בבית משפט השלום                                                                                    

ב פ ת ח    ת ק ו ו ה                                                                                                       תא"ח 51XXX-11-13

התובעת:                       ע.ט ת.ז 05163XXXX

                                    ע"י ב"כ עו"ד ישראל ישראלי
                                    טל': XXXXX03-51 פקסXXXXX03-52

                                                – נ ג ד –

הנתבעת:                       ס.ב ת.ז. XXX88002

                                    ע"י ב"כ עוה"ד ניר טולדנו ו/או רימה גרסימוב
                                    מרח' מוטה גור 9 ת"ד 10450 פתח תקווה 49003.
                                    טל': 03-9309677 פקס: 03-9309674

הנתבעת מתכבדת להגיש כתב הגנה מטעמה לתביעת התובעת. בית המשפט מתבקש לראות בהגשת כתב הגנה זה, אשר כלולה בו התייחסות מפורטת גם לעתירתה המשונה של התובעת למתן צו עשה, גם כתגובה מטעמה של הנתבעת לבקשתה זו, וזאת מפאת קוצר הזמן מעת קבלת החלטת בית משפט מיום 23.12.13, אשר הדיון בה נקבע ליום 26.12.13 בשעה 10:30 בפני כב' השופטת עדנה יוסף – קוזין.

דין בקשת התובעת לצו עשה – להימחק על הסף

1.     כבר בפתח הדברים יובהר, שהנתבעת מתנגדת לבקשה למתן צו עשה, בהיותה טורדנית וקנטרנית ואף נעדרת כל בסיס משפטי ו/או ענייני ממשי, אך עוד בטרם תתייחס הנתבעת לגופה של הבקשה למתן צו עשה, טוענת היא כי לא ניתן לדון בבקשת התובעת לצו עשה במסגרת ההליך הקבוע בפרק ט"ז לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד 1984 (להלן: "התקנות") ולכן דינה להימחק על הסף, תוך חיוב התובעת בהוצאות בגין הגשת בקשתה זו, לרבות קיום הדיון שנקבע במיוחד לצורך כך.

2.     תקנה 215 ז לתקנות קובעת כי:

3.     ואכן התובעת הגישה תביעה לפינוי מושכר במסגרת תיק זה לפי פרק ט"ז לתקנות.

4.     יחד עם זאת, בתקנה 215 ז (ב) נקבע ברחל בתך הקטנה כי:

        "(ב) תביעה לפינוי מושכר לפי פרק זה לא תכיל סעדים נוספים בשל אותה עילה והתובע יהא רשאי לתבוע סעדים נוספים, בשל אותה עילה, בהליך נפרד ובלא צורך בקבלת רשות מאת בית המשפט.

5.     מאחר וכתב התביעה מטעם התובעת הוגש כתביעה לפינוי מושכר, אשר הדיון בה מתנהל כדיון מהיר הרי שבהתאם להוראות תקנה 215 ז', לא ניתן לכלול בו סעדים נוספים, פרט לסעד הפינוי וסילוק היד, אשר נכלל בכתב התביעה!

6.     לפיכך, התובעת לא היתה רשאית להטריד את הנתבעת במסגרת תביעה לפינוי מושכר בבקשה משונה למתן צו עשה שכן, בקשה מעיין זו הינה בבחינת סעד נוסף אשר ככל והתובעת חפצה בו, היה עליה להגישו בהליך נפרד לחלוטין מהתיק, אשר במסגרתו הגישה תביעה לפינוי מושכר ולשלם על סעד זה אגרה נפרדת.

7.     בתא"ח 1609-05-09 חבה נגד חבה הוט קפה בע"מ נדונה תביעה לפינוי מושכר, שהוגשה אף היא בהתאם לפרק ט"ז 4 לתקנות ובמסגרתה הוגשה אף בקשה לצו עשה. בהחלטת בית משפט שלום נתניה מיום 10.08.09 ציין בית משפט כי לאור תקנה 215 ז' (ב), לא ניתן לדון בבקשה ובלשון בית משפט: "לציין כי בתיק זה אף הוגשה מטעם התובע בקשה לצו עשה בניגוד לתקנה 215 ז' ב' הקובעת כי תביעה פינוי מושכר לפי פרק זה לא תכיל סעדים נוספים בשל אותה עילה והתובע יהיה רשאי לתבוע סעדים נוספים, בשל אותה עילה, בהליך נפרד".

צילום החלטת בית משפט מיום 10.08.09 אשר ניתנה במסגרת תא"ח  1609-05-09 חבה נגד חבה הוט קפה בע"מ צורף לתצהיר עדותה הראשית של הנתבעת וסומן נ' 1 שם.

8.     גם בהחלטה, אשר ניתנה במסגרת תא"ח 44259-03-10 מינעשת בע"מ נגד לוי ואח' מיום 21.10.10 נדחתה בקשת התובעת למתן צו עשה לתשלום דמי שכירות במהלך תקופת ניהול ההליכים. בית משפט שלום נימק את דחיית הבקשה גם לאור תקנה 215 ז' (ב) לתקנות, אשר אינה מאפשרת הגשת בקשות מעיין אלו במסגרת הליך של פינוי מושכר.

