גילוי מסמכים ספציפיים- מתי יעתר בית משפט לבקשה , ומה מידת התערבות ערכאת הערעור בהחלטה שדוחה בקשה זו

גילוי מסמכים ספציפיים


תקנה 113 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, קובעת כי

" בית  משפט או הרשם רשאי בכל עת, בין שניתן צו גילוי מסמכים או הוגש תצהיר על מסמכים ובין אם לאו, ליתן, לפי בקשת בעל דין, צו לפי טופס 12, המורה לבעל דין אחר לגלות בתצהיר אם מסמך פלוני המפורש באותה בקשה מצוי, או היה  מצוי, ברשותו או בשליטתו, ואם אינו מצוי בה – מתי יצא ממנה ומה היה עליו".


האם קיימת חובה לתמוך בקשה לגילוי מסמכים ספציפים בתצהיר?


כב' השופט אורי גורן בספרו: " בקשה למתן צו לגילויו של מסמך פלוני אינה צריכה להיתמך עוד בתצהיר על פי תקנה 113 לתקנות" (אורי גורן, סדרי הדין האזרחי (מהדורה שמינית, תשס"ה-2005), עמ' 187) קובע כי  אומנם, בתקנה 124 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשכ"ג-1963, אשר קדמו לתקנות סדר הדין האזרחי הנוכחיות, אכן נכללה דרישה לצירוף תצהיר לבקשה לגילוי מסמך ספציפי, אולם בתקנה 113 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 אשר החליפה את תקנה 124 הנ"ל, לא נכללת יותר הדרישה לצרף תצהיר שכזה.

מכאן שלא קיימת חובה לצירוף תצהיר בתמיכה לבקשה לגילוי מסמכים ספציפיים.


מהם תנאי הסף להעתרות בית משפט לבקשה לגילוי מסמכים ספציפיים? 


תנאי הסף לגילויו של מסמך הוא הרלבנטיות או אי הרלוונטיות שלו להליך המשפטי בתיק. יחד עם זאת, ההלכה פסוקה היא כי  תנאי סף זה יפורש באופן ליברלי, מתוך הכרה בכך שנקודת המוצא היא גילוי מרבי, הנובעת מתפיסה של הגינות דיונית וחתירה לחקר האמת (יצחק עמית "קבילות, סודיות, חיסיון ואינטרסים מוגנים בהליכי גילוי במשפט האזרחי – ניסיון להשלטת סדר" ספר אורי קיטאי 247, 249-251 (התשס"ח) ; רע"א 7586/15 בן צבי נ' אלשיך, פסקה 12 (24.1.2016) רע"א 6553/14 פלדמן נ' ‏Deutsche Apotheker und Arztebank Eg, פסקה 14 וההפניות שם (16.3.2015)).

משכך, די בכך שמבקש הגילוי יצביע על כך שלמסמך עשויה להיות רלבנטיות להליך, על מנת לצלוח תנאי סף זה. הדבר נובע, בין היתר, מכך שגילוי המסמכים מתבצע בשלבים המקדמיים של המשפט, כאשר שאלות מרכזיות שבעובדה עדיין מצויות במחלוקת או נתונות באי-בהירות. בהקשר דומה הוטעמה נקודה זו כך:
 
"ויודגש: לא נדרש כי בשלב גילוי המסמכים תהא הרלוונטיות של המסמך ודאית. די כי מבקש הגילוי יצביע על כך שלמסמך עשויהלהיות רלוונטיות […] בהקשר זה יש לזכור כי שלב גילוי המסמכים ממוקם בתחילתו של ההליך המשפטי, בטרם נפרסה במלואה מסכת טיעוני הצדדים. על כן ברי כי אין לצפות שניתן יהיה להוכיח בוודאות את רלוונטיות המסמכים שגילוים מבוקש. די כי יש יסוד סביר להניח שלמסמכים עשויה להיות רלוונטיות בהמשך ההליך. אין להפוך את שלב גילוי המסמכים לתחליף לשלב ההוכחות" (רע"א 9322/07 Gerber Products Company‏ נ' חברת רנדי בע"מ, פסקה 7 (15.10.2008) כן ראו רע"א 8181/15 אריה את עופר עבודות בניה בע"מ ואח' נגד בנק מזרחי טפחות ואח'

" גילוי   מסמכים משתרע על כל "המסמכים הנוגעים לענין הנדון" (תקנה 112 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984), על צד לגלות כל אותם מסמכים, אשר סביר להניח כי הם כוללים מידע אשר יאפשר לצד, במישרין או בעקיפין, לקדם את העניין נושא התובענה. … הרלוואנטיות לצורכי גילוי היא במידת האור שהמסמך עשוי לשפוך על המחלוקת שבין הצדדים. מסמך שיש בו כדי לסייע לקו חקירה הוא רלוואנטי. לעומת זאת מסמך שאין בו כדי לחזק טענה או להחלישה, וכל כולו לא בא אלא "לדוג" בענייניו של בעל דין, אין לגלותו. … ודוק: לעתים אין בעל דין יודע מהם המסמכים שבידי הצד שכנגד, דרישה לגילוים של אלה אינה מהווה "דיג" אסור: " 'הדיג' אינו מעשה פסול, אלא אם כן כוונת המבקש היא למצוא חומר שלא לצורך המשפט התלוי ועומד כי אם לאסוף ראיות להכנת משפט אחר, או למטרה אחרת. ואילו מסמכים מזיקים או מועילים, לצורך המשפט התלוי ועומד, שייכים לענין, והחיפוש אחריהם אינו 'דיג'"

על יסוד הלכה זו נקבע כי כאשר הטענה אותה מבקש בעל הדין להוכיח באמצעות גילוי המסמכים אינה "חסרת שחר" אין לומר שמדובר במסמך בלתי רלוונטי (רע"א 6649/07 המועצה המקומית שלומי נ' שכטמן ושות' חברה לבנין ופיתוח בע"מ (פורסם במאגרים המשפטיים, ניתן ביום 25.12.07), פיסקה 3).


מה מידת היקף התערבות ערכאת הערעור בהחלטת בית משפט הדוחה גילוי מסמכים ספציפיים?

ככלל אין זה מדרכה של ערכאת הערעור להתערב בשאלות של גילוי מסמכים ספציפיים, והיא תעשה כן רק במקרים חריגים, שבהם נראה כי מדובר בהחלטה שמגלה טעות בולטת על פניה, או שתביא לפגיעה ברורה בבעל דין (רע"א 6033/13 GLAXO SMITHKLINE P.L.C נ' אוניפארם בע"מ, פסקה 6 (27.11.2014) (להלן: עניין גלקסו); רע"א 6753/14 סופר נ' פרל, פסקה 9 (20.1.2015))