Hebrew  |  English  |  Russian  |  

להצטרפות לרשימת התפוצה הכנס את כתובת הדואר האלקטרוני שלך:
 



דף הבית >> תא"מ 20475-02-12 חמד ואח' נ' דביר ואח'
 
 
 
בית משפט השלום בירושלים

                                                                                                    תא"מ 20475-02-12 חמד ואח' נ' דביר ואח'




בפני כב' השופט גד ארנברג, סגן הנשיאה



תובעים
                                                           1.  .יעקב חמד
                                                           2.  .משה עמוס


                                                                    נ ג ד


נתבעים
                                                           1.  עירן דביר

                                                           2.  .לילך דבור



                                                                                      פסק דין



התובעים הינם מתווכי מקרקעין בעלי רישיון לעסוק בתיווך מקרקעין. הנתבעים היו בעלי הדירה ברח' אליהו קורן 17/2 ירושלים.  לטענת התובעים, הנתבעים חתמו להם על הסכם תיווך בבלעדיות לתקופה שמיום 16.11.11 ועד 16.3.12 . הנתבעים התחייבו, לטענת התובעים שלא לנהל מו"מ באמצעות מתווכים אחרים או אף בעצמם עם כל רוכש פוטנציאלי, כך שכל מו"מ יערך באמצעות התובעים.  התובעים הסכימו שלא לגבות דמי תיווך מהנתבעים אלא מרוכש הדירה בלבד.  בהתאם להסכם התיווך התובעים פעלו לפרסם את הדירה בעיתונים מקומיים וכן בהצבת שלט בחזית גינת הנכס ועוד. התובעים אף הביאו מספר רוכשים פוטנציאליים. ואולם אז התברר לתובעים כי הנתבעים ניהלו בעצמם מו"מ עם רוכשים ואף השלימו עסקה עם רוכשים. התובעים טוענים איפוא שהנתבעים פעלו בניגוד לסעיף 10 להסכם התיווך שנתן להם בלעדיות ולפיכך יש לחייב את הנתבעים לשלם להם את דמי התווך בסך 31,920 ₪.

הנתבעים טוענים כי הוסכם במפורש שהם לא ישלמו דמי תווך כלל.  עוד טוענים הנתבעים כי ההסכם שנחתם איתם לא היה הסכם לתיווך בבלעדיות אלא הסכם תווך רגיל  ובו הוסכם במפורש שהם לא ישלמו דמי תיווך.

אין מחלוקת בין הצדדים שהדירה נמכרה שלא בתיווכם של התובעים אלא בעסקה שנערכה בין הנתבעים לבין רוכש הדירה ללא כל מתווך. טענת התובעים היא כי כיוון שנחתם הסכם בלעדיות, וכיוון שלפי אותו הסכם היו אמורים הנתבעים להפנות לתובעים כל רוכש פוטנציאלי על מנת לנהל איתו מו"מ, וכיוון שהנתבעים לא עשו כן,  עליהם לשלם את דמי התיווך לו היו זכאים התובעים לקבל מהרוכש אילו הדירה היתה נמכרת בתיווכם.  הנתבעים טוענים כי כיוון שהתובעים לא קיבלו בלעדיות, ומכל מקום לא עמדו בהוראות החוק על מנת שיוכלו לטעון בלעדיות, שכן, לא החתימו את הנתבעים על מסמך נפרד בקשר לבלעדיות, וכיוון שאין ספק שהתובעים לא היו הגורם היעיל בביצוע העסקה, לא מגיעים להם דמי תיווך. מה עוד שכאמור, סוכם שהתובעים לא ישלמו דמי תיווך.


כיוון שבין הצדדים לא היתה מחלוקת עובדתית משמעותית הסכימו הצדדים לסכם ללא חקירות ולאחר עיון בטענות ב"כ הצדדים ובכתבי הטענות באתי למסקנה כי דין התביעה להידחות.

בפסיקה נקבע לא אחת כי הוראות חוק המתווכים במקרקעין הינם הוראות קוגנטיות שלא ניתן להתנות עליהם.  עיון בסעיף 9 לחוק המתווכים מעלה כי כדי שמתווך יחשב כמתווך בעל בלעדיות על נכס, עליו להחתים את הלקוח על שני טפסים. האחד, טופס הזמנת תיווך רגיל, השני, טופס נפרד שבו יצויינו מתן הבלעדיות ותקופתה.

בנוסף קיימת דרישה שהמתווך יבצע פעולות שיווק כמפורט בתקנות. על פי נוסח התקנות פעולות השיווק צריכות אף הן להופיע במסמך נפרד.


בנדון דנן, אין מחלוקת שנחתם רק טופס אחד של הזמנת תיווך. אמנם בכותרת הטופס נאמר שמדובר בתיווך בבלעדיות ואולם, כאמור, אין די בטופס אחד כדי ליצור בלעדיות. על פי הוראות החוק צריך לפחות  2 טפסים  כדי ליצור בלעדיות.


לפיכך  ברור שלתובעים אין בלעדיות על מכירת דירת הנתבעים. לכך יש להוסיף את ההערה שנכתבה על טופס הזמנת התיווך לפיה הנתבעים לא ישלמו דמי תיווך אף אם הדירה תימכר באמצעות תיווך של התובעים. ולכך יש להוסיף את העובדה, שאינה שנויה במחלוקת, לפי התובעים לא היו "הגורם היעיל" במכירת הדירה  ולפיכך יש לדחות את התביעה.

אני דוחה איפוא את התביעה ומחייב את התובעים בהוצאות הנתבעים ושכ"ט עו"ד בסך 3,000 ₪.



המזכירות תשלח לב"כ הצדדים העתק מפסק הדין בדואר רשום עם אישור מסירה.



ניתן היום,  כ"ז סיון תשע"ב, 17 יוני 2012, בהעדר הצדדים.

                                                                                                     גד ארנברג, שופט