צילום החלטת בית משפט מיום 21.10.10 אשר ניתנה במסגרת תא"ח 44259-03-10 מינעשת בע"מ נגד לוי ואח' צורף לתצהיר עדותה הראשית של הנתבעת וסומן נ' 2 שם.

9.     לאור כל האמור לעיל, מתבקשת המסקנה כי התובעת עשתה שימוש לרעה בהליכי בית משפט בעצם הגשת בקשתה המשונה לצו עשה במסגרת תביעתה לפינוי מושכר, וכי דין בקשתה זו להימחק על הסף, תוך חיוב התובעת בהוצאות תגובתה של הנתבעת וקיום הדיון.

10.    לחילופין ומטעמי זהירות בלבד, טוענת הנתבעת כי יש לדחות את הבקשה גם מן הטעם שנפל בה כמעט כל פגם אפשרי בתחום הסעדים הזמניים, כמפורט להלן:

 11.    התובעת לא הוכיחה קיומה של תביעה רצינית, שקבלתה עשויה להביא לסעד המבוקש.  התובעת החסירה, וליתר דיוק העלימה מעיני בית משפט פרטים מהותיים ובין היתר את העובדה כי הנתבעת מסרה לה עוד במכתבו של ב"כ מיום 14.11.13 מועדים ושעות אלטרנטיביים רבים, בהם ניתן לבקר בבית נשוא כתב התביעה!

12.    זאת ועוד, בקשת התובעת הוגשה בחוסר תום לב וממניעים זרים, בין היתר בשל רצונה העז "להוריד את הנתבעת על בירכיה", למרר את חיה, להשפילה ולהפוך את חי משפחתה בבית, תחת שבט ידו של הצו, לבלתי נסבלים ובאמצעות כך, לגרום לפינויה מהבית ללא הליך משפטי הוגן וללא דיון נאות בטענות הצדדים!

        לעצם העניין

13.    לגופו של עניין תדגיש הנתבעת כי, התובעת עשתה שימוש לרעה בהליכי בית משפט בעצם הגשת תביעת הפינוי ההזויה שמופנית כנגדה וכי בנסיבות העניין, אשר יפורטו בכתב הגנה זה עוד להלן, לא היה כל בסיס להגשת תביעת הפינוי שכן, לתובעת אין כל עילת פינוי כנגד הנתבעת וכי נראה כי הסיבה היחידה להגשת תביעת הפינוי נובעת מכך, שהתובעת חזרה בה מרצונה להשכיר את הבית עקב שינוי תוכניותיה להעתיק את מקום מגוריה לארה"ב לצורך עבודה שם!

14.    להלן השתלשלות האירועים האמיתית שקדמה להגשת תביעת הפינוי ולבקשתה של התובעת למתן צו עשה.

15.    במהלך חודש אוקטובר 2013 פרסמה התובעת מודעה להשכרת בית עם חצר ברחוב פלוני 7 פתח תקווה (להלן:" הבית").

16.    בעקבות הפרסום, יצרה הנתבעת קשר טלפוני עם התובעת והשניים קבעו להיפגש לצורך הצגת הבית להשכרה.

17.    ביום 05.10.13 נפגשו התובעת והנתבעת בבית. לשאלת הנתבעת מדוע ברצונה להשכיר את הבית בו התגוררה, השיבה התובעת כי ברצונה להשכיר את הבית בשל כוונתה לעזוב את הארץ לארה"ב לתקופה ממושכת, בשל הצעת עבודה אטרקטיבית בתחום הקוסמטיקה שקיבלה לטענתה מחברתה הטובה.   

18.    יאמר כבר עתה כי עוד במהלך פגישתן הראשונה, מצאה נכון הנתבעת להדגיש בפני התובעת כי היא מחזיקה בשלושה חיות מחמד וזו גם הסיבה בעטיה חיפשה לשכור בית עם חצר.

19.    התובעת מצידה הסבירה לנתבעת כי אין לה כל בעיה עם שוכר עם כלבים, מאחר ולטענתה היא בעצמה אוהבת חיות בית והייתה עד לאחרונה בעלת כלבה, אשר נדרסה בתאונה טרגית מרכב של שכן.

 20.    זאת ועוד, במהלך פגישתן הראשונה של התובעת והנתבעת, התברר כי לנתבעת והתובעת ישנם מכרים משותפים, וזאת בשל פעילות ילדיהם במועדון כדורגל של "הפועל מחנה יהודה", עובדה אשר תרמה אף היא לרכישת אמון מצד הנתבעת בתובעת בטרם ההתקשרות החוזית.

21.    בין הצדדים סוכם כי הבית יושכר לנתבעת לתקופה ראשונית של שנה, כאשר לטענת התובעת, תסכים להארכת משך תקופת השכירות לתקופה נוספת, בשל שהייתה הצפויה והממושכת בחו"ל.

22.    משכך, ביום 21.10.13 נערך ונחתם בין התובעת לנתבעת הסכם שכירות בלתי מוגנת להשכרת הבית, אשר תקופת השכירות על פיו היתה לשנה אחת בלבד מיום 24.10.13 ועד ליום 23.10.14.

צילום הסכם השכירות צורף לתצהיר עדותה הראשית של הנתבעת וסומן נספח נ' 3.

