| בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק |
| בג"ץ 6857/13 |
| לפני: | כבוד השופט י' דנציגר |
| כבוד השופט ע' פוגלמן | |
| כבוד השופט י' עמית |
| העותר: | עבד אלבאסט עבוד |
| נ ג ד |
| המשיבה: | מ"מ יו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת |
| עתירה למתן צו על-תנאי וצו ביניים |
| בשם העותר: בשם המשיבה: | עו"ד חנא בולוס עו"ד רן רוזנברג |
| פסק-דין |
השופט ע' פוגלמן:
העתירה שלפנינו מכוונת להחלטת ממלאת מקום יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-20 (השופטת א' חיות) (להלן: המשיבה), בגדרה נדחתה בקשתו של העותר לקביעת היעדר קלון לצורך השתתפות כמועמד בבחירות הקרובות לרשות המקומית כפר עילוט. הבקשה האמורה נדחתה על הסף בשל אי עמידה במועד הקבוע בחוק להגשתה.
- ביום 16.9.2013 הגיש העותר למנהל הבחירות במועצה המקומית עילוט (להלן: מנהל הבחירות) רשימת מועמדים לבחירות למועצה המקומית עילוט, והציג את מועמדותו לראשות הרשות. ביום 25.9.2013 אישר מנהל הבחירות את רשימת המועמדים והצעת המועמד לפי סעיף 41 לחוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ"ה-1965 (להלן: החוק). ביום 1.10.2013 נשלחה לעותר הודעה מטעם מנהל הבחירות על פסילת מועמדותו בשל קיומו של רישום פלילי לפי סעיף 42(ב) לחוק. על כך הגיש העותר ביום 6.10.2013 בקשה ליושב ראש ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-20, לפי סעיף 7א לחוק, לקביעת היעדר קלון וכן להארכת מועד להגשת הבקשה. עמדת היועץ המשפטי לממשלה, שהוגשה בהתאם להחלטת המשיבה, הייתה כי יש לדחות את הבקשה על הסף מכיוון שהוגשה בחלוף המועד הקבוע בחוק. למעלה מן הצורך צוין כי טענתו של העותר שלפיה הסתמך על דבריו של מנהל הבחירות אינה מתיישבת עם דבריו של מנהל הבחירות, שהצהיר כי העותר לא פנה אליו בנושא עברו הפלילי, וממילא לא מסר לעותר כי מועמדותו כשרה על אף עברו הפלילי. ביום 8.10.2013 דחתה המשיבה את בקשת העותר על הסף, מן הטעם שזו הוגשה 16 ימים טרם מועד הבחירות הקבועות ועל כן לא עמדה במועד האחרון להגשה כפי שנדרש על פי חוק. בהחלטת המשיבה צוין כי מסגרת הזמנים שנקבעה בחוק היא נוקשה ואינה פתוחה לשינויים שכן הגמשת המועדים עלולה להוביל לשיבוש הבחירות. עוד צוין כי ספק אם קיימת סמכות להארכת מועד להגשת הבקשה בהיעדר הסמכה מפורשת בחוק.
טענות הצדדים
- להחלטה זו מכוונת העתירה שלפנינו. העותר מבקש לקבוע כי קיימת למשיבה סמכות להאריך את המועד הקבוע בסעיף 7א לחוק, ולהורות להחזיר למשיבה את ההכרעה בבקשתו לקבוע כי לא דבק בו קלון. לחילופין, מבקש העותר מבית משפט זה להכריע בבקשתו בשל קוצר הזמן, ולקבוע כי לא דבק בו קלון לצורך התמודדות בבחירות המקומיות. בתמצית, טוען העותר כי למשיבה הייתה סמכות להאריך על פי שיקול דעתה את המועד הקבוע בסעיף 7א לחוק ממספר טעמים, ובהם פרשנות מרחיבה של הסעיף הראויה נוכח פגיעתו בזכות החוקתית להיבחר; הסמכות הטבועה הקיימת למשיבה להאריך מועד; והעובדה שסעיף 7א(2)(ב) לחוק מאפשר למשיבה לתת את החלטתה לא יאוחר מן היום ה-12 לפני הבחירות, ומכאן שיש למשיבה מרווח לגמישות מסוימת שהיה ניתן לעשות בו שימוש במקרה הנדון. עוד טוען העותר כי הוא פנה למנהל הבחירות במועד הגשת הבקשה והודיע לו על כך שהוא נשא לאחרונה בעונש של ארבעה חודשי מאסר בעבודות שירות, ולמרות זאת ניתן לו האישור להתמודד – אישור שעליו הסתמך. על כן, הוא טוען כי מן הראוי להכיר בנסיבות אלו כנסיבות חריגות המצדיקות הארכת מועד. נוסף על כך טוען העותר שהחוק נוקט בלשון של מאסר בפועל ולא עבודות שירות, וכי 84 הימים שבהם ביצע את עבודות השירות אינם עולים על שלושה חודשים שהחוק הגדירם כמקימים חזקת קלון.
