Hebrew  |  English  |  Russian  |  

להצטרפות לרשימת התפוצה הכנס את כתובת הדואר האלקטרוני שלך:
 



דף הבית >> תמר שמואלוב נגד רינה אליאב
 
להלן תמצית נימוקי בית משפט מחוזי בה"פ 30655-07-10 תמר שמואלוב נגד רינה אליאב ואח'  לקבלת התביעה ולקביעתו  שמדובר בחוזה למראית עין:
 
הסכם למראית עין הוא הסכם שאינו משקף את כוונת הצדדים האמיתית. הסכם מסוג זה יכול לבוא לידי ביטוי במספר אופנים, כשידועה ההבחנה בין שני מקרים: האחד - אין כל כוונה משפטית אמיתית עומדת מאחוריו. השני - קיימת כוונה משפטית אחרת בין הצדדים אולם היא נסתרת ושונה מזו הגלויה והמוצהרת ( ע"א 7497/07 יעקב רינגל נ' אליהו לינדאור (לא פורסם 22.02.2010), ע"א 630/78 ביטון נ' מזרחי פ"ד לג(2)576 (1979)).

כדי לגלות מה היתה הכוונה האמיתית של הצדדים בעת כריתת ההסכם יש לבחון את מכלול נסיבות העניין שכן המשמעות הפנימית האמיתית שרצו הצדדים לתת להסכם היא עניין שבעובדה הנלמד כאמור מתוך נסיבותיו של כל מקרה ומקרה לגופו (גבריאלה שלו דיני חוזים-החלק הכללי לקראת קודיפיקציה של המשפט האזרחי עמ' 255-258 (2005)). בחינת הנסיבות אינה נעשית על בסיס רשימה סגורה ומובנית אלא על פי מצבור הנסיבות שעולה מטענות הצדדים ועדויותיהם והעשוי להשתנות מעניין לעניין. הטוען לאי תקפותו של הסכם לנוכח היותו הסכם למראית עין – עליו הראיה ( ע"א 17890/93 בנק המזרחי המאוחד בע"מ נ' יהודית אולצ'יק פ"ד נ(2) 41 (17.09.96)).


בענייננו,  המוכר מכר את הדירה לאחיו וגיסתו, הקונים, לנוכח המצוקה הכלכלית אליה נקלע ולנוכח החובות הרבים בהם חב. אין גם מחלוקת על כך שהסדרי התשלום שנקבעו בהסכם חורגים באופן מהותי מהנהוג בשוק.

אין כל פסול בכך שקרובי משפחה, ודאי אחים, יעזרו זה לזה בעת מצוקה ואף אין זה משולל מן היסוד כי קרובי משפחה יבצעו עסקאות זה עם זה וביניהן עסקה למכר דירה. אך יש לבחון האם אכן התכוונו המשיבים לבצע עסקת מכר אמיתית של הדירה בתמורה מלאה ותוך העברת הזכויות בדירה או שכל מטרת העסקה היתה הברחת נכסיו של המוכר בשל החובות הרבים, אליהם הוא מעיד בעצמו שנקלע, כדי למנוע "ירידה לנכסיו" על ידי נושיו מהשוק האפור.


במקרה דנן , עלה ממכלול הראיות והעדויות  כי למשיבים לא היתה כוונה אמיתית להשלים את עסקת המכר ולהעביר את הזכויות בדירה וכי רצונם האמיתי הסמוי היה להבריח את הדירה מתוך ניסיון להגן עליה מפני הנושים הרבים, ופעולה זו שירתה  מטרה נוספת, גלויה, היינו מתן עזרה כלכלית למוכר.


 ההסכם יוצר עסקת מכר, בין אחים,  בתנאים חריגים שאינם מאפיינים עסקאות דומות בשוק, ושגם עורכת הדין שערכה את ההסכם מצאה לנכון לציין באופן חריג ביותר במסגרת ההסכם את היות התנאים בלתי סבירים.

בנוסף, נראה כי ההסכם לא מומש במלואו: לא הוכח לי שהמוכר העביר לקונים את כל המסמכים שהיה מחויב להעביר, ובכל מקרה הוכח שלא הופקדו בידיה של עו"ד חסידים סכומים שנקבע בהסכם כי יופקדו, כשהמשיב 2 הכחיש בעדותו כאמור כי הוסכם על הפקדה זו וטען כי עו"ד חסידים טעתה.

עוד עולה כי עו"ד חסידים מעולם לא העבירה את זכויות הבעלות על הדירה לקונים ונותרה רק הערת אזהרה על הדירה לטובתם, למרות הזמן הרב שחלף ממועד חתימת הסכם. המשיבים לא העלו כל הסבר לעובדה שבמשך כשבע שנים לא בוצעה העברת הזכויות.


כל העובדות הנ"ל מעלות תמיהה באשר לכוונת המשיבים להשלים ולממש את ההסכם ואת העברת הזכויות. חשד זה מתגבר לנוכח העובדה שעו"ד חסידים, שערכה את ההסכם בין המשיבים והיתה נוכחת בעת חתימתו, לא זומנה ע"י המשיבים להעיד על כוונתם בעת כריתת ההסכם ועל אמיתותו. יש בכך כדי לקיים את ההנחה שלו היתה מעידה, היה הדבר פוגע בגרסת המשיבים ופועל לחובתם (ע"א 3049/01 דותן מיכאל  נ' גורביץ חמדה  ( לא פורסם, 02.03.2005)).

 המוכר כלל לא הגיש תצהיר ולא העיד מטעם עצמו ועובדה זו תמוהה ביותר. אין זה סביר שבעל דין לא יעיד כדי להביא את גרסתו, ועל אחת כמה וכמה מתקיימת ביתר שאת במקרה כזה החזקה כי לו היה מעיד היה בכך כדי לפגוע בגרסתו שלו. 


המבקשת עמדה בנטל ההוכחה. בית משפט שוכנע כי מדובר בענייננו בהסכם למראית עין, כשכוונתם המרכזית של המשיבים היתה הברחת הדירה מנושיו  השונים של המוכר בשוק האפור. לא ניתן בהכרח לקבוע כי הברחת הנכס כוונה נגד המבקשת, אלא ככל הנראה כוונה כלפי כלל נושיו של המשיב מתוך חשש מבוסס כי לנוכח חובותיו הכבדים הם  "ירדו לנכסיו".

לנוכח כל האמור לעיל קיבל בית משפט את התובענה וקבע כי ההסכם נערך למראית עין והוא אינו תקף וחייב את המשיבים לשלם למבקשת הוצאות בסך 10,000 ₪ .

ה"פ 30655-07-10 תמר שמואלוב נגד רינה אליאב ואח'