23.    דמי השכירות אשר נקבעו בהסכם עמדו על 4,500 ₪ לחודש כולל ארנונה וזאת לבקשת התובעת, אשר טענה כי היא זו שתשלם את הארנונה מתוך דמי השכירות. יאמר כבר עתה כי בשלב זה הנתבעת לא הבינה מה מסתתר מאחורי דרישתה המשונה של התובעת כי היא זו שתשלם את הארנונה עבור הבית ולא הנתבעת.

24.    ואולם, בהמשך התברר לנתבעת כי רצונה העז של התובעת להמשיך ולהיות רשומה בעירית פתח תקווה, בצורה פיקטיבית, כמחזיקה של הנכס ובמקביל לקבל את סכום הארנונה המלא מהנתבעת בתוך דמי השכירות, נבעה בשל רצונה להונות את עירית פתח תקווה בשל הנחה של כ 60% אחוז שהיא מקבלת מהעירייה, כאשר את ההפרש היא משלשלת מידי חודש בחודשו לכיסה הפרטי!

25.    על כל פנים, במעמד חתימת הסכם השכירות שילמה הנתבעת לתובעת סך של 39,000 ₪ במזומן, בנוכחות ב"כ התובעת, עורך דין ישראל ישראלי.

צילום מסמך בכתב ידו של ב"כ התובעת עורך דין ישראלי ובחתימתה של התובעת המאשר קבלת סך של 39,000 ₪ במזומן צורף לתצהיר עדותה הראשית של הנתבעת וסומן נספח נ' 4.

26.    טרם כניסתה בפועל של הנתבעת לבית, שילמה הנתבעת לתובעת סכום נוסף של 10,000 ₪ במזומן בחצר ביתה של התובעת, בנוכחות שכנה של התובעת בשם ק', כאשר קבלת כל הסכומים הנ"ל מהווים סיפוק של כ 11 חודשי שכירות וארנונה של הבית.

27.    לאור האמור לעיל, התובעת לא באה בידיים נקיות לבית משפט בתביעתה לפינוי מושכר וכן בבקשתה לצו עשה כאשר לא ציינה במפורש את העובדה הפשוטה, שהנתבעת שילמה לה דמי שכירות כולל ארנונה עבור 11 חודשי שכירות מראש בסך כולל של 49,000 ₪. עובדה זו כשלעצמה, מצדיקה את דחיית תביעתה של התובעת לפינוי מושכר ובוודאי שגם את בקשתה למתן צו עשה על הסף שכן העלמת פרטים מהותיים בבקשה לסעד זמני מצדיקה את דחייתה על הסף.

 28.    מאחר ובטרם החתימה על חוזה השכירות כבר היה ידוע לצדדים כי בבית קיימים ליקויים ופגמים גלויים, סוכם כי במעמד מסירת החזקה יערך פרוטוקול מסירה מפורט של מצב הבית. עניין זה אף מצא ביטוי במסגרת סעיף 6 א להסכם השכירות.

29.    כמו כן, רק  לאחר החתימה על ההסכם נודע לנתבעת, לתדהמתה הרבה, מפי התובעת כי על הבית רובצים חובות עבר בהיקף ניכר, לרבות חוב של כ 10,000 ₪ לחברת חשמל וחוב בסך 6,140 ₪ לחברת המים, אותם התחייבה התובעת לשלם.

 צילום מכתב התראה מחברת המים "מיתב" בגין אי תשלום חשבון מים על סך של 6,140 ₪ המתייחס לבית נשוא כתב התביעה ברחוב פלוני 7 פתח תקווה צורף לתצהיר עדותה הראשית של הנתבעת וסומן נ' 5 שם.

30.    בנסיבות אלו, סוכם בין הנתבעת לתובעת כי את יתרת דמי השכירות בסך של 5,000 ₪ תשלם הנתבעת לתובעת באמצעות המחאה, אשר תופקד על ידה ותשולם לה רק לאחר הסדרת חובות העבר הרובצים על הבית וכן לאחר עריכת דו"ח פרוטוקול מסירה.

31.    בפועל, התובעת מעלה באמונה של הנתבעת בכך, שביום 30.10.13 הציגה את השיק לפירעון, וזאת לפני שקיימה את התחייבותה לתשלום חובות העבר הרובצים על הבית וטרם עריכת פרוטוקול מסירה של הבית, אשר היה אמור לפרט את הליקויים הרבים הקיימים.

צילום התמונות המעידות על הליקויים הרבים הקיימים בנכס צורף לתצהיר עדותה הראשית של הנתבעת וסומן נ' 6 שם.

32.    הנתבעת גילתה את דבר הפקדת ההמחאה ביום 31.10.13 עת יצרה התובעת מיוזמתה קשר טלפוני עם הנתבעת וסיפרה לה בהתרגשות כי השיק על סך 5,000 ₪ הופקד בטעות על ידי כלתה (אשתו של בנה א') בבנק !.

33.    הנתבעת בתגובה השיבה לה כי הדבר אינו מקובל עליה ובנסיבות אלו ניתנה הוראה לביטול השיק, שהיווה הלכה למעשה תשלום דמי שכירות עבור חודש אוקטובר 2014 והצגתו היתה מותנת בתנאים, בהם אין חולק שלא עמדה התובעת!

