דוגמא לבקשה לחיוב צד שלישי בתשלום החוב הפסוק לפי סעיף 48 לחוק ההוצל”פ

בלשכת ההוצאה לפועל                                                                     תיקי הוצל”פ : 520XXX-05-18

ב פ ת ח  – ת ק ו ה                                                                                                      516XXX-01-18

הזוכה:                                   צ’

                                                ע”י ב”כ עוה”ד ניר טולדנו

                                                מרח’ מוטה גור 9, ת.ד 10450 פתח תקוה 49003

                                                טל: 03-9309677 פקס: 03-9309674

                                                               – נ ג ד –

צד שלישי:                                בנק הפועלים בע”מ  ח.פ 520000118

                                                               – נ ג ד –

 

החייב:                                      א’

בקשה לחיוב צד שלישי בתשלום החוב הפסוק

 

 

 

  1. המבקשת הינה הזוכה בשני תיקי הוצל”פ: 520XXX-05-18 ו- 516XXX-01-18, המתנהלים בלשכת ההוצאה לפועל בפתח תקווה ואשר גובה החוב המצטבר בהם נכון ליום זה הנו 27,466 ₪.
  1. ביום 13.06.2018 הוטל לבקשת זוכה עיקול ברישום אצל צד ג’ במסגרת תיק הוצל”פ 51-6XXX-01-18, כאשר ביום 26.03.2019 הוטל עיקול נוסף אצל צד ג’ במסגרת תיק הוצל”פ 52-0XXX-05-18.
  1. במענה לצווי העיקול ברישום, אשר הוטלו במסגרת שני תיקי ההוצל”פ הנ”ל, מסר צד ג’ תשובות מיום 13.06.2018 ומיום 27.03.2019 כי: “נרשם עיקול בכפוף לזכויותנו”.

       צילום אסמכתא על מענה צד ג’ לצווי העיקול ברישום מצ”ב לבקשה זו ומסומן נספח א’.

  1. ביום 16.08.2018 הוגשה בקשת זוכה למימוש הכספים המעוקלים המוחזקים אצל צד ג’ וזאת במסגרת תיק הוצל”פ 516XXX-01-18 (להלן:” הבקשה למימוש“) המצ”ב לנוחיות כב’ רשמת הוצל”פ ומסומנת נספח ב‘.
  1. ביום 19.08.2018 ניתנה על ידי כבוד רשמת הוצאה לפועל (כב’ הרשמת אלונה שדה) החלטה, במסגרתה הורתה לצד ג’ על מימוש הכספים המעוקלים והעברתם ללשכת ההוצאה לפועל.
  1. במקום למלא אחר צו המימוש כספים, מצא לנכון צד ג’ להגיש את הודעתו המיתממת מיום 27.02.2019 במסגרתה נרשם כי: “בתשובה לצו מימוש אנו חוזרים על תשובתנו מיום …… הכספים כפופים במלואם לזכויות הבנק”, כעולה מהודעתו המצ”ב לבקשה זו ומסומנת נספח ג’.
  1. משכך, ביום 11.03.2019 הגישה הזוכה בקשה לזימון צד ג’ לחקירה, המצ”ב לנוחיות כב’ השרמת לבקשה זו ומסומן נספח ד’.
  1. ביום 25.03.2019 ניתנה החלטת בינים בבקשת זוכה לזימון צד ג’ לחקירה, אשר למעשה התרה בצד ג’ למלא אחר צו המימוש, המצ”ב לבקשה זו ומסומן נספח ה’.
  1. ביום 05.05.2019 הגיש צד ג’ את תגובתו, אליה צירף תדפיס תנועות עו”ש מחשבון החייב המתנהל אצלו והעביר לגזברות הוצאה לפועל תשלום זעום בסך של 450 ₪ בלבד! צילום תגובת צד ג’ מצ”ב לבקשה זו ומסומן נספח ו’.
  1. מעיון בתדפיס תנועות חשבון העו”ש של החייב אשר מתנהל אצל צד ג’ בנק הפועלים, שצורף כנספח ו’ לבקשה זו, התגלתה תמונה חמורה ועגומה למדיי ממנה עלה כי חרף צו העיקול ברישום אשר הוטל במסגרת תיק הוצל”פ 516XXX-01-18 עוד ביום 13.06.18 אפשר הבנק לחייב למשוך כספים מחשבונו בין החודשים יוני – ספטמבר 2018 בסכום של 30,927 ₪ תוך שצד ג’ פעל כפי הנראה בקנוניה עם החייב והתייחס לצו העיקול כקליפת השום!.
  1. ואכן, מעיון בתנועות העו”ש של חשבון חייב עולה כי:
  1. ביום 26.07.18 אפשר צד ג’ לחייב משיכת מזומן בסך 14,000 ₪ וזאת באמצעות שתי משיכות כספים האחת במזומן על סך 10,000 ₪ והשניה מבנקט בסך 4,000 ₪.
  1. ביום 02.08.18 אפשר צד ג’ לחייב למשוך מבנקט סך של 2,005.50 ₪.
  1. ביום 03.08.18 אפשר צד ג’ לחייב למשוך מבנקט סך של 1,800 ₪.
  1. לכל זאת יש להוסיף כי ביום 06.08.18 נכנס הסך של 20,362 ₪ לחשבון החייב בגין כספי ירושה שחולקו כאשר הבנק אפשר לחייב למשוך גם סכום זה באמצעות משיכות מזומנים בתאריכים 07.08,18, 09.08.18 , 20.08.18 ו06.09.18 בסך של 12,416.40 ₪ נוספים.
  1. סעיף 47 לחוק דן במסירת נכסים מעוקלים וזו לשונו: “הצד השלישי חייב למסור לידי המוציא לפועל את הנכסים המעוקלים לפי פרק זה באופן, במועד ובמקום שראש ההוצאה לפועל קבע בצו העיקול או בצו שנתן לאחר מכן, ואם היו הנכסים חובות המגיעים ממנו לחייב – עליו לשלמם למוציא לפועל בהגיע זמן פרעונם…”.

