Hebrew  |  English  |  Russian  |  

להצטרפות לרשימת התפוצה הכנס את כתובת הדואר האלקטרוני שלך:
 



דף הבית >> קבלת תביעת מתווכת לתשלום דמי תיווך למרות שהמתווכת פעלה בניגוד לסעיף 10 לחוק המתווכים
 
 

סעיף 10 לחוק המתווכים במקרקעין התשנ"ו  1996 קובע תחת הכותרת :.  גילוי ענין אישי

"מתווך במקרקעין לא יתווך בעסקת מקרקעין אם יש לו ענין אישי במקרקעין או בעסקה, אלא אם כן גילה ללקוחו את ענינו האישי כאמור וקיבל את הסכמת הלקוח לכך בכתב"

 נשאלת השאלה מה הדין במקרה שמתווך גילה ללקוח את העניין האישי שיש לו בעסקה בטרם חתימתו על עסקת המכר אך לא קיבל את הסכמת הלקוח לכך בכתב?

האם יש בעובדה זו כשלעצמה כדי לשלול מהמתווך את דמי התיווך?

בעניין זה עסק פסק דין שניתן לאחרונה על ידי כב' השופט משה סובל במסגרת תא"ק 44753-09-11 (שלום תל אביב ) גוהר נ' מוגרבי .

בתיק זה הגיש  בעל משרד תווך כתב תביעה בסדר דין מקוצר לתשלום דמי תיווך ופיצוי מוסכם בסכום כולל של 50,830 ₪, נגד הנתבעת..
           
התביעה נסמכת על מסמך "הזמנה לקבלת שירותי תיווך התחייבות לקוח" עליו חתמה הנתבעת  על פיו התחייבה לשלם דמי תיווך בשיעור של 2% מסכום העסקה בתוספת מע"מ. 
           
בפועל טיפלה בעסקה המתווכת גב' יעל נרקיס ממשרדו של התובע שאף החתימה את הנתבעת על ההתחייבות לתשלום, הציגה את הדירה לנתבעת והייתה הגורם היעיל שהביא לעסקה.

הנתבעת לא כפרה בחתימתה על ההתחייבות ואולם טענה כי במועד שחתמה לא ידעה על הקשר המשפחתי שבין המתווכת לבעלת הדירה וכי על היותה של המתווכת אימה של בעלת הדירה סיפרה לה המתווכת לאחר שחתמה ובהיותן בדרכן למעלית כדי לבקר בדירה.

הכרעת בית משפט

 
בית משפט קיבל את התביעה ןחייב את הנתבעת לשלם לתובע את סכום התביעה בסך של 50,830 ₪ ואולם בשל המחדלים המקצועיים בהתנהלותה של המתווכת לא פסק  שכ"ט, למרות קבלת התביעה.

להלן עיקרי נימוקי בית משפט לקבלת התביעה.

סעיף 10 לחוק, קובע כי : "מתווך במקרקעין לא יתווך בעסקת מקרקעין אם יש לו עניין אישי במקרקעין או בעסקה, אלא אם גילה ללקוחו את עניינו האישי כאמור וקיבל את הסכמת הלקוח לכך בכתב".
           
הסעיף איננו קובע מהו המועד בו חלה חובת הגילוי ואף לא הצורך כי הגילוי יופיע בהסכם התיווך או כי יהיה בכתב,  אלא שהסכמת הלקוח צריכה להיות בכתב.
 
     
חוק המתווכים במקרקעין נכלל במסגרת החוקים הצרכניים הבאים להגן על הלקוח ולעשות סדר בג'ונגל שהיה בתחום זה, טרם חקיקתו של החוק.

יחד עם זאת, למרות היותו של החוק צרכני המכיל הוראות קוגנטיות הבאות להגן על הצרכן, לא כל הוראות החוק הן כאלו ולא כל הוראה יש לקיים באופן דווקני, הכל תלוי בנסיבות המקרה.

