Hebrew  |  English  |  Russian  |  

להצטרפות לרשימת התפוצה הכנס את כתובת הדואר האלקטרוני שלך:
 



דף הבית >> ת.א 004660/06 מרדכי דגמי ואח' נגד תהילה יעקובי
 
בית הדין לשכירות כפר-סבא                                                                                                                                   א 004660/06     

בפני:      כב' השופט דוד גדול                                                                                                                      תאריך:      16/05/2007 
    

בעניין                       התובעים:                                      1. מרדכי דגמי
                                                                                       2. יעקב עקירב    
           
                                                                                        ע"י ב"כ      עו"ד משה הרצוג                               
     
                                                                                                    נגד
           
                                                                                           תהילה יעקובי     
      
                                הנתבעת:                                          ע"י ב"כ      עו"ד ניר טולדנו      


                                                                                                פסק דין



עובדות


התובעים מחזיקים בנכס מקרקעין הידוע כגוש 6395 חלקה 72, חנות ברח' הברון הירש 26 פתח תקווה (המשמשת למכירת גרעינים פיצוחים ופירות יבשים (להלן: "החנות").

החנות הינה בבעלות הנתבעת.
התובעים מחזיקים בחנות מזה עשרות שנים מתוקף הסכם שכירות מוגנת מיום 1.6.75 .
התובעים מבקשים מביה"ד לשכירות לאשר ביצוע עבודות שביצעו בחנות, ולחייב את הנתבעת בתשלום מחצית הוצאותיהם, וכן להורות לנתבעת לאשר להם הוספת "גלריה" על מלוא שטח החנות , הוספת ונטה בקיר חיצוני והתקנת מזגנים ללא חיוב הנתבעת בתשלום הוצאותיהם.

ב. הדיון

1. התובעים טוענים כי:

א. הינם מחזיקים בחנות מזה עשרות שנים, וכי הינם דיירים מוגנים.

ב. החנות נבנתה לפני כ-70 שנה ובשנים האחרונות מצבה הדרדר, מרצפות שקעו ונשברו, באופן שעלול לגרום לפציעת הנמצאים בחנות וכן אפשרו חדירת מזיקים.

ג. בביקורת של מחלקת הפיקוח – תברואה של עיריית פתח תקווה נדרשו התובעים להחליף את המרצפות בכל החנות, לבצע חיפוי קרמי ליד הכיור, לאטום את הגג הכולל תיקון שיפועי ניקוז מים (להלן: "התיקונים").

ד. הנתבעת אישרה להם בע"פ את ביצוע התיקונים, ואח"כ סירבה לאשרם בכתב.

ה. עלות התיקונים בסך 23,200 ₪ בתוספת מע"מ הם חלקה של הנתבעת.

2. הנתבעת טוענת כי:

א. מבקשת לדחות את התביעה על הסף שכן כבר בעת הגשת התביעה היו התובעים בעיצומם של עבודות בנייה יסודיות בחנות חרף התנגדותה, ובניגוד למוסכם בחוזה בין הצדדים.

ב. דרישות מח' התברואה של עיריית פתח תקווה כללו הוראות לשמירת הניקיון והגבהת סחורה על משטחים, וכן תיקון מרצפות בודדות ולא כנטען בתביעה.

ג. חבותה החוקית כבעלים וכמשכירה אינה כוללת את העבודות שנדרשו ואינה חייבת בהשתתפות בעלויות העבודות.

ד. היא מתנגדת לכל השינויים הנוספים הנדרשים ע"י התובעים.

3. הצדדים הופיעו לפני בישיבת יום 15.5.07, ובה העידו התובע עקירב מטעמם של התובעים, הנתבעת ואישה, ואורי דיגמי (בנו של התובע 1) מטעמה של הנתבעת.

4. התובע עקירב טען כי גיסו (אישה של אחותו) מרדכי דגמי שרוי במצב בריאותי רופף, שכן הוא חווה אירוע מוחי וכיום הוא נכה 100% ישוב בכסא גלגלים.

עדותו של אורי דגמי, כמו גם עדותו של שמואל יעקובי, אישה של המשיבה – הנתבעת, היו מיותרות כך גם התמליל של שיחתם שהתקבל כראיה.