34.    בשל הפגיעה הקשה במרקם יחסי האמון שהיו קיימים בין הצדדים, בשל המעשה שנקטה התובעת בעצם הפקדת השיק על סך 5,000 ₪ טרם התקיימות התנאים להצגתו, העכירו למרבה הצער היחסים בין הצדדים, כמפורט להלן.

        אירוע הפריצה והסגת הגבול הראשון של התובעת

35.    ביום 06.11.13 עם הגעתה של הנתבעת לבית בשעות הערב, התברר לה לתדהמתה כי התובעת נכנסה באותו היום, ללא כל תאום, לחצר ביתה והחלה לגדף גם את בנה של הנתבעת, אשר הינו קטין כבן 15 ודרשה ממנו שהנתבעת תפנה מיידית את הבית!

        אירוע הפריצה והסגת הגבול השני של התובעת

36.    ביום 10.11.13 בשעות הבוקר המוקדמות הגדילה התובעת לעשות, כאשר נכנסה ללא רשות לחצר ביתה של הנתבעת, החלה לצלם תמונות תוך פגיעה חסרת תקדים בכבודה ובפרטיותה של הנתבעת ואף שוב הגדילה לעשות כאשר נכנסה לבית דרך החלון של המטבח אך נסוגה לאחור, כאשר הופתעה לגלות שבנה של הנתבעת נמצא באותה שעה בבית ומתבונן במעשיה בעיניו המשתאות וחסרות האונים!

        אירוע הפריצה והסגת הגבול השלישי של התובעת

37.    באותו היום בשעות הערב, הגיחה התובעת שוב ללא תאום מראש לבית, החלה לגדף ולהשתולל ודרשה להיכנס לבית. הנתבעת סירבה לכך ואמרה לה, בצדק רב, שביקור בבית מצריך תאום מראש. בעל נכס סביר אינו אמור לנהוג כפי שנהגה התובעת.

38.    במענה לכך הגישה התובעת כנגד הנתבעת תלונת סרק למשטרה.

39.    בשל התנהגותה חסרת התקדים של התובעת, כמפורט על קצה המזלג לעיל, ולאור הקללות, הגידופים וניסיון הפריצה לבית מחלון המטבח, נאלצה הנתבעת לבקש מהתובעת שתפנה אליה באמצעות עורך דינה, ונאלצה אף לנעול את שער הכניסה לחצר הבית.

        אירוע הפריצה והסגת הגבול הרביעי של התובעת

40.    אף על פי כן, ביום 11.11.13 בשעות אחה"צ הגיע בנה של התובעת והתובעת בעצמה בלוויית בריונים ועבריינים מטעמה, שברו את המנעול של שער הכניסה, התייצבו מול דלת הכניסה ודרשו מהנתבעת לצאת מהבית.

41.    הנתבעת אשר חששה לחיה ופגיעה מוחשית בה ובילדיה, הזמינה משטרה למקום, אשר הגיעה למקום והורתה לתובעת ולעבריינים שהגיעו מטעמה לעזוב מייד את הבית.

42.    ביום 11.11.13 ומשלא צלחו דרכיה הבריוניות של התובעת להיכנס לביתה של הנתבעת ללא תאום מראש, באמצעות כניסה מהחלון ופריצה של מנעול הכניסה, שלחה לנתבעת באמצעות ב"כ מכתב קנטרני וטורדני, במסגרתו הודיעה לה על ביטול חוזה השכירות, כאשר במכתבה זה נטען כי העילה לביטול החוזה נובעת כביכול מאחזקת כלבים בחצר הבית ואי מתן אפשרות לתובעת לבקר בו!

צילום מכתבה של התובעת לנתבעת מיום 11.11.13 צורף לתצהיר עדותה הראשית של הנתבעת וסומן נ' 7.

 43.    לתשומת לב בית משפט כי מכתבה הנ"ל של התובעת לנתבעת מיום 11.11.13 נשלח 11 ימים לאחר שההמחאה על סך 5,000 ₪ בוטלה על ידי הנתבעת, ולמרות זאת התובעת לא טענה במכתבה כי אי כיבודו של השיק מקנה לה עילה לביטול החוזה!

44.    עובדה זו כשלעצמה מאיינת בעליל את עילת הפינוי המדומה של התובעת כנגד הנתבעת בגין אי  כיבוד השיק, ומחזקת את טענות הנתבעת כלפי התובעת בקשר לכך, שהתובעת היא זו שלא עמדה בתנאים המתלים להצגת ההמחאה לפירעון בבנק.

45.    על כל פנים, הנתבעת באמצעות מי שהיה ב"כ, עורך דין יניב יניבי, השיבה למכתבה של התובעת במכתב מטעמה מיום 14.11.13 בו הדגישה כי טרם ההתקשרות החוזית, התובעת ידעה ואישרה לנתבעת לגדל את כלביה וכי אין כל מניעה לביקור בבית במידה והדבר יעשה איתה בתאום מראש.

צילום מכתבה של הנתבעת לתובעת מיום 14.11.13 צורף לתצהירה של הנתבעת וסומן נ' 8.

46.    עוד הדגישה הנתבעת במסגרת סעיף 9 למכתבה כי במעמד החתימה על ההסכם הוסכם בין עורך דינה לבין ב"כ התובעת כי יערך פרוטוקול ליקויים, בעטיים לא יחייבו את הנתבעת בתיקונם ועד ליום זה טרם הועלו על כתב רשימת הליקויים.

