בבית משפט המחוזי ע"א 1620/xx
ב ת ל – א ב י ב
המבקשים: 1. ד.פ בע"מ ח.פ 513XXXX
(המערערים) 2. א.ר ת.ז 023XXXX
ע"י ב"כ עו"ד ניר טולדנו
מרח' מוטה גור 9 פתח תקוה
טל': 03-9309677; פקס: 03-9309674
– נ ג ד –
המשיבות: 1. א.ב ת.ז XXXX094
(המשיבות) 2. מ.ל ת.ז 0854XXX
ע"י ב"כ עוה"ד
מרח'
בית המשפט הנכבד מתבקש לעכב את ביצוע פסק דינו של בית המשפט השלום הרצלייה (כב' השופטת אירית מני גור) מיום 16.04.XX אשר הורה למבקשים לפנות את הנכס וזאת עד לאחר הכרעת בית משפט מחוזי בערעור שהוגש על פסק הדין.
ואלו נימוקי הבקשה:
1. ביום 16.04.09 נתן בית המשפט השלום הרצלייה פסק דין במסגרתו הורה לפנות את המבקשים מהנכס אשר ברחוב סוקולוב xx הרצלייה הידוע כגוש 65xx חלקה 155 (להלן:"הנכס")צילום פרוטוקול הדיון ופסק הדין מצ"ב לנוחיות בית משפט ומסומן נספח א'.
2. על פסק הדין הגישו המבקשים ערעור לבית המשפט הנכבד מיום 10.05.09 במסגרתו עתרו לביטולו במובן זה שתביעת הפינוי תדחה, האופציה תמומש והמבקשת תהיה
זכאית לשהות בנכס לכל הפחות עד לתום תקופת האופציה שנקבעה בהסכם השכירות (31.12.09).
3. בקשה זו לעיכוב ביצוע מוגשת לאחר שהמבקשים כבר פנו לבית משפט קמא בבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין.
צילום הבקשה לעיכוב ביצוע שהוגשה לבית משפט קמא מצ"ב ומסומן נספח ב'.
4. בהחלטת בית משפט קמא מיום 03.xx.09 התנה בית משפט קמא את עיכוב ביצוע פסק הדין בהפקדת ערבות בנקאית שאיננה מוגבלת בזמן בסך השווה בשקלים ל
70,000$ בתוך 7 ימים מיום ההחלטה.
צילום החלטת בית משפט מיום 03.06.09 מצ"ב ומסומן נספח ג'.
5. הלכה למעשה שסכום הערבות הבנקאית שנקבעה בהחלטה הנ"ל מהווה פי 2.5 מיתרת דמי שכירות עבור תקופת האופציה. מאחר ובסכום זה של 70,000$ אין המבקשים
יכולים לעמוד רואים הם את החלטת בית משפט קמא כסירוב חלקי לבקשתם זו לעיכוב ביצוע אשר בעטיו מוגשת בקשה זו.
6. בפסיקה נקבע כי, התניית עיכוב הביצוע בהפקדת הסכום במזומן בקופת בית המשפט או בהפקדת ערבות בנקאית מהווה "סירוב חלקי" לבקשת עיכוב הביצוע וגם
במקרה כזה "עצם השתת התנאי יש בו משום סירוב, או ביתר דיוק אי היעתרות מלאה לבקשה" ו"המסלול הנכון הוא הגשת בקשה לעיכוב ביצוע לערכאת הערעור ולא בקשת
רשות ערעור" ( ראה: רע"א 2524/06 עגיב יעוץ וניהול בע"מ נ' רו"ח יאיר רבינוביץ-יו"ר הרשות לבקשת תקציבים רבינוביץ,ניתן ביום 10.4.06 – בהחלטתו של השופט
גרוניס; רע"א 5533/06 מזל נחום נ' קרן אהרונסון בע"מ, ניתן ביום 2.8.06 – פסק דינה של השופטת עדנה ארבל; וראו גם בש"א 7/99, 12/99 תנובה – מרכז שיתופי
לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ –יהושע פאול, ניתן ביום 28.1.99 – פסקה 10 לפסק דינו של השופט אליאסוף)
7. יאמר כבר כאן כי המבקשים נכונים ללא עוררין להפקיד בגזברות בית משפט ואף לשלם ישירות למשיבות את יתרת שווי דמי השכירות השוטפים עבור שכירת הנכס עד
לתום תקופת האופציה- 31.12.09 המסתכם בסך של 28,800$, כפי שיפורט עוד בסעיפים 44 עד 49 להלן.
