פרטי ההליך והערכאות:
בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (ערכאה דיונית): ת"פ 43911-11-21, בפני סגן הנשיא השופט בני שגיא ז"ל.
בית המשפט העליון (ערעור): ע"פ 4971/24 לפני השופטים ע' גרוסקופף, ג' כנפי-שטייניץ ו-ר' רונן
תאריך מתן פסק הדין: 19 במרץ 2026.
מבוא: הדרמה המשפטית שמאחורי הטרגדיה
פסק הדין שניתן באביב 2026 בבית המשפט העליון אינו רק הכרעה בתיק פלילי חמור, אלא מסמך משפטי מכונן המשרטט את גבולות הגזרה של זכויות ההורים אל מול האוטונומיה של הקטין בתוך ההליך הפלילי. הפרשה החלה באירוע אלימות קשה של בני נוער כלפי דר-רחוב חסר ישע, אך התפתחה למאבק משפטי חסר תקדים בין אביו של הנאשם (עורך דין במקצועו) לבין המערכת המשפטית והסנגוריה הציבורית. השאלה שעמדה במוקד: האם להורה קיימת "זכות וטו" על החלטות גורליות של ילדו הקטין בעת ניהול הגנתו?
1. הרקע העובדתי: לילה גורלי בחולון
השתלשלות האירועים החלה ב-19 במרץ 2021. המערער, נער כבן 12.5 באותה עת, הגיע יחד עם שני חבריו למתחם קולנוע נטוש בחולון שבו התגורר המנוח, דר-רחוב כבן 60. על פי כתב האישום המתוקן שבו הודה המערער, החבורה נהגה להטריד את המנוח באופן קבוע
באותו לילה, תכננו הנערים "מעשה קונדס" אכזרי: המערער יבהיל את המנוח, אחד מחבריו יבעט בו, והחבר השלישי יתעד את הכל במצלמה. כאשר המנוח הרים את ראשו במפתיע, המערער – שנטל בקבוק וודקה זכוכית ריק – הטיח אותו בחוזקה בראשו. המנוח החל לדמם, והחבורה נמלטה מהמקום. המערער לא הסתפק בכך: הוא איים על חבריו לבל ידווחו למשטרה, דרש למחוק את התיעוד ואף שרף את נעליו כדי להעלים ראיות. למחרת בבוקר נמצא המנוח ללא רוח חיים.
2. גלגולי הייצוג: כשהאב הופך למכשול משפטי
עם מעצרו של הקטין, הוא יוצג על ידי אביו, עורך דין במקצועו. כבר בשלבים המוקדמים, בית המשפט המחוזי הביע דאגה עמוקה מהייצוג ההורי. הנימוקים להחלפת
לאחר מאבק ממושך, מונו למערער סנגורים מהסנגוריה הציבורית. האב, שחש כי השליטה בתיק נשמטת מידיו, החל בסדרת פעולות שכללו בקשות לביטול כתב האישום, החלפת הייצוג ואף עזיבת אולם הדיונים בהפגנתיות. המתח הגיע לשיאו כאשר הסנגורים הציבוריים גיבשו הסדר טיעון הממיר את עבירת ההמתה בקלות דעת לעבירה של גרימת חבלה חמורה – הישג משפטי ניכר בנסיבות המקרה.
3. הטענה המשפטית: חוק הכשרות המשפטית מול חוק הנוער
האב ביסס את ערעורו לעליון על שני אדנים מרכזיים:
הליך חלופי: הטענה כי העברת הקטין למעון נעול טרם הגשת כתב האישום היוותה "הליך חלופי" לפי סעיף 12א לחוק הנוער, ולכן המדינה לא הייתה מוסמכת להמשיך בהליך פלילי רגיל ולהגיש כתב אישום
העדר הסכמה הורית: הטענה כי לפי סעיף 4 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, כל פעולה משפטית של קטין (כולל חתימה על הסדר טיעון) בטלה ללא הסכמת נציגו. האב טען כי הסדר הטיעון נחתם "מעל ראשו" ובניגוד לדעתו המקצועית והורית.
4. הכרעת השופט גרוסקופף: ביצור האוטונומיה של הקטין
בית המשפט העליון, בפסק דין מפורט ומנומק, דחה את כל טענות האב.
בסוגיית ההליך החלופי: השופט גרוסקופף הבהיר כי סעיף 12א נועד למקרים קלים יותר ודורש פרוצדורות מסודרות, כולל הסכמת נפגע העבירה (דבר בלתי אפשרי במקרה של מוות). שהייתו של הקטין במעון נעול הוגדרה כחלופת מעצר לגיטימית ולא כהליך שיקומי חלופי המונע העמדה לדין.
בסוגיית ההסכמה ההורית: כאן קבע בית המשפט הלכה עקרונית. נקבע כי חוק הנוער הוא דין ספציפי הגובר על חוק הכשרות המשפטית. בעוד שחוק הכשרות עוסק בחוזים ורכוש, חוק הנוער עוסק בחירותו ובשיקומו של הקטין בהליך הפלילי.
זכות ההשתתפות: לקטין מעל גיל 12 (גיל האחריות הפלילית) יש זכות להביע עמדה עצמאית ולקבל החלטות על גורלו, בכפוף לכך שבית המשפט מוודא כי הסכמתו היא "אמיתית וכנה".
מעמד ההורה: להורה יש זכות לקבל מידע, לנכוח בדיונים ולהשמיע את דעתו (זכות שניתנה לאב במלואה במקרה זה), אך אין לו "זכות וטו" על הסדר טיעון שטובת הקטין מחייבת את קבלתו.
5. חשיבות הייצוג המקצועי והתוצאה השיקומית
בית המשפט שיבח את עבודת הסנגוריה הציבורית. למרות המחאות של האב, הסנגורים הצליחו לחסוך מהקטין את התיוג הקשה של "המתה" והשיגו עבורו עונש מקל במיוחד: צו מבחן וביצוע 100 שעות לתועלת הציבור (של"צ) בתוך המעון.
השופט גרוסקופף ציין כי הבקשה לחזרה מההודאה הוגשה בשיהוי ניכר (חצי שנה לאחר המעשה) ועלתה ממנה תחושה של "תכסיס דיוני" של האב, בעוד הקטין עצמו סירב לתמוך בבקשה של אביו כשנשאל על כך ישירות בבית המשפט.
סיכום: "כל החיים לפניו"
פסק הדין מסתיים בנימה אנושית וטיפולית. בית המשפט בחר לראות מעבר למחלוקת המשפטית הסוערת, והתמקד בנער עצמו, שכיום, לאחר מספר שנים במעון, מראה סימני בגרות ומוטיבציה גבוהה להתגייס לצה"ל.
"הבחור הבוגר העומד לפנינו היום אינו אותו ילד פוחז שהיה בשעתו", כתב השופט גרוסקופף. פסק הדין מהווה תזכורת לכך שמטרת העל של חוק הנוער היא שיקום, וכי לעיתים, כדי להשיג מטרה זו, על המערכת המשפטית להגן על הקטין אפילו מפני המעורבות היתרה של הוריו שלו. זוהי הכרעה המקדשת את זכותו של הקטין להיות סובייקט עצמאי בהליך המשפטי, תוך הבטחה שהחלטותיו יתקבלו מתוך הבנה ובליווי מקצועי אובייקטיבי.