"ניתנה החלטה על פי צד אחד או שניתנה באין כתבי טענות מצד שני, והגיש בעל הדין שנגדו ניתנה ההחלטה בקשת ביטול תוך שלושים ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה, רשאי בית המשפט או הרשם שנתן את ההחלטה – לבטלה, בתנאים שייראו לו בדבר הוצאות או בענינים אחרים, ורשאי הוא, לפי הצורך, לעכב את ההוצאה לפועל או לבטלה; החלטה שמטבעה אינה יכולה להיות מבוטלת לגבי אותו בעל דין בלבד, מותר לבטלה גם לגבי שאר בעלי הדין, כולם או מקצתם".

לעניין זה יש להבחין בין פסק דין שניתן במעמד צד אחד כאשר נפל פגם בהליך המשפטי שהביא לפסק הדין כגון שנפל פגם בהמצאת כתב התביעה לידי הנתבע או שהנתבע לא קיבל הזמנה לדיון לבין מצב שלא נפל פגם בהליך המשפטי שהוביל לפסק דין . האבחנה בין שני המקרים קריטית וחשובה  שכן במקרה הראשון חייב בית משפט לבטל את פסק הדין מחובת הצדק בעוד שהמקרה השני בו לא נפל פגם בהליך מסור לשיקול דעתו.

לקבלת הצעת מחיר לטיפול משרדנו בבקשה לביטול פסק דין  ניתן במעמד צד אחד חייגו 03-9309677        

ביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד – מחובת הצדק

הלכה היא כי כאשר פסק דין שניתן במעמד צד אחד פגום, והפגם נובע מהיעדר המצאה כדין לנתבע, יבוטל פסק הדין בלי להתייחס כלל למשקל הטענות ולסיכויי ההצלחה.

הלכה זו נסמכת על ההשקפה, שלפיה כל בעל דין זכאי לקיום הליך משפטי תקין. ביטול שכזה נעשה "מתוך חובת הצדק" .

"פסק דין אשר ניתן שלא כהלכה…רשאי הנתבע לדרוש את ביטולו מתוך חובת הצדק ex debito justitiae. פסק דין כזה פגום הנהו, ומשום כך אין לקיימו, תהא אשר תהא הגנת הנתבע לגופו של עניין, שכן בידי כל אדם קנויה הזכות שלא יינתן נגדו פסק דין, אפילו פסק דין נכון וצודק, אלא בדרך משפטית תקינה".
( אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה שביעית, בעמ' 282 )

ויפים לעניין זה גם דבריו של כב' הש' מצא בע"א 5000/92 – יהושע בן-ציון נ' אוריאל גורני ואח', פ"ד מח(1), בעמ' 835-836 אשר קבע שם לאמור:

"שתיים הן, כידוע, העילות האפשריות לביטול החלטה שניתנה במעמד צד אחד: ביטול מתוך חובת הצדק וביטול מכוח שיקול-דעתו של בית המשפט. מקום בו החליט בית המשפט בהיעדרו של מבקש הביטול אף שלא היה רשאי להחליט בהיעדרו, כגון שהמבקש לא הוזמן, קמה למבקש עילת ביטול מתוך חובת הצדק. הפגם שנפל בהליך, בשל מתן ההחלטה במעמד צד אחד, מהווה עילה מספקת לביטול ההחלטה; ובכגון דא אין בית המשפט רשאי לשקול אם ההחלטה שניתנה הינה נכונה, לגופו של עניין, אם לאו….

מכאן שכאשר נפל פגם בהליך המשפטי שהוביל לפסק הדין יבוטל פסק הדין מחובת הצדק ללא כל קשר לשאלת הגנת הנתבע. גם נתבע שאין הגנה בפיו רשאי לבקש לבטל פסק דין שניתן נגדו במעמד צד אחד במקרה שכזה.

לקבלת הצעת מחיר לטיפול משרדנו בבקשה לביטול פסק דין ניתן במעמד צד אחד חייגו 03-9309677       

ביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד מתוקף שיקול דעת בית משפט

שונים הם פני הדברים מקום שבית המשפט מתבקש לבטל החלטה או פסק דין שניתן במעמד צד אחד , כאשר לא נפל פגם בהליך. מקרים אלו יכולים לקרות למשל שהנתבע או ב"כ לא התייצבו לדיון למרות שזומנו כדין מחמת רשלנות או במידה והנתבע לא הגיש כתב הגנה במועד למרות שקיבל את כתב התביעה.

במקרים אלו, נתונה שאלת הביטול של פסק הדין שניתן במעמד צד אחד, לשיקול-דעתו של בית המשפט.

