Hebrew  |  English  |  Russian  |  

להצטרפות לרשימת התפוצה הכנס את כתובת הדואר האלקטרוני שלך:
 



דף הבית >> ת.א 4537/05 גור רצון נגד ישעיהו בן רש"י
 
  
בית משפט השלום פתח-תקוה                                                                                                                             א  004537/05

בפני כב' השופט נחום שטרנליכט                                                                                                                   תאריך 13/08/2007
   



בעניין:       התובע:                                                                גור רצון 

                                                                                              ע"י ב"כ עו"ד גרשון בלקין  
               
                                                                                                           נגד 

                  הנתבע:                                                                בן רש"י 

                                                                                              ע"י ב"כ עו"ד ניר טולדנו


                                                                                                פסק דין

רקע עובדתי:

התובע הגיש בתיק הוצל"פ 3-04-82635-01 (להלן -  תיק ההוצל"פ) בקשה לביצוע שני שיקים שנמשכו מחשבונו של הנתבע, ח-ן 639014 בסניף חיים עוזר של בנק הפועלים בע"מ (להלן – השיקים). השיק הראשון הינו ע"ס 5,300 ₪ וזמן פרעונו 15.3.02. השיק השני הינו ע"ס 10,000 ₪ וזמן פרעונו 30.5.02.

הנתבע הגיש התנגדות לביצוע השיקים. ההתנגדות התקבלה, ונקבע, כי התצהיר התומך בה ישמש ככתב הגנה.

טענות הנתבע:

1. הנתבע טוען, כי בנו, דורון בן רש"י (להלן – דורון), נהג למסור לתובע שיקים שקיבל מלקוחותיו לניכיון. במקרים בהם לא כובדו אותם שיקים חייב התובע את דורון בתשלום ריביות דרקוניות, כאשר אילץ אותו לשלם את אותן ריביות מופקעות באמצעות אלימות פיזית, איומים וסחיטות. מתוך חשש לחיי בנו משך הנתבע את השיקים.

2. נוכח היות מערכת היחסים שבין התובע ודורון, שבמסגרתה נמשכו השיקים, כפופה להוראות חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות, תשנ"ג-1993 (להלן – החוק), היה על התובע לעמוד בהוראות החוק, והוא לא עמד בהן.

3. הנתבע שילם לתובע בסמוך לאחר מסירת השיקים סך של 164,000 ₪ לשם סילוק מלא וסופי של כל חובתיו של דורון לתובע. כנגד תשלום זה הבטיח התובע להשיב את השיקים לנתבע, אך התובע לא עמד בהתחייבות זו, ולא השיב את השיקים.

4. בגין מעשי הסחיטה האלימות והאיומים שננקטו על ידי התובע כלפי דורון הורשע התובע ביום 14.7.03, ונגזר עליו עונש מאסר ממושך בפועל.

טענות התובע:

אין כל קשר בין השיקים ובין מערכת היחסים העסקית שבין דורון והתובע, ואשר בגינה הורשע התובע. הנתבע נטל באופן אישי הלוואות מהתובע. בין השאר, הנתבע מסר את השיקים לתובע לשם ניכיון. התובע שילם לנתבע את תמורת השיקים בניכוי עמלה, אך השיקים לא כובדו, והנתבע לא שילם את הסכום הנקוב בהם.

דיון:

התובע אינו מכחיש, כי מערכת היחסים במסגרתה נמסרו השיקים לתובע כפופה להוראות החוק. התובע מודה, כי השיקים נמשכו במסגרת הלוואות שנתן. לטענת התובע, מדובר בהלוואות שניתנו לנתבע, בעוד שלטענת הנתבע, מדובר בהלוואות שניתנו לדורון.


בסעיף 8(א) לחוק נאמר:

"הגיש מלווה תובענה בבית משפט נגד לווה, או הגיש נגדו בקשה ללשכת הוצאה לפועל לביצוע פסק דין או לביצוע שטר, והכל בקשר לחוזה הלוואה, יצרף לכתב התביעה או לבקשה העתק של פסק הדין או של החוזה, לפי הענין".

