| בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק |
| לפני: | כבוד השופט ח' מלצר | | | כבוד השופט נ' הנדל | | | כבוד השופט נ' סולברג |
| המשיב: | מדינת ישראל -משרד הבריאות |
השופט ח' מלצר:
- לפנינו עתירה המכוונת כנגד פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה ב-ע"ע 143-10 (כב' השופטים: ש' צור, ו' וירט-ליבנה ו-ס' דוידוב-מוטולה ונציגי הציבור מר ש' חבשוש ומר י' בן-יהודה), בגדרו נדחה ערעור שהגיש העותר על פסק דין של בית הדין האזורי לעבודה שבו נדחתה תביעתו על הסף. כבר עתה נציין כי אין זוהי פנייתו הראשונה של העותר לבית משפט זה.
- העותר הועסק בעבר כפקיד מודיעין בבית החולים בנהריה (להלן – בית החולים), עד לפיטוריו בשנת 2003. כפי שניתן להבין מהחומר שצורף לעתירה ומטענות העותר, פיטוריו של העותר נבעו בעיקרם מתלונות שונות שהוגשו נגדו על רקע טענות בדבר תפקוד לקוי. תביעה שהגיש העותר לבית הדין האזורי לעבודה בחיפה לביטול פיטוריו נדחתה, לאחר שנקבע כי לא נפל פגם בהליך פיטוריו, הן בכל הנוגע לעילת הפיטורין (אי התאמה) והן בכל הנוגע לדרך ביצוע הפיטורין. ערעור שהגיש העותר על פסק דין זה לבית הדין הארצי לעבודה נדחה. על פסק דין זה הגיש העותר עתירה לבג"ץ (בג"ץ 8868/05), אשר נדחתה אף היא, וכך היה גם דינה של בקשה שהגיש להארכת מועד להגשת עתירה לדיון נוסף על פסק הדין האמור (בשג"ץ 476/06).
- העותר מיאן לקבל את תוצאות פסקי הדין הנ"ל, והגיש תביעה נוספת לבית הדין האזורי בחיפה, כנגד חוקיות פיטוריו. תביעה זו נמחקה על ידו עוד במסגרת הליך קדם המשפט. במקביל הוא הגיש תביעה כספית לבית משפט השלום בקריות ובגדרה תבע את משרד הבריאות וכן חמישה בעלי תפקידים בבית החולים, בין השאר, בעילות של רשלנות ולשון הרע בגין תלונות שווא, שהגישו נגדו לטענתו. תביעה זו נדחתה על הסף בחלקה ונתקבלה באופן מצומצם ביותר בחלקה האחר (ערעורים הדדיים שהגישו העותר והנתבעים על פסק הדין – נדחו לאחרונה (ראו: ע"א 5957-01-13 בבית המשפט המחוזי בחיפה גדעון כהן נ' מדינת ישראל – בית החולים גליל מערבי ואח' (26.6.13))).
- העותר שב והגיש, במקביל לתביעה האזרחית הנ"ל, תביעה נוספת לבית הדין האזורי לעבודה בחיפה, במסגרתה ביקש עריכת מעין "משפט חוזר" בכל הנוגע לפיטוריו. לחילופין ביקש צו עשה בדבר החזרתו לעבודה וכן צו הצהרתי לפיו יש לראות את התלונות שהוגשו כנגדו כבטלות. לבקשת הנתבעת בהליך שם נמחקה תביעה זו על הסף, וערעור שהגיש העותר לבית הדין הארצי בהקשר לתביעה זו – נמחק בהסכמתו. בפסק דין זה נכתב כי בקשתו של העותר לקבל את כתבי האישום והפרוטוקולים בקשר לפסקי דין משמעתיים שניתנו בעניינם של חלק מהמשיבים (כפי שניתן להבין מן העתירה, מדובר ככל הנראה בעובדים אחרים בבית החולים, שהתלוננו על תפקוד העותר) – אמורה להתברר במסגרת פנייה לפי חוק חופש המידע, התשנ"ח-1998.
