עתירה למתן צו על-תנאי
 

 

 
 

 

 
השופט י' דנציגר:
 
           לפנינו עתירה למתן צו על תנאי להורות לרשמת בית משפט השלום בתל-אביב-יפו – הרשמת קרן כ"ץ (להלן: הרשמת) – לקבוע דיון ללא כל דיחוי בבקשתו של העותר לביטול עיקולים שהוטלו על נכסיו.
 
1.        נגד העותר הוגשה לבית משפט השלום בתל-אביב-יפו תובענה ולצדה בקשה להטלת עיקול זמני במעמד צד אחד על נכסיו. ביום 21.7.2014 נעתר הרשם אביעד רט לבקשה והורה על הטלת עיקולים זמניים על חלק מנכסיו של העותר. ביום 8.9.2014, מספר ימים לאחר תום פגרת בתי המשפט, הגיש העותר בקשה לביטול העיקולים. עוד באותו יום החליטה הרשמת כי הבקשה הוגשה באיחור לכאורה, ללא בקשה מתאימה להארכת מועד. בעקבות זאת פנה העותר לרשמת בבקשת הבהרה ובהמשך בבקשה לעיון חוזר, בגדרן טען כי לא חרג ממסגרת הזמנים הקבועה בתקנות וביקש בשנית כי ייקבע דיון דחוף בבקשתו לביטול העיקולים. משלא קיבלה הרשמת את עמדתו, הגיש העותר ערעור על החלטתה. בית משפט השלום (השופט ע' מאור) קיבל את הערעור, קבע כי בקשת הביטול הוגשה במועד והורה לרשמת "לזמן את הצדדים לדיון בבקשה לביטול העיקול בהקדם וללא דיחוי". העותר טוען כי למרות הנחיה זו, עד היום וחרף פניותיו, לא קבעה הרשמת דיון בבקשת הביטול בניגוד לתקנה 367(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות) המורה כי משהוגשה בקשת ביטול של צו עיקול זמני, יקיים בה בית המשפט דיון במעמד הצדדים בהקדם האפשרי ולא יאוחר משבעה ימים ממועד הגשתה. תחת קביעת הדיון כאמור, קיבלה הרשמת ביום 2.10.2014 את בקשתם של מבקשי העיקול הזמני להאריך את המועד לתגובתם לבקשת הביטול עד ליום 19.10.2014.
 
2.        העותר קובל על כך שעד ליום זה, לא נקבע מועד לדיון בבקשת ביטול העיקולים הזמניים שהוטלו על נכסיו בניגוד לתקנה 367(ג) הנ"ל. הוא טוען כי צו העיקול הזמני מסב לו נזק רב באשר העיקול הוטל גם על בית מגוריו, הנתון למשכנתא. על-פי ההסכם עם הבנק, על העותר לסלק את המשכנתא עד לסוף חודש דצמבר 2014. לפיכך ברצונו למכור את הבית על מנת למנוע את מימושו על-ידי הבנק והעיקול הזמני שהוטל מעכב את רצונו זה.
 
3.        דין העתירה להידחות על הסף בשל היעדר עילה, הגם שרצוי היה כי הרשמת תקבע את מועד הדיון בסמוך ככל הניתן למועד הגשת בקשת ביטול צו העיקול הזמני ועד לשבעה ימים מיום הגשת הבקשה. יש להצר על כך שטרם נקבע דיון בבקשת הביטול שהוגשה לפני כחודש, שעה שעל נכסיו של העותר מוטלים עיקולים שניתנו במעמד צד אחד, לרבות על בית מגוריו שאותו מבקש הוא למכור בהקדם. ואולם, תקנה 367(ג) לתקנות מסמיכה את בית המשפט לקבוע מועד מאוחר יותר מהאמור, מטעמים מיוחדים שיירשמו. מכל מקום, בידי העותר קיימות אפשרויות שונות כדי לטפל בבעיה שאותה הוא מעלה. בצד האפשרות של פניה לערכאת הערעור, ניתן לחשוב אף על דרכים פחות פורמאליות כמו פניה לנשיאת בתי משפט השלום במחוז תל-אביב-יפו או לסגנית הנשיאה האחראית על הרשמים. ברי כי פניה לבית המשפט הגבוה לצדק איננה הדרך הראויה.
 
             על כל פנים, יש להניח כי הרשמת אכן תטפל בבקשת ביטול העיקולים בהקדם האפשרי וללא דיחוי, והכל בהתאם לתקנות.
 
             העתירה נדחית אפוא. אין צו להוצאות.
 
             ניתן היום, ‏י"ד בתשרי התשע"ה (‏8.10.2014).