הפן המשפטי
8. כידוע, שני יסודות עיקריים עומדים בבסיס החלטה בדבר עיכוב ביצוע פסק-דין לקראת ערעור, אל מול הכלל העקרוני, כי פסק-דין יש לבצע. האחד הוא סיכויי הערעור, וככל
שאלה גדולים יותר, כך גוברת ההצדקה לעכב את ביצוע פסק-הדין; והשני הוא מאזן הנזקים, הנבנה ביסודו מהקושי שיהיה להחזיר את המצב לקדמותו, אם יבוצע פסק הדין
אולם הערעור יתקבל. (א' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה שביעית, עמ' 527).
9. באשר למאזן הנזקים, המקרה ה"קלאסי" בו יעתר בית המשפט לעיכוב ביצוע, הוא במקרה של פסק דין פינוי. לעניין זה מופנה בית המשפט הנכבד לספרו של המלומד ד"ר י.
זוסמן ""סדרי הדין האזרחי", מהד' שביעית, בעמ' 859-860. עוד מופנה בית המשפט הנכבד וכן לרע"א 5533/06 מזל נחום נ' קרן אהרונסון בע"מ תק-על 2006(3),
1274 ,עמ' 1277:
"כאשר מדובר בבקשה לעכב ביצועו של פסק דין שעניינו סילוק יד ממקרקעין, ..הנטייה היא להיענות לבקשה לעיכוב ביצוע מאחר והחשש הוא שמימוש פסק
הדין הינו בלתי-הפיך, דהיינו מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקש".
10. עוד ראה: רע"א 1527/03 אריה ניגרי נ' בנק לאומי למשכנתאות בע"מ תק-על 2003(2), 3327, רע"א 3673/05 אברהם דגן נ' מנהל מקרקעי ישראל מחוז ת"א ואח' תק-על 2005(3), 1276. כן מופנה בית המשפט הנכבד לבש"א 4393/98 עזבון אחמד באיר עבדאלחאלק נ' ודאד ריזק תק-על 98(2), 93 ולרע"א 3613/01 מאיר מיארה ואח' נ' שלמה מרזים ואח' תק-על 2001(2), 313.
11. משמע כשמדובר בפסק-דין לפינוי הנטייה היא לעכב ביצועו, מחמת הקושי הרב בהשבת המצב לקדמותו, יפים לעניין זה דברי כב' הש' פרוקצ'יה בע"א 8935/01 פרידמן נ' נחושתן, פ"ד נ"ו(2) 769, בעמ' 772:
"כאשר קיים קושי בהחזרת המצב לקדמותו כי אז די גם בקיום סיכוי כלשהו לערעור כדי להצדיק עיכוב ביצוע ההחלטה נושא הערעור ואין הכרח בקיום סיכוי טוב לכך."
12. הנה כי כן, במישור הוכחת הנזק, די למבקשים עיכוב ביצוע להראות שביצוע פסק הדין גורר אחריו תוצאות קשות ביותר עבורם, באופן שעם קבלת הערעור, לא יוכלו להשיב המצב לקדמותו, או שיקשה עליהם מאד לעשות כך.
13. כאן המקום להדגיש שלגבי כל החיוב הכספי שנקבע בפסק הדין נשוא תיק זה דהינו, חיוב המבקשים בהוצאות משפט ושכ"ט, הרי שהמבקשים נשאו במלוא החיוב הכספי כעולה מאישור התשלום בבנק המוטבע על שובר התשלום של האזהרה המצ"ב לבקשה זו כנספח ד'.
סיכויי הערעור:
14. כאמור, על המבקש לעכב ביצוע פסק דין, להראות כי קיים סיכוי לערעור המוגש, כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו וכי מקום בו לא יעוכב ביצועו של פסק הדין – יגרם לו נזק רב עד כי לא ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו היה והערעור יתקבל. ראו לעניין זה י. זוסמן, סדר הדין האזרחי, מהדורה שביעית בעמ' 859-860, וע"א 7221/01 י.ג רובינשטיין יצור וסחר נ' שובל (נ.י.ב) שיווק מוצרים והפצתם בע"מ, פ"ד נו (4), 178, עמ' 182-183. וגם ע"א 11092/02 שובל הנדסה ובנין (1988) ואח' נ' בנק הפועלים בע"מ, תק-על 2003(1), 1914, עמ' 1915.
