Hebrew  |  English  |  Russian  |  

להצטרפות לרשימת התפוצה הכנס את כתובת הדואר האלקטרוני שלך:
 



דף הבית >> הארכת מועד להגשת תביעת חוב
 
מועד הגשת תביעת חוב  

בהתאם להוראותיו של סעיף 71 (ב) לפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש) התש"ם - 1980 ,החלות מכח סעיף 353 לפקודת החברות (נוסח חדש) התשמ"ג - 1983, גם לגבי הליכי פירוק, הנושה רשאי להגיש את תביעת החוב בתוך שישה חודשים מיום שניתן צו הכינוס ו/או צו הפירוק, לפי העניין.
סעיף 71(ב) לפקודת פשיטת הרגל קובע :  

שכונס הנכסים הרשמי  רשאי מטעמים מיוחדים שיירשמו להאריך את התקופה להגשת תביעת חוב של נושה, אם שוכנע כי הנושה לא יכול היה להגישה במועד שנקבע. ביהמ"ש יתן, במקרים המתאימים, פרשנות מקלה יותר של חריג "הטעמים המיוחדים". לאור פרשנות מקלה זו יתכן וניתן יהיה לפרש מעשה הטעיה פוזטיבי של החייב כלפי הנושה בתור "טעם מיוחד" אשר יצדיק קבלת תביעת חוב באיחור.

על פני הדברים נראה כי הסעיף הנ"ל  קובע "רף קשיח" למדיי  של זמן להגשת תביעות חוב, אשר מעבר לו אבדה לכאורה זכותו של הנושה לתבוע את חובו מהחייב.

ביסוד הסעיף מצויים הטעמים המהותיים הבאים: 

1. הרצון לקבל בתוך זמן מוגדר, תמונת מצב ברורה בדבר מצבת חובות החייב, שתוכל לשמש את כל הצדדים להליך בכדי לדעת את     מצבם ולגבש עמדות לקראת המשך הליכי פשיטת הרגל.

2. מתן אפשרות לחייב לפתוח דף חדש בחייו ע"י מתן הפטר, דבר שהיה נמנע לו ניתן היה לנושים חדשים "להתעורר חדשות לבקרים" ולהוסיף על מצבת חובותיו.

מתן פרשנות מקלה לסעיף 71(ב):

מצב זה  זכה לביקורת רבות בין היתר בטענה, כי בעידן שלאחר חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, פגיעתו של סעיף 71(ב) לפקודה בקניינו של הנושה היא מוגזמת וכי תיתכן גם גישה מקלה יותר.

אכן, תיתכן גישה פרשנית ולפיה אין למנוע מנושה מלהגיש את תביעתו באיחור, כל עוד החייב לא הופטר, ולהשתתף בחלוקת דיבידנד שתיעשה לאחר הגשת תביעת החוב על ידו.

אך כאמור לעיל, גישה זו אינה מתיישבת עם הוראות הפקודה המפורשות, המדברות על דרישת טעמים מיוחדים ובנוסף היא עלולה לסרבל ולהאריך את ההליכים ולפגוע בחייב ובנושים אשר הגישו תביעותיהם במועד.

בנוסף סעיף 71(ב) בצורה מסויימת עורך איזון  בין זכותו המהותית של הנושה לקבל את כספו לבין זכויות יתר הנושים והחייב. ביהמ"ש אינו יכול להתעלם מאיזון זה.כל שניתן לעשות, במקרים המתאימים, הינו ליתן פרשנות מקלה יותר לחריג "הטעמים המיוחדים".

להלן מספר טעמים מיווחדים שהוכרו להארכת מועד  על פי סעיף 71 (ב) לפקודה:

"הטעיה פוזטיבית"  - יכולה להוות טעם מיוחד לקבלת תביעת חוב באיחור.

על רקע הנטיה המקלה בדרישת "טעמים מיוחדים", ייתכן וניתן יהיה לפרש מעשה הטעיה פוזטיבי של החייב כלפי הנושה בתור "טעם מיוחד"  שיצדיק את קבלת תביעת החוב באיחור. 

