בימ"ש השלום גזר על מתווך ‏‎‎‏300 שעות עבודות שרות לתועלת הציבור

 
בתפ 3459-09 ( שלום תל אביב) משרד התמ"ת נגד יעקב עובדיה אלעד נדון כתב אישום שהגיש משרד התעשייה והמסחר  נגד מתווך דירות  בשל כך שנטל חלק אקטיבי בעריכת זכרון דברים. חשוב להדגיש כי מאז חקיקתו של חוק המתווכים אשר אסר במפורש על מתווכים ליטול חלק בפעולות משפטיות ואף קבע כי זאת עבירה פלילית,  הוגשו בעשור האחרון רק שתי כתבי אישום נגד מתווכים על ידי המדינה.

כתב האישום יחס למתווך  עשיית פעולה משפטית על ידי מתווך במקרקעין, עבירה לפי סעיפים 12 יחד עם סעיף 15 לחוק המתווכים במקרקעין, תשנ"ו – 1996 (להלן: "חוק המתווכים") וסעיף 17 לחוק המתווכים יחד עם סעיף 23 לחוק הגנת הצרכן, תשמ"א-1981 (להלן: "חוק הגנת הצרכן").

התביעה טענה , שבתאריך 15.05.06, סייע הנאשם לערוך וערך שלא כדין, זיכרון דברים למכירת דירת מגורים בין לקוחות משרדו .

 הנאשם תחילה  כפר בעובדות כתב האישום אך  בפתח ישיבת ההוכחות חזרבו  מכפירתו, והודה בעובדות כתב האישום.

בפסק הדין שניתן על ידי כב' השופטת דורית רייך שפירא עמד בית משפט על חובת רשויות האכיפה לעשות לשירוש התופעה שבהחתמת צדדים לעסקת נדל"ן על זיכרון דברים ללא בדיקה משפטית מקצועית ובאופן שעלול להסב לצדדים המתקשרים בו נזקים כלכליים כבדים.

מן המפורסמות הוא, שבעבור רוב תושבי ישראל עסקת מקרקעין היא פעולה משפטית שהם עושים, אם בכלל, פעמים בודדות בלבד בחייהם והיקפה הכספי גדול מאוד. במידה ובעסקה יקרה כזו נופל פגם, המשמעויות עלולות להיות הרסניות למי מהצדדים ולעיתים לשניהם, כפי שפסק בית המשפט המחוזי ב- 26.05.05 בת"א (מחוזי תל אביב) 2070/00 אבידן אברהם נ' אבידן אלי, מפי כב' השופטת ד. פלפל.

 לנוכח האינטרס הציבורי שבבסיס החוק, הביע בית משפט פליאתו הרבה על  מיעוט האכיפה שכן ברור שבהעדר אכיפה, הופך את החוק במידה רבה "לאות מתה עלי ספר".

יחד עם זאת, לאחר שבית משפט סקר את משקלן המצטבר של הנסיבות לקולה, הגיע למסקנה, שהנאשם עומד במירב, אם לא במכלול הקריטריונים שנקבעו בפסיקה, המצדיקים סיום ההליך ללא הרשעה.

בסופו של יום,בחר בית משפט  בתפ 3459-09 ( שלום תל אביב) משרד התמ"ת נגד יעקב עובדיה אלעד לסיים את ההליך ללא הרשעה תוך חיוב הנאשם בביצוע 300 שעות של"צ בהתאם לתוכנית שגיבש שירות המבחן.