הנתבעת מסתמכת על דרישת הכתב שבסעיף 10, דהיינו שדי בהעדרה של הסכמה בכתב כדי לשלול את זכותו של המתווך לתשלום, גם אם ניתנה הסכמה בדרך אחרת.
 
 
ואולם, לדעת בית משפט  לא הכתב הוא הקובע אלא האם הסכים הלקוח לתיווכו של המתווך, למרות הקשר האישי שיש לו בעסקה. גם ללא כתב ניתן ללמוד האם הייתה הסכמה אם לאו כאשר ברור שלו הייתה הסכמה בכתב לא הייתה מתעוררת השאלה ולא היה ספק בנדון.
 

 
על ריכוך הדרישה הדווקנית של כתב ניתן למצוא בפסיקה למשל ע"א ת"א 1413/04 בעניין מטרופוליס נ. מליק שפורסם בנבו.
 
עפ"י הלכת בן אור הוראות החוק נועדו להשליט סדר בתוך האנדרלמוסיה ששררה בשוק התיווך, ולמרות זאת יש לבחון בכל מקרה לגופו האם התכלית והמטרה של ההוראה בחוק הושגה, גם אם לא בדרך שקבע המחוקק.
 
ניתן אף ללמוד גזירה שווה מסעיף 8 לחוק המקרקעין הקובע דרישה מהותית של מסמך בכתב לעסקה במקרקעין, והפסיקה אפשרה השלמת פרטים חסרים במסמך שאלמלא מדיניות זו לא היה המסמך החסר קושר עסקה במקרקעין.
 
דרישת הכתב שבסעיף 10 איננה דרישה שאין בילתה עד כי גם אם יאשר הלקוח כי המתווך גילה לו על הקשר האישי ולא התנגד יכול אחר כך להתנער מחובת התשלום רק משום שההסכמה לא נרשמה בכתב.


מהעדויות עולה כי המתווכת מסרה לנתבעת על הקשר המשפחתי בשלב החתימה על הזמנת שירותי התיווך, בכניסה לבנין בו מצויה הדירה.
 
אין זה חשוב האם המידע נמסר בסמוך לאחר החתימה, בשלב החתימה או בעת מילוי הפרטים בטופס שכן בשלב זה כאשר הנתבעת והמתווכת בדרכן למעלית כדי לעלות לדירה, מאשרת גם הנתבעת כי בשלב זה ידעה על הקשר המשפחתי.
 
מחלוקת בין הצדדים האם נתנה הנתבעת הסכמתה לתיווך או שביטלה את הסכם התיווך ולא הסכימה כי המתווכת יעל נרקיס תטפל בעניינה.
 
נטל הראיה להוכיח את ההסכמה מוטל על כתפיו של התובע ולו הייתה מתבקשת הסכמה בכתב לא הייתה מחלוקת ובעניין זה האשמה מוטלת על המתווכת שלא פעלה עפ"י הוראת הסעיף וכפי שנדרש ממתווך מקצועי.
 
ואולם, למרות העדר המסמך שבכתב  יכול התובע לנסות ולהוכיח כי הייתה הסכמה גם בעל פה ו/או באופן בו התנהלה הנתבעת.

במקרה דנן, טרם תחילת התווך המעשי ידעה הנתבעת על הקשר המשפחתי, כך גם לשיטתה. מרגע שידעה על הקשר לא ביטלה את הסכם התווך, לא הודיעה שאיננה מעוניינת בתיווכה של יעל נרקיס אלא המשיכה במגעים לרכישה באמצעות המתווכת ומדובר בפעולות של מתווכת שהרי יכולה היתה הנתבעת לפנות ישירות לבעלת הדירה, משהכירה כבר את הכתובת.

משכך, קיבל בית משפט בתא"ק 44753-09-11 (שלום תל אביב ) גוהר נ' מוגרבי  את התביעה במלואה אך עם זאת לא פסק הוצאות בשל רשלנות המתווכת להחתים את הלקוחה על הסכמה בכתב לכך שהיא מסכימה שתתוך בעסקה למרות שיש לה עניין אישי בה.