Hebrew  |  English  |  Russian  |  

להצטרפות לרשימת התפוצה הכנס את כתובת הדואר האלקטרוני שלך:
 



דף הבית >> תחולת סעיף 11 (ב) לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות) התשי"ט-1959 על נקטית הליכי הוצל"
 
סעיף 11 (ב) לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות) התשי"ט-1959 
 
 
סעיף 11(ב) לחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות), התשי"ט- 1959 (להלן: "החוק לתיקון דיני משפחה") קובע:
 
"מזונות שלא התחילו לפעול לגבייתם תוך שנתיים לאחר התקופה שבעדה הם נפסקו, אין לגבותם אלא ברשות בית המשפט".

כאן עולה השאלה האם לאור הוראות החוק הנ"ל,  כאשר  מדובר ביהודים ישנו צורך לקבלת רשות בית משפט כתנאי לפתיחת תיק הוצל"פ כאשר מדובר בחיוב מזונות שלא פעלו לגבייתו תוך שנתיים ימים לאחר שהם נפסקו?

 
כב' השופט שמגר (כתוארו אז) בע"א 779/76 שוחט נ' שוחט מבחין בין סעיפים פרוצדוראליים לסעיפים מהותיים בחוק לתיקון דיני משפחה. לשיטתו, סעיף 11(ב) הינו סעיף פרוצדוראלי. ככזה חל הוא גם על יהודים. כב' השופטים אשר וויתקון קבעו כי  סעיף 11(ב) הנ"ל הינו סעיף מהותי ואינו חל על יהודים.
 
המשנה לנשיא, כב' השופט מ' אלון בע"א 596/89 יצחק לוי חקק נ' הילדה לוי חקק, פ"ד מה(4) בעמ' 765, מותיר עמדה זו של כב' השופט שמגר בדעת מיעוט, תוך אמירה כי פירוש כפי שנתן השופט שמגר נוגדת את לשונו הפשוטה של החוק.
 
בע"א 250/83 עמרי נ' זועבי פ"ד לט(2) 113 נקבע בדעת רוב כי הוראות החוק לתיקון דיני משפחה אינן חלות על יהודים. כב' השופט שמגר נותר שם בדעת מיעוט. בע"א 610/88 קופלביץ נ' קופלביץ מסכם כב' הנשיא שמגר את ההלכה כך:
 
 "די כי אסכם את ההלכה המחייבת לפיה המילים 'והוראות חוק זה', שוללות תחולתו של החוק כולו, למעט סעיף 2 שבו, על תביעת מזונות אשר סעיף 2 האמור דן בה. פרשנות זו אומנם מרוקנת לדעתי עם כל הכבוד, את החוק ממשמעותו וממטרתו, שהרי תוצאתו היא שהחוק האמור, אשר נועד להביא הוראות מתקדמות ומבהירות... לא יחול אלא על קומץ אנשים אשר נער יספרם, שהרי לא יחול על יהודים, מוסלמים, דרוזים וכל חבר עדה דתית אחרת מן המפורטות בתוספת הראשונה לפקודת הירושה. אולם, זוהי הלכה מחייבת שזכתה לרוב של ארבעה מתוך המותב של חמישה שופטים שדן בע"א 250/83 הנ"ל, ועל כן, אינני רואה, במצב הקיים, מקום לסטות ממנה".ו
     
כב' השופט גייפמן בתמ"ש (תל אביב) 23870/96 אילן בלום נ' שרית בלום-ליבר, עמ' 143-144 קובע:
 
"עיקרו של חוק המזונות, שנמצא הצורך לחוקקו, הוא בכך, שנותן הוא פתרון לכל אותם תושבים בישראל, אשר הגיעו לכלל התדיינות בנושא מזונות האישה או הילדים ואין להם דין אישי."
 
כב' השופט שוחט אף הוא נדרש לשאלה האם סעיף 11(ב) לחוק לתיקון דיני משפחה חל על יהודים. לשיטתו, נוכח שינוי במגמת החקיקה עם כניסת חוקי היסוד לתוקף, יש להחיל את החוק לתיקון דיני משפחה גם על יהודים. ראה תמ"ש 7905/98 אהרוניס נ' אהרוניס.
 

