בג"ץ 5609/13 עו"ד עמית סער נגד שר האוצר יאיר לפיד ואח'

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
 
 
                                                                                                                                               בג"ץ  5609/13
 
 
לפני:  כבוד השופטת א' חיות
 כבוד השופט ע' פוגלמן
 כבוד השופט צ' זילברטל
 
 
העותרים:1. עו"ד עמית סער
 2. "חיים בכבוד לאזרחי ישראל"
 
                                          
 נ  ג  ד
 
                                                                                                    
המשיב:שר  האוצר יאיר לפיד ואח'
 
                                          
עתירה למתן צו על תנאי ולצו ביניים
 
                                          
בשם העותרים:עו"ד עמית סער
 
 
                                                                                                            פסק-דין
 

השופט צ' זילברטל:

בעתירה זו מבקשים העותרים כי נורה על מתן הסעדים הבאים: (1) להורות לחברי הכנסת מטעם מפלגת "יש עתיד" להתפטר לאלתר מהכנסת ומהממשלה וזאת מאחר שהם נבחרו "על יסוד מצגי שווא והבטחות סרק שהציגו לפני הבחירות לבוחריהם"; ובהתאם להורות לראש הממשלה להכריז על קיומן של בחירות כלליות חדשות. (2) לחלופין מבקשים העותרים כי נורה לראש הממשלה למנות שר אוצר תחת שר האוצר המכהן, אשר לטענת העותרים, אינו כשיר לכהן בתפקיד זה. (3) "לחילופי חילופין" מבקשים העותרים כי נאסור על שר האוצר להמשיך לקדם את המדיניות הכלכלית המגולמת בתקציב המדינה ולקבוע כי החקיקה שקידם עד כה פוגעת בעקרונות יסוד כגון שוויון, אופייה הדמוקרטי של מדינת ישראל וכדומה. כן נתבקשו בעתירה סעדים זמניים.

 בבסיסה של העתירה הטענה, כי המדיניות המקודמת על-ידי שרי וחברי הכנסת מטעם מפלגת "יש עתיד" אינה עולה בקנה אחד עם המדיניות שהוצגה במצעה בזמן התמודדותה לבחירות לכנסת ומכאן שיש להורות על הסעדים שפורטו לעיל. בבג"ץ 1661/05 המועצה האזורית חוף עזה נ' ראש הממשלה, פ"ד נט(2), 481 (2005) (להלן: עניין חוף עזה) נדונה, אך לא הוכרעה, השאלה עד כמה כבולים נבחרי הציבור למצע שהוצג על-ידי מפלגתם בהתמודדות לבחירות הכלליות לכנסת, וכך נאמר שם מפי דעת הרוב:

"אכן, שאלה היא עד כמה כבול חבר הכנסת, לרבות ראש הממשלה, להבטחות שנתן לבוחריו במצע המפלגה, ולעמדותיה של המפלגה מכוחה נבחר הוא, עמדות שיכולות אולי למצוא ביטוי בנסיבות מסוימות במשאל פנימי בין חברי המפלגה (ראו למשל בג"ץ 5364/94 ולנר נ' יושב-ראש מפלגת העבודה, פ"ד מט(1) 758, 797, 805-804, 822-821; בג"ץ 4031/94 ארגון "בצדק" נ' ראש ממשלת ישראל, פ"ד מח(5) 1, 55; פרשת פוקס; כן ראו י' מרזל, המעמד החוקתי של מפלגות פוליטיות 144-136, 335-332 (2004)). שאלה זו על מורכבותה אינה דורשת הכרעה בנסיבות המקרה שבפנינו וניתן להשאירה בצריך עיון" (שם, עמ' 566).

          כפי שיפורט להלן סבורני, כי שאלה זו אינה דורשת הכרעה אף בענייננו וכי יש לדחות את העתירה על הסף מאחר שהיא אינה מגלה עילה להתערבותו של בית משפט זה. בעבר נאמר על-ידי בית משפט זה בעניינה של עתירה שעסקה, בין היתר, באי-קיום הבטחות שניתנו עובר לבחירות לכנסת ובבקשה כי גם מטעם זה יתקיימו בחירות כלליות חדשות, כי "העתירה נראית על פניה כנאום מדיני ולא כעתירה משפטית, ואולי כפמפלט פוליטי המופנה אל הציבור הרחב, ומכל מקום לא כטיעון המופנה אל בית המשפט" (דברי השופט י' זמיר בבג"ץ 2608/94 ילין נ' ראש הממשלה (10.5.1994)). סבורני כי הדברים יפים גם לענייננו. העותר 1 (להלן: העותר), המציג עצמו, בין היתר, כמי ש"התמודד בבחירות האחרונות לכנסת ה-19 במסגרת מפלגה שייסד" (היא העותרת 2), מפנה טענותיו בעתירה כלפי מדיניות הממשלה, הצעות חקיקה וחקיקה שהושלמה, אשר לדידו אינן תואמות באופן הולם את התבטאויותיהם של חברי מפלגת "יש עתיד" עובר לבחירות ואת מצע המפלגה. אף אם נקבל את האפשרות, המעוררת קשיים ניכרים, שבית משפט זה ידון בעתירות שזו עילתן, העתירה דנא נעדרת תשתית עובדתית המלמדת על סטייה משמעותית מהבטחות אלה וכל שעולה מן העתירה הוא כי האופן בו הממשלה, שעליה נמנית מפלגת "יש עתיד", יישמה עד כה חלק מההבטחות שקדמו לבחירות (ויוזכר שממשלת ישראל ה-33 מכהנת מזה כ-5 חודשים בלבד) אינה לרוחו של העותר, וברי כי בכך אין די.

           הנה כי כן, לאחר העיון העתירה אינה מגלה עילה להתערבותו של בית משפט, והיא נדחית על הסף.

           ניתנה היום, ‏כ"ג באלול התשע"ג (‏29.8.2013).

ש ו פ ט תש ו פ טש ו פ ט