47.    כאן המקום להדגיש כי, טענת התובעת במסגרת כתב תביעתה כי הנתבעת מונעת ממנה לבקר בנכס אינה נכונה בעליל שכן, הנתבעת תמיד היתה נכונה לאפשר ביקור שכזה בנכס ובלבד שהדבר יעשה איתה בתאום מראש, כפי שנקבע בחוזה השכירות, אלא שהתובעת מתעקשת להגיע לנכס ללא כל תאום ומתי שרק תחפוץ בכך.

48.    לגחמת משכיר לבקר בנכס בפתאומיות, ללא תאום מראש, אף שוכר סביר במדינת ישראל לא יסכים!

49.    לעניין זה אף לא נותר לנתבעת, אלא להפנות את בית משפט לסעיף 8 למכתב תשובתה מיום 14.11.13 בו הציעה לתובעת מועדים אלטרנטיביים לכניסת התובעת לנכס, וזאת בימים א' ב' ו- ג '  בין השעות 16:00 – 20:00 וזאת  הן לצורך ביקור בבית והן לצורך נטילת חפציה והגעת בעלי מקצוע מטעמה, ובלבד שהדבר יעשה בתאום מראש.

50.    אלא שהתובעת בחרה ממניעים זרים לחלוטין להגיש את תביעתה הקנטרנית ואת בקשתה למתן צו עשה במקום לנסות ולתאם ביקור מסודר בבית בימים ובשעות הגמישות שהוצעו לה על ידי הנתבעת כמפורט במכתבו של ב"כ מיום 14.11.13.

        מעשה ניתוק אספקת המים לבית

51.    התובעת אף הגדילה לעשות, כאשר במטרה לאמלל את הנתבעת ולהפוך את חיה לגהנום של ממש ניתקה ביום 17.11.13 את אספקת המים לבית.

52.    באותו היום הגיעה הנתבעת לתומה לבית בשעות הערב וגילתה, להפתעתה הרבה, כי אין אספקת מים לבית. הנתבעת, אשר באותה העת לא הבינה שמקור התקלה אינו קשור לחברת המים מיתב אלא בתובעת בעצמה, הזמינה טכנאי של חברת המים מיתב.

53.    עם הגעתו של טכנאי המים של מיתב, יצר הוא קשר טלפוני עם התובעת על מנת לברר מפיה, היכן נמצא ברז המים הראשי. ואולם, התובעת סירבה למסור לטכנאי המים של חברת מיתב פרטים אודות מיקום הברז הראשי ובנסיבות אלו, נאלץ הטכנאי לעזוב את ביתה של הנתבעת, ללא חידוש אספקת המים לבית.

54.    בצר לה, נאלצה הנתבעת לערוך בירור עם השכנים אודות מקום ברז המים הראשי. בשיחה עם שכן בשם ר' נודע לנתבעת כי יום לפני ניתוק אספקת המים, התובעת ביקשה ממנו להראות לה היכן ממוקם הברז הראשי של אספקת המים לבית.

55.    בעקבות כך, נפתרה תעלומת אי אספקת המים לבית, לאחר ששכנה נוספת, בשם ל', אשר בתחום חצרה נמצא הברז הראשי, פתחה את הברז אשר נסגר על ידי התובעת ואפשרה את חידוש אספקת המים לבית.

        מעשי הבריונות של התובעת לאחר הגשת התביעה

56.    מעשי הבריונות המאפיינים את התובעת מראשית יחסי השכירות לא חדלו לצערה של הנתבעת גם לאחר הגשת התביעה שכן, גם לאחריה ותוך המשך התעלמותה של התובעת מהצעת הנתבעת לבקר בנכס בימים ובשעות שהוצעו לה במכתבו של ב"כ מיום 14.11.13 שצורף לתצהיר עדותה הראשית כנ' 8, שלחה אל הנתבעת ביום 19.12.13 מכתב מאיים ומתלהם מטעמה.

57.    במסגרת מכתבה זה הודיע התובעת לנתבעת חד צדדית שבכוונתה להגיע עם פורץ לבית ביום ראשון בשעה 10:30 בבוקר ואם הנתבעת לא תאפשר את כניסתה לבית תפרוץ את הדלת ולאחר מעשה הוונדליזם והפריצה תשמור בידיה את מפתחות הבית, ובלשון ב"כ התובעת, עורך דין ישראל ישראלי:

        "דעי לך כי ביום ראשון בשעה 10:30 בכוונת מרשתי להגיע לבקר בנכס בהתאם לסעיף 9 לחוזה השכירות, ככל שלא תאפשרי כניסה למרשתי, בכוונת מרשתי להגיע עם פורץ מנעולים על מנת שזה יפתח את הדלת. לאחר פריצת הדלת תשמור מרשתי את המפתחות לדירה אצלה עד למסירתם אליך"

צילום מכתבו של ב"כ התובעת מיום 19.12.13 המעיד על מעשה הבריונות והכוחניות המאפיין את דרכיה של התובעת אשר בחרה שוב להתעלם ממכתבו של ב"כ הנתבעת אליה מיום 14.11.13 צורף לתצהיר עדותה הראשית של הנתבעת וסומן נ' 9.

