השופטת ד' ברק-ארז:

1.        העתירה והבקשה למתן צו ביניים שבפנינו נסבות על החלטות שהתקבלו בהליכי הוצאה לפועל בנוגע ליכולתו של העותר לחדש את רישיון הנהיגה שלו, וזאת בתוקף הסמכות הנתונה לרשם הוצאה לפועל לעשות כן לפי סעיף 66א(6) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 (להלן: חוק ההוצאה לפועל). בעיקרו של דבר, העותר טוען כי ההחלטות שהתקבלו פוגעות במקור פרנסתו היחיד כמי שעובד כנהג הסעות, ואין להן במקום בשים לב לנסיבותיו האישיות כפי שפורטו בעתירה.

2.        דין העתירה להידחות על הסף. טענות העותר כנגד החלטות רשם ההוצאה לפועל נוגעות לכאורה לשיקולים הנזכרים בסעיף 66א(6) לחוק ההוצאה לפועל, כדוגמת השלכת ההחלטה על יכולתו לעסוק במשלח ידו הנטען כנהג. אולם, לפי סעיף 80(ב) לחוק ההוצאה לפועל החלטות שהתקבלו על-ידי רשם הוצאה לפועל ניתנות לערעור ברשות או בזכות, לפי העניין, בפני בית משפט השלום. בענייננו, העתירה מכוונת כנגד החלטות שניתנות לערעור בפני בית משפט השלום אם ניתנה הרשות לכך. העותר לא עשה אפוא שימוש בסעד החלופי המוקנה לו בדין, ודי בכך בלבד כדי לדחות את עתירתו. למעלה מן הצורך, ניתן להוסיף, כי מן הנספחים שצורפו לעתירה עולה כי ההחלטות שעליהן נסבה העתירה התקבלו לפני חודשים רבים, ואף היו בידיעתו של העותר זה מכבר (כאמור במכתבה של מנהלת מחלקת פניות הציבור של רשות האכיפה והגבייה). דומה, אפוא, שהעותר אף משתהה זמן רב בטיפול בעניין. יובהר, כי אין בדחיית העתירה כדי לחוות דעה באשר לגוף טענותיו של העותר, ככל שינקוט בהליך משפטי מתאים, ולמותר לציין שאין בה כדי למנוע ממנו לעשות כן.

3.        העתירה נדחית. ממילא, נדחית גם הבקשה למתן צו ביניים. משלא התבקשה תגובת המשיבים ובשים לב למכלול נסיבות העניין אין צו להוצאות.

           ניתן היום, ‏כ' באלול התשע"ג (‏26.8.2013).