למשל, מקום בו החייב לאחר צו הכינוס, יוצר מצג כאילו עודנו סולבנטי או "מרדים" את הנושה בדרך אחרת אשר "מעודדת" אותו שלא לבדוק את מצבו האמיתי של הדברים.

עיכוב בפרסום צו הכינוס ו/או הפירוק
    
נושה אשר ינמק את הגשת תביעת החוב באיחור בהסתמכו על פרסומים שהתעכבו, והגיש תביעת החוב בסמוך אחר ביצוע הפרסומים, 
יהווה הדבר שיקול להארכת מועד.בעניין זה ראה החלטה בתיק פש"ר 5147/04 (מחוזי ב"ש) הילר איתי נ' הכונ"ר.

התחייבות מסירת הודעה בדבר צו הכינוס ו/או הפירוק על ידי החייב

חייב אשר התחייב לשלוח הודעה לנושיו על דבר מתן צו כינוס או שנקבע בצו שיפוטי כי עליו למסור הודעה לנושיו, ומסר
הודעה  כאמור הנטיה תהא שלא לאשר הארכת המועד ראה לעניין זה תיק פש"ר 2016/01 ( מחוזי ת"א ) שמש ניסים נ' אורן  הראל ותיק פש"ר 748/90 ( מחוזי נצרת ) שלום גיא נ' שרגיל ראובן. 

לעומת זאת, נושה אשר לא קיבל הודעה ויוכיח כי במהלך ששת החודשים שלאחר מתן צו הכינוס פעל כנגד החייב במסגרת ההוצל"פ או   הליך שיפוטי אחר יהא מקום לשקול בחיוב קבלת בקשתו להארכת מועד. פש"ר 148/03 ( מחוזי נצרת )   הבנק הבינלאומי נ' הכונ"ר.
 
 

לא גילה החייב נושה מנושיו או לא דיווח על נושה בדו"ח חובות ונכסים עת הגיש הבקשה להכרזתו פושט רגל, אף כי החייב ידע דבר   נשייתו של אותו נושה, תהווה העובדה עילה להארכת המועד ראה לעניין זה פש"ר 161/02 (מחוזי נצרת) בנק לאומי נ' אילן שלגי  ופש"ר 249/04 ( מחוזי חיפה) בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' הכונ"ר ; פש"ר 379/97 ( מחוזי חיפה) עמר נ' כונס הנכסים.

 
 
"אי ידיעה"

מוסד מסחרי או כל גוף אחר שעיסוקו במתן הלוואות, חזקה כי מחזיק הוא במנגנון לגביית חובות ולכן אין לקבל מנושה כגון זה בקשה להארכת מועד הנסמכת על  "אי ידיעה" לעניין זה ראה תיק פש"ר 1089/04 בנק מסד נ' עו"ד הראל .

אין לקבל מנושה כדוגמת מוסד ציבורי או פרטי האמון על ביצוע גבייה, בקשה להארכת מועד הנסמכת על  "אי ידיעה", בעניין זה נפסק בתיק ברע"א 6610/97 בנק הפועלים נ' הכונ"ר ונאמר כי:

"אף טענותיו האחרות של הבנק אינן יכולות להתקבל. הבנק לא הביא כל נימוק מיוחד המצדיק את האיחור בהגשת הוכחת תביעת החוב. אי-ידיעה אינה יכולה לשמש טעם מיוחד כשלעצמו מקום שהחובה היחידה שמטיל החוק היא פרסום הודעה על הכרזת פשיטת הרגל בעיתון וברשומות. וממילא גם לא ניתן לראות באי-דיווח החייבים על צו הכינוס בלשכת ההוצאה לפועל, חוסר תום-לב כאשר לא מוטלת עליהם חובה לדווח לו. במקרה שלפנינו הבנק אף הגיש את התביעה להוכחת החוב כעשרה חודשים לאחר שנודע לו על הליכי פשיטת הרגל כך שבכל מקרה טענת "אי-הידיעה" אינה מועילה לו".


