בקשת הרשות לערער שלפניי כוונה מלכתחילה – כל כולה – לטעות סופר בזהות הצדדים לפסק הדין של בית המשפט המחוזי מיום 8.1.2014, בכך שנכתב כי המשיב בערעור הוא ""לשכת עורכי הדין – הוועד המרכזי" בשעה שאין מחלוקת כי היה צריך להיכתב שהמשיבה היא "ועדת האתיקה המחוזית של לשכת עורכי הדין בישראל – מחוז תל אביב והמרכז". בהחלטתי מיום 20.2.2014 נתבקשה עמדת המשיבה בשאלה אם היא מסכימה שתוגש בקשה מוסכמת לבית המשפט קמא לתיקון טעות הסופר האמורה לפי סעיף 81(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984. משהסכימה המשיבה למבוקש, הוריתי ביום 10.3.2014 על מחיקת הבקשה לרשות ערעור מהטעם שהצורך להכריע בה התייתר. בהמשך לכך העבירה המשיבה למבקש טיוטה של בקשה מוסכמת לתיקון טעות סופר כאמור וביקשה את הסכמתו הפורמאלית להגישה לבית המשפט קמא. המבקש, מצידו, הציב תנאים שונים שאינם ממין העניין למתן הסכמתו, וכפועל יוצא הבקשה שהוגשה לבית המשפט קמא לא הייתה מוסכמת. על כן דחה בית המשפט את הבקשה שהוגשה לו, וקבע כי על המשיבה לפנות בשנית לבית משפט זה לקבלת הנחיות. מכאן הבקשה שלפניי.
 
           כאמור, הבקשה לרשות ערעור דנן נסבה מלכתחילה אך ורק על טעות הסופר האמורה. הא ותו לאו. הואיל והמשיבה הסכימה לתיקון הטעות, המבקש מנוע כעת מלהציב תנאים חדשים כתנאי לתיקון הטעות היחידה שעליה הצביע בבקשה לרשות ערעור. אשר על כן, יש להתייחס לבקשה לתיקון טעות סופר שהגישה המשיבה לבית המשפט קמא כאל בקשה מוסכמת. המשיבה תגיש אפוא בקשה זו שוב לבית המשפט קמא והוא ייעתר לה. בזאת תם הטיפול, כך יש לקוות, בפרשה זו.
 
          ניתנה היום, ‏י"א בסיון התשע"ד (‏9.6.2014).