בהתאם להוראות אלו, היה על התובע לצרף לבקשה שהגיש בתיק ההוצל"פ לביצוע השיקים העתק של הסכם הלוואה שנערך בינו ובין הלווה, שבגינו נמשכו ונמסרו השיקים. התובע לא עשה כן.

בסעיף 8(ב) לחוק נאמר:

"בתובענה או בקשה כאמור בסעיף קטן (א) יציין המלווה את הסכום שתשלומו נדרש ואת אופן חישובו, וכן פרטים אלה:

(1) כל הפרטים שיש לגלותם לפי סעיף 3(ב) (גילוי מלא של פרטי ההלוואה – נ"ש);

(2) התשלומים ששילם הלווה לפרעון ההלוואה ומועדיהם, בפירוט סכום ההלוואה והריבית בכל תשלום;


(3) יתרת החוב במועד הגשת התובענה;

(4) התשלומים שבפיגור, וסכומי הריבית וריבית הפיגורים ביחס אליהם שנצברו עד למועד הגשת התובענה;

(5) כל סכום שמועד פרעונו הוקדם, וסכום הריבית ביחס אליו שנצבר עד למועד הגשת התובענה;

(6) כל פרט אחר שיקבע שר המשפטים, בהתייעצות עם שר האוצר".

התובע לא טרח לציין בבקשת הביצוע פרט כלשהו מהפרטים הנדרשים בסעיף 8(ב) הנ"ל. הוא לא התייחס כלל לעובדה שמדובר בתביעה הנוגעת להלוואה חוץ בנקאית. ממילא גם נמנע מציון פרטי ההלוואה, הריבית בה חוייב הנתבע בגינה ולא שום פרט אחר. כל שנאמר בבקשת הביצוע הוא, כי התובע אוחז בשיקים, אשר נחתמו על ידי הנתבע, וכי השיקים הוצגו לפירעון, אך לא כובדו. כמו כן מצויין בחלק ו של בקשת הביצוע, אשר עם הגשת ההתנגדות הפך לכתב התביעה, כי סכום החוב שחב הנתבע לתובע בגין השיקים הינו 22,943.52 ₪, נכון למועד הגשת הבקשה לביצוע השיקים. אין התובע מציין, כיצד חושב סכום זה, ומהו שיעור הריבית החל על החיוב.

התובע לא טרח להתייחס כלל לטענות אלו של הנתבע, שהועלו כבר בהתנגדות אשר הגיש הנתבע, ונמנע מלהשיב להן.

נראה, כי דין טענות אלו של הנתבע להתקבל, דבר המייתר את הצורך לדון בטענות הנוספות שהעלה הנתבע לגופו של עניין.

התובע מודה, כי השיקים נמסרו במסגרת הלוואה חוץ בנקאית אותה נתן לנתבע, כפי שמצויין במפורש בסעיפים 5 ו-6 לתצהיר עדותו של התובע. למרות זאת לא נטען על ידי התובע דבר נגד טענות הנתבע בדבר אי עמידת התובע בדרישות החוק. סכום החוב המצויין בבקשת הביצוע כלל אינו מפורט, ולא ניתן על ידי התובע פרט כלשהו בנוגע לאופן חישוב סכום החוב.

בנסיבות אלו, ולאור הנימוקים האמורים לעיל, התביעה נמחקת.


התובע ישא בהוצאות הנתבע ובשכר טרחת עורך דינו בסך 3,500 ₪ בתוספת מע"מ ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.


ניתן היום כ"ט מנחם-אב, תשס"ז (13 באוגוסט 2007) בהעדר הצדדים, בלשכתי.

                                                                                                                                            נחום שטרנליכט, שופט

חזרה להצלחות המשרד