויי התביעה העיקרית. ניתן אף לומר שראוי כי בית המשפט יימנע מלשוות לממצאיו העובדתיים לגבי הסעד הזמני, נופך של ממצאים חלוטים. ההליך בו מתבררת הבקשה לסעד זמני, הוא הליך מקדמי באופיו, שבו נבחנות ראיות וטענות הצדדים במבט על, לשם הכרעה בשאלה אם הונחה תשתית הולמת לכאורה לקיומה של עילת התביעה. הואיל והראיות שמביאים בעלי הדין עת נדונה הבקשה לסעד זמני, אינן משתרעות על מלוא הפלוגתאות הנטושות במחלוקת ביניהם, ייתכן כי בתום הדיון בהליך העיקרי, לא יימצא מתאם בין הקביעות המקדמיות לגבי סיכויי התביעה, לבין התוצאה הסופית. ראו: ע"א 342/83 גלוזמן נ' גלוזמן, פ"ד לח(4) 105, 108.
41. ניתן אפוא לסכם את סוגיית קיומה של עילת התביעה בתיק דנן מכך שאין מחלוקת שהמבקש העביר למשיבה סכומי כסף בסכומים לא מבוטלים, אותם לא השיבה המשיבה מעולם, דבר המקים למבקש את עילת התביעה כלפי המשיבה בשל ניסיונה להתנער מהחוב כלפי המבקש. די באמור כדי להצביע על כך שהתביעה עשויה להביא בסופו של יום למתן פסק דין לטובת המבקש.
מאזן הנוחות
42. סוגיה נוספת אותה יש לשקול היא נטיית מאזן הנוחות לטובת מבקש הסעד הזמני. יש לערוך בחינה השוואתית של "הנזק שייגרם למבקש אם לא יינתן הסעד הזמני לעומת הנזק שייגרם למשיב אם יינתן הסעד הזמני, וכן נזק שעלול להיגרם למחזיק או לאדם אחר". ראו: תקנה 362(ב)(1) לתקנות. קיים יחס גומלין בין הזכות לכאורה לבין מאזן הנוחות. יחס גומלין זה זכה
בפסיקת בתי המשפט לכינוי "מקבילית-כוחות". משמעות הדבר היא שככל שסיכויי התביעה טובים יותר, כך מתמתנת הדרישה בעניין מאזן הנוחות ולהיפך. ראו: רע"א 3577/09ביבי נ' אייץ אנד או (פורסם במאגרים) – פסקה 13 להחלטה; רע"א 2397/06אברג'יל נ' מינהל מקרקעי ישראל (פורסם במאגרים) – פסקה 8 להחלטה.
43. דומה, כי הדרישה לקיום חשש סביר שאי מתן צו העיקול יביא להכבדה על ביצוע פסק הדין הינה למעשה פירוט חלק ממאזן הנוחות לעניין עיקול זמני. אם הונחה תשתית עובדתית המקימה חשש סביר שדחיית הבקשה לעיקול זמני תכביד על ביצוע פסק הדין הרי, שיש בכך משום הצבעה על נזק למבקש העיקול הזמני. אזי ייבחן הנזק הצפוי למשיב ממתן הסעד הזמני.
44. במקרה דנן ולאור התנהגות המשיבה עד כה, בעצם התנערותה הטוטאלית להשיב למבקש את הכספים שנטלה ממנו, גם לאחר סיום יחסי הצדדים, נוטעת בלב במבקש חשש אובייקטיבי ומוצדק, שאם יינתן פסק דין לזכותו, לא יוכל להיפרע ממנה ובמיוחד אם במהלך ניהול ההליך תבצע המשיבה דיספוזיציה בנכס היחיד אשר בבעלותה.
45. יתרה מכך, אם יעתר בית המשפט הנכבד לבקשה, לא יגרם למשיבה שום נזק ממשי, שכן בשלב זה ועד מתן פסק הדין מדובר בעיקול ברישום בלבד, שלא מונע מהמשיבה להמשיך וליהנות מהנכס שלה. כל מטרתו של צו העיקול הינה למנוע מהמשיבה להבריח את רכושה, על מנת לחמוק מתוצאות פסק הדין שינתן בתיק זה. לפיכך, בנסיבות הקונקרטיות סבור המבקש שמאזן הנוחות נוטה באופן מובהק לטובתו.
רכיב ההכבדה
46. בקיומה של זכות לכאורה אין די ועל מנת שבית המשפט יטיל עיקול. על מנת לעמוד בדרישת רכיב זה, על בית המשפט להשתכנע על בסיס ראיות מהימנות לכאורה כי קיים חשש סביר שאי מתן הצו יכביד על ביצוע פסק הדין.
47. יסוד ההכבדה נבחן על רקע נסיבותיו הפרטניות של כל מקרה תוך התחשבות, בין היתר, בסכום התביעה, ביכולתו הכלכלית של הנתבעת ובחשש, אם אכן קיים כזה, מפני הברחת נכסים מצידה.
48. במקרה זה, ככל הידוע למבקש, המקרקעין נשוא בקשה זו הן הבטוחה האחרונה והיחידה שיש בידי המשיבה.
49. הטלת עיקול על נכס המשיבה לא נועדה לייחד למבקש נכסים לשם ביצוע עתידי של פסק הדין, אלא בעיקר למנוע הברחת נכסים והסתרתם וכדי למנוע מצב שבו המבקש לא יוכל להיפרע. לעתים די במצבו הכלכלי של נתבע כדי לקיים את יסוד ההכבדה, ועל בית המשפט לבחון את הסיכוי שביצוע פסק הדין יוכשל על ידי המשיבה, בכוונה ואף שלא בכוונה, בתקופה בה מתנהל הדיון בתובענה.
50. ככל הידוע למבקש, המרשם שבו רשומות זכויותיה של המשיבה בנכס שרכשה, מתנהל במינהל האזרחי אזור יהודה ושומרון, ובנסיבות אלו לא ניתן לקבל אישור זכויות ללא יפוי כח מפורש מטעם בעל הזכויות בנכס, ובענייננו המשיבה.
51. לפיכך בקשה זו מוגשת ללא אישור זכויות, כאשר למיטב ידיעת המבקש, המשיבה רכשה את הזכויות בנכס מה"ה _____. לבקשה זו מצ"ב כנספח ז' אישור זכויות של המוכרים, טרם מכירת הנכס לידי המשיבה.
52. תצהיר המבקש, מר __________, כתב התחייבות וכתב ערבות צד ג' מצ"ב לבקשה זו כחלק בלתי נפרד ממנה.
53. לאור כל האמור במצטבר לעיל, מתבקש בית המשפט הנכבד להיעתר לבקשה, כמפורט במבוא לה.
____________________
ניר טולדנו, עו"ד
ב"כ המבקש