58.    בהקשר זה ראוי לציין שסעיף 24 לכללי לשכת עורכי הדין ( אתיקה מקצועית ) התשמ"ו 1986 אוסר על עורך דין לפנות באיומים, בקובעו כי: עורך דין לא ינקוט באיומים בפנותו לצד שכנגד, אך רשאי הוא – לפרט אמצעים אשר מרשו ינקוט למימוש זכויותיו ולהפנות את תשומת לבו של הצד שכנגד להוראות כל דין.

59.    למרות הנוסח הבוטה של המכתב של התובעת, אשר ספק רב אם הוא עונה מבחינה אתית על התנסחות ראויה של עורכי דין, שכן הוא כולל בתוכו איומים למעשה בריונות של פריצה והסגת גבול פלילית, יצרה הנתבעת בעצמה קשר טלפוני עם ב"כ התובעת עורך דין ישראל ישראלי והסבירה לו כי היא נכונה לאפשר לתובעת לבקר בבית ובלבד שהדבר יעשה מולה בתאום מראש.

60.    לעניין זה, שבה הנתבעת והפנתה את ב"כ התובעת שוב להוראות סעיף 9 להסכם השכירות אשר קובע כי ביקור התובעת בנכס יעשה לאחר תאום מראש ולא יקבע בצורה חד צדדית והציעה לו שהביקור יערך ביום ג' 24.12.13 בין השעות 16:00 ל 20:00 כפי שאף ציינה בסעיף 8 למכתבה אל התובעת מיום 14.11.13.

61.    במענה לכך, הודיע ב"כ התובעת לנתבעת כי על אפה וחמתה הם יפעלו בהתאם לאמור במכתבו אליה מיום 19.12.13 ( נ' 4) ויפרצו לדירה גם אם היא לא תמצא שם. בשל כך נאלצה הנתבעת להתלונן במשטרה.

 צילום אישור הגשת תלונתה של הנתבעת נגד התובעת מיום 22.12.13 צורף לתצהיר עדותה הראשית של הנתבעת וסומן נ' 10 שם. 

התובעת  לא באה  בידיים נקיות לבית משפט שעה  שהחסירה בבקשתה  פרטים מהותיים

62.    הלכה פסוקה, כי בית המשפט לא ייתן סעד זמני למי שבא לבית המשפט שלא בניקיון כפיים ומסתיר מבית המשפט עובדות חשובות. ראה: ע"א 121/65 נחמד נ' ביג'יו, פ"ד יט (2) 578; ע"א 341/63 חברת מחצבי ישראל ואח' נ' מרעי, פ"ד יז (4) 2880; רע"א 9204/01 טשופ ארמין נ' בנק לאומי למשכנתאות בע"מ, תקדין עליון כרך 2002(1) 665; רע"א 2269/02 עו"ד דורון רז נ' פקיד שומה – חיפה, דינים עליון כרך סא 456; רע"א 5072/00 איזי יוגב בע"מ נ' מסגריית האחים אבו בע"מ, פ"ד נה (2) 307; רע"א 8113/00 דפנה שפר נ' תרבות לעם (1995) בע"מ, דינים עליון כרך נט 390; ע"א 4196/93 שפע בר ניהול ושירותים (1991) בע"מ נ' שפע מסעדות ייצור ושיווק ארוחות, פ"ד מז (5) 165.

63.    בענייננו החסירה התובעת מבקשתה באופן שיטתי, כל פרט וכל עובדה שאינם נוחים לה. כך, למשל, החסירה התובעת את העובדה שטרם הגשת בקשתה כבר הסיגה גבול ופרצה ארבע פעמים לבית ששכרה הנתבעת והושכר לה כדין בהסכם שכירות. התובעת הסתירה מבקשתה ומכתב תביעתה את העובדה שקיבלה דמי שכירות מראש עבור 11 חודשים וחמור מכך, התובעת אף הסתירה בבקשתה את העובדה שהנתבעת כבר הציעה לה ימים ושעות אלטרנטיביים לביקור בנכס.

64.    הנתבעת סבורה שהתעלמות זו של התובעת מעובדות רלבנטיות אלו מחייבת את דחיית בקשתה.

        התייחסות הנתבעת לטענת התובעת בקשר לכספת המוצבת בבית

65.    התובעת מנסה לייצר דרמטיזציה מדומה שאינה במקומה כלל סביב הכספת. בהקשר זה יצוין כי התובעת גם הפעם הסתירה מעיני בית משפט את העובדה הפשוטה שהנתבעת אפשרה לה כבר בעבר לפתוח את הכספת ולהוציא ממנה את כל תכולתה.

66.    מדובר בכספת אשר ממוקמת ברצפה של הבית שהושכר לנתבעת אך כאשר התובעת הגיע לפתוח את הכספת, התברר כי היא איננה ניתנת לפתיחה. גם עובדה זו שהוסתרה מבית משפט בבקשת התובעת למתן צו עשה מצדיקה את דחיית הבקשה!