15. הנטל שעל המבקש להוכיח בעניין סיכויי הערעור הוא כי הערעור אינו משולל יסוד או נעדר סיכוי. ראו למשל בש"א 9343/96 בדיחי יהודה נ' מתתיהו מאיר ואח' תק-על 97(1), 821 מפי כב' השו' י. זמיר. ראו גם בש"א 86/89 ישראל הרפז ואח' נ' עופר אחיטוב ואח' פ"ד מג(1), 334, עמ' 335-336.
16. כאשר לא ניתן יהיה להחזיר את המצב לקדמותו, די בדרך כלל שיש למערער סיכוי כלשהוא, ולו גם קלוש, כדי להיענות לבקשה לעיכוב ביצוע (ראה: ע"א 6146/00 עיריית תל אביב-יפו ואח' נ' בצלאל תק(על)2000(3)2459).
וראה גם: ע"א 8935/01 ז'אן פרידמן נ' יורי נחושתן, פ"ד נו(2), 769, בעמ' 772-773.
17. המבקשים סבורים כי סיכויי הערעור גבוהים להתקבל. סיכויים אלה נלמדים מהודעת הערעור שהוגשה.
18. בקליפת אגוז יצוין כי בהליך שהתקיים בפני בית משפט קמא לא התעוררה מחלוקת עובדתית בתיק כי המשיבות קיבלו הודעה מהמבקשים בדבר מימוש האופציה למצער 30 יום לפני תום תקופת הסכם השכירות בצירוף המחאות עבור תקופת האופציה וכי לא היה נגרם להן שום נזק באם האופציה הייתה מתממשת.
19. המבקשים סבורים, שהמשיבות לא פעלו כבעלות דין הגונות וסבירות כאשר השיבו למבקשים את ההמחאות עבור תקופת האופציה כאשר במקביל לסירובן לקבל דמי שכירות מימשו ערבות בנקאית על סך של 100,000 ₪ אשר נועדה למימוש רק למקרה של אי תשלום דמי שכירות!.
20. זאת ועוד, אין חולקין על כך שהמשיבות נותרו אף חייבות למבקשים סך של 23,296 ₪ עבור הפרשי שערים לשנת השכירות הקודמת לאופציה.
21. כאן המקום לציין שבתשובת המשיבות לבקשה לעיכוב ביצוע שנדונה בפני בית משפט קמא "נחשף" לראשונה הסכם אותו כרתו המשיבות עם חברת טו גו (להלן: "צד ג'") הנושא תאריך 20.01.09 (להלן: "הסכם")! מאחורי גבם של המבקשים ואף של בית משפט!
תגובת המשיבות לבקשה לעיכוב ביצוע והסכם השכירות שנחתם לטענתן בינן לבין צד ג', מצ"ב ומסומן נספח ה' ו ו' בהתאמה.
22. המבקשים סבורים שמדובר בהסכם אשר הוכן אך על מנת לשרת את צורכי המשיבות בהמשך ההליך המשפטי שכן עיון בהסכם מעלה שתקופת השכירות וירטואלית לחלוטין שכן היא מתחילה על פי ההסכם כבר ביום 01.01.09 כאשר לא ברור כיצד בדיוק יכלו המשיבות להשכיר לצד ג' נכס תפוס, רטרואקטיבית מיום 01.01.09 כל זאת כאשר זמן חתימת ההסכם הינו 20.01.09!.
23. עובדה זו החמורה כשלעצמה הופכת לזניחה כאשר מתברר לנו מעיון בהסכם שהמשיבות כרתו את ההסכם להשכרת הנכס עוד בשלב שההליך המשפטי בתיק היה תלוי ועומד בפני בית משפט וכאשר היה ידוע למשיבות שהמבקשים דבקים במימושה של האופציה ועושים כל אשר לאל ידם בכדי לממשה. לפיכך, כל ההתקשרות החוזית בין המשיבות לצד ג' מלבד היותה לא מוסרית אינה פעולה משפטית תמת לב ( בלשון המעטה).
24. זאת ועוד, מעיון בסעיף 6 להסכם שנכרת לטענת המשיבות עם צד ג' יצא "המרצע מן השק" כאשר מתחוור לנו שהמשיבות כרתו מאחורי גבם של המבקשים הסכם שכירות בתוך תקופת האופציה בו נקבעו להן דמי שכירות החודשיים על סך של 8,000$ לחודש במקום 4,800$ לחודש שנקבעו עם המבקשים בהסכם השכירות!