מקריאתו של התמליל עולה תמונה של שיחה בין שני אנשים לא רלבנטיים. אורי דגמי אינו שוכר בחנות, גם אם הוא טוען לשותפות בחנות, כך גם שמואל יעקובי אינו נמנה על הבעלים הרשומים של המקרקעין כך שהוא לא רשאי ולא מוסמך לומר מאומה כמשכיר של החנות.

5. מכאן יש לעבור להכרעה בשאלות אותן מעלה הבקשה. אפשר היה לדחותה על אתר, שכן הוראות סעיף 54 לפקודת הראיות מורה לנו שלא לקבל תובענה אזרחית על בסיס עדות יחידה, ובעיקר כשעדות זו באה מפיו של צד מעונין בתוצאות הבקשה/תביעה.
אולם, לא אעשה מלאכתי קלה ואדון בתביעה לגופה.

6. נקודה ראשונה המחייבת הכרעה היא שאלת הריצוף. המבקשים טענו כי מצב הריצוף בחנות היה בכי רע. שכנעני עו"ד הרצוג כי המדובר במבנה שגילו עולה על מנין שנותיה של המדינה, וכי מצב הריצוף חייב פעולה.
מאידך, טען עו"ד טולדנו, מטעמה של הנתבעת, כי הדרישה האחרונה מעירית פ"ת נתבררה למרשתו כאחת מרצף של דרישות והתראות שלא מומשו בשטח ע"י התובעים.

טוען עו"ד טולדנו, ולטעמי בצדק, כי מחדלם המתמשך על פני שנים של המבקשים בטפוח וטפול בחנות, הביא למכתב האחרון שהכניס את המבקשים ובעיקר המבקש 2, הנושא כיום בעול ניהול המעשי של החנות ללחץ.
אני מוכן לקבל את עמדתו המשפטית של עו"ד הרצוג לפיה היה צורך אובייקטיבי בהחלפת כל הריצוף, שכן כיום לאחר כ-60 שנה מאז רוצפה החנות, לא ניתן להשיג אריחים זהים לאריחים המקוריים. גם אם נכניס את החלפת הרצוף לגדרי שינוי, שינוי זה הכרחי ומותר.

אולם, כאן מגיע האידך גיסא, והוא המסגרת הנורמטיבית. עפ"י הוראות חוק הגנת הדייר (להלן: "החוק"), ותקנות הגנת הדייר (החזקת הבית ותיקונים) תשל"א-1971, אזי הוצאות שכאלו חלות אך ורק על הדייר.
בכל הכבוד הראוי, העובדה שבכך "התעשרה" הנתבעת, אין לכך כל משקל בעיני המחוקק הראשי או מחוקק המשנה שקבעו מפתח מאד ברור ונוקשה. כל מה שמצוי בתחום הפנימי של הדירה (בענייננו החנות), יהא באחריותו ועל חשבונו של הדייר (לענייננו המבקשים) בעוד החלק החיצוני והתשתיתי ישא המשכיר ב-50% מההוצאות. כיוון שכך, התביעה לתשלום הוצאות בסך כ-23,000 ₪ נדחית.

7. האמור בסעיף 6 יחול בשינויים המחויבים על החלפת כבלי חשמל או נקודות החשמל, כמו גם נושא הכיור או אריחי החרסינה או הקרמיקה. יוכלו התובעים להחליפם, לתקנם או לשפצם והכל ללא יוצא מן הכלל ע"ח התובעים והתובעים בלבד.

8. מכאן יש לעבור לנושא התקנת הונטה והמזגנים בחנות. מבקשים התובעים לאשר התקנתם, שכן אלו דרושים לתפעולה התקין של החנות כחנות תבלינים ופיצוחים.

הנתבעת מתנגדת, שכן היא סבורה כי המבוקש הינו פגיעה קשה בזכות הקנין שלה, וזכות זו הוכרה כזכות על חוקתית שיש לכבדה ולשמור על הסטטוס קוו בחנות.