- בתגובת הפרקליטות לעתירה, נטען כי דין העתירה להידחות על הסף. לטענתה, סעיף 7(ב) לחוק קובע "חזקת קלון" שאותה יכול היה העותר לסתור רק באמצעות הרמת נטל השכנוע בפני המשיבה. משלא עשה כן במסגרת המועדים הקשיחים שנקבעו בסעיף 7א(2)(א) לחוק שנועדו לשמור על תקינות הבחירות, הרי שדחיית בקשתו על הסף הייתה כדין. לגופו של העניין נטען כי מלשונו של סעיף 7(ב) לחוק ומפסיקות קודמות של בית המשפט עולה כי לא קיימת כל הבחנה באשר לאופן ביצוע העונש, ועל כן, משנידון העותר למאסר בפועל, אין נפקות לכך שהוא נשא בעונשו בדרך של עבודות שירות. עוד נטען כי העותר חתם על "כתב ההסכמה להיות מועמד" בו הצהיר מפורשות כי קרא את הוראות החוק בעניין כשרות המועמד והובהר לו ש"עונש מאסר בפועל" משמעו גם עונש מאסר לנשיאה בעבודות שירות. נוסף על כך טוען בא כוח המשיבה שהעבירות שבהן הורשע העותר הן עבירות חמורות המבטאות מסוכנות וזלזול של ממש במערכת אכיפת החוק, ולכן יש בהן קלון.
דיון והכרעה
- השאלה שהועמדה להכרעתנו בהליך זה היא אם קיימת למשיבה סמכות להאריך את המועד הקבוע בסעיף 7א' לחוק ומהו אופן הפעלתה.
סעיף 7(ב) לחוק קובע כי:
"אינו זכאי להיכלל ברשימת מועמדים ולהיבחר חבר המועצה מי שנידון בפסק דין סופי לעונש מאסר בפועל, לתקופה העולה על שלושה חודשים, וביום הגשת רשימת המועמדים טרם עברו שבע שנים מהיום שגמר לשאת את עונש המאסר בפועל, אלא אם כן קבע יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית כי אין עם העבירה שבה הורשע, בנסיבות הענין, משום קלון"
סעיף 7א(2) לחוק קובע כי:
"(א) מועמד או מי שרוצה להיות מועמד, שנידון למאסר בפסק דין סופי כאמור בסעיף 7(ב), המבקש כי יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית יחליט כי אין עם העבירה שבה הורשע משום קלון, יגיש ליושב ראש הועדה בקשה לכך, לא יאוחר מהיום ה-32 שלפני יום הבחירות; לבקשה יצורפו כתב האישום, פסק הדין וכל חומר אחר הנוגע לענין" [ההדגשה הוספה – ע' פ']
הווה אומר – הכלל הצריך לעניינו הוא כי מי שנידון בפסק דין סופי לעונש מאסר בפועל העולה על שלושה חודשים, וביום הגשת רשימת המועמדים טרם חלפו שבע שנים מהיום בו סיים לשאת בעונש, לא יהא זכאי להיות מועמד בבחירות לרשויות המקומיות. לכלל זה הציב המחוקק חריג. אם הגיש מועמד בקשה ליושב ראש ועדת הבחירות המרכזית שבה הוא ביקש לקבוע כי בעבירה בה הורשע לא דבק קלון, ובקשתו התקבלה – תוכשר המועמדות אף אם טרם חלפו שבע שנים מסיום הנשיאה בעונש (ראו בג"ץ 11243/02 פייגלין נ' יו"ר ועדת הבחירות, פ"ד נז(4) 145 (2003)). אולם, להגשת בקשה לקביעת העדר קלון על פי חריג זה נקבע מועד קשיח שלפיו יש להגיש את הבקשה עד ליום ה-32 לפני יום הבחירות. החוק איננו מתייחס במפורש לשאלת סמכותו של יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית להאריך את המועד האמור.