מה השיקולים שבימ"ש ישקול בבואו לדון בבקשת צד שניתן נגדו פסק דין במעמד צד אחד?

בהלכה נקבע כי כאשר בית משפט יבוא להפעיל את שיקול-דעתו, אם להיענות לבקשת הביטול אם לאו, יבדוק בית המשפט וישקול, לא רק אם יש בפי המבקש טעם להצדקת היעדרותו מן הדיון שהתקיים, אלא – ובעיקר – אם, לגופו של עניין, עשוי הביטול להצמיח לו תועלת; לאמור, אם שמיעת עמדתו בנושא המחלוקת אכן עשויה להוביל את בית המשפט למתן החלטה שונה מזו שניתנה…".

הלכה פסוקה היא, כי בבקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד, ו יבחן בית המשפט שני עניינים: האחד, סיבת מחדלו של המבקש והשני, סיכויי הצלחת המבקש אם יבוטל פסק הדין. (ע"א 5000/92 יהושע בן ציון נ' אוריאל גורני, פ"ד מח(1) 830, עמודים 835-836 ).

מבין שני אלה השאלה הראשונהן ( הסיבה למחדל באי התיצבות או אי הגשת כתב הגנה במועד) חשיבות משנית, ואילו השאלה השניה ( סיכוי ההגנה אם יבוטל פסק הדין היא העיקר  והיא חשובה לעין ערוך מהשאלה הראשונה.
יחד עם זאת, אין להתעלם גם מהשאלה הראשונה.

באשר לשאלה הראשונה, היינו בדיקת סיבת המחדל, כאשר המבקש מצביע על סיכוי הצלחה, הרי שבגין המחדל יסתפק בית המשפט, בדרך כלל, בהטלת הוצאות על המבקש (ואפילו יזכה בבקשה) אלא אם הוכחה התנהגות רשלנית העולה לכדי התעלמות מדעת מההליך המשפטי וגילוי יחס של זלזול כלפי חובתו כבעל דין. 

"הלכה פסוקה היא, כי פסק די כזה, שניתן כהלכה, לא יבוטל על פי בקשת הנתבע, אלא אם כן יש בידו להראות, שתצמח לו תועלת מהביטול, היינו, שיש לו סיכוי לזכות במשפט, אם יבוטל פסק הדין והוא יורשה להתגונן. אך אין דורשים, כמובן, מהנתבע יותר מאשר ראיה לכאורה לכך". (זוסמן, סדרי הדין האזרחי, בעמ' 738).

מכאן שראוי שצד שמבקש לבטל החלטה או פסק דין שניתן במעמד צד אחד יתייחס בבקשתו בפרוט רב לשאלת סיכוי הגנתו אם יבוטל פסק הדין שכן בית משפט אינו מעוניין לבצע מלאכת סרק ואין טעם לבטל פסק דין שלא נפל כל פגם בהליך אם לאחר מכן יתקיים דיון וינתן אותו פסק דין מחדש.

זאת ועוד, על היחס שבין שני מבחנים אלה,( סיבת המחדל לבין סיכוי ההגנה אם יבוטל פסק הדין )  עמד כב' השופט (בדימוס) א' גורן, בספרו, סוגיות בסדר דין אזרחי מהדורה עשירית בעמ' 371 ואילך:

"ככל שהתשובה לאחת מן השאלות משכנעת יותר ובעלת משקל, קטן המשקל שיש לייחס לתשובה האחרת, אלא שכך או כך יש לתת את הדעת על שתי השאלות ולבחון את התשובות לגופן".

ובהמשך, בעמ' 373:

"כאשר התנהגות המבקש אינה רשלנית בלבד, אלא עולה היא כדי התעלמות מדעת מההליך המשפטי ומגלה יחס של זלזול כפלי חובתו כבעל דין, לא תמיד יוכל הוא לכפר על מחדליו בתשלום הוצאות (אפילו הראה סיכויי הצלחה).
מבקש שלא טרח להמציא מסמך או אישור מטעם גורם מוסמך, המעידים שיש ממש בטענה שהוא אושפז ביום הדיון בבית חולים ואם התעורר ספק לגבי נכונות הטענה – אין לומר עליו שהוא עמד בתנאי הראשון".

כן ראה לעניין זה פסק דין שניתן לאחרונה בבית משפט שלום בפתח תקווה ( כב' הרשמת הבכירה אייזדורפר עדי) מיום 10.12.12 במסגרת ת"א 39951-05-11 דליה בוחבט נגד ניר טולדנו, עו"ד בו דחה בית משפט את הבקשה לביטול פסק הדין גם מאחר ולא השתכנע שהמבקשת נתנה הסבר סביר לסיבת המחדל הנובע מאי ההתייצבות.

