Hebrew  |  English  |  Russian  |  

להצטרפות לרשימת התפוצה הכנס את כתובת הדואר האלקטרוני שלך:
 



דף הבית >> שלומי קורקוס נגד ברנדוינהנדלר אלון
 
התובע 1 הציג בפני הנתבע את הבית מספר 218 במושב גינתון (להלן: "הבית") . הנתבע רכש את הבית בתאריך בסכום של 300,000 $ .

התובע 1 דרש מהנתבע, לשלם לו דמי תיווך בשעור 1.5% בתוספת מע"מ, מסכום רכישת הבית, דהיינו, סכום של 4,500 דולר בתוספת מע"מ . הנתבע טען בתשובה, במכתב מיום 29.5.05, כי הוסכם בינו ובין התובע 1 על תשלום 1% בלבד, כולל מע"מ, כשכר טרחה בגין תיווך הבית, וכי הוא ישלם לתובע 1 את הסכום של 3,000 דולר, כולל מע"מ, עד 1.8.05 .

למעשה, אם התובע 1 היה מוכן באותו זמן  לקבל מהנתבע את הסכום של 3,000 דולר, השווה ל-1% מדמי רכישת הבית, היה מסתיים בכך הנושא ולא היה מתקיים כלל הדיון שבפנינו. ואולם התובע 1 לא ויתר , ודרש מהנתבע לשלם לו 1.5% מדמי רכישת הבית, שהם 4,500 $ בתוספת מע"מ,  ועל כן הגיש את התובענה דנן נגד הנתבע.
 בכתב הגנתו, חזר בו הנתבע מהאמור במכתבו לתובע 1 מיום 29.5.05,  וטען כי הוא אינו חייב לשלם כלל לתובע 1 דמי תיווך. טענתו של הנתבע התבססהעל תוכן הכתוב בהסכם שבין הצדדים. הנתבע ביקש למעשה להתנער ממה שכתב במכתבו הנ"ל - שהתובע 1 תיווך עבורו בגין הבית ומהסכמתו לשלם לתובע 1  שכר טרחה בשעור 1%, למרות שבמכתבו הנ"ל  אישר כי סכום זה מגיע לתובע 1 והוא חב לו אותו .

הנתבע טוען כי ההתחייבות הבלתי חוזרת עליה הוא חתום הינה הסכם תיווך בלתי חוקי, הנוגד את תקנת הציבור, ולכן הוא בטל זאת, מאחר שאמיל קורקוס – התובע 2 – הוא בעל הסוכנות והוא אינו בעל רשיון לעסוק בתיווך ואינו זכאי, על כן, לדמי תיווך.

בפסק דינו של כב' השופט מקובר קבע הוא כי התובע 1 סיפק לנתבע שירותי תיווך  וכי הוא היה הגורם היעיל לכך שהנתבע רכש את הבית. 

בית משפט לא קיבל את טענת הנתבע שההסכם, כשלעצמו, הינו הסכם לא חוקי. התובע 1 זכאי לקבלת דמי תיווך בגין התיווך שביצע עבור הנתבע.  בית משפט לא מצא פסול בהמחאת זכותו של התובע 1 לאביו, שלא היה בעל רשיון תווך באותו זמן. התובע 1 היה רשאי להמחות את זכותו לכל אחד, גם אם הנמחה-אביו איננו מתווך.
 
בית משפט קיבל את טענת התובע1 כי  אביו השקיע עשרות אלפי שקלים בפתיחת המשרד וכי הוא החזיר לאביו את השקעתו בדרך של המחאת דמי התיווך שהוא זכאי להם .
 
בהקשר זה, אני צטט בית משפט  מדבריה של כב' השופטת ניצה מימון-שעשוע, בת.א. (כפ"ס) 5210/01 דור משכן ואח' נ' אורי אפרים, כדלהלן:

"אלא, שבהגיעו לבית המשפט למד הנתבע פרק בהלכות חוק המתווכים, התשנ"ו-1996, והעלה ברשתו שלל טענות משפטיות נוספות, שלטענתו מאיינות את התחייבותו כלפי התובעות. ייאמר מיד, כי אף אחת מטענות אלה לא הטרידה את הנתבע לפני כן, כאשר הכיר בחבותו לשלם למשרד התיווך את דמי התיווך המוסכמים…".

בסופו של יום, קיבל בית משפט את התביעה .  
ת.א 3530/05  קורקוס, נ' ברנדוינהנדלר
 עוד יצוין כי ערעור שהנתבע הגיש לבית משפט מחוזי בתל אביב על תוצאות פסק הדין נמחק בהסכמה.