- לאחר כל הדברים הללו העותר שב ופנה לבית הדין האזורי לעבודה בחיפה, בפעם הרביעית במספר. בתביעה זו ביקש העותר לבטל ולמחוק את התלונות נגדו, שלא הובאו לבירור לטענתו. העותר שב וטען כי התלונות נגדו הוכנסו לתיקו האישי ללא בדיקה, בניגוד להוראות התקשי"ר ולכן יש להורות על בדיקתן, ועל הוצאתן מתיקו האישי. בית הדין האזורי לעבודה דחה את התביעה על הסף, בקובעו כי העותר מיצה את זכויותיו עד תום ולא העלה בתביעתו זו כל נימוק חדש המצדיק עילה ל"משפט חוזר". בית הדין האזורי השית על העותר הוצאות משפט בסך 3,500 ₪, אשר תשולמנה רק אם תוגש על ידו תביעה נוספת באותו עניין. על פסק דין זה הגיש העותר ערעור לבית הדין הארצי לעבודה.
- בית הדין הארצי לעבודה דחה את ערעורו הנ"ל של העותר ואישר את פסק דינו של בית הדין האזורי. נקבע כי מוצדק היה לדחות את תביעתו הרביעית של העותר על הסף מחמת קיומו של מעשה בית דין, שכן קיים פסק דין חלוט בכל הנוגע לחוקיות פיטוריו של העותר. בית הדין הארצי הבהיר כי לעותר אין אפשרות משפטית להעלות בהליכים בבית הדין לעבודה טענות נוספות וחדשות לגבי התלונות שהיוו בסיס לפיטוריו, שכן עילה זו מוצתה על ידי העותר, וקיים כאן השתק עילה. בית הדין דחה את הערעור, תוך שהוא מבהיר כי העותר רשאי, מכוח סעיפי התקשי"ר שהובאו על ידו, לפנות לאחראי הרלבנטי – בבקשה מסודרת לעיין בתיקו האישי וכן רשאי הוא לבקש להגיב בכתב להערות, או לתלונות המצויות בתיקו האישי. הובהר כי ככל שיעשה כן, תגובתו האמורה תתויק בתיקו האישי בצמוד לתלונות/הערות, בכפוף להנחיות המפורטות בתקשי"ר. בפסק הדין צוין כי בא-כוח המדינה הציע לעותר הסדר ברוח זו ויש להניח כי הוא עדיין עומד מאחורי הצעה זו.
- בעתירה שלפנינו מבקש העותר כי נתערב בפסק הדין הנ"ל של בית הדין הארצי לעבודה. העותר טוען בעתירתו כי "נתפר לו תיק" ולכן פוטר מעבודתו, ומדגיש כי עד עתה לא הצליח לברר את מהות התלונות שהוגשו כנגדו ובעקבותיהן פוטר מעבודתו.
- לאחר עיון בעתירה החלטנו כי לא נוכל להיענות למבוקש בה ודינה להידחות על הסף, בהיעדר עילת התערבות.
כידוע, בית משפט זה, בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, יתערב בהחלטותיו של בית הדין הארצי לעבודה רק מקום בו נתגלתה בהן טעות משפטית מהותית בעלת השלכות, אשר הצדק מחייב את תיקונה (ראו: בג"צ 525/84 חטיב נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד מ(1) 673, 693 (1986); בג"ץ 7331/03 כנעאני נ' בית הדין הארצי לעבודה (2.9.2003)). במקרה שלפנינו תנאי זה איננו מתקיים, שכן לא מצאנו בפסק דינו של בית הדין הארצי הנכבד טעות משפטית. יתר על כן – הגם שמדובר ב"גלגול רביעי" של סכסוך שהוכרע כבר – בית הדין הארצי לעבודה הנכבד בחן את הדברים לפרטיהם ודחה את טענות העותר לאחר בירור משפטי מעמיק. בנסיבות אלה – אין מקום להתערב בפסק הדין.
- למעלה מן הצורך נציין כי גם לגוף הדברים לא מצאנו ממש בטענות העותר. ככל שהעותר עומד על זכותו לעיין בתלונות/הערות שהוגשו נגדו ותויקו, ככל הנראה, בתיקו האישי – בית הדין הארצי לעבודה הנכבד פרס בפניו את המתווה המשפטי הנכון, ולא נחזור על הדברים. אשר לטענות בדבר עצם פיטוריו – כפי שציין, בצדק, בית הדין הארצי לעבודה הנכבד, העותר מימש את זכויותיו המשפטיות לגבי הליך הפיטורין ולא ניתן לשוב ולפתוח הליכים אלה.
- נוכח כל האמור לעיל – העתירה נדחית על הסף. משלא התבקשה תגובה – לא נעשה צו להוצאות.
ניתן היום, ו' בתשרי התשע"ד (10.9.2013).
|
|
|