67.    על כל פנים, במכתבה של הנתבעת אל התובעת מיום 14.11.13 (נ' 8) התייחסה היא באופן מפורט לסוגיה זו ולאפשרות התובעת להגיע ולרוקן את תכולת הכספת, ובלשון ב"כ הנתבעת:

 " הנני מציע כי מרשתך ובעל מקצוע אשר מתמחה בפירוק או פתיחת כספות מטעמה, ובתאום מראש, להגיע ולפרק את הכספת אשר אינה ניתנת לפתיחה, ולהשיב את הריצפה למצבה הנוכחי וזאת כדי להימנע מהפיכת המושכר לתל חרבות כפי שנעשה לאחר כריתת העץ"

68.    לפיכך, הנתבעת נכונה עקרונית לאפשר לתובעת לרוקן את תכולת הכספת בכפוף לביקור שיתואם מראש וברוח דבריו של ב"כ במכתבו אל הנתבעת הנ"ל שכן הנתבעת אינה מוכנה שהתובעת תעקור את הכספת ותותיר אחריה בור ברצפה של הבית.

        לתובעת לא עומדת כל  עילה לביטול הסכם השכירות

69.    לתובעת אין כל עילת תביעה המקנה לה את הזכות לבטל את הסכם השכירות אשר נחתם עימה כדין . במה דברים אמורים?

70.    בסעיף 7 לכתב תביעתה טוענת התובעת לעילת פינוי מחמת כך שבמקום להשתמש בבית למגורים בלבד הנתבעת מפעילה בבית עסק לגידול כלבים. מאחר ואין חולק שהנתבעת גרה בבית עם שני ילדיה כאשר את שלושת כלביה היא מגדלת כחיות מחמד להנאתה בלבד אין בסיס לעילת תביעה זו.

71.    בהקשר זה ראוי להדגיש כי בחוזה השכירות לא קיימת כל הוראה האוסרת על השוכר לגדל חיות מחמד בבית. מאחר וחוזה השכירות הוכן על ידי ב"כ התובעת ומדובר בחוזה שכירות מקיף יש לפרש על פי דיני החוזים את החוזה לרעת מנסחו ובענייננו לרעת התובעת. לפיכך, אין למצוא בהסכם את שאין בו ויש לדחות את עילת תביעתה של התובעת כנגד הנתבעת בגין כך, מה גם שהתובעת לא צירפה כל ראיה לכך שהנתבעת מפעילה עסק לגידול וזיווג כלבים במקום!

72.    באשר לתמונות שצורפו על ידי התובעת לכתב התביעה טוענת הנתבעת כי מדובר בתמונות אשר הושגו תוך פגיעה בפרטיות לאחר שהתובעת פרצה שלא כדין לחצרה. לפיכך, התמונות פסולות מלשמש כראיה וזאת מעבר לעובדה שהתמונות אינן מלמדות על כלום פרט לכך שלנתבעת יש כלבים!

73.    עיון בכתב תביעתה של התובעת מגלה כי קיימת בו שתי עילות פינוי נוספות אשר עניינם בטענת התובעת לאי פירעון המחאה על סך של 5,000 ₪ ואי מתן אפשרות לביקור בנכס. באשר לכך, כבר התייחסה הנתבעת בהרחבה יתרה במסגרת כתב הגנתה זה.

74.    בהקשר לטענת התובעת לעילת פינוי מכח סעיף 9 להסכם השכירות תשיב הנתבעת כי עיון בחוזה השכירות מעלה כי סעיף 9 אינו מופיע כסעיף עיקרי ויסודי אשר הפרתו מקנה לשוכרת עילת פינוי מושכר ולכן בנסיבות העניין לאור הסכמתה לאפשר לתובעת לבקר בבית בתאום מראש אין לראות בכך משום הפרה שמזכה את התובעת בעילת פינוי.

75.    יתרה מכך, חוק החוזים קובע כי ביטול חוזה מותנה בהשבה. אין חולק שהתובעת קיבלה מהנתבעת דמי שכירות מראש בסכום לא מבוטל של 49,000 ₪. התובעת אינה יכולה לאחוז במקל בשני קצותיו בכך, שמחד גיסא היא  מודיעה לנתבעת על ביטול חוזה ומאידך גיסא לא משיבה לנתבעת את דמי השכירות בגין התקופה אשר נותרה עד לסיום יחסי השכירות. גם מטעם זה בו התובעת לא פעלה לביטול החוזה כדין יש לדחות מניה וביה את תביעת הפינוי אשר מלכתחילה לא היה בסיס להגשתה.

76.    לאור כל האמור במצטבר לעיל, מתבקש בית המשפט הנכבד לדחות את בקשת התובעת למתן צו עשה וכן את כתב התביעה.להלן התייחסות תמציתית של הנתבעת לסעיפי כתב התביעה.

77.    מוכחש האמור בסעיף 4 לכתב התביעה. הנתבעת תטען כי התובעת אינה מחזיקה בבית אלא הנתבעת וזאת מכח הסכם שכירות מיום 21.10.13. כמו כן, לעניין טענת התובעת כי היא בעלת הזכויות בנכס מביעה הנתבעת פליאה רבה מדוע התובעת לא צירפה לכתב תביעתה נסח טאבו המעיד על בעלותה במקרקעין?. בהקשר זה יצוין כי מעיון בנסח טאבו עדכני המצ"ב לתצהיר עדותה הראשית של הנתבעת כנ' 11 עולה כי התובעת אינה רשומה כבעלת זכויות במקרקעין ואם כך הדבר הרי שאין לה עילת תביעה.