ב"כ התובעים מבקש לקבוע כי הנתבעת מתנגדת התנגדות בלתי סבירה, והכל ע"מ להפטר משולחיו או לאלצם לשלם לה דמ"ש ריאליים ולא דמ"ש מוגנים להם הם זכאים מכח החוק ותקנותיו. במחלוקת זו שבין הפרקליטים, דעתי כדעתו של ב"כ הנתבעת.
התנגדותה של הנתבעת נראית ונשמעת (אולי) למתבונן ולמאזין מן הצד כקטנונית ולא היא.

אמת נכון הדבר כי התקנת מזגן אינה מותרות, אך האם על הנתבעת להסכים לכך בנסיבות הדרקוניות החלות עליה מכח החוק, התשובה לטעמי שלילית ושלילית לחלוטין. התקנת ונטה אינה דבר של מה בכך. המדובר בקריעת חור בקיר חיצוני של החנות ולא פגיעה קלת ערך. הואיל והתובעים אף לא הציעו להגדיל את השתתפותם החודשית כנגד חריגה מהתנאים הפיזיים הנכונים להיום, אין כל סיבה שהנתבעת תעתר לבקשתם להתקנת ונטה, ועל כן הבקשה נדחית.

9. אם כך פני הדברים לנושא הונטה, יש לבדוק את נושא התקנת המזגנים. לעניין זה, לכאורה, המצב קל ופשוט יותר, מדוע לא נתירו.

לעניין זה אבקש להפנות את הצדדים לפסה"ד המחייב של ביהמ"ש העליון בפרשת שלמה קדמי נ. יערי קווין ע"א 93/84 שבו קובע כב' השופט גולדברג כי התקנת מזגן מהווה פגיעה בקיר החיצוני, ועל כך אין חולק. ב"כ התובעים מבקש לומר כי הפגיעה קלת ערך וחסרת משמעות. על כך יש להשיב כי ביהמ"ש העליון ראה בפגיעה משום נגיעה שיש בה פגיעה.

בהשאלה מדיני הבית המשותף (והחנות רשומה כיחידה בבית משותף) כי אם תותר הרצועה וביהמ"ש יתן גושפנקא לפגיעות ברכוש המשותף, עלול הדבר לגרום להתמוטטותו של מוסד הבתים המשותפים.

בעניין שלפנינו המדובר בהוראות החוק, כהגדרתו לעיל, שפורש בפסיקת ביהמ"ש העליון כדווקני, והכל ע"מ שלא לאפשר פגיעה מעבר לנדרש בקניינה של הנתבעת כבעלת הנכס.

מבחינת האחרונה, ובצדק, הואיל והיא כבולה מצד אחד בהוראות החוק, לא יתכן לאפשר גמישות תפעולית, גם אם סוברים התובעים שהמדובר בעניינים של מה בכך, שכן המגבלות הדווקניות חלות עליהם באותה מידה שמגבילים את הנתבעת. לפיכך, דין בקשה זו ככל שנוגעת למזגנים ולונטה נדחית.

10. אם הגענו למה שהגענו בסעיף 9 לעניין הונטה והמזגנים, אזי קל וחומר, בן בנו של קל וחומר, יש לפסוק לעניין הרחבת הגלריה מעל שטח כל החנות. גם כאן יש לומר כי הבקשה יותר מאשר תמוהה. על שום מה ולמה על הנתבעת להסכים להרחבת הגלריה רק משום שהתובעים מעוניינים להגדיל (ככל הנראה) את היקף פעילותם. העובדה שקיימת הצעה לפיצוי כספי חד פעמי אין בה ממש, ויש לדחותה בשתי ידיים.

ג. לסיכום



העולה מן המקובץ כי דין הבקשה על כל ראשיה להדחות.

כפועל יוצא מן התוצאה אליה הגעתי, אני מחייב את התובעים לשלם לנתבעת יחד ולחוד הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך של 8,000 ₪ בלווית מע"מ כחוק, ובלווית ריבית והפרשי הצמדה מהיום ועד ליום התשלום בפועל אם התשלום לא יבוצע עד ליום 17.6.0.7.



ניתן היום כ"ח באייר, תשס"ז (16 במאי 2007) בהעדר הצדדים



                                                                                                                                         דוד גדול, שופט     
_________________________________________________________________________________________________
הצלחות המשרד