25. כעת, משנחשף ההסכם לאחר פסק הדין בשלב עיכוב הביצוע ברור שהמניע היחיד ואין בלתו שהסתתר מאחורי הגשת תביעת הפינוי ההזויה שהתנהלה בתיק זה כנגד המבקשים לא נבעה כלל מטעמים שנעוצים במבקשים עצמם, שהינם שוכרים טובים אשר הקפידו לשלם את דמי השכירות למשיבות במועד ולא הועלתה כלפיהם בשום שלב של ההליך כל טענה מהותית לגופו של עניין מלבד טענה פורמאלית אלא אך מתוך חמדנות גרידא.
26. מהאמור לעיל, ובמיוחד לנוכח "חשיפתו" המאוחרת של ההסכם הלא מוסרי אותו כרתו המשיבות עם צד ג' עולה בברור כי אכן היה ממש בטענות המבקשים בפני בית משפט קמא שעילת התביעה בתיק שהתנהל בפניו מלכתחילה נבעה אך ורק מתוך רצונן העז של המשיבות לקבל דמי שכירות גבוהים יותר בתוך תקופת האופציה מאלה שהוסכמו עם המבקשים מראש ובכתב בהסכם השכירות!
27. בנסיבות מובהקות אלו, סבורים המבקשים שבפסק הדין נשוא הערעור לא היה מקום לאבחן בין הנסיבות שהתעוררו בהפ 1117/06 שלום חיפה ארוקה נגד סרביאן לבין הנסיבות שאפפו תיק זה שכן גם בתיק זה כמו בעניין ארוקה הנ"ל המטרה היחידה שעמדה מאחורי הגשת התביעה לרבות סירובן של המשיבות לאפשר למבקשים לממש את האופציה למרות שקיבלו המחאות עבור תקופת האופציה חודש ימים לפני תום תקופת ההסכם, נבעה מרצונן חסר תום הלב, להגדיל את דמי השכירות בתוך תקופת האופציה למרות שהם נקבעו מראש בהסכם השכירות!
28. יצוין שלגישתו של מ' דויטש, אין לצמצם את תחולתו של עקרון תום הלב בביטול חוזה ל"מקרים יוצאי דופן" או "נדירים", אלא יש להרחיבו למצבים של ביטול בשרירות-לב או של ביטול מתוך ניצול תנאי השוק על ידי הנפגע (דיני עשית עושר ולא במשפט מהדורה שניה , תשנ"ח -1998 בעמ' 187)
הנזקים שיגרמו למבקשים אם לא יעוכב ביצוע פסק הדין:
29. במידה ופסק הדין יבוצע כעת מבלי שתמוצה זכותה של המבקשת לערער על פסק הדין יגרמו למבקשת נזקים חסרי תקנה, כמפורט להלן.
30. המבקשת מפעילה בנכס נשוא פסק הדין חנות לממכר מוצרי טואלטיקה, בישום, הלבשה תחתונה, איפור, טיפוח, מוצרי ניקיון ועוד.
31. העסק שהוקם בנכס נשוא תיק זה הינו מפעל חיים בעבור המבקש אשר השקיע בו בכפיו ממון רב, הכולל בין היתר תשלום בסך של כ 1,200,000 ₪ בעבור מוניטין ומלאי. ואף השקיע מכיסו כ 600,000 ₪ בעבור שיפוץ הנכס כבר עם תחילת יחסי השכירות בהתבסס על מצגיהן הכוזבים של המשיבות כאילו יוכל להישאר בנכס שנים רבות.
32. המבקשת מעסיקה כיום בחנות 14 עובדים העובדים ב 3 משמרות. לפיכך, משמעות ביצוע פסק הדין לאלתר הינה פיטורי כל העובדים המועסקים בחנות אשר מפרנסים 14 משפחות.
33. לאור האמור לעיל, מעבר לעלות הכספית הגבוהה הכרוכה בפיטורי העובדים יש לקחת בחשבון את הנזק הרגשי העצום שיגרם לאותם עובדים כתוצאה מפיטוריהם המיידיים.
