דוגמא לבקשה לביטול פסק דין בשל אי המצאת הזמנה לדין

 

בבית משפט  השלום                                                                                             

בהרצליה

המבקש:                       פלוני

 

                                      -נגד-

                                 

המשיבים:                    אלבר ציי רכב בע”מ

( התובעת)                    

            -נגד-

הנתבעת:                       מגדל חברה לביטוח בע”מ

(ושולחת הודעת צד ג’)   

                             דוגמא לבקשה לביטול פסק דין

                             (שניתן במעמד צד אחד)

 

       בית המשפט הנכבד מתבקש:

א.    לבטל את פסק הדין מיום 04.08.2018 שניתן במעמד צד אחד כנגד המבקש על ידי כבוד הרשם  הבכיר _____ וזאת הן מחובת הצדק והן לנוכח סיכוי ההגנה הגבוהים המפורטים בבקשה.

ב.    להורות על עיכוב ביצוע פסק הדין עד לאחר מתן החלטה בבקשה זו.

ג.     ככל ויבוטל פסק הדין, לאפשר למבקש להגיש כתב הגנה מפני התביעה המופרכת שהוגשה כנגדו בתיק זה.

בקשה זו מוגשת במועד הואיל ורק ביום 28.03.2019 נודע למבקש על מתן פסק הדין כנגדו, עת קיבל לתדהמתו הרבה אזהרה מהוצאה לפועל בגין פסק דין שניתן כנגדו בתיק זה בהעדר.

       ואלו נימוקי הבקשה

א.   ביטול מחובת הצדק

  1. בתיק הנ”ל הגישה המשיבה, אלבר צי רכב בע”מ, תביעה כספית בסדר דין מהיר בסך של 5,166.86 ₪ כנגד המבקש וכנגד הנתבעת, מגדל חברה לביטוח בע”מ.
  1. ביום 25.04.18 קיבל המבקש את כתב התביעה, כעולה מתוך התיק.
  1. המבקש אומנם קיבל את כתב התביעה, אך לא קיבל ביחד עמו כנדרש וכמתחייב את טופס ההזמנה לדין, אשר בו אמורות להיות הנחיות מפורטות כיצד עליו לנהוג והוא סבר כי עליו להמתין לקבלת הזמנה לדיון, אשר במסגרתו יוכל להעלות את טענותיו כנגד התביעה.
  1. ביום 27.12.2018 קיבל המבקש הודעת צד ג’ מטעם הנתבעת, חברת מגדל חברה לביטוח בע”מ. ואולם, בשונה מכתב התביעה אליו לא צורף דבר, כאן קיבל המבקש ביחד עם ההודעה גם טופס הזמנה לדין, שם נרשם כי עליו להגיש כתב הגנה בתוך 30 ימים מיום קבלת ההזמנה.

       צילום ההזמנה לדין שקיבל המבקש ביחד עם הודעת צד ג’ מצ”ב לבקשה זו ומסומן נספח א’.

  1. מאחר והמבקש לא קיבל הזמנה לדין ביחד עם כתב התביעה, כאשר להודעת צד ג’ צורף כתב התביעה בשנית ביחד עם הזמנה לדין, סבר המבקש לתומו כי בדובר בנושא אחד ועל כן הגיש כתב הגנה ביום 23.01.2019 להודעת צד ג’.

       צילום הדף הראשון של כתב ההגנה שהגיש המבקש מצ”ב לבקשה זו ומסומן נספח ב’.