78.    מוכחש האמור בסעיף 5 לכתב התביעה. הנתבעת תטען כי לא הפרה את הסכם השכירות וכי מטרת השכירות נותרה כפי שהיתה למגורים שלה ושל בני משפחתה וכי התובעת מפרה את ההסכם בעצם התנהגותה הבריונית כלפיה.

79.    מוכחש האמור בסעיף 6 לכתב התביעה במובן זה שתקופת השכירות הראשונה היא ל 12 חודשים ולא ל 13 חודשים.

80.    מוכחש האמור בסעיפים 7-9 לכתב התביעה. הנתבעת לא מפעילה במקום עסק לגידול כלבים וכי הכלבים הנם חיות מחמד שלה וטרם החתימה על החוזה התובעת ידעה גם ידעה על כך ונתנה את הסכמתה המפורשת לכך מראש.לעניין זה מפנה הנתבעת גם לאמור בסעיפים 17 ו 18 לכתב ההגנה.  יצוין כי טרם כניסתה של הנתבעת לבית עקרה התובעת עץ גדול בחצר ואגב כך הותירה אחריה פרצה בגדר דבר אשר אילץ את הנתבעת לשמור את כלביה קשורים וסגורים בכלובים במקום שיסתובבו חופשי בחצר.

81.    מוכחש האמור בסעיפים 10-12 לכתב התביעה. הנתבעת תטען כי שילמה לתובעת 11 חודשים מראש עבור דמי השכירות במזומן כאשר את ההמחאה על סך 5,000 ₪ לא היתה אמורה התובעת להפקיד כלל עד להסדרת התשלום שלה בגין חובות עבר שוטפים על הבית ועריכת פרוטוקול ליקויים. לעניין זה תפנה הנתבעת לאמור בסעיפים 22-33 לכתב ההגנה.

82.    מוכחש האמור בסעיפים 13-16 לכתב התביעה. הנתבעת תטען כי לא הפרה את הסכם השכירות בקשר לכך שכן הוראות סעיף 9 להסכם השכירות קובעות שזכות התובעת לביקור בנכס כפופה לתאום מראש וכי התובעת מנסה לריק לנהל "דו שיח של חרשים" עם הנתבעת סביב סוגיה זו. בהקשר זה לא נותר לנתבעת, אלא להפנות את בית משפט לאמור בסעיפים 33-58 לכתב ההגנה בהם התייחסה הנתבעת בפרוט רב להתנהגות התובעת בקשר לכך. על פני הדברים ברור שהתובעת אינה מעוניינת באמת לבקר בבית אלא רק למרר את חייה של הנתבעת, להשפילה ובאמצעות כך לגרום לה לפנות את הבית מבלי שעומדת לתובעת עילת תביעה אמיתית בקשר לכך.

83.    מוכחש האמור בסעיפים 17-18 לכתב התביעה. הנתבעת תטען כי לא הפרה את הסכם השכירות בשום הפרה יסודית שמקנה לתובעת זכות לבטל את החוזה ומכל מקום התובעת אינה יכולה לבטל חוזה מבלי לקיים אחר חובת ההשבה ובענייננו להשיב לנתבעת את כל הכספים שקיבלה עבור חודשי השכירות.

84.    מוכחש האמור בסעיפים 19 ו 20 לכתב התביעה. הנתבעת תטען כי התיקון לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: תקנות סד"א), בדבר ההליך המיוחד לפינוי מושכר (פרק ט"ז 4), נועד לאפשר למשכיר לפנות שוכר ש"התנחל" בנכס שלו ומסרב לפנותו גם לאחר שתמה תקופת השכירות; או שבמהלך תקופת השכירות חדל לשלם את תשלומי שכר הדירה או תשלומים אחרים שהוא חייב בהם לפי החוזה (כגון ארנונה, מים, חשמל וכיוצ"ב). ההליך המיוחד של פינוי המושכר נועד לאפשר למשכיר לפנות שוכר כזה מהנכס, בהליך קצר ומהיר, ולהשיב את הנכס לחזקתו, וזאת ללא צורך לבקש פיצול סעדים וללא צורך לדון, במסגרת הליך זה, בטענות כספיות או אחרות שיש לצדדים זה כנגד זה.

85.    ואולם, כשמוגשת תביעה לפינוי מושכר לפני תום תקופת השכירות, כמו במקרה דנן, אזי נקודת המוצא היא, שהשוכר זכאי, מכוח חוזה השכירות, להחזיק במושכר עד תום תקופת השכירות. דבריה של כב' השופטת יעל קלוגמן במסגרת תא"ח 15765-03-12 יהודית רז נגד מרגריטה אביטל ואח' מיום 19.07.12.

86.    כל סעיפי כתב התביעה מוכחשות אלא אם כן הודתה בהן הנתבעת במפורש בכתב הגנה זה.

87.    אשר על כן, מתבקש בית המשפט הנכבד, לדחות את התביעה ולחייב את התובעת לשלם לנתבעת הוצאות משפט לרבות שכ"ט עו"ד ומע"מ.   

                                                                                                                                                                                                                                                                                                                  _______________
ניר טולדנו, עו"ד
ב"כ הנתבעת