34. פיטורים אלו עשויים להימנע כליל במידה והערעור יתקבל והמבקשת תפנה את הנכס בצורה מסודרת בתום תקופת האופציה לאחר שתצליח לשכור חנות אחרת אשר תוכל לאכלס בה את כל המלאי הקיים ולהמשיך ולהעסיק את 14 עובדיה.
35. יצוין כי איתור חנות אחרת בהיקף פעילות עסקית שכזו הזהה לזאת של המבקשת אינו דבר של מה בכך והוא מצריך חיפוש אינטנסיבי במשך חודשים רבים ובוודאי שאין זה מעשי כלל עבור המבקשת לאתר חנות אחרת שמתאימה לפעילות של עסקה בהתראה של 14 יום כפי שנקבע בפסק הדין.
36. כמו כן, בחנות מלאי עסקי קיים בשווי של כ 1,634,477 ₪ אשר לגביו לא קיימת למבקשת זכות החזרה לספקים ולמרות שיש למבקש חנות נוספת בפ"ת, בחנות זו פריטים שונים בתכלית מהמוצרים שנמכרים בנכס נשוא התביעה ולכן אין שום אפשרות מעשית להעביר את המלאי לחנות זו.
צילום תדפיס הנהלת חשבונות המאשר את שווי המלאי מצ"ב לבקשה ומסומן נספח ז'.
37. זאת ועוד, פרק הזמן הדרוש למכירת המלאי הקיים שיש ברשות המבקשת בחנות אף אם לא יוזמן מלאי נוסף הינו 6 חודשים לפחות כאשר גם בפרק זמן זה צפוי להימכר רק 80% מהמלאי הקיים.
38. בנסיבות אלו, ברור כי במידה ולא יעוכב ביצועו של פסק הדין יגרמו למבקשת נזקים אדירים חסרי תקנה ולא ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו וזאת מעבר למימד הרגשי שיגרם לעובדים כתוצאה מפיטוריהם ולמבקש באופן אישי כתוצאה מאובדן מפעל חייו.
39. בפסיקה נקבע כי: במסגרת מאזן הנוחות בין הצדדים בוחן בית המשפט בעיקר האם, במקרה שהערעור יתקבל, יהיה זה בלתי אפשרי, או למצער קשה ביותר, להשיב את המצב לקדמותו. כמו כן נבחנים הנזק למבקש מביצוע מידי של פסק הדין לעומת הנזק לזוכה מעיכובו ראה בש"א 3215/06, הממונה על ההגבלים העסקיים נ' דור-אלון אנרגיה בישראל, (1988) בע"מ ואח' (לא פורסם). במילים אחרות, כאשר ביצוע פסק-הדין שניתן לטובת הזוכה עשוי למנוע את השבת מצב המפסיד לקדמתו, יש להורות על עיכוב ביצוע הפסק על-מנת לאפשר למפסיד למצות את זכותו לערער (רע"א 3910/01, חלא נ' נצר, תק-על 2001 (4) 723).
היעדר נזק למשיבות:
40. למשיבות לא יגרם שום נזק ממשי אם יעוכב ביצוע פסק הדין עד להכרעת בית משפט הנכבד בערעור שהוגש שכן המבקשים נכונים לשלם לה את כל דמי שכירות השוטפים עד לתום תקופת האופציה!
41. למשיבות לא יגרם כל נזק עקב כריתת ההסכם הלא מוסרי עם צד ג' שהרי ככל ונכרת הסכם כזה, הוא הסכם מותנה, שמתבטל מאליו במידה והנכס לא מפונה, כאשר לא יהיה לשוכר טענות כלפי המשיבות אשר לא יאלצו לשלם פיצוי כלשהו!
42. לעניין זה מופנה בית המשפט לס' 4.4 ולס' 4.6 להסכם (נספח ו') לפיהם:
4.4 "מבלי לפגוע או לגרוע מהאמור, מוסכם ומובהר בזאת כי, הואיל והשוכר הנוכחי לא פינה את המושכר עד ליום 31.12.08, הרי שלמשכיר תעמוד הזכות הבלעדית והבלתי מותנית להודיע בכל עת על ביטולו של הסכם זה באמצעות הודעה בכתב לשוכר ומובהר כי לא תעמוד לשוכר כל טענה ו/או תביעה ו/או דרישה ככל ויתבטל הסכם זה בשל אי קיום התנאי המתלה דלעיל" .