- כאמור, בקשתו של העותר נדחתה על ידי המשיבה מכיוון שהוגשה 16 ימים טרם מועד הבחירות – מעל לשבועיים מעבר למועד האחרון שנקבע בחוק. בהחלטתה, נמנעה המשיבה מלקבוע מסמרות בשאלה האם מוסמך יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית להאריך מועד להגשת בקשה לקביעת העדר קלון ללא הסמכה מפורשת לכך בחוק. במקרה דנן, הוחלט לדחות את הבקשה על הסף בשל החריגה מהמועד הקבוע בחוק בשים לב לחשיבות שבשמירה על סד זמנים קשיח החיוני לתקינותו של הליך הבחירות.
- לאחר שבחנו את העתירה ואת תגובת הפרקליטות לא מצאנו כי יש עילה להתערבותנו בהחלטת המשיבה. מקובלת עלינו התפיסה כי בהליכים הקבועים בחוקי הבחירות ישנה חשיבות מיוחדת להקפדה על המועדים הקבועים בדין. אכן, קיומו של סד זמנים קשיח ובלתי פתוח לשינויים פוגע במידת מה בזכות להיבחר, שהיא ללא ספק מאושיות היסוד של הדמוקרטיה (ראו ע"ב 1/65 ירדור נ' יושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית לכנסת השישית, פ"ד יט 365, 382 (1965); ע"ב 2/84 נ' יו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת האחת-עשרה, פ"ד לט (2) 225, 264 (1985)). אולם, מנגד עומד האינטרס הציבורי החשוב של הבטחת קיומן התקין של הבחירות ומניעת שיבושים שעלולים להוביל לפגיעה חמורה לא פחות בזכות להיבחר ובזכות לבחור. כדברי המשנה לנשיא ש' לוין בפרשת פייגלין:
"על חשיבות ההקפדה על המועדים שנקבעו בדין לעניין קיום בחירות עמד בית-משפט זה לא אחת. על-פי דבר המחוקק, נקבע לוח זמנים קשיח אשר המועדים המרובים הקבועים בו רודפים זה את זה ותלויים זה בזה. כורח המציאות הוא שמועדים אלה יישמרו כדי שמערכת הבחירות כולה לא תשתבש […] זהו אחד המקרים שבהם עשוי האינטרס של תקינות הבחירות וקיומן לפי לוח המועדים שנקבע בחוק לגבור גם על האינטרס של מועמד להיבחר לכנסת."
גם אם נניח לטובת העותר, לצורך הדיון, כי אכן עומדת ליושב ראש ועדת הבחירות המרכזית הסמכות להאריך מועד להגשת הבקשה לקביעת העדר קלון אף ללא הסמכה מפורשת לכך בחוק (והנחה זו אינה נעדרת קשיים נוכח הכלל האמור), הרי שבמקרה דנן לא הוצגו טעמים מיוחדים המצדיקים את מתן ההארכה כמבוקש. לפי הצהרתו של מנהל הבחירות, בעת הגשת הבקשה העותר כלל לא פנה אליו בעניין עברו הפלילי, וממילא מנהל הבחירות לא מסר לעותר במעמד זה כי מועמדותו כשרה על אף עברו הפלילי. יתרה מכך, במועד הגשת הבקשה חתם העותר על טופס "הסכמה להיות מועמד" שבו הוא הצהיר כי הוא קרא והבין את הוראות הסעיפים הרלוונטיים. בטופס זה נכללת התייחסות מפורשת לכך שסעיף 7 לחוק מתייחס גם למצב של מאסר שבוצע בעבודות שירות. כלומר, העותר ידע, או היה עליו לדעת, בטרם חלוף המועד הקבוע בחוק לפנייה ליושב ראש ועדת הבחירות המרכזית, כי פנייה זו אכן נדרשת בעניינו. עם זאת, העותר לא עשה כן, אלא כשבועיים לאחר חלוף המועד הקבוע בחוק. בנסיבות אלה, אין לעותר להלין אלא על עצמו.
אשר על כן, העתירה נדחית בהיעדר עילה להתערבותנו. בנסיבות העניין אין אנו עושים צו להוצאות.
ניתן היום, י"ב בחשון התשע"ג (16.10.2013).
| ש ו פ ט | ש ו פ ט | ש ו פ ט |