לקבלת הצעת מחיר לטיפול משרדנו בבקשה לביטול פסק דין ניתן במעמד צד אחד חייגו 03-9309677       

בחינת הבקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד תבחן  גם לאור המעמד החוקתי של זכות הגישה לערכאות

אחד השיקולים שעל בית משפט לשקול בבואו לדון בבקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד הינה גם המעמד החוקתי שהוקנה בשנים האחרונות לזכות הגישה לערכאות.

 הפרוצדורה אינה "מיטת סדום"  ואין לשכוח שסדר הדין אינו אלא אמצעי להשגת המטרה הנעלה של עשיית משפט צדק ואין להפוך את האמצעי למטרה בפני עצמה.

בגד כך יש ליתן משקל גם לזכות הגישה לערכאות, שהינה זכות יסוד במשפט הישראלי, ויש אף שרואים בה זכות חוקתית של ממש .

לפיכך, מחויב ביהמ"ש לשקול את סיכויי ההגנה של הנתבע/המבקש ואת עיוות הדין שייגרם לו אם לא יבוטל פסק דין שניתן בהעדר הגנה [ראו, למשל, רע"א 2694/92 אינג' אליהו פבר חברה לבניין והנדסה אזרחית נ' הסוכנות היהודית לארץ ישראל (5.8.1992)].

מנגד ברע"א 3454/04 ורקר נ' הראל ואח' (5/6/05) בעמ' 3005, ביטאה כב' השופטת פרוקצ'יה את העמדה העקרונית לעניין השיקולים החולשים על שיקול-דעתו של בית המשפט המתבקש להכריע בבקשה לביטול פסק דין: 

 "זכות הגישה של האזרח לערכאות הינה זכות חוקתית מוכרת; היא משקפת הכרה חוקתית בזכות הפרט לדיון אמיתי, מלא והוגן בבית המשפט. זכות זו מקרינה על דרך הפעלת סדרי הדין, ובתוך כך על ההתייחסות המתבקשת להליך ביטול פסק דין שניתן בהעדרו של בעל דין. יחד עם זאת, בצד זכות חוקתית זו השמורה לבעל דין, חלות עליו חובות כלפי בית המשפט וכלפי בעלי הדין האחרים שנועדו להבטיח הליך תקין לפרט ולציבור. זכות הגישה לערכאות מותנית איפוא, בקיום חובות בסיסיות של בעל הדין לקיים הליך שיפוטי תקין. בעל דין אינו רשאי, בשם זכות הגישה לערכאות, לנצל את ההליך השיפוטי לרעה, ולצפות כי תישמר זכותו לפנות לערכאות וינתן לו יומו בבית המשפט חרף זאת. בתוך כך, על מבקש ביטול פסק להצביע על קיום אינטרס לגיטימי בביטולו. עליו להראות לא רק סיכוי טוב לזכות בתביעה אלא גם כי לא השתמש לרעה בהליך השיפוטי ולא נהג בדרך העלולה לסכלו. כנגד הזכות החוקתית לפנות לערכאות, עומדת חובתו של בעל דין לקבל על עצמו את עולם של סדרי הדין ושל צווי בית המשפט כדי להבטיח את זכויותיהם הדיוניות של בעל הדין, וכדי לאפשר את מהלכם התקין של הליכי בית המשפט להגנה על אינטרס הציבור כולו."

בקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד – סיכום ומסקנות

 בית-המשפט מתייחס באופן כללי ברוחב לב לבקשות לביטול פסק-דין, אך מנגד הוא לא ייעתר להן כדבר שבשיגרה כמו למשל במקרה בו יוכח שהיה זלזול והתעלמות מדעת מההליך המשפטי.

קיים "שיווי משקל" מסויים בין שתי השאלות, במובן זה, ש"ככל שהתשובה לאחת השאלות משכנעת יותר ובעלת משקל, קטן המשקל שיש לייחס לתשובה האחרת.

בקשה לביטול פסק דין שניתן  במעמד צד אחד- שרותי המשרד

אם ניתן נגדכם פסק דין במעמד צד אחד והינכם סבורים שיש מקום לבטלו, או שהינכם מעונינים לקבל הצעת מחיר לטיפול בבקשה לביטול פסק דין, צרו קשר עם משרדנו .

כתובתנו: רחוב דרך יצחק רבין 4 פתח תקווה בסר סיטי בניין T קומה 18 (ליד יכין סנטר).