 

  1. ואילו סעיף 48(א) לחוק קובע כדלקמן: “צד שלישי אשר ללא הצדק סביר לא עשה כאמור בסעיף 47, או הוציא מידו נכס או שילם חוב שלא כדין בידעו שיש עליו צו עיקול בידי צד שלישי, רשאי ראש ההוצאה לפועל לחייבו בתשלום החוב הפסוק במידה שלא שילמו החייב, ובלבד שחיוב זה לא יעלה על שווי הנכס הנדון או על סכום החוב הנדון”.

 

  1. הוראתו של סעיף 48(א) הנ”ל מסמיכה אפוא את רשמת ההוצאה לפועל לחייב את הצד השלישי בתשלום החוב הפסוק, והוא כאשר הצד השלישי לא מילא אחר הצו לעיקול הנכסים המעוקלים ולא מסרם לידי המוציא לפועל.
  1. הפסיקה קבעה כי נטל הבאת הראיות בהליכי חיוב על-פי סעיף 48 לחוק מוטל על הזוכה. אולם לאחר הבאת הראיות לכאורה לכך שהצד השלישי לא מילא אחר הצו, מועבר אל הצד השלישי נטל הבאת הראיות להוכחת “הצדק סביר” אשר מנע ממנו לכאורה את העברת הנכס המעוקל לידי המוציא לפועל. נטל זה מעוגן בעקרון הבסיסי של דיני הראיות, שלפיו בעל דין במשפט אזרחי, הטוען טענה משפטית התומכת או מבססת את עמדתו, ישא בנטל להניח את התשתית העובדתית הנחוצה לביסוס טענתו ולשכנע כי זו אכן מתקיימת. (ראו למשל: ע”א 533/87 ארגון מושבי הפועל המזרחי בע”מנ’ ולך ואח’, פ”ד מג (2) 864; ע”א (חיפה) 4238/96 בית הספר החקלאי כפר גלים נ’ תריסי הקריות בע”מ ואח’, תק-מח 98 (2) 483).
  1. המחוקק לא הגדיר מהו “הצדק הסביר”, והפסיקה והספרות קבעו כי “הכוונה היא לכל נימוק מתקבל על הדעת שיהווה בסיס להתנהגותו של הצד השלישי, מעשיו ומחדליו”, כאשר דרישת הסבירות “מעמידה מבחן אובייקטיבי לקיומו של הצדק לאי העברת המעוקלים אל המוציא לפועל, כלומר: מבחן ההתנהגות התקינה והמקובלת של אדם מן הישוב, כפי שהיה פועל בנסיבות שבהן פעל הצד השלישי”. (ראו ד’ בר אופיר, הוצאה לפועל – הליכים והלכות(מהדורה שישית, 2005), בע’ 624-623).
  1. בנסיבות הקונקרטיות אין ספק שצד ג’ לא פעל בתום לב בכך שלאחר קבלת צו העיקול מיום 13.06.18 המשיך לאפשר לחייב למשוך כספים במזומן בסכומי עתק של 30,927 ₪ ואף לא דווח כמתחייב על כניסת כספי ירושה לחשבונו של החייב בסך של 27,586 ₪ בתוך שלושה חודשים מיום קבלת צו העיקול ובנסיבות מובהקות אלה אין ספק שיש לחייבו בתשלום החוב הפסוק.
  1.  

                                                                                                ___________________

                 ניר טולדנו, עו”ד

                    ב”כ הזוכה

סגירת תפריט
דילוג לתוכן