4.6 "מובהר בזאת במפורש, כי למשכיר אין כל מחויבות ו/או חבות לפעול לשם פינוי השוכר הנוכחי מהמושכר, וכי לשוכר לא תהא כל טענה ו/או דרישה כלפי המשכיר בקשר לכך. כמו כן מובהר ומוסכם כי המושכר יימסר לידי השוכר במצבו כפי שיוותר לאחר פינוי השוכר הנוכחי וכי לא תעמוד למשכיר כל חובה בעניין זה וכן לשוכר לא תעמוד כל טענה כלפי המשכיר".
43. מעבר לכך, אין כל חשש שהמשיבות לא יקבלו דמי שכירות בעבור הנכס שכן המבקשים מוכנים לשלם דמי שכירות בעבור מלוא תקופת האופציה.
גובה הערבות הבנקאית כתנאי לעיכוב ביצוע
44. דמי השכירות שנקבעו בהסכם לתקופת האופציה עמדו על סך של 4,800$ לחודש החל מחודש ינואר 2009.
צילום הסכם השכירות ממנו ניתן ללמוד בין היתר על גובה דמי השכירות שסוכמו בין המבקשים למשיבות מצ"ב ומסומן נספח ח'.
45. דא עקא, שעוד בטרם ניתן פסק דין בתיק זה מימושו המשיבות את הערבות הבנקאית שהעמידו המבקשים לרשותן בסך של 100,000 ₪ במקביל לסירובן לקבל דמי שכירות! בנוסף לכך נותרו המשיבות חייבות למבקשת סך של 23,296 ₪ עבור הפרשי שערים בגין שנת השכירות שקדמה למימושה של האופציה ובסה"כ 123,296 ₪ ( 31,614$).
צילום מכתב המשיבות ממנו ניתן ללמוד על גובה הפרשי השערים אותו חייבות המשיבות למבקשים ואישור הבנק על מימוש הערבות הבנקאית מצ"ב לבקשה זו ומסומן נספח ט' ו י' בהתאמה.
46. דמי השכירות לחמשת החודשים מתחילת תקופת האופציה (ינואר – מאי 2009 ) עומדים על סך של 24,000$ ( 4,800 $ X 5 חודשים)
47. מהאמור לעיל, עולה כי המשיבות מחזיקות בידן כספים השייכים למבקשים העולים על דמי השכירות החודשים שהיו זכאיות להם במסגרת הסכם השכירות למצער עד לראשית חודש יולי 2009.
48. מעבר לסכומים שניטלו כבר על ידי המשיבות בסך של 123,296 ₪ (31,614$) , המהווים תשלום דמי שכירות ל 6 חודשים, הרי שהמבקשים נכונים לשלם ישירות למשיבות או להפקיד את דמי השכירות השוטפים מחודש יולי 2009 ועד לתום תקופת האופציה 31.12.09 ( 6 חודשים X 4,800 $ ) ובסה"כ 28,800$ ארה"ב וזאת אף ללא כל קשר לתוצאות הערעור.
49. מהאמור לעיל, עולה כי איזון נאות בין זכויות הצדדים עד להכרעת בית משפט הנכבד בערעור תהיה בהתניית עיכוב הביצוע בערבות בנקאית בסך של 28,800 $ או בתשלום סכום זה ישירות למשיבות שכן הדבר יבטיח את מלוא דמי השכירות שנקבעו עם המשיבות מראש לתקופת האופציה.
50. על כל פנים, בית משפט קמא לא נימק בהחלטתו מיום 03.06.09 מה בסיס החישוב על פיו הגיע למסקנה להתנות את עיכוב הביצוע בכפוף להפקדת הסך של 70,000$, סכום המהווה פי 2.5 מיתרת דמי השכירות עד לתום תקופת האופציה.
51. מעבר לעובדה שהפקדת הסך של 70,000$ אינו סכום סביר בנסיבות העניין, הרי שהמבקשת אינה מסוגלת לעמוד כלכלית בסכום זה.
52. בנסיבות העניין, במידה ולא ייעתר בית משפט לבקשה יתרוקן הערעור מכל תוכן ויהפוך לערעור אקדמי.
53. תצהיר המבקש, מר א', מצורף לבקשה זו כחלק בלתי נפרד ממנה.
54. לאור כל האמור במצטבר לעיל, מתבקש בית המשפט הנכבד להיעתר לבקשה לעיכוב ביצוע.
______________
ניר טולדנו, עו"ד
ב"כ המבקשים