בין עדשת המצלמה לחוות דעת השמאי: גלגולי תיק ה"פרסה" של ליברה

בעולם המשפט האזרחי, לעיתים תאונה "קלה" אחת בכביש דו-סטרי יכולה להפוך למסע משפטי מרתק בשלוש ערכאות, המעלה שאלות עקרוניות על כוחו של סרטון וידאו מול יתרונה של הערכאה הדיונית, ועל המשמעות של שיהוי בהגשת חוות דעת מומחה. פסק הדין של בית המשפט העליון בתיק רע"א 64177-11-25 מספק הצצה נדירה לאופן שבו ראיות חפציות משנות את כללי המשחק בערעור.

תחילת הדרך: המאבק בבית משפט השלום

הכל החל בתאונה שגרתית ב-22.8.2023. נהג המבוטח על ידי ליברה חברה לביטוח בע"מ ביקש לבצע פניית פרסה. לצורך כך, הוא "גלש" לימין כדי ליצור קשת רחבה, ובזמן השלמת הפנייה התנגש בו רכבו של מרדכי דמרי.

בבית משפט השלום ברמלה (תאד"מ 69743-05-24), השופט ט' ענר נדרש להכריע בין גרסאות.הראיות המרכזיות היו עדות נהג ליברה וסרטון ממצלמת דרך שתיעד את האירוע. השופט קבע חלוקת אחריות: 60% על דמרי (שנסע במהירות גבוהה יחסית) ו-40% על נהג ליברה. עם זאת, תביעתו הנגדית של דמרי נדחתה. הסיבה? חוות דעת השמאי מטעמו נערכה רק כשנה לאחר התאונה, ללא תמונות נזק מצורפות, מה שהוביל למסקנה כי הקשר הסיבתי נותק.

דמרי לא ויתר וערער לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד (ע"א 38051-07-25). כאן חלה תפנית דרמטית. השופט ע' עאסי קבע כי מכיוון שההכרעה מתבססת על סרטון, אין לערכאה הדיונית (השלום) יתרון על פני ערכאת הערעור. לאחר צפייה בסרטון, המחוזי הפך את הקערה:

• האחריות: נקבע כי נהג ליברה הוא האשם העיקרי שחסם את הנתיב, ועל דמרי הוטל אשם תורם של 30% בלב

  הנזק: המחוזי קיבל את הסברו של דמרי כי השיהוי בתיקון הרכב נבע משירות מילואים ממושך, וקבע כי ליברה שגתה כשלא זימנה את השמאי לחקירה.

התחנה האחרונה: בית המשפט העליון

ליברה הגישה בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון, בטענה כי מדובר בשאלות עקרוניות המצדיקות "גלגול שלישי". היא תהתה האם באמת אין לערכאה דיונית יתרון כשיש סרטון, והאם חובה על נתבע לחקור שמאי גם כשהוא חולק רק על הקשר הסיבתי ולא על גובה הנזק.

1. היעדר חובה לחקור מומחה: אין חובה סטטוטורית לחקור מומחה, אך לוויתור על חקירה יש מחיר ראייתי שעלול להיחשב כהסכמה עם גרסת העד, בהתאם לנסיבות.

2. סרטון כ"שובר שוויון": השופט כשר אישר את ההלכה: כשבית משפט מבסס ממצאים על ראיה חפצית כמו סרטון, ערכאת הערעור רשאית להתערב בנקל ולהסיק מסקנות שונות, שכן "עיניה" טובות בדיוק כעיני הערכאה הראשונה.

3. מילואים ושיהוי: נקבע כי השאלה האם שיהוי בחוות דעת פוגם בערכה היא תלוית נסיבות, ובמקרה זה ההסבר של שירות המילואים הניח את דעת בית המשפט.

   סיכום

פסק הדין בתיק ליברה נגד דמרי מזכיר לכל נהג ומבטח כי בעידן הדיגיטלי, סרטון אחד שווה יותר מאלף עדויות. הוא גם מדגיש כי המציאות הישראלית – ובפרט שירות מילואים ממושך – עשויה להוות הצדקה לגיטימית לשיהוי בפעולות שבשגרה, כמו תיקון רכב או עריכת שמאות, וכי בתי המשפט יגלו הבנה לנסיבות אלו. המשפט הסתיים בדחיית הבקשה, תוך הותרת קביעות המחוזי על כנן: דמרי זכה בפיצוי, וליברה נאלצה לשאת בהוצאות