בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק |
לפני: | כבוד המשנה לנשיאה א' רובינשטיין |
| כבוד השופט ס' ג'ובראן |
| כבוד השופט י' דנציגר |
המשיבים: | 1. פלונית |
| 2. היועץ המשפטי לממשלה |
| 3. פלונית |
| 4. פלונית |
בשם העותר: | עו"ד דוד רוזן; עו"ד טלי טרונישוילי |
השופט ס' ג'ובראן:
1. לפנינו עתירה המבקשת להורות על ביטול פסקי דין של בית המשפט לענייני משפחה ושל בית המשפט המחוזי, וכן החלטה בבקשת רשות ערעור בבית משפט זה, וזאת בשל טענה לפגיעה בולטת בעקרונות הצדק הטבעי. העותר מבקש כי נחייב את הצדדים – המשיבה (אשתו) והקטינות – לבצע באופן דחוף ולאלתר בדיקת אבהות. כן מבקש העותר להחזיר את התיק לבית המשפט לענייני משפחה עם הוראה שיינתן צו לביצוע הבדיקה הגנטית, ושבית המשפט יפסוק בתובענה, לאחר קבלת תוצאות הבדיקה. לבסוף מבקש העותר כי נעכב את ביצוע פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בעניינו עד למועד בו תידון העתירה, ונקבע דיון דחוף במעמד הצדדים.
2. בשנים האחרונות, העותר ניהל שורה ארוכה של הליכים בבתי המשפט השונים. ראשית, בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה (השופטת ע' קצב-קרן) בתמ"ש 53020-10-12 מיום 3.5.2014, שבמסגרתו נדחתה תביעתו של העותר, בה ביקש לערוך בדיקת רקמות לקטינות לצורך אימוץ או שלילת אבהותו עליהן. על פסק דין זה, הגיש העותר ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה. בית המשפט המחוזי (השופטים ש' שטמר, ר' למלשטריך-לטר וח' שרעבי) בעמ"ש 29328-06-14 מיום 9.12.2014, דחה באופן מפורט ומקיף את ערעורו של העותר. ובכך לא די. על פסק דין זה, הגיש העותר בקשת רשות ערעור לבית משפט זה בשבתו כבית משפט לערעורים. השופט ע' פוגלמן בבע"מ 156/15 מיום 9.3.2015, דחה את בקשת רשות הערעור, וקבע כי חלק משמעותי מטענות העותר נוגעות לקביעות עובדתיות של בית המשפט קמא, ואינן מצדיקות מתן רשות ערעור. גם על החלטה זו הגיש העותר בקשה נוספת, והיא בקשה לעיון חוזר על כך שהחלטתו של השופט פוגלמן ניתנה כדן יחיד, וזאת לטענתו בניגוד לסעיף 26 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט). גם בקשה זו נדחתה על ידי השופט פוגלמן ביום 23.3.2015, בנימוק כי בבקשות למתן רשות ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי מוסמך לדון שופט אחד של בית משפט זה. יצוין, כי לאורך ההליכים, העותר הגיש בקשות טכניות רבות נוספות, אשר כולן ככלל נדחו.
1. העותר לא הסתפק בהליכים האמורים ועתר לבית משפט זה בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, כאמור בפסקה 1 לעיל.
2. דין העתירה להידחות על הסף מחמת היעדר עילה. עיקרה של העתירה הוא בניסיון לדיון בגלגול נוסף – רביעי במספר – בעניינו של העותר. עילתה של העתירה ועיקרי הטענות המועלות בה הם ממין העניין שנדון בהרחבה והוכרע הן בבית המשפט לענייני משפחה והן בבית המשפט המחוזי, אשר החלטתו עמדה גם למבחן ערעורי בבית משפט זה.
אין בידינו לקבל את טענת המערער לפיה ההחלטה בבקשת לרשות ערעור היתה צריכה להינתן בהרכב של שלושה שופטים ולא בידי דן יחיד (השופט ע' פוגלמן). סעיף 41 (ב) לחוק בתי המשפט, הדן בערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי, קובע כי:
"החלטה אחרת של בית משפט מחוזי בענין אזרחי, ופסק דין של בית משפט מחוזי בערעור, ניתנים לערעור לפני בית המשפט העליון, אם ניתנה רשות לכך מאת נשיא בית המשפט העליון או מאת שופט אחר של בית המשפט העליון שנשיאו קבע לכך, או מאת בית המשפט העליון, ובפסק דין – גם אם ניתנה רשות לכך בגוף פסק הדין".
כלומר, על פסק דין של בית משפט מחוזי בערעור, כפי שבענייננו, ניתן לערער, בין היתר, אם ניתנה רשות מאת שופט (יחיד) של בית המשפט העליון שנשיאו קבע לכך (וראו: חמי בן-נון וטל חבקין הערעור האזרחי 83 (מהדורה ג, 2012)). ואכן, השופט ע' פוגלמן נקבע על ידי נשיא בית המשפט העליון להחליט בבקשות לרשות ערעור מהסוג הנדון, ועל כן הוא מוסמך לתת את ההחלטה מושא עתירה זו כדן יחיד. ודוק: תקנה 407 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 מניחה כמובן מאליו ששופט בדן יחיד יכול לדון בבקשה לרשות ערעור, וקובעת כי "דן בבקשה שופט יחיד יכול הוא להעביר את הבקשה לדיון לפני הרכב רחב יותר". קרי, שופט יחיד יכול לדון בבקשה לרשות ערעור, ובסמכותו להחליט האם להעביר את הבקשה להרכב יותר רחב, ואם לאו. סעיף 26 לחוק בתי המשפט – עליו נתלה העותר – עניינו בערעור, אך אין בו כדי לשלול מסמכותו של שופט יחיד לדון בבקשה לרשות ערעור. על כל האמור, טענתו של העותר בעניין זה נדחית.
3. סוף דבר, העתירה נדחית על הסף, ללא צו להוצאות.
ניתן היום, ה' בתמוז התשע"ה (22.6.2015).
המשנה לנשיאה | ש ו פ ט | ש ו פ ט |