במקרים בהם אי הידיעה מקורה בהתנהגות החייב פושט הרגל שאינה עולה בקנה אחד עם דרישת תום הלב, לדוגמא, חייב הממשיך לנהל הליכים משפטיים או אחרים עם הנושה מבלי לידע את הנושה על דבר היותו במסגרת הליך פש"ר אזי יהא מקום לקבל בקשת הנושה להארכת מועד לעניין זה ראה ע"א 673/87, יחזקאל סאלח נ' דורון כוכבי פ"ד מג'(3) 57, עמ' 68-69  ותיק פש"ר 2440/99 ( מחוזי ת"א ) קינג השכרת רכב נ' עו"ד גיא אנגלר. 

"מעשה הטעייה"

מעשה הטעייה לנושה מצד החייב, ממנו יכול נושה להסיק כי החייב עודנו סולבנטי, יהא בו כדי להוות עילה להארכת מועד לעניין זה ראה תיק פש"ר 1065/03 (מחוזי ת"א) בנק לאומי למשכנתאות בע"מ נ' עו"ד איתן צנעני, תיק פש"ר 2440/99 (מחוזי ת"א) קינג השכרת רכב נ' עו"ד גיא אנגלר,  פש"ר 302/03 (מחוזי חיפה) ע.ס.נ מרכז אספקה ושיווק בע"מ נ' עו"ד נשר נפתלי , פש"ר 604/01 (מחוזי חיפה) ינאי נ' סולל בונה , בש"א 6444/03 (מחוזי ת"א) ציון חב' לביטוח בע"מ נ' הכונ"ר.


נסיבות אשר מנעו מנושה לפעול במועד

מחלת נושה ממושכת אשר מנעה ממנו מלטפל בענייניו או יציאתו של עו"ד למילואים כשאין במשרדו עורכי דין אחרים תהווה עילה להארכת מועד לעניין זה ראה ב"ש 1038/85 – בנק צפון אמריקה בע"מ נ' עומר גלבוע,  ע"א 201/66 מונטיפיורי נ' זלינגר ואח' , ב"ש 210/68 מכמורת חברת פיתוח בתי מלון בע"מ נ' שפיגל ואח'.

 
 התרשלות נושה

התרשלות של נושה ו/או של בא כוחו לא תהווה עילה להארכת מועד לעניין זה ראה תיק פש"ר 2040/01 (מחוזי ת"א) בנק לאומי למשכנתאות בע"מ נ' עו"ד אייל ארנברג , המ' 404/65 מקורות חב' מים בע"מ נ' מ ברזילי ואח' ]. 

יצויין כי גם טעות משרדית או פרשנות שגויה של הדין לא תהווה עילה להארכת מועד  לעניין זה ראה תיק פש"ר 1021/98 (מחוזי ת"א) הבנק הבינלאומי הראשון נ' עו"ד קאופמן , בש"א (חיפה) 10284/04 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' אהוד שגיא.
 
חילופי באי כוח

מינוי ב"כ לנושה או חילופי באי כח לא יהוו טעם מיוחד להארכת מועד לעניין זה ראה בש"א 1817/07 (עליון) אברהם שנרך נ' פלס ואח' ,  בש"א 1894/07 (עליון) רחל סופר נ' כונס הנכסים בנק דיסקונט. 

דינה של תביעת חוב המוגשת באיחור

דינה של תביעת חוב המוגשת באחור של ימים או שבועות ספורים אינה כדין תביעת חוב המוגשת באיחור של חודשים או שנים.
ככל שמשך האחור רב יותר יזקק הנושה לטעמים מיוחדים כבדי משקל. לעניין זה ראה תיק פש"ר 5171/04 (מחוזי ב"ש) בנק החקלאות בע"מ נ' הכונ"ר].

 
השיקולים שהוצגו לעיל אינם מהווים רשימה סגורה ויש לבחון כל אחור על פי נסיבותיו, תוך עריכת איזון ראוי בין התכלית של הליכי הפש"ר, זכויותיהם של הנושים וזכויותיו של החייב.