עיקרן של גישות אלו הובא בפסיקתו של כב' השופט שוחט, תחילה בבית המשפט לענייני 1 ) ולאחר מכן 74111/41 משפחה בת"א- שם דן כב' השופט שוחט בהרחבה בנושא (תמ"ש 34114 בשבתו בבית המשפט המחוזי בת"א (רמ"ש -11-13.)  
 
. אליבא כב' השופט שוחט- הואיל והלכת שוחט (והכוונה להלכת כב' בית המשפט העליון...)  נפסקה טרם חקיקת חוקי היסוד, והואיל וההלכה נטתה לכאן ולכאן, הרי נכון להיום יש לפרשה באספקלריה של אותם חוקים, ובמיוחד חוק יסוד כבוד האדם וחירותו.  
 
. עם חקיקת חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, קיבל עיקרון השוויון מעמד חוקתי ויש לפיכך, בקליפת האגוז, כדי להשליך על מאזן האינטרסים העומד ביסוד פרשנות החוק לתיקון דיני משפחה מזונות; כב' השופט שוחט קורא להחלת עיקרון שוויון בין צדדים אשר חל עליהם דין אישי, ובין צדדים אשר לא חל עליהם דין אישי, במיוחד בהיבטים של התיישנות או נטלי ראייה לשם גבייה.  
 
 כב' השופט שוחט מציין כי כל גישה אחרת, תהווה הפלייה בין צדדים, לאור דתם, ובין "זוכה לזוכה" בתיקי מזונות; על הדין להיות שווה. אם קיים מכשול בדמות תקופת התיישנות של שנתיים, הרי מכשול זה צריך לעמוד הן בפני זוכים חסרי דת והן בפני זוכים בעלי דין אישי.  

עוד קובע כב' השופט שוחט כי את סעיפים  2(א) ו 30א) לחוק לתיקון דיני משפחה יש לפרש בצמצום- לאור עקרונות השוויון.

גישת צמצום זו ראויה,  גם לאור הגישה ברוב החברה- השואפת להחיל דין שוויוני בנושא המזונות, ולצמצם תחולת הדין האישי- לאור התפתחות צרכי החברה והמשפחה, שינוי הרגלי התא והיציאה לעבודה, והמלצות ועדת שיפמן.  
 
לאחרונה- אומצה גישתו של כב' השופט שוחט גם בהרכב כב' ביהמ"ש המחוזי בת"א הדן בסוגיה אחרת- עמ"ש 4111-17-13 ראה עמ' 4 שו' 11 ואילך. ראה גם דברי כב' השופט עמית בבג"ץ 4417/11 ואילך- ההבחנה בין כאלו שחל עליהם דין אישי וכאלו שלא חל עליהם דין אישי.
 
. כמובן, יש להביא גם דעתו של פרופ' שאווה ז"ל, במאמרו בנושא זה, עיוני משפט ג', תשל"ג, 14 "מידת תחולת ההוראות של החוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות) על מזונות בן זוג – 337 וילדים קטינים"; וכן "על השיפוט בענייני מזונות של מוסלמים ונוצרים ועל מידת תחולת  .414 ההוראות הפרוצדורליות שבחוק המזונות"- הפרקליט לו (תשמ"ד)  
 
. עולה מהאמור כי לכאורה- הן לאור גישות המלומדים, והן לאור פסקי דינו של כב' השופט שוחט, שינו חוקי היסוד המציאות הנורמטיבית, לפחות ביחס להלכה פסוקה; לא זו אף זו- מקום בו כב' בית המשפט העליון אף הוא ראה קושי בהחלת ההוראות הנורמטיביות כמות שהן  ראה כב' בית המשפט העליון לסטות מהן.

כן ראו פסק דין שניתן לאחרונה  ביום 17.01.16 במסגרת ע"ר 44163-12-15 פלונית נגד אלמוני.