רשות ערעור על החלטות של בית המשפט בענייני בוררות אינה ניתנת אלא במקרים חריגים בלבד המעוררים שאלה עקרונית משפטית או ציבורית, אשר חורגת מעניינם הפרטי של הצדדים לבקשה, או במקרים בהם נדרשת התערבותו של בית משפט משיקולי צדק או מניעת עיוות דין.

בפסק דין שניתן לאחרונה בבית משפט העליון על ידי כב' השופט י. דנציגר במסגרת רע"א   4957/12  I.Do.Diamonds Inc ואח' נגד פי.די.די יהלומים בע"מ חזר  למעשה בית משפט העליון על הלכות אלו, בדחותו את בקשת רשות הערעור שהגישו המבקשים  על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (השופטת י' שבח) בהפ"ב 53209-01-12 מיום 3.6.2012, בו נדחתה בקשתם לבטל את פסק הבוררות מיום 10.6.2008 ואת פסק הבוררות המשלים מיום 12.12.2011 אשר ניתנו בידי הבורר, השופט (בדימוס) א' סטרשנוב (להלן: הבורר).

בית משפט דחה את בקשת רשות הערעור מהטעמים הבאים:

 רשות ערעור על החלטות של בית המשפט בענייני בוררות אינה ניתנת אלא במקרים חריגים בלבד המעוררים שאלה עקרונית משפטית או ציבורית, אשר חורגת מעניינם הפרטי של הצדדים לבקשה, או במקרים בהם נדרשת התערבותו של בית משפט זה משיקולי צדק או מניעת עיוות דין (ראו למשל: רע"א 3680/00 גמליאלי נ' מגשימים כפר שיתופי להתיישבות חקלאית בע"מ, פ"ד נז (6) 605, 616-615 (2004); 

מבחנים אלו אינם מתקיימים בנסיבות העניין היות שהבקשה אינה מגלה שאלה משפטית או ציבורית, וכל כולה עוסקת בסכסוך הפרטני שהתגלע בין הצדדים.

כמו כן כב' השופט דנציגר סבר כי למבקשים לא  נגרם עיוות דין המצדיק את התערבותו של בית משפט זה.

דין הבקשה להידחות גם לגופה. המבקשים חזרו למעשה,  על כל הטענות אותן העלו בבית המשפט המחוזי, וטענות אלה נבחנו ונדחו לגופן. בנסיבות אלו דחה בית משפט העליון ברע"א   4957/12  I.Do.Diamonds Inc ואח' נגד פי.די.די יהלומים בע"מ את הבקשה.