  1. מהגשת כתב הגנה מטעם המבקש כנגד הודעת צד ג’ ניתן ללמוד כאלף עדים על כך, שהמבקש לא זלזל בהליך המשפטי וכי מקור התקלה שגרמה לו לא להגיש כתב הגנה מפני התביעה נבע בשל התרשלות המשיבה, קרי התובעת, להמציא לו ביחד עם כתב תביעתה טופס הזמנה לדין שזה בעצם טופס המהווה “מסמך הנחיות” כיצד עליו לנהוג עת הוא מקבל את כתב התביעה.
  1. ויודגש כי לא מדובר בעניין זניח כלל, אלא בפגם חמור שיורד לשורשו של הליך שכן, אם המבקש היה מקבל את כתב התביעה עם הזמנה לדין הוא בוודאי שהיה מגיש כתב הגנה במועד.
  1. עיון בפסיקת בתי המשפט מעלה כי אי המצאת ההזמנה לדין לנתבע מהווה טעם של ממש לצורך ביטול פסק הדין מחובת הצדק, תוך שבתי המשפט נסמכו על ההלכה הפסוקה שניתנה בעניין שנדון בע”א 713/75 פרנקל נ’ קאופמן (פורסם במאגרים משפטיים), שלפיה: “… הלכה פסוקה היא מימים ימימה שפסק-דין שניתן שלא בפני הנתבע, כשלא הוכח שהנתבע אמנם הוזמן כדין, חייב בית-המשפט לבטלו מתוך חובת הצדק, ואין לו בכגון דא כל שיקול-דעת (ראה: ,ANLABY V. PRAETORIUS, (1888) HUGHES V. JUSTIN [2] (1894) וזוסמן סעיף 572, בע”מ 539-540).

 

  1. כן מופנה בית המשפט הנכבד להחלטות שניתנו במסגרת:

א.    בש”א (אשדוד) 230/05 מ.א.ב עבודות בניה ויזמות נ’ א.ל.מ עבודות אינסטלציה בע”מ שם נקבע כי: “כאשר כתב התביעה נמסר ללא הזמנות לדיון, נפל פגם יסודי היורד לשורשו של הליך המצאת כתב התביעה, ועל כן יש לבטל את פסק הדין מחובת הצדק”

ב.    בע”א (ראשל”צ) מרזן שלמה נ’ מזרחי מרדכי נקבע כי: “לא יכול להיות חולק כי נפל פגם מהותי בהמצאת כתב התביעה לידי הנתבעים מאחר וכתב התביעה הומצא רק בחלקו ומכל מקום שלא בשלמותו, וכן ללא ההזמנה לדין. מכאן שאם … היו מגישים בקשה לביטול פסק הדין … היה בית המשפט חייב לקבל את הבקשה מחובת הצדק

ג.     בת”א (ב”ש) 21431-11-11 אלי סגרון נ’ אליה ברונשטיין נקבע כי: “ההלכה הפסוקה בשאלה של נפקות אי מסירת הזמנה לדין קובעת, כי אי מסירת ההזמנה לדין הינה פגם בהליך היורד לשורשו של עניין…”

ד.    ברע”א 8467/06 לובנה אבו עוקסה נ’ בית הברזל טונוס בע”מ, נקבע כי: ” יש להדגיש כי להמצאתו של מסמך כחוק קיימת חשיבות רבה, שכן מעבר להיותה פעולה משפטית המסדירה את אופן מסירת כתבי בי-דין פשיטא, המצאת כתב בי-דין טומנת בחובה משמעויות מרחיקות לכת. במקרים מסוימים אף כוח שיפוטו של בית המשפט תלוי בכך שהתביעה הומצאה לנתבע כחוק…”

  1. מהמקובץ עולה כי מאחר והמבקש לא קיבל את ההזמנה לדיון ובהיותו אדם שלא מורגל בניהול הליכי בית משפט ולא ידע כיצד עליו לנהוג, נפל בהליך המשפטי פגם שורשי ויסודי, המחייב את ביטול פסק הדין מחובת הצדק.

ב.    הפן המשפטי

  1. הלכה ראשונית בגדר מושכלות יסוד הינה כי כאשר פסק דין, שניתן במעמד צד אחד, הינו פגום, במובן זה שהפגם נובע מהעדר המצאה כדין לנתבע – יבוטל פסק הדין לאלתר, וזאת אף מבלי להתייחס כלל למשקל הטענות ולסיכויי ההצלחה.
  1. הלכה זו נסמכת על הרציונל, שלפיו בעל דין זכאי לקיומם התקין של ההליכים המוקדמים, עובר למתן פסק הדין ולזכות היסוד לקבל יומו בפני בית המשפט. ביטול כזה נעשה מתוך חובת הצדק- ex debito justitiae. ע”א 64/53 כהן נגד יצחקי, פ”דח 395, בעמ’ 397. אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה שביעית, בעמ’ 276.
  1. ודוק: פסק דין אשר ניתן שלא כהלכה, כאשר הפגם נובע מהעדר המצאה כדין למבקש, רשאי הנתבע לדרוש את ביטולו מתוך חובת הצדק, כלומר פסק דין כזה הינו פגום, ומשום כך אין לקיימו תהא אשר תהא הגנת הנתבע לגופו של עניין, שכן בידי כל אדם קנויה הזכות שלא ינתן נגדו פסק דין. אפילו פסק דין נכון וצודק, אלא בדרך משפטית תקינה. ע”א 64/53 כהן נ’ יצחקי, פ”ד ח 395, בעמ’ 397.
  1. ועוד: בנסיבות כגון דא אין לבית המשפט כל שיקול דעת באשר לנכונות ההחלטה שניתנה בבקשת התובעת למתן פסק דין, לגופו של עניין, אם לאו.

“הצביע המבקש על פגם בהליך, אשר בעטיו חייב היה בית המשפט להימנע ממתן ההחלטה, זכותו של המבקש היא, ההחלטה תבוטל ‘מתוך חובת הצדק’ ex debito iusitiae. עצם הפגם בהליך משמש עילה לביטול ההחלטה, ובית המשפט אינו רשאי לשקול, אם היתה ההחלטה נכונה, לגופו של ענין, אם לאו . ד”ר יואל זוסמן, “סדרי הדין האזרחי”, מהדורה שביעית, בעמ’ 736 בסעיף 574.

  1. זאת ועוד, אחד השיקולים שעל בית משפט לשקול בבואו לדון בבקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד הינה גם המעמד החוקתי שהוקנה בשנים האחרונות לזכות הגישה לערכאות.
  1. הפרוצדורה אינה “מיטת סדום” ואין לשכוח שסדר הדין אינו אלא אמצעי להשגת המטרה הנעלה של עשיית משפט צדק ואין להפוך את האמצעי למטרה בפני עצמה. בגדר כך יש ליתן משקל גם לזכות הגישה לערכאות, שהינה זכות יסוד במשפט הישראלי, ויש אף שרואים בה זכות חוקתית של ממש.
  1. לפיכך, מחויב ביהמ”ש לשקול את סיכויי ההגנה של הנתבע/המבקש ואת עיוות הדין שייגרם לו אם לא יבוטל פסק דין שניתן בהעדר הגנה [ראו, למשל, רע”א 2694/92 אינג’ אליהו פבר חברה לבניין והנדסה אזרחית נ’ הסוכנות היהודית לארץ ישראל (5.8.1992).
  1. ברע”א 3454/04 ורקר נ’ הראל ואח’ (5/6/05) בעמ’ 3005, ביטאה כב’ השופטת פרוקצ’יה את העמדה העקרונית לעניין השיקולים החולשים על שיקול-דעתו של בית המשפט המתבקש להכריע בבקשה לביטול פסק דין:

       “זכות הגישה של האזרח לערכאות הינה זכות חוקתית מוכרת; היא משקפת הכרה חוקתית בזכות הפרט לדיון אמיתי, מלא והוגן בבית המשפט. זכות זו מקרינה על דרך הפעלת סדרי הדין, ובתוך כך על ההתייחסות המתבקשת להליך ביטול פסק דין שניתן בהעדרו של בעל דין.

 

יחד עם זאת, בצד זכות חוקתית זו השמורה לבעל דין, חלות עליו חובות כלפי בית המשפט וכלפי בעלי הדין האחרים שנועדו להבטיח הליך תקין לפרט ולציבור. זכות הגישה לערכאות מותנית איפוא, בקיום חובות בסיסיות של בעל הדין לקיים הליך שיפוטי תקין. בעל דין אינו רשאי, בשם זכות הגישה לערכאות, לנצל את ההליך השיפוטי לרעה, ולצפות כי תישמר זכותו לפנות לערכאות וינתן לו יומו בבית המשפט חרף זאת. בתוך כך, על מבקש ביטול פסק להצביע על קיום אינטרס לגיטימי בביטולו. עליו להראות לא רק סיכוי טוב לזכות בתביעה אלא גם כי לא השתמש לרעה בהליך השיפוטי ולא נהג בדרך העלולה לסכלו. כנגד הזכות החוקתית לפנות לערכאות, עומדת חובתו של בעל דין לקבל על עצמו את עולם של סדרי הדין ושל צווי בית המשפט כדי להבטיח את זכויותיהם הדיוניות של בעל הדין, וכדי לאפשר את מהלכם התקין של הליכי בית המשפט להגנה על אינטרס הציבור כולו.”

ד.    טענות המבקש בקליפת אגוז

 

  1. לחילופין, ומטעמי זהירות בלבד, וככל שיגיע בית המשפט הנכבד למסקנה, כי לא נפל כל פגם בהליך שפורט לעיל, כדי להביא לביטול פסק הדין, מתבקש הוא לבטל את הפסק מתוקף שיקול דעתו. לצורך כך יעלה המבקש טענות גם לגופה של התביעה כדלקמן:
  1. בתיק זה הגישה הנתבעת כנגד המבקש כתב תביעה מופרך על סך של 5,166.86 ₪.
  1. טענת המשיבה מבוססת על קונספציה שגויה, כאילו המבקש אשם בנפילת שרף מעץ על רכב של מבטוחת שלה.
  1. המבקש מכחיש מניה וביה כל קשר סיבתי בין הנזק הנטען לבין כריתת עץ.

 

23. המבקש אכן ביצע כריתת העץ בתאריך 07.05.2013 כעולה בברור אף מהאמור בסעיף 2 להודעת צד ג’, בעוד שאירוע נשוא כתב התביעה קרה כשלושה שבועות לאחר מכן, בתאריך 24.05.2013 כעולה מסעיף 6 לכתב התביעה.

 

24. מכאן שאין כל קשר סיבתי בין כריתת העץ לבין הנזק הנטען בכתב התביעה.

 

25. למעלה מהנדרש ידגיש המבקש כי העץ שכרת היה מת, יבש וללא כל שרף שיצא ממנו ולא ברור לו מדוע המשיבה מצאה לנכון לשרבב אותו לנזק שלא קשור אליו כלל.

  1. זאת ועוד, לכתב התביעה לא צורפה כל חוות דעת מומחה המקשרת בין הנזק הנטען לבין עבודות כריתת העץ שבוצעו שלושה שבועות לפני קרות הנזק.
  1. אף לא הוכח מדו”ח השמאי כי הנזק נגרם משרף של עץ בכלל ומהעץ שהמבקש כרת בפרט ובמיוחד כאשר דו”ח השמאי נערך שלושה חודשים לאחר מועד קרות הנזק הנטען!
  1. זאת ועוד, התביעה הוגשה בשיהוי ניכר ובחלוף 4 שנים מעת קרות הנזק הנטען, עובדה אשר גורמת לנזק ראייתי של ממש המצדיקה בנסיבות העניין את דחייתה תביעה.
  1. מכל מקום, תיק זה מחייב בירור עובדתי באשר לטענות ההגנה של המבקש כי לא גרם לשום נזק ולא קיימת כל עילת תביעה כנגדו. בירור עובדת זה יכול להתבצע רק לאחר שפסק הדין יבוטל ויינתן למבקש יומו בבית משפט.

       סוף דבר

 

  1. מכל האמור לעיל עולה מסקנה אחת ויחידה: דין פסק הדין שניתן ביום 04.07.2018 במעמד צד אחד כנגד המבקש להתבטל, ויש ליתן למבקש את יומו בפני בית המשפט הנכבד להעלות טענותיו ולהוכיח צדקתו, ובפרט שעה שעסקינן בתביעה מופרכת מאין כמוה, חסרת כל אחיזה במציאות, וודאי שבידי המבקש לשפוך אור על נסיבות תביעה זו והסובב אותה – כך שייטיב בית המשפט הנכבד לעשות דין וצדק.
  1. תצהיר המבקש מצ”ב לבקשה זו כחלק בלתי נפרד ממנה.
  1. לאור כל האמור במצטבר לעיל, מתבקש בית המשפט הנכבד, להיעתר לבקשה.
  1. לאור המפורט בבקשה על נספחיה ובתצהיר, מתבקש בית המשפט הנכבד, לבטל את פסק דינו וליתן למבקש את יומו בבית משפט, להוכחת טענותיו וצדקתו ולחייב את המשיבה בהוצאות הבקשה, לרבות שכ”ט עו”ד ומע”מ.

 ___________________

                                                                                           המבקש

 

סגירת תפריט
דילוג לתוכן