בבית משפט שלום ת.א 49260-04-14
בפתח תקווה בפני כב' השופטת
שלהבת קמיר וייס
המבקש: פלוני
(התובע)
ע"י ב"כ עוה"ד ניר טולדנו
מרח' מוטה גור 9, ת.ד. 10450 פתח תקווה 49003.
טל': 03-9309677 פקס: 03-9309674
-נגד-
המשיבים: 1. ר. י ת.ז.
(הנתבעים) 2. ת.ח. ת.ז
מרח'
ע"י ב"כ עורך הדין
1. ביום 17.11.14 התקיים בתיק זה ק.מ במסגרתו ניתנה על ידי בית משפט החלטה לפיה הצדדים יגישו תצהירי עדות ראשית מטעמם התובע עד ליום 17.01.15 והנתבע עד ליום 17.03.15. ( להלן:" ההחלטה") .
2. התובע מילא את חלקו בהחלטה זו והגיש תצהירי עדות ראשית מטעמו כדין ובמועד.
3. לעומת זאת, נראה כי הנתבעים סבורים שהחלטת בית משפט בדבר המועד להגשת תצהירי עדות ראשית מטעמם מהווה בבחינת המלצה בלבד ועל כן לא הגישו תצהירי עדות ראשית מטעמם עד עצם היום הזה.
4. משלא הוגשו תצהירי הנתבעים במועד ועד ליום 17.03.15 ואף לא הוגשה מטעם הנתבעים בקשה למתן ארכה הרי שבהתאם להוראת תקנה 168(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד – 1984, לא יוכלו הנתבעים להגיש תצהירים מטעמם או להוכיח עובדות. במה דברים אמורים?
5. תקנה 168(א) מסמיכה את בית המשפט להורות שעדות ראשית תובא בתצהיר. תקנה 168(ב) מוסיפה וקובעת כך: "לא הגיש בעל הדין תצהיר של עד כפי שנדרש על פי תקנה זו או על פי תקנה 143, לא יורשה להביא את העד או להוכיח את העובדה, אלא אם כן שוכנע בית המשפט, על פי בקשת בעל הדין הנתמכת בתצהירו, כי התצהיר לא הוגש מסיבות מוצדקות".
6. בעניין תקנה זו קבע בית המשפט בע"א 10687/07 אלמשרק חברה לביטוח בע"מ– רמאללה נ' מוחמד חג'וג' (05.08.2010), שניתן על-ידי כבוד השופטת א' חיות דברים אלו (בפסקה 17 ):
"הנה כי כן, בעל-דין אשר אינו מקיים את החלטתו של בית המשפט בדבר תצהירי העדים מטעמו, לא יוכל להביא את הראיות ולהעיד את העדים בשלב ההוכחות אלא בהתקיים נסיבות כמפורט בסיפא לתקנה 168(ב) לתקנות סדרי הדין (ראו ע"א 6092/00 כדורי פיתוח עירוני בע"מ נ' אוטמזגין, פ"ד נו(6) 786, 790 (2002)). בבוא בית המשפט לבחון האם אי-הגשת התצהירים במועד נבעה מ'סיבות מוצדקות', שומה עליו לשקול את מידת אחריותו של המבקש לאי-הגשת תצהירים כאמור ואת מידת הפגיעה הצפויה לבעלי הדין שכנגד כתוצאה מקבלת הבקשה להגשת התצהירים באיחור, בשים לב לאינטרס הלגיטימי שיש להם בסיום ההליך ובהסתמכותם על אופן ניהול ההליך עד אותו שלב. בהקשר זה יש חשיבות לא מבוטלת למשך הזמן שחלף בין המועד שבו נדרשה הגשת התצהירים למועד שבו מתבקשת הגשתם למעשה, וככל שניהולו של המשפט מתקדם והולך תפחת נכונותו של בית המשפט להיעתר לבקשה, אלא אם כן יש בידי בעל הדין מבקש הארכה להראות כי התקיימו נסיבות המצדיקות את האיחור בפנייתו".
7. אומנם, בהתאם להלכה הפסוקה, יש להקל ולא לחסום את דרכם הדיונית של מי מן הצדדים אך ורק בשל פעולה רשלנית מצידם. גם אי צירופם של אישורים מתאימים המצדיקים הפרה של החלטה שיפוטית, אינו סוגר את הפתח ליתן לצד את יומו בבית המשפט, לפנים משורת הדין.
8. יחד עם זאת, כפי שנקבע פעמים רבות על-ידי בתי המשפט, הקפדה על כללי הפרוצדורה ועל מועדים להגשת כתבי בי-דין, הכרחית לניהולו של משפט תקין. ראו בעניין זה למשל, את דבריו של כבוד השופט י' דנציגר בע"א 1782/06 משרד הבינוי והשיכון נ' סולל בונה בע"מ (6.4.2008( : כללים הפרוצדוראליים, ובהם כללים בדבר מועדי הגשת כתבי בי דין, חיוניים לקיומו של הליך תקין ולביאור האמת והצדק: 'באין כללים – אין משפט ובאין משפט – אין צדק' (שלמה לוין תורת הפרוצדורה האזרחית – מבוא ועקרונות יסוד 22 (1999)). בית משפט כבר עמד על החשיבות שבעמידה בלוחות זמנים להגשת כתבי בי דין. לעניין זה ראו רע"א 1643/00 פנינת טל השקעות ובנייה בע"מ נ' פקיד שומה – ירושלים, פ"ד נה(4) 198, 201:
"אין ספק כי במישור הדיוני יש ליתן חשיבות רבה למועדים סטטוטוריים שנקבעו בסדרי הדין לצורך עשיית פעולות במסגרת ההליך השיפוטי, וחריגה ממועדים טעונה הגשת בקשה להארכת מועד תוך הצגת הטעמים לכך וקיום טעמים מיוחדים למתן ארכה. הקפדה נאותה של לוחות זמנים בהליך השיפוטי הינה כורח המציאות, שאחרת לא ניתן לנהל מערכת שיפוט סדירה ותקינה, וסופן של חריגות כגון אלה שהן עלולות לפגוע בזכויות דיוניות ואף בזכויות מטריאליות של בעלי-דין, ולעתים אף להסב נזק לציבור הרחב".
9. לאור כל האמור במצטבר לעיל, מתבקש בית המשפט הנכבד:
א. ליתן פסק דין המורה על פינויים של הנתבעים מהדירה נשוא כתב התביעה בהעדר הגשת תצהירי עדות ראשית מטעמם.
ב. לחילופין, ככל ובעקבות בקשה זו יעתרו הנתבעים להארכת מועד להגשת תצהירי עדות ראשית מטעמם, לחייבם בהוצאות בגין מחדלם למלא אחר החלטת בית משפט במועדה ובשל הוצאות בקשה זו לרבות שכ"ט עו"ד ומע"מ.
___________________
ניר טולדנו, עו"ד
ב"כ התובע