ביטול הסכם מתנה להעברת זכויות במשק חקלאי מאב לבתו בשל התנהגות מחפירה של הבת

 

ביטול הסכם מתנה להעברת זכויות במשק חקלאי מאב לבתו בשל התנהגות מחפירה של הבת
 

האם ניתן לבטל הסכם מתנה להעברת משק חקלאי מאב לבתו בשל התנהגות מחפירה של הבת?
סוגיה זו נדונה בפסק דין שניתן לאחרונה בבית משפט לענייני משפחה בנצרת במסגרת תה"ס 47590-04-13 ש.נ. נגד א.ב.מ.
בפסק הדין מיום 18.5.14 קבע כב' סגן הנשיא אסף זגורי כי האב רשאי לבטל את הסכם המתנה בעקבות התנהגותה המחפירה של הבת.

הרקע העבודתי

האב ובתו ערכו הסכם מתנה לפיו האב העביר את זכויותיו במשק החקלאי לידי בתו. בהסכם נכתב כי על הבת למלא אחר הוראות צוואתו של האב אשר נערכה בנפרד. בצוואה נקבע כי בת זוגו של האב תהא רשאית להתגורר במשק ללא תשלום עד סוף ימי חייה. הסכם המתנה דווח לרשויות המס ולרשות מקרקעי ישראל אך העסקה לא הסתיימה ברישום. הבת החלה לבנות בית במשק ואף נטלה משכנתא לצורך כך. לאחר חתימת הסכם המתנה חלה הדרדרות ביחסי האב וביתו ונתגלע ביניהם סכסוך מר. האב טוען להתנהגות מחפירה מצד בתו ותובע את ביטול ההסכם וחיוב הבת בדמי שכירות ראויים.

טענות האב

האב טען כי הסכם המתנה נחתם לאחר לחצים רבים מצד בתו להעברת הזכויות במשק על שמה וכן לאחר קבלת הבטחתה לדאוג לכל צרכיו עד ליום מותו.
האב טען כי לאחר חתימת ההסכם החלה בתו להתנהג כלפיו באלימות מילולית הכוללת צעקות, גידופים והשלכת חפצים. כמו כן, הפרה את התחייבותה בהסכם המתנה שכן לא דאגה לו ולא נעתרה לבקשותיו. עוד טען האב כי היות ועסקת המתנה טרם הסתיימה ברישום אזי הוא רשאי לחזור בו מהסכם המתנה.
כמו כן טען האב כי היות ורישום הזכויות במשק על שם הבת עתיד היה להתבצע לאחר מותו הרי שמדובר בהסכם מתנה שלאחר המוות שעל פי סעיף 8 לחוק הירושה הינו בטל.

טענות הבת

הבת טענה כי האב הוא זה שיזם את הסכם המתנה וזאת מתוך חשש כי בת זוגו וילדיה ישתלטו על המשק. הבת הכחישה את ההתנהגות המחפירה וטענה כי הסכסוך החל כאשר בת זוגו של האב גילתה את קיומו של הסכם המתנה. עוד טענה הבת כי בחתימתו על הסכם המתנה ועל יפוי כח בלתי חוזר השלים בעצם האב את מתן המתנה ואין הוא רשאי לחזור בו כעת. 

הכרעת בית משפט

בית המשפט, (כב' השופט אסף זגורי), קיבל את תביעת האב וקבע כי הסכם המתנה בין האב לבתו בטל ומבוטל.
סעיף 5(ג) לחוק המתנה קובע כי נותן המתנה רשאי לחזור בו מהתחייבותו אם היתה החזרה מוצדקת בהתנהגות מחפירה של מקבל המתנה כלפי נותן המתנה או בני משפחתו. 
בית המשפט קבע כי הבת התנהגה התנהגות מחפירה כלפי אביה ועל כן רשאי האב לבטל את הסכם המתנה בין אם מדובר בהתחייבות למתנה ובין אם מדובר במתנה שהסתיימה.

בתוך כך דחה בית המשפט את טענת האב בדבר ביטול ההסכם מכוח סעיף 8 לחוק הירושה. כוונת הצדדים כי רישום הזכויות על שם הבת יתבצע רק לאחר מות האב עלתה רק מעדותו של עורך הדין אשר ערך את הסכם המתנה עבור הצדדים והדבר לא היה מצויין במפורש בהסכם. בית המשפט העדיף את לשון ההסכם על פני כוונות הצדדים הנלמדות מנסיבות חיצוניות. בנוסף סבר בית המשפט כי ניתן לראות את הסכם המתנה כחלק מהצוואה היות והצוואה מוזכרת במבוא להסכם.