בפסיקה נקבע לא אחת כי הוראות חוק המתווכים במקרקעין הינם הוראות קוגנטיות שלא ניתן להתנות עליהם.
בסעיף 9 לחוק המתווכים נקבע כי כדי שמתווך יחשב כמתווך בעל בלעדיות על נכס, עליו להחתים את הלקוח על שני טפסים. האחד, טופס הזמנת תיווך רגיל, השני, טופס נפרד שבו יצויינו מתן הבלעדיות ותקופתה.
נשאלת השאלה מה הדין שמתווך החתים את לקוחו רק על טופס מתן בלעדיות מבלי שדאג להחתימו על טופס הזמת תווך רגיל?
האם במקרה זה יהיה זכאי לקבלת דמי תיווך במידה והלקוח מכר את הנכס?
בעניין זה ממש עסק פסק הדין שניתן לאחרונה על ידי כבו השופט גד ארנברג בבית משפט שלום ירושלים בתא"מ 20475-02-12 חמד ואח' נ' דביר ואח'( מיום 17 ליוני 2012).
התובעים מתווכי מקרקעין בעלי רישיון לעסוק בתיווך מקרקעין. הנתבעים היו בעלי הדירה ברח' אליהו קורן 17/2 ירושלים.
אין חולק שהנתבעים חתמו על הסכם תיווך בבלעדיות לתקופה שמיום 16.11.11 ועד 16.3.12 .
בהתאם להסכם התיווך התובעים פעלו לפרסם את הדירה בעיתונים מקומיים וכן בהצבת שלט בחזית גינת הנכס ועוד. התובעים אף הביאו מספר רוכשים פוטנציאליים. ואולם אז התברר לתובעים כי הנתבעים ניהלו בעצמם מו"מ עם רוכשים ואף השלימו עסקה עם רוכשים.
בנסיבות אלו, טענו התובעים שהנתבעים פעלו בניגוד לסעיף 10 להסכם התיווך שנתן להם בלעדיות ולפיכך יש לחייב את הנתבעים לשלם להם את דמי התווך בסך 31,920 ₪.
הכרעת בית משפט:
אין מחלוקת בין הצדדים שהדירה נמכרה שלא בתיווכם של התובעים אלא בעסקה שנערכה בין הנתבעים לבין רוכש הדירה ללא כל מתווך.
בפסיקה נקבע לא אחת כי הוראות חוק המתווכים במקרקעין הינם הוראות קוגנטיות שלא ניתן להתנות עליהם. עיון בסעיף 9 לחוק המתווכים מעלה כי כדי שמתווך יחשב כמתווך בעל בלעדיות על נכס, עליו להחתים את הלקוח על שני טפסים. האחד, טופס הזמנת תיווך רגיל, השני, טופס נפרד שבו יצויינו מתן הבלעדיות ותקופתה.
בנוסף קיימת דרישה שהמתווך יבצע פעולות שיווק כמפורט בתקנות. על פי נוסח התקנות פעולות השיווק צריכות אף הן להופיע במסמך נפרד.
בנדון דנן, אין מחלוקת שנחתם רק טופס אחד של הזמנת תיווך. אמנם בכותרת הטופס נאמר שמדובר בתיווך בבלעדיות ואולם, כאמור, אין די בטופס אחד כדי ליצור בלעדיות. על פי הוראות החוק צריך לפחות 2 טפסים כדי ליצור בלעדיות.
לפיכך ברור שלתובעים אין בלעדיות על מכירת דירת הנתבעים.
ומשכך ומאחר ולא היה חולק שהתובעים לא היו גורם יעיל, דחה בית המשפט את התביעה וחייב את התובעים בהוצאות משפט.תא"מ 20475-02-